הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת
יורי שטרן
יצחק אהרונוביץ
רוברט אילטוב
סופה לנדבר
פ/1010/17
הצעת חוק מרשם הפרות מעבידים, התשס"ו-2006
הגדרות
1.
בחוק זה -
"גוף ציבורי" - כמשמעותו בחוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו-19761;
"הממונה לפי חוק חופש המידע" - מי שמונה לפי סעיף 3 לחוק חופש המידע, התשנ"ח-19982;
"המשרד" - משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה;
"חוק העבירות המינהליות" - חוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985 3;
"מעביד" - לרבות מעסיק בפועל, קבלן כוח אדם וכן מי שהעבודה עבורו מבוצעת עלידי קבלן שירותים לגבי עובדים המועסקים על-ידי אותו קבלן השירותים לשם ביצוע העבודה שהוזמנה;
"מעסיק בפועל" ו"קבלן כוח אדם" - כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-19964 ;
"קבלן שירותים" - קבלן המבצע עבודה או הנותן שירותים לפי הזמנה או על-פי חוזה קבלנות, כמשמעותו בחוק חוזה קבלנות, התשל"ד–19735;
"השר" - שר התעשיה המסחר והתעסוקה.
ניהול המרשם
2.
(א)
המשרד ינהל מרשם ובו פרטי רישום לענין כל מעביד שניתנה לגביו הרשעה או החלטה אחרת, כאמור בסעיף 3 (בחוק זה – המרשם).
(ב)
פרטי המרשם יימסרו למשרד מאת מי שנקבע לכך ובדרך שנקבעה לכך בתקנות.
(ג)
אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מסמכות המשרד לנהל רישומים אחרים הדרושים לו לצרכיו.
פרטי רישום
3.
(א)
ואלה פרטי הרישום:
(1)
הרשעות ועונשים של בית משפט ובית דין לעבודה, שהוטלו על מעבידים, לרבות הרשעות בעבירות קנס וכן קנסות מינהליים, כמשמעותם בחוק העבירות המינהליות, ששולמו, והכל בשל הפרת הוראות חוק מן החוקים המפורטים בתוספת או בקשר להפרה כאמור;
(2)
פסקי דין בהליכים אזרחיים שבהם חויב המעביד לשלם לעובד סכום כלשהו בשל הפרת הוראת חוק מן החוקים המפורטים בתוספת, או בקשר להפרה כאמור.
(ב)
הרישום לא יכיל פרטים מזהים של אדם, אלא אם כן התקבלה לכך הסכמתו המפורשת, למעט פרטי המעביד שאליו מתייחס פרט הרישום;
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א), השר רשאי, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, לקבוע רשימת חוקים והפרות, אשר בנסיבות שייקבעו לא יהוו פרטי רישום.
פרסום מידע מהמרשם
4.
(א)
על אף האמור בכל דין, המרשם יהיה פתוח לעיון הציבור.
(ב)
באתר המשרד יפורסמו תמציות פרטי הרישום, לרבות פרטי המעביד וכתובתו הרשומה, נסיבות המקרה שהובילו להחלטה כאמור בסעיף 3(א)(1) או (2), וכן קישור לפרטי רישום אחרים של אותו מעביד, אם קיימים, בדרך שיקבע הממונה על חופש המידע במשרד או מי שהשר מינה לענין זה.
(ג)
המרשם יעודכן מעת לעת, בתדירות שיקבע השר; העדכון יכלול את הפרטים כאמור בסעיף קטן (ב) של החלטות כאמור בסעיף 3(א) שנוספו למרשם ממועד העדכון הקודם.
סמכות שלא לרשום פרט רישום או לקצר את תקופת הרישום
5.
(א)
לבית דין לעבודה ולבית משפט שבפניו נשמע ההליך הטעון רישום במרשם הסמכות להורות על אי-רישום פרט רישום במרשם לפי סעיפים (3)(א)(1) ו-(3)(א)(2), או על קיצור תקופת הרישום לפי סעיף 7, מנימוקים מיוחדים שיירשמו.
(ב)
הסמכות כאמור בסעיף קטן (א) בענין פרטי רישום של הרשעות בעבירות קנס וכן קנסות מינהליים, כמשמעותם בחוק העבירות המינהליות, ששולמו,היא בידי השר.
התקשרויות גוף ציבורי
6.
גוף ציבורי רשאי להביא במסגרת שיקוליו בבואו לכרות חוזה עם מעביד את עובדת רישומו של המעביד במרשם לפי חוק זה.
מחיקת פרט רישום
7.
(א)
משעברו חמש שנים או תקופה שהוחלט עליה לפי הוראות סעיף 5, מיום הוספת פרט רישום למרשם, יימחק מן המרשם פרסום לגביו שנעשה לפי הוראות סעיף 4(ב) או (ג) (בסעיף זה – תקופת המחיקה), ואולם פרט הרישום יהיה פתוח לפני גוף ציבורי במשך שלוש שנים נוספות מתום תקופת המחיקה.
(ב)
השר רשאי, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לקבוע בתקנות את החוקים שפרטי הרישום בקשר אליהם יימחקו בתוך תקופה קצרה יותר מזו הנקובה בסעיף קטן (א), ובלבד שזו לא תפחת מחצי שנה.
ביצוע ותקנות
8.
(א)
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות לענין מעבידים או סוגי מעבידים שחוק זה לא יחול עליהם.
(ב)
השר רשאי, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לשנות את התוספת.
תוספת
(סעיף 3)
1.
חוק ארגון הפיקוח על עבודה, התשי"ד-1954.
2.
חוק גיל פרישה–, התשס"ד-2004.
3.
חוק דמי מחלה, התשל"ו–1976.
4.
חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג), התשנ"ח– 1998.
5.
חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), התשנ"ד-1993.
6.
חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג–1993.
7.
חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ"ז–1997.
8.
חוק הגנת השכר, התשי"ח–1958.
9.
חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.
10.
חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב–2002.
11.
חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001.
12.
חוק החניכות, התשי"ג-1953.
13.
חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949.
14.
חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957.
15.
חוק חופשה שנתית, התשי"א-1951.
16.
חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998.
17
חוק מידע גנטי, התשס"א-2000.
18.
חוק עבודת נוער, התשי"ג-1953.
19.
חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954.
20.
חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991.
21.
חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963.
22.
חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988.
23.
חוק שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, התשנ"ח-1998.
24.
חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987.
25.
חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ז-1996.
26.
חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951.
27.
פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970.
28.
פקודת מחלקת העבודה, 1943.
29.
פקודת תאונות ומחלות משלח-יד (הודעה), 1945.
דברי - הסבר
מטרת הצעת החוק היא לנהל רישום מסודר של מעסיקים שהפרו חוק מחוקי המגן במשפט העבודה הישראלי.
החוק אינו קובע סנקציות כלשהן בגין ההיכללות במרשם, אך הוא מסמיך גוף ציבורי, ששוקל התקשרות עם מעביד פלוני, לשקול בין יתר שיקוליו את עובדת רישומו של המעביד במרשם המעבידים שסרחו.
מוצע לקבוע הגדרה רחבה למונח "מעביד", ולהחיל את החוק באופן מפורש גם על קבלני שירותים. ההגדרה של "קבלן שירותים" נוּסחה בשים לב לניסוח שכבר נתקבל בחקיקה הישראלית: ר', למשל, סעיף 2(ג) לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991, וסעיף 15ד לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987.
עוד יש לציין, כי המשרד הממשלתי האמון על ניהול המרשם הוא משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, לאחר שהסמכויות של שר העבודה, שלו הוענקו הסמכויות לפי דיני העבודה באופן מסורתי, הועברו לשר התעשיה, המסחר והתעסוקה בהחלטת ממשלה שאושרה במליאת הכנסת בשנת 2003.
נוכח העובדה שהמרשם בנוסח המוצע אינו גורר סנקציות פליליות או השלכות מסוג אחר, מוצע לכלול בו קשת רחבה של פרטים, שאינם מסתכמים ברישומן של עבירות פליליות בלבד, אלא גם פסקי דין במישור האזרחי או החלטות במישור המינהלי, שקשורים, במהותם, להפרות של חוקי המגן או שנובעים מהפרות אלה.
כך, למשל, אין כל סיבה שלא ליתן פומבי להחלטה של בית הדין לעבודה לחייב מעביד לשלם לעובד לשעבר פיצוי פיטורין שלא שולמו לו בשעתו: אף אם ההחלטה אינה בגדר הרשעה בפלילים, יש בה כדי להצביע על הפרה של חוק מחוקי המגן. כ"שסתום בטחון" למקרי-קצה מוצע להקנות לבית הדין לעבודה ולכל ערכאה שיפוטית אחרת (ובכלל זה בית משפט שלום או מחוזי, לפי הענין) סמכות להורות על אי-רישום החלטה נתונה במרשם.
יצוין, כי גם היום קיימות יוזמות פרטיות של ארגונים שעוסקים בקידום זכויות העובדים לפרסם החלטות שיפוטיות שעניינן הפרת חוקי העבודה, בהסתמך על פסקי הדין שנגישים לציבור המשפטנים והעוסקים בתחום. המצב הנוכחי מזכיר את המצב ששרר ערב חקיקתו של חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א - 1981, ויש לפעול להסדרתו באמצעות רישום מסודר על-ידי גוף ממשלתי.
הצעת החוק נועדה, איפוא, לשמור על זכויות העובדים להרתיע את המעסיקים אף מהפרות שאינן גוררות סקציות פלילית, מתוך השאיפה שהקלון הציבורי יגביר אף הוא את הציות להוראות חוקי המגן ויקל על אכיפתם.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת יגאל יאסינוב וקבוצת חברי הכנסת (פ/3444).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"א בתמוז התשס"ו – 17.7.06