הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת מיכאל מלכיאור
נתן שרנסקי
מיכאל איתן
אריה אלדד
שלי יחימוביץ
פ/427/17
הצעת חוק יום השבת - יום תרבות ומנוחה, התשס"ו-2006
הגדרות
1.
"שבת" - משעת כניסת השבת, בעת שקיעת החמה ביום ששי, ועד צאתה, בצאת הכוכבים ביום השבת והכול על פי לוח הזמנים שיפורסם על ידי הרבנות הראשית לישראל.
"פעילות בילוי, תרבות ובידור" - מסעדות, בתי בילוי, תיאטראות, בתי קולנוע, מוזיאונים וכיוצא בזה.
"מוסדות ממלכתיים" - משרדי ממשלה, צה"ל וכוחות הביטחון, משרדי רשויות מקומיות, מוסדות חינוך, נציגויות ישראל בחו"ל וכיוצא בזה.
"פעילות תעשייה ומסחר" - פעילות של ייצור, סחר ומתן שירותים ובכלל זה מפעלי תעשייה, בנקים, חנויות, רשתות הפצה, קניונים וכיוצא בזה. תהא דרך התארגנותם המשפטית אשר תהא, ויהא מיקומם הגיאוגרפי אשר יהא.
"היתר מיוחד לפעילות מסחר" - מספר מצומצם ומוגבל של תחנות דלק ובתי מרקחת.
"תורנות שבת" - חלוקת העבודה בשבתות או ביום המנוחה הדתי של לא יהודים, בין העובדים, או בין הגופים הפועלים בשבת, באופן שוויוני.
"מתכונת שבת" - מתכונת מופחתת ומוגבלת, כפי שתקבע בתקנות או בהוראות.
השבת כיום מנוחה
2.
השבת היא יום המנוחה הממלכתי במדינת ישראל.
הזכות לשבות בשבת
3.
(א)
אין פוגעים בזכותו של עובד יהודי לשבות בשבת ובזכותו של עובד שאינו יהודי לשבות ביום המנוחה הדתי שלו, או ביום השבת , אלא על פי האמור בחוק זה.
(ב)
אין מפלים אדם שבחר שלא לעבוד בשבת או ביום המנוחה הדתי שלו בשום עניין לרבות העניינים המנויים בסעיף 2 לחוק שיוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–19881.
(ג)
ככל שתתקיים העסקה בשבת, היא תעשה על בסיס תורנות שבת. במקומות עבודה בהם קיימת העסקה גם במסגרת שעות נוספות, תינתן לשומרי השבת העדפה באפשרות לעבוד שעות נוספות במהלך השבוע.
פעילות אסורה בשבת
4.
(א)
ביום השבת לא תתאפשר פעילות תעשייה ומסחר.
(ב)
ביום השבת לא תתאפשר פעילות של מוסדות ממלכתיים.
(ג)
סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא יחולו במקרים בהם ניתן היתר העבדת עובד בשעות המנוחה השבועית מכוח סעיף 12 בחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א–19512, ערב כניסתו של חוק זה לתוקף. מקרים שיידונו על פי הסעיף האמור לאחר כניסתו של חוק זה לתוקף, יידונו בהתאם לעקרונות חוק זה.
פעילות מותרת בשבת
5.
(א)
אין פוגעים בזכות לקיים ביום השבת פעילות בילוי, תרבות ובידור, ובלבד שזו תעשה בהקפדה על מסגרות של מיקום והגבלות רעש.
(ב)
לא תתאפשר פעילות כאמור בשכונות עירוניות או ביישובים כפריים או קהילתיים שרוב משמעותי של תושביהם שומרי שבת.
(ג)
גופים שיפעלו בשבת ישבתו יום אחר בשבוע, שייקבע לפי בחירתם.
(ד)
יינקטו צעדים על מנת להקל את המעוניינים בכך בילוי בשבת בצורה שאין בה חילול שבת.
חופש התנועה בשבת
6.
(א)
אין פוגעים בחופש התנועה בשבת.
(ב)
תתאפשרנה הסעות ציבוריות למקומות בילוי, תרבות ובידור בתחומי רשות מקומית שתחפוץ בכך. הסעות אלו יפעלו מתכונת שבת, תוך שמירה מרבית על צביון השבת והגבלת הצורף לעבוד בה. ההסעה הציבורית תהיה בכלי רכב שקיבולתם אינה כולה על 12 מקומות.
(ג)
על אף האמור, יכול שנתיבי תנועה מקומיים ייסגרו למשך השבת, או שעות מסוימות בשבת, בשכונות עירוניות או ביישובים כפריים או קהילתיים שרוב משמעותי של תושביהם שומרי שבת.
ועדה לענייני שבת
7.
(א)
מוקמת בזה ועדה לענייני שבת.
(ב)
הועדה תקבע את פרטי ההסדרים המצוינים בסעיפים 3(ד),4,5 ותכריע בסכסוכים העולים מהם.
(ג)
בועדה יכהנו חמישה חברים. ארבעה מהם ימונו על ידי נשיא המדינה. שניים מחברי הועדה יהיו בעלי עמדות המשקפות העדפות ציבור שומרי השבת ושניים יהיו בעלי עמדות המשקפות את שאר הציבור. ארבעת החברים יבחרו חבר חמישי שישמש כיושב ראש הועדה.
(ד)
תקופת כהונתו של חבר הוועדה תהיה 4 שנים מיום מינויו, אלא שמתוך הממונים לראשונה יכהנו שניים לשנתיים ושניים לארבע שנים. שני החברים המוחלפים יהיו בעלי עמדות המשקפות העדפות שונות.
(ה)
תקופת כהונתו של יושב ראש הועדה תהיה חמש שנים, אך ניתן לבחרו לתקופת כהונה נוספת.
ביצוע החוק ואכיפתו
8.
(א)
הסמכות להתקין תקנות לביצועו של חוק זה בנושאים שאינם בסמכות הועדה לענייני השבת, ולאכיפתו של החוק מסורה לראש הממשלה.
(ב)
ראש הממשלה ימנה ממונה על אכיפת חוק השבת.
(ג)
הממונה יהיה אחראי על אכיפת החוק. בכלל זה הממונה יפרסם דו"ח שנתי על פעולתו. בדו"ח המפורט, בין היתר, זהות מפרי החוק, היקף העבירות, העונשים שהוטלו עליהם ושיעור ריצויים בפועל. הדו"ח יהיה פתוח לעיון הציבור.
(ד)
העובר על הוראות חוק זה, דינו - קנס. כפל קנס יוטל בשל עבירה חוזרת.
(ה)
על פעילות תעשייה ומסחר שנעשתה בניגוד לאמור בסעיף 3 יוטל עיצום כספי בשיעור שומת הרווחים שהושגו בפעילות האסורה בשבת; נמשכת הפעילות האסורה באופן חוזר ונשנה תופסק לשבעה ימי עבודה רצופים.
(ו)
(1)
תובענה בשל הפרת הוראת סעיף 2 לחוק זה יכול שתוגש בידי אדם שזכותו לשבות בשבת הופרה.
(2)
בתובענה של אדם בהפרת הוראות סעיף 2, תהא חובת ההוכחה על המעביד כי פעל שלא בניגוד להוראות סעיף 2.
(3)
לא יפגע מעביד בעובד מחמת תלונה או תביעה של עובד לעניין חוק זה או מחמת שסייע לעובד אחר בקשר לתלונה או לתביעה לפי חוק זה. במשפט פלילי או אזרחי בשל הפרת סעיף קטן זה תהא זו הגנה אם פעולת המעביד ננקטה בשל תלונת שווא או סיוע לגבי תלונת שווא שנעשו בזדון ובידיעה שהתלונה היא תלונת שווא.
(ז)
נעברה עבירה לפי חוק זה בידי חבר בני אדם, רואים כאחראי לה גם כל שותף – למעט שותף מוגבל – או חבר הנהלה, מנהל או פקיד אחראי של אותו חבר, ואפשר להביאו לדין כאילו הוא עבר את העבירה, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו וכי נקט כל האמצעים הנאותים למניעתה.
(ח)
חוק זה אינו בא למעט, אלא להוסיף על כל אמצעי ענישה אחר הקיים כיום.
תחולה
9.
כל האמור בחוק זה יחול גם על מועדי ישראל, כהגדרתם בסעיף 18א' בפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח–19483.
שמירת זכויות
10.
הוראות סעיפים 3 ו-5(ב) לחוק לא יחולו בשבתות בישוב שרוב משמעותי של תושביו אינם יהודים, אך יחולו בשינויים המחויבים, ביום המנוחה הדתי של רוב התושבים.
הוראות מעבר
11.
חוק זה בא להוסיף על זכות הנתונה לעובד על פי כל חוק, הסכם קולקטיבי, חוזה עבודה או נוהג.
12.
הוראות סעיף 5(ב) ייכנסו לתוקפן ששה חודשים לאחר כניסת חוק זה לתוקף ובלבד שאישרה זאת הועדה לענייני השבת בדבר מידה ודרך יישומו של חוק זה.
דברי – הסבר
הצעת חוק השבת (ומועדי ישראל) (להלן - הצעת חוק השבת) מבחינה בין פעילות מותרת (פעילות בילוי, תרבות ובידור ותחבורה ציבורית מצומצמת) לפעילות אסורה (פעילות ממלכתית ופעילות מסחרית, למעט פעילות חיונית) – הכול כהגדרת הפעילויות המפורטת בהצעת חוק זה.
מטרת ההצעה מתן ביטוי בולט ומשמעותי לייחוד השבת בפרהסיה בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. לייחודה של השבת בישראל יש רקע דתי, אך הצעת החוק נשענת על שלושה אדנים נוספים: סוציאלי-כלכלי, תרבותי, היסטורי-לאומי.
ברמה הסוציאלית-כלכלית: הפעילות המסחרית המתקיימת כיום בשבת פוגעת בשכבות מוחלשות: בעלי עסקים קטנים, שאינם יכולים להתחרות בגופים מסחריים גדולים המקיימים פעילות בשבת; עובדים (חילונים, מסורתיים ודתיים) הנאלצים לעבוד בשבת, אחרת יבולע להם במקום עבודתם וכיו"ב. שיקולים מסוג זה נלקחו בחשבון גם במדינות מערביות נוספות.
ברמה התרבותית: הניסיון הישראלי והגלובאלי מלמד שבמקרים רבים תרבות הצריכה מביסה חלופות אחרות לניצול זמן פנוי. כוונת ההצעה היא לאפשר קיומו של יום שבועי שיוקדש לתרבות, פנאי ובידור. לפיכך היא מבקשת למנוע את התרחבותה של הפעילות המסחרית – צרכנית מימי החולין אל יום השבת. אכן, הפעילות המסחרית הקיימת כיום בשבת הנה חדשה יחסית, כך שהפסקתה איננה משנה נוהג ישראלי מושרש.
ברמה ההיסטורית-לאומית: לשבת ייחודיות בפרהסיה היהודית, הן אצל דתיים והן אצל חילונים, זה שנים רבות. ידועים דבריו של אחד העם, הוגה דעות ציוני חילוני מובהק, שטבע את האמרה: "יותר מששמרו ישראל על השבת, שמרה השבת על ישראל". הצעת חוק זו נועדה לשמר במדינת היהודית מרכיב בסיסי של הזיכרון ההיסטורי והלאומי היהודי.
ההצעה היא ברוח הסדרים שונים שגובשו בשנים האחרונות (אמנת גביזון–מדן, מימד-ביילין-לובוצקי, ח"כ לנגנטל, תק"מ, הקיבוץ הארצי, וועדת צמרת וגביזון-בן נון). ייחודה של ההצעה בהקמה של ועדה לענייני שבת והסדרי אכיפה מפורטים.
סעיף 1 הוא סעיף הצהרתי-עקרוני, הנועד להדגיש את ייחודה של השבת כיום מנוחה ממלכתי.
סעיף 2 קובע את זכות העובד לשבות ביום המנוחה שלו, מבלי שיופלה בשל כך לרעה.
סעיפים 3-4 הם למעשה לב הצעת החוק ומקבעים את ההבחנה בין פעילות מותרת בשבת (בילוי, תרבות ובידור) לפעילות אסורה בשבת (פעילות ממלכתית ופעילות מסחרית, למעט מספר חריגים, שיפעלו במתכונת שבת מצומצמת). ההבחנה אינה נעשית מטעמים דתיים, אלא מטעמים סוציאליים-כלכליים, תרבותיים והיסטוריים- לאומיים. כאמור, ההצעה מאפשרת הפעלת מוסדות חיוניים בשבת במתכונת מופחתת. ההצעה ממליצה לנקוט צעדים על מנת להקל על בילוי בשבת בצורה שאין בה חילול שבת, כגון מתן אפשרות לרכישת כרטיסים מוקדמת. כמקובל גם עתה, מומלץ להעביר, במידת האפשר, אירועים ספורטיביים (או אחרים) המתקיימים בשבת למוצאי-שבת, או לימי חול. מוסדות שירצו בכך יוכלו לקיים פעילות מסחרית במוצאי-שבת.
סעיף 5 עוסק בחופש התנועה בשבת, ומשמר את ההבחנה המקובלת בין נתיבי תנועה שונים. ראו: דין וחשבון של ועדת צמרת (הוועדה הציבורית לגיבוש המלצות בדבר מדיניות כוללת בענייני תחבורה בשבת ברחוב בר-אילן, בירושלים כולה ומחוצה לה, תשנ"ז). וכן: בג"צ 5016/96 ליאור חורב ו-4 אח' נ' שר התחבורה ו-23 אח',. פ"ד נא(4) 1). הסעיף מציע שינוי חשוב ביחס למצב הקיים, ומאפשר תחבורה ציבורית מופחתת ומוגבלת. הסעיף יאפשר חופש תנועה בשבת גם לאוכלוסיות חלשות.
סעיף 6 מבטא את הרצון להביא ליישום החוק בדרך של הסכמה רחבה. לשם כך מוקמת ועדה לענייני שבת שהרכבה ישקף את הבדלי העמדות באוכלוסייה בהיבט הרלבנטי.
סעיף 7 עוסק באכיפת החוק. ניסיון העבר מלמד כי קיימים לחצים מסחריים ואחרים להפרת ההסדרים הנוגעים ליום המנוחה. הסדרים קיימים נאכפו בצורה בלתי מספקת. לפיכך, הצעת החוק קובעת הסדרי אכיפה משמעותיים שמטרתם להבטיח את מימוש הצעת החוק. סמכות התקינה מופקדת בידי ראש הממשלה על מנת להבטיח את הראייה הממלכתית בתחום רגיש זה.
סעיף 8 מרחיב את תחולת החוק למועדי ישראל המנויים בפקודת סדרי השלטון והמשפט, וכוונתו לשמר בכך את המצב המקובל כיום. המועדים הם: שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח וחג השבועות. מובן כי אין כוונה לפגוע בצביון המיוחד של יום כיפור, השונה מצביונם של יתר המועדים המנויים בסעיף זה.
סעיף 9, סעיף ההגדרות, מדבר בעד עצמו. נציין כאן כי הגדרת ה"שבת", מטרתה למנוע התייחסות לשבת כמתחילה בשעת חצות ומסתיימת בשעת חצות ("יממה אזרחית"). בחקיקה הקיימת אין הגדרה ל"שבת", וחוסר זה הוא שאפשר העלאת טענה מסוג זה, שנדחתה ע"י ביהמ"ש (ע"פ 1004/00 אלוניאל בע"מ ואח' נגד מדינת ישראל, תק-אר 2003(1) 103).
נציין עוד כי הכוונה היא גם למנוע אי ודאות בדבר תחולתו הרחבה של החוק. זאת, בין היתר, נוכח טענה שהתקבלה בעבר באחד המקרים, ע"י ביהמ"ש, בנוגע לאגודה שיתופית, בפרשת תב"ע (י-ם) פ/1048/98 מדינת ישראל נ' קיבוץ צרעה, אגודה שיתופית (לא פורסם). להרחבה ראו: מ. גולדברג, דיני עבודה (פרק 15, עמוד 17, מהדורת אוקטובר 2003).
סעיף 10 קובע את אי תחולת החוק על יישובים שרוב משמעותי של תושביהם אינם יהודיים.
בשולי הדברים, יצוין כי הצעת החוק אינה מפרטת הסדרים משלימים נוספים, שאינם נמצאים ב"גרעין ההצעה", אך יכול ויאומצו במקביל. כך, למשל, אם יעבור המשק כולו לשבוע עבודה בן חמישה ימים, תתאפשר פעילות חברתית ותרבותית גם ביום מנוחה שאיננו יום השבת, באופן שיקל על שמירת האופי המיוחד של השבת.
סעיף 11, מסביר את עצמו. הוא הולך בעקבות סעיף 35 לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת יולי אדלשטיין (פ/3895).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שלחן הכנסת ביום
ט' בסיון התשס"ו – 5.6.06