הצעת חוק לדיון מוקדם
2228790 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
משה סעדה
חבר הכנסת
יוזם:
______________________________________________
5643/25/ פ
2025–הצעת חוק המאבק בסנקציות נגד מדינת ישראל, התשפ"ה
– בחוק זה.1הגדרות
"האזור" – כהגדרתו בתקנות שעת חירום )יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות
, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן,11967–ועזרה משפטית(, התשכ"ז
מזמן לזמן;
;21980–א לחוק העמותות, התש"ם36 "ישות מדינית זרה" – כהגדרתה בסעיף
"מידע" – כל סוג של נתונים, מסמכים, חומרים, או ידיעות אודות תושב
ישראל או אודות תאגיד הרשום;
"מידע על חייל צבא הגנה לישראל" – מידע על זהותו של חייל צבא הגנה
לישראל, מקום שירותו, תפקידיו, מעשיו, משימותיו והשתתפותו
בלחימה במסגרת שירותו;
,"סנקציות" – לרבות הגבלות, איסורים, צעדים כלכליים ופיננסיים המוטלים
במישרין או בעקיפין, נגד מדינת ישראל, אזרחיה, תושביה או תאגידים
הרשומים בה;
,"רשות זרה" – גוף, מוסד, או רשות מחוץ לישראל, לרבות ממשלות זרות
לאומיים, בית הדין הפלילי-רשויות ממשלתיות, ארגונים בין
לאומי וישות מדינית זרה.-הבין
לא ימסור אדם, במישרין או בעקיפין, מידע לרשות זרה, בידיעה כי
)א(
המידע עלול לשמש להטלת סנקציות.
.2
איסור על מסירת
מידע
;המוסר מידע בניגוד להוראות סעיף קטן )א( דינו – מאסר שלוש שנים
)ב(
עשה זאת בכוונה להביא להטלת סנקציות – דינו מאסר חמש שנים.
.10 ', התשפ"ג, עמ20 ',ס"ח התשכ"ח, עמ2741 ' ק"ת התשכ"ז, עמ1
.210 ' ס"ח התש"ם, עמ2
2
– הפונה לרשות זרה בבקשה, הצעה, המלצה או עצה להטיל סנקציות
)ג(
דינו כדין מי שמסר מידע בניגוד לסעיף )א( בכוונה להביא להטלת סנקציות.
מסירת מידע לרשויות אכיפה של מדינה זרה על אזרח או תושב של
)ד(
אותה מדינה או אדם השוהה בה, לצורך אכיפת חוק בגין מעשה שמהווה
עבירה גם לפי הדין החל בישראל לא תהיה עבירה לפי חוק זה.
,לא יאסוף אדם מידע על חייל צבא הגנה לישראל, לשם מסירתו
)א(
במישרין או בעקיפין, לרשות זרה מתוך כוונה שישמש לנקיטת הליך משפטי
נגדו בקשר למעשה שנעשה במסגרת שירותו; העובר על הוראות סעיף זה –
דינו מאסר שלוש שנים.
.3 איסור איסוף מידע
על חייל צבר הגנה
לישראל ומסירתו
,לא ימסור אדם, במישרין או בעקיפין, מידע על חייל צבא הגנה לישראל
)ב(
לרשות זרה, אם יש יסוד סביר לחשוד כי המידע עלול לשמש לנקיטת הליך
כלשהו נגדו בקשר למעשה שנעשה במסגרת שירותו; המוסר מידע כאמור –
דינו מאסר שבע שנים; המוסר מידע כאמור מתוך כוונה לגרום לנקיטת הליך
משפטי – דינו מאסר עשר שנים.
הפונה לרשות זרה בבקשה, בהצעה, המלצה או בעצה לנקוט בהליך
)ג(
משפטי נגד חייל בצבא הגנה לישראל בקשר למעשה שנעשה במסגרת שירותו –
דינו כדין מי שמסר מידע בניגוד לסעיף )ב(.
:א יבוא36 , אחרי סעיף31980–בחוק העמותות, התש"ם.4
תיקון חוק
העמותות
– בסעיף זה
)א(.ב36 "מיסוי על תרומות
לתאגידים הפועלים
להטלת סנקציות
או העמדה לדין של
חייל צבא הגנה
לישראל
"אדם זר" – אדם שאינו אזרח ישראלי כמשמעותו
, או תאגיד41952–בחוק האזרחות, התשי"ב
הרשום בישראל;
;"ארגון" – עמותה או חברה לתועלת ציבור
.210 ' ס"ח התש"ם, עמ3
.146 ' ס"ח התשי"ב, עמ4
3
"תאגיד עוין" – תאגיד הפועל למען הטלת
סנקציות או להעמדה לדין של חייל צבא
הגנה לישראל בחוץ לארץ;
."השר" – שר האוצר
היה לשר יסוד סביר להניח כי ארגון פעל
)ב(
, בין כפעילות עיקרית ובין3 או2 בניגוד לסעיפים
אם לאו, יכריז עליו כתאגיד עוין.
השר לא יכריז כאמור בסעיף )ב(, אלא
)ג(
לאחר שניתנה לארגון הזדמנות להשמיע את
טענותיו.
לשם הכרזה כאמור בסעיף )ב(, השר יהיה
)ד(
רשאי להסתמך על מידע מודיעיני, ולקבל לשם כך
ראיות במעמד צד אחד, ובלבד שלארגון נשוא
הדיון ניתנה תמצית סבירה של המידע.
מס מכל תרומה או50% תאגיד עוין ישלם
)ה(
הכנסה שקיבל מאדם זר או מיישות מדינית זרה."
ד ב ר י ה ס ב ר
הצעת חוק זו נועדה למנוע העברת מידע לרשויות זרות, כאשר יש סיכון שהמידע ישמש להטלת
סנקציות נגד ישראל, אזרחיה, תושביה ותאגידים הרשומים בה. זאת, במטרה להגן על אלו תוך הצבת
גבול ברור לאותם רשויות זרות. באמצעות כך המחוקק מגן על ריבונותה של מדינת ישראל ומונע פגיעה
בתושביה תוך עקיפת מערכת המשפט שלה.
לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל הטילו מספר מדינות סנקציות על תושבי ישראל ועל תאגידים
ישראלים בקשר לפעילותם למען התיישבות ביהודה והשומרון ומניעת השתלטות של הרשות הפלסטינית
. בחלק מן המקרים הסנקציות הוטלו באמתלה כי התושבים נשואי הסנקציות מבצעים C על שטחי
אמון בה. -פעילות בלתי חוקית, וזאת תוך עקיפת מערכת אכיפת החוק בישראל והבעת אי
הסנקציות פוגעות באופן משמעותי באנשים ובתאגידים עליהם הן מוטלות – הבנקים הישראליים
והמוסדות הפיננסיים בישראל מקפיאים את נכסיהם של נשואי הסנקציות ומונעים מהם לבצע פעולות
יומיות, כגון תשלום הוצאות משק בית, בלעדיהן אין האדם יכול להתקיים בתקופתנו. הפגיעה נעשית -יום
שלא בהתאם לדין החל בישראל, ללא שום בירור משפטי וללא שום עמידה בסטנדרטים מינימליים של
הליך הוגן. הסנקציות פוגעות באופן משמעותי גם בריבונותה של המדינה, בכך שהן מנסות להשפיע על
הנעשה בשטחה ובשטח הנתון לשליטתה.
.למדינות המטילות את הסנקציות אין מנגנונים לאיסוף מסודר של מידע על ארגונים ואנשים בישראל
הסנקציות מוטלות על ידי רשויות של המדינות הזרות על בסיס מידע שמוסרים להם פעילים וארגונים
ישראליים מתוך מטרה לפגוע במפעל ההתיישבות ביהודה והשומרון, לשתק את ההתנגדות להשתלטות
, או להשפיע על מחאה נגד הכנסת מזון וציוד חיוני לרצועת עזה באופן C של הרשות הפלסטינית על שטחי
המאפשר את המשך שליטת חמאס שם.
, הצעת החוק הנוכחית לא2011–בניגוד לחוק איסור פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, התשע"א
דנה בהבעת דעות או בפרסומים פומביים, אלא בהעברת מידע ממוקד או פניות לרשויות זרות לשם פגיעה
באזרחים ותאגידים ישראליים, או לשם העמדה לדין של חיילי צה"ל בחו"ל. לכן, הפגיעה של האיסור
4
בחופש הביטוי הנה מצומצמת ומידתית וממוקדת בתקשורת בין אנשים וארגונים הפועלים להטלת
סנקציות על ישראלים, או להעמדת חיילי צה"ל לדין בחו"ל, לבין הרשויות של המדינות הזרות וארגונים
לאומיים. מכיוון שמסירת המידע פוגעת קשה בזכויותיהם של תושבי ישראל, של חיילי צה"ל -בין
ובריבונותה של מדינת ישראל, הפגיעה הנה מידתית ביחס לתכלית זאת.
–לא נועד לחול על פרסומים פומביים הנגישים לכל מתוך הנחה שחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה
, מספיק לעת עתה על מנת לטפל בפרסומים אלה. 1965
להצעת החוק נותן הגדרה רחבה למושגים של מידע, רשות זרה וסנקציות וזאת על מנת להקיף כל1 סעיף
צורה של פגיעה בישראלים על ידי מסירת מידע אודותיהם לרשויות זרות, באופן שההגדרה תחול גם על
מסירת כל סוג של ידיעה לידי כל רשות של מדינה זרה, כולל לידי גופים הפועלים כידן הארוכה של מדינות
זרות.
הופך את מסירת המידע, במישרין או בעקיפין, לעבירה פלילית. האיסור על מסירת מידע בעקיפין2 סעיף
נועד לכלול בגדרו גם מסירת מידע באמצעות גורמים שלישיים ומתווכים למיניהם ולהקשות להערים על
החוק. היסוד הנפשי הנדרש הוא מודעות לכך שהמידע עלול לשמש להטלת הסנקציות, כאשר בגדר
המודעות כלולה גם עצימת עיניים. תכלית האיסור הרחב למנוע כל העברת מידע לשם הטלת סנקציות גם
באיצטלה מיתממת של "מחקר" או פעילות לקידום "זכויות אדם".
סעיף קטן )א( מטיל איסור על מסירת המידע וסעיף קטן )ב( קובע את הסנקציה העונשית בגין מסירת
המידע, זאת תוך הבחנה בין מסירת מידע מודעת למסירת מידע מכוונת לשם הטלת הסנקציות.
סעיף קטן )ג( מטיל איסור על פניות לרשויות מדיניות זרות בהצעה, עצה, בקשה או המלצה להטיל
סנקציות, גם אם הפניה אינה כוללת מידע קונקרטי, וזאת מכיוון שעצם הפנייה מגלמת מטרה להביא
להטלת הסנקציות.
מוצע לקבוע איסור על איסוף מידע על חייל צה"ל, לשם מסירתו, במישרין או בעקיפין, לרשות זרה3 סעיף
מתוך כוונה שישמש לנקיטת הליך משפטי נגד אותו חייל בקשר למעשה שעשה במסגרת שירותו. כמו כן,
מוצע לקבוע איסור דומה בנוגע למסירת מידע כאמור בנוגע לחייל צה"ל ככל שישנו יסוד סביר לחשד כי
הוא עלול לשמש לנקיטת הליך נגדו בנוגע למעשה שעשה במסגרת שירותו, ובתוך כך גם לקבוע נסיבות
מחמירות של מסירת מידע מתוך כוונה לגרום לנקיטת הליך כאמור. עוד מוצע, לקבוע איסור על פנייה
יזומה במספר אופנים לרשות זרה בבקשה לפתיחת הליך משפטי נגד חייל צה"ל בנוגע למעשה שעשה
במסגרת שירותו.
נועד להרתיע ארגונים ישראליים מפני פעילות בניגוד לחוק המוצע. מוצע, כי שר האוצר יהיה בעל4 סעיף
סמכות להכריז על עמותה או חברה לתועלת ציבור כארגון הפועל למען הטלת סנקציות, או להעמדה לדין
של חיילי צה"ל בחו"ל. פעילות זאת של ארגונים ישראליים מתבצעת לרוב לא באופן גלוי וקיים קושי
לאסוף ראיות העומדות ברף ההוכחה הפלילי ואשר ניתן לגלותן מבלי לפגוע באינטרסים ביטחוניים
ומדיניים חיוניים, או מבלי לסכן את מקורות המידע ושיטות העבודה שהניבו את המידע. על כן, מוצע כי
הרף הראייתי להכרזה על ארגון כארגון הפועל להטלת סנקציות, או להעמדה לדין של חיילי צה"ל בחו"ל
יהיה יסוד סביר להניח – קרי, ראיות מינהליית המביאות באופן סביר למסקנה שהארגון פועל למען
מטרות אלה. לשם הכרזה על ארגון ככזה הפועל למען הטלת הסנקציות, או להעמדה לדין של חיילי צה"ל
בחו"ל, די אם פעילות זו תהיה אחת הפעילויות של הארגון, ולאו דווקא המרכזית, או הדומיננטית – די
בכך שלצד הפעילויות נוספות אנשי הארגון הנדון גם מוסרים מידע לרשויות זרות לשם הטלת סנקציות,
או אוספים, או מוסרים מידע אודות חיילי צה"ל באופן החושף אותם לסיכון של נקיטת הליכים
משפטיים נגדם בחו"ל.
מכיוון שהסנקציה על ארגון מוכרז ככזה הפועל למען הטלת סנקציות, או להעמדה לדין של חיילי
צה"ל בחו"ל הנה מתונה יחסית – מיסוי מיוחד על תרומות מאזרחים, ארגונים וישויות מדיניות זרות,
ולנוכח הפגיעה הייחודית באינטרסים החיוניים של המדינה הנובעת מפעילות הגוררת הטלת סנקציות או
המסכנת חיילי צה"ל, קיימת הצדקה לרף ראייתי הנופל מזה הפלילי, או אף מרף ביניים של "ראיות
ברורות ומהימנות".
על תרומות מאזרחים, ארגונים וישויות מדיינות זרות לעמותות50% הסעיף קובע מיסוי של
ישראליות, מתוך ראייה, כי אין זה לגיטימי שזרים יממנו פעילות שנועדה לגייס את המדינות הזרות, או
ארגונים בינלאומיים לפגיעה באזרחי ישראל או בחיילי צה"ל.
--------------------------------
5
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(17.03.2025) י"ז באדר התשפ"ה