הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת
זבולון אורלב
פ/1070/17
הצעת חוק זכויות יוצרים ומבצעים (שיפוט בעניני תמלוגים), התשס"ו-2006
הגדרות
1.
בחוק זה -
"איגוד עסקי" - תאגיד שמטרותיו, כולן או חלקן, הן קידום עניניהם העסקיים של החברים בו;
"בית המשפט" - בית המשפט המוסמך לדון במחלוקות בעניני תמלוגים לפי סעיף 3;
"זכות יוצרים" –
(1) זכות יוצרים כמשמעותה בחוק זכות יוצרים;
(2) זכות מבצעים כמשמעותה בחוק זכויות מבצעים;
"חוק זכות יוצרים" - חוק זכות יוצרים, 19111, ופקודת זכות יוצרים2;
"חוק זכויות מבצעים" - חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד-19843;
"יצירה" - כמשמעותה בחוק זכות יוצרים, ולרבות ביצוע כמשמעותו בחוק זכויות מבצעים;
"משתמש" - מי שעושה שימוש ביצירה אשר הזכויות בה, לענין אותו סוג שימוש, מנוהלות בידי תאגיד לניהול משותף;
"ניהול", של זכות יוצרים - עשיית פעולה מהפעולות המנויות בפסקאות (1) או (2) בהגדרה "תאגיד לניהול משותף";
"שימוש", ביצירה - פעולה אשר עשייתה מחייבת על פי דין את הסכמת בעל זכות היוצרים או שהיא מקימה על פי דין חובת תשלום גמול לבעל זכות יוצרים או לתאגיד לניהול משותף;
"תאגיד לניהול משותף" - תאגיד הרשאי לעשות, מטעם חבריו או מטעם אחרים, כולם יחד או כל אחד מהם בנפרד, וזאת מכוח דין, הרשאה או העברת זכות יוצרים, אחד מאלה:
(1) להעניק רישיון לשימוש ביצירה, לדרוש דמי רישיון ולגבותם ממי שהרישיון הוענק לו;
(2) לגבות גמול הקבוע בדין לטובת בעלי זכויות יוצרים;
"תנאי ניהול הזכויות" - לרבות סירוב תאגיד לניהול משותף לנהל את זכויות היוצרים של אדם;
"תנאי הרישיון" - לרבות סירוב תאגיד לניהול משותף, במישרין או בעקיפין, ליתן רישיון, וכן שינוי תנאי רישיון שניתן;
"תמלוגים" - דמי רישיון או גמול הקבוע בדין.
מחלוקות בעניני
תמלוגים
2.
מחלוקות בעניני תמלוגים הן אלה:
(1)
מחלוקת בענין תנאי ניהול הזכויות או בענין חלוקת כספי תמלוגים, בין תאגיד לניהול משותף לבין החברים בו או אחרים שאת זכות היוצרים שלהם הוא מנהל, או לבין תאגיד אחר לניהול משותף;
(2)
מחלוקת בענין תנאי הרישיון או בענין סכומי התמלוגים, בין תאגיד לניהול משותף לבין משתמש.
בית המשפט
המוסמך
3.
(א)
בית המשפט המוסמך לדון במחלוקות בעניני תמלוגים הוא בית המשפט המחוזי בתל אביב; שר המשפטים רשאי, בצו, להורות כי הסמכות תהיה גם לבתי משפט מחוזיים אחרים שקבע.
(ב)
בעניני תמלוגים ידון נשיא בית המשפט המחוזי, או שופט מבין שופטי בית המשפט המחוזי, שמינה הנשיא בהסכמת נשיא בית המשפט העליון; מינוי כאמור יהא לתקופה של ארבע שנים וניתן להאריכו לתקופות נוספות של ארבע שנים כל אחת, ואולם ניתן לקבוע תקופה קצרה יותר בהתאם לצורכי בית המשפט.
חלוקת תמלוגים
ותנאי רישיון
4.
(א)
בית המשפט רשאי, לבקשת צד למחלוקת בעניני תמלוגים, לקבוע את אלה:
(1)
תנאי ניהול הזכויות על ידי התאגיד לניהול משותף, לרבות הדרך שבה יחלק התאגיד כספי תמלוגים;
(2)
תנאי הרישיון שייתן תאגיד לניהול משותף למשתמש, לרבות תקופת הרישיון, וסכום התמלוגים הראוי שאותו זכאי התאגיד לגבות;
(3)
הוראות זמניות בדבר תנאי ניהול הזכויות, תנאי הרישיון וסכום תמלוגים ראוי.
(ב)
בית המשפט רשאי להחליט, לצורך דיון בענין שבסמכותו, במחלוקת בדבר קיומה של זכות יוצרים ובדבר היקפה של הזכות.
קביעת תנאי
רישיון
5.
(א)
בית המשפט, בקבעו את תנאי הרישיון וסכום התמלוגים הראוי לפי סעיף 4(א)(2) רשאי לשקול, בין השאר, את אלה:
(1)
אופיו של השימוש ביצירות, תכליתו וחלקו במכלול הפעילות של המשתמש;
(2)
התועלת שנצמחת למשתמש מהשימוש ביצירות;
(3)
ההפסד או התועלת שהשימוש ביצירות גורם לבעלי הזכויות בהן;
(4)
היקף השימוש הצפוי או השימוש בפועל, משך השימוש, תדירותו, ולענין ביצוע פומבי או שידור - גודלו של הקהל בפועל או הציבור שאליו מופנה הביצוע או השידור;
(5)
חלקן של היצירות המנוהלות בידי התאגיד לניהול משותף שהוא צד למחלוקת, מתוך כלל היצירות שבהן נעשה השימוש;
(6)
סכום התמלוגים הכולל שהמשתמש צפוי לשלם לבעלי זכויות יוצרים או לתאגידים לניהול משותף בעבור פעילותו;
(7)
תמלוגים המשולמים לתאגיד לניהול משותף על ידי משתמשים אחרים מסוגו של המשתמש;
(8)
השפעת תנאי הרישיון וסכום התמלוגים על בעלי זכויות היוצרים, על פעילותו של המשתמש, על התחרות בשוק ועל טובת הציבור.
(ב)
שר המשפטים, בהתייעצות עם שר התרבות, רשאי לקבוע כללים לקביעת תנאי הרשיון וסכום התמלוגים הראוי; כללים כאמור יכול שייקבעו לסוג מסוים של שימוש ביצירות.
סעדים נוספים
6.
הפר משתמש החלטה של בית המשפט בדבר תנאי רישיון זמניים או קבועים, רשאי בית המשפט, לבקשת הנפגע מהפרת ההחלטה, לתת כל סעד הקבוע בדין בשל הפרה של זכות יוצרים.
צירוף בעלי דין
7.
(א)
בית המשפט רשאי לצרף לדיון תאגידים נוספים לניהול משותף שלהם צפוי המשתמש לשלם תמלוגים בעבור פעילותו.
(ב)
בית המשפט רשאי לצרף לדיון, בהסכמתם, בעלי זכויות יוצרים יחידים שזכויותיהם אינן מנוהלות בידי תאגיד לניהול משותף שהוא צד למחלוקת, ואשר להם צפוי המשתמש לשלם תמלוגים בעבור פעילותו.
(ג)
צירף בית המשפט בעל דין לפי סעיף זה, יקבע את אופן חלוקת סכום התמלוגים הכולל בין כל הצדדים הזכאים לכך.
צירוף איגוד
עסקי
8.
(א)
בית המשפט רשאי לצרף לדיון איגוד עסקי שהחברים בו הם מסוגו של המשתמש שהוא צד למחלוקת.
(ב)
ניתן פסק דין בהליך שאיגוד עסקי היה צד לו, ונקבעו בו תנאי רישיון או תמלוגים שישלם המשתמש, יהוו התנאים או התמלוגים שנקבעו כאמור אמת מידה לכאורה גם לקביעה של תנאי רישיון ותמלוגים ראויים למשתמשים אחרים מאותו סוג.
סדרי דין
וראיות
9.
(א)
בדיון במחלוקות בעניני תמלוגים, לא יהיה בית המשפט קשור בדיני הראיות, פרט לכללי חסינות עדים וראיות חסויות.
(ב)
סדרי הדין בבית המשפט יהיו לפי תקנות סדר הדין האזרחי, ככל שאין לפי חוק זה הוראות מיוחדות אחרות, ואולם -
(1)
בית המשפט רשאי לסטות מתקנות סדרי הדין האזרחי אם ראה שהדבר דרוש בנסיבות הענין;
(2)
אין בהוראות סעיפים 7 ו-8 כדי לגרוע מכל הוראה אחרת בדין שענינה צירוף צדדים.
שמירת דינים
10.
בכפוף להוראות חוק זה -
(1)
אין בסמכות בית המשפט כדי לגרוע מהוראות כל דין, או כדי לגרוע מחובותיהם של תאגיד לניהול משותף או של חבריו על פי כל דין;
(2)
אין בסמכות בית המשפט לפי סעיף 6 כדי לגרוע מזכות הנפגע מהפרת ההחלטה השיפוטית על פי כל דין.
העברה מבית
משפט אחר
11.
ראה בית משפט כי בתביעה שבפניו המחלוקת העיקרית היא בנושא שבסמכות בית המשפט לפי סעיף 3, רשאי הוא להעביר את הדיון במחלוקת זו לבית המשפט האמור.
תקנות
12.
שר המשפטים ממונה על ביצוע הוראות חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, וכן לקבוע:
(1)
תנאים מוקדמים להגשת תביעה בענין תמלוגים לבית המשפט, לרבות חובת קיום משא ומתן;
(2)
סדרי דין במחלוקות בעניני תמלוגים, לרבות סדרי דין בערעורים על החלטות בית המשפט.
תחילה
13.
תחילתו של חוק זה שישים ימים מיום פרסומו.
דברי - הסבר
זכויות היוצרים והמבצעים, ביחס לשידור ולביצוע פומבי, מנוהלות כיום בדרך כלל על ידי
תאגידים לניהול משותף. עם התפתחות הטכנולוגיה והעליה במודעות לזכויות, עשויים
תחומי פעילות נוספים להיות מנוהלים בדרך זו.
בדרך כלל, נותן תאגיד לניהול משותף רישיון לשימוש בכל רפרטואר היצירות המנוהלות על ידו, ודורש בעבור הרישיון, תמלוגים בסכום כולל. הניהול המשותף פוטר את הצרכנים ואת בעלי הזכויות מן הצורך להתקשר בעסקאות נפרדות לגבי כל אחת מהיצירות. בכך ניתנת לבעלי הזכויות האפשרות לקבל ביטוי כלכלי ממשי לזכויותיהם, ונחסכות עלויות עסקה מהצרכנים המבקשים להשתמש במספר רב של יצירות.
בצד היתרונות הברורים, ריכוז זכויות בידי תאגידים לניהול משותף מקנה לתאגידים אלה גם כוח שוק רב, באופן שעלול לאפשר לתאגידים הכתבה חד-צדדית של מחיר ותנאי התקשרות בלתי הוגנים, ועלול לגרום לפגיעה גם ביוצרים שאינם חברים בתאגידים אלה, או בתאגידים מתחרים. כוחם של התאגידים עלול לבוא לידי ביטוי גם בקביעת תנאי ניהול זכויות או דרכי חלוקת תמלוגים בלתי הוגנים, ליוצרים שזכויותיהם מנוהלות על ידי התאגיד.
כדי להימנע מהתופעות השליליות שעלולות להתלוות לריכוז כוח שוק בידי התאגידים לניהול משותף, וכדי להגביר את שיתוף הפעולה של ציבור המשתמשים עם תאגידים אלה, מוצע לקבוע מנגנונים לקביעתם של הסכומים שדורשים התאגידים מהמשתמשים ושל דרכי חלוקת התמלוגים בין היוצרים. בדרך זו גם ייחסך הצורך בתביעות הפרה רבות המוגשות לבתי המשפט השונים, על ידי תאגידים לניהול משותף, נגד משתמשים שאינם מסכימים לשלם את סכומי התמלוגים הנדרשים מהם.
מנגנון קביעת תמלוגים נדרש גם מטעם נוסף. במקרים מסוימים קובע הדין כי לבעל הזכויות אין זכות בלעדית להתיר או למנוע פעילות מסוימת, אך יש לו זכות לקבל גמול בעבור פעילות זו. כך הדבר ביחס לזכות המבצעים לתמלוגים לפי סעיף 3א לחוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד-1984. בדומה, עשוי הדין להעניק ליוצרים זכויות כספיות שאינן נובעות במישרין משימוש ביצירות, כמו במקרה של גמול על קלטות ריקות (סעיפים 3ב עד 3ה לפקודת זכות יוצרים). במקרים שבהם החוק קובע זכות כספית בלבד, מוצע לקבוע מנגנונים לקביעת גובה הגמול ולגבייתו, וכן לקביעת דרך החלוקה של כספי הגמול בין בעלי הזכויות.
הצעת חוק זכויות יוצרים ומבצעים (שיפוט בעניני תמלוגים), התשס"א-2001, המתפרסמת בזה, באה להסמיך את בית המשפט המחוזי לדון בעניני תמלוגים, לענין גבייתם וחלוקתם של דמי רישיון על ידי תאגיד לניהול משותף, ושל גמול אשר לו זכאים בעלי זכויות יוצרים ומבצעים על פי הדין.
מוצע לרכז את ההתדיינות בבית משפט אחד, שידון בכל המחלוקות בעניני התמלוגים, וכך יוכל לרכוש מומחיות בתחומי סמכותו, ולפתח הלכות, שאינן קיימות כיום, בתחום זה.
כן מוצע לאפשר לבית המשפט לצרף בעלי דין, כמו ארגון עסקי, כדי להרחיב את תחולת תוצאות ההתדיינות ולחסוך התדיינויות נוספות בהמשך.
סעיף 1
להגדרה "איגוד עסקי" - איגוד עסקי הוא גוף המייצג אינטרסים של החברים בו, בין אם יש לו כשרות להתחייב בשם חבריו כשלוח ובין אם לאו.
להגדרה "בית המשפט" - מוצע שהביטוי בית המשפט המופיע בהוראות הצעת חוק זו, יתייחס לבית המשפט המחוזי בתל אביב בשבתו בעניני תמלוגים (ראה סעיף 3).
להגדרה "זכות יוצרים" - מוצע שההגדרה תכלול גם זכות מבצעים, וזאת כדי להבהיר כי מבחינת סמכות בית המשפט לעניני תמלוגים, אין הבדל בין יצירות לבין ביצועים; מובן, שתאגיד לניהול משותף של זכויות מבצעים מנהל זכויות השונות בטיבן, בהיקפן ובמשכן, מאלה המנוהלות בידי תאגיד לניהול משותף של זכויות יוצרים.
להגדרה "תאגיד לניהול משותף" - ההגדרה נועדה אך ורק לזהות מאפיינים של תאגיד אשר יהיה כפוף לסמכות בית המשפט בעניני תמלוגים, ולא לקבוע זכויות וחובות של התאגיד או כלפיו; הכוונה היא להכפיף לסמכות בית המשפט כל גוף המנהל זכויות יוצרים מטעם אחרים. ההגדרה אינה כוללת גופים אשר מרכזים בידיהם זכויות יוצרים שרכשו מאחרים, כמו חברות הפקה או מוציאים לאור, שכן גופים אלה אינם פועלים "מטעם" אחרים. פסקאות (1) ו-(2) להגדרה משקפות את שני סוגי הפעילות המאפיינים תאגיד לניהול משותף: מתן רישיונות וגביית תמורתם, וגביית גמול הקבוע בדין.
להגדרות "תנאי ניהול הזכויות" ו"תנאי הרישיון" - ההגדרות המוצעות מרחיבות למעשה את סמכות בית המשפט באופן שיוכל למנוע מהתאגיד לסרב לנהל זכויות או לסרב ליתן רישיון, באופן שמהווה ניצול לרעה של כוח השוק שבידיו.
להגדרה "תמלוגים" - ההגדרה נועדה לקבוע מינוח אחיד המבחין בין גמול שהוא תשלום הקבוע בדין, לדמי רישיון שהם תשלום הסכמי בעבור שימוש, ולתמלוגים הכוללים את שני סוגי התשלומים האמורים.
סעיף 2
מחלוקות בעניני תמלוגים הן מחלוקות משני סוגים: סכסוכים בין התאגיד לבין בעלי הזכויות וסכסוכים בין התאגיד לבין המשתמשים בזכויות. סכסוכים מהסוג הראשון עשויים להיות למשל בענין דרכי חלוקת כספי התמלוגים, בענין הפרשת כספים למטרות שאינן חלוקה ליוצרים, או בענין היחסים בין תאגידים שונים. סכסוכים מהסוג השני יהיו בדרך כלל בקשר לגובה התמלוגים שישולמו לתאגיד בעבור שימושים מסוימים ביצירות.
סעיף 3
מאחר שמדובר בסכסוך אזרחי, מוצע שבירורו ייעשה בבית המשפט. עוד מוצע לקבוע את הסמכות בבית המשפט המחוזי, שם מתנהלות כבר כיום מרבית התביעות בתחום הקניין הרוחני. ההצעה לרכז את הדיונים בבית המשפט בתל אביב, מטרתה להביא לפיתוח פסיקה עקיבה ואחידה בתחום זה (סעיף קטן (א)). ההצעה למינוי השופט שידון בעניני תמלוגים (סעיף קטן (ב)) הולכת בעקבות דרך מינוי השופטים לבתי משפט לענינים מינהליים.
סעיף 4
מוצע להסמיך את בית המשפט לתת הוראות בדבר דרכי חלוקת התמלוגים ובדבר תנאי הרישיון וגובה התמלוגים שישולמו. סמכות בית המשפט לפי הסעיף המוצע אינה סמכות "שלילית" לפסול תנאים שנראים בלתי הוגנים או פסולים מסיבה כלשהי, אלא סמכות "חיובית" לקבוע את התנאים ההוגנים לגביית תמלוגים ולחלוקתם, במקרה שהצדדים לא הגיעו להסכמה בענינים אלה. סמכות בית המשפט לא נועדה לשמש תחליף להסכמת הצדדים, אלא דרך להכרעה במחלוקת במקרה שאין הסכמה כזו. כדי למנוע פגיעה בזכויות הצדדים בתקופת ניהול ההליכים, מוצע להסמיך את בית המשפט לתת הוראות בדבר תמלוגים זמניים (סעיף קטן (א)).
הצעת חוק זו אינה באה לשנות את הדין הקיים באשר לסמכות המקומית והענינית בתביעות הפרה של זכויות יוצרים. עם זאת, ייתכנו מקרים שבהם הכרעה במחלוקת על קיומה של זכות ועל הפרתה תידרש אגב דיון במחלוקת בין תאגיד לניהול משותף לבין יוצר בענין הזכאות לתמלוגים בעבור יצירה מסוימת או במחלוקת על גובה התמלוגים שדורש תאגיד לניהול משותף.
כך, ייתכן שתהיה מחלוקת בין משתמש לבין תאגיד בשאלה איזה חלק מהרפרטואר שבו נעשה שימוש אכן מוגן על פי הדין ואלו מרכיבים במכלול הפעילות של המשתמש מהווים שימוש המזכה את התאגיד בתמלוגים (סעיף קטן (ב)).
סעיף 5
לסעיף קטן (א)
מוצע לקבוע רשימה פתוחה של הנחיות כלליות בדבר השיקולים לקביעת התמלוגים ההוגנים. הנחיות אלה, שבהן יוכל בית המשפט להתחשב במקרים המתאימים, מבטאות מדיניות של איזון בין זכות הקניין של היוצרים, לחופש העיסוק של המשתמשים, ולאינטרס הציבורי בהפצה מרבית של יצירות:
לפסקה (1) - מוצע להבחין בין שיעור התמלוגים שמשלם מי שהשימוש ביצירות הוא במרכז פעילותו העסקית, לבין תמלוגים שישלם מי שהשימוש שלו ביצירות נמצא בשולי פעילותו העסקית או שהשימוש שלו ביצירות נעשה כחלק מפעילות ציבורית שאינה למטרת רווח.
לפסקה (2) - מוצע להביא בחשבון את התועלת שמפיק המשתמש, ככל שהיא ניתנת להערכה. לעתים הצלחתו של עסק מסוים מבוססת בשיעור ניכר על שימוש ביצירות של אחרים, ועל כן יש הצדקה להעביר חלק מהצלחה זו ליוצרים. התועלת היא, למעשה, המחיר המרבי שאותו היה מסכים לשלם המשתמש אילו היה שוק חופשי של יצירות.
לפסקה (3) - לעתים, עשוי שימוש ביצירה להביא תועלת גם ליוצר, כמו פרסום היצירה והגברת המכירות של עותקים שלה. במקרים אחרים, השימוש עלול לגרום להפסד הכנסות ממקורות אחרים. מוצע לבחון את התועלת ואת ההפסד של היוצרים, ככל שהן ניתנים להערכה.
לפסקה (4) - ככל שהדבר אפשרי, מוצע לאמוד את השימוש ביצירות בפועל, או את השימוש הצפוי, ולא רק את השימוש בכוח.
לפסקה (5) - מוצע לבחון מה חלקו של התאגיד במכלול היצירות שבהן נעשה שימוש. אם משתמש מסוים, או משתמש מסוג מסוים, משתמש ביצירות אשר רק חלק קטן מהן מוגן לפי הדין, או שרק חלק קטן מהן מנוהל על ידי התאגיד שהוא צד למחלוקת, ראוי להפחית באופן יחסי את שיעור התמלוגים שיקבל התאגיד.
לפסקה (6) - על פי הדין, עשוי משתמש להיות מחויב בתשלום תמלוגים לבעלי זכויות מסוגים שונים (כמו מחברי המילים, הלחן, המעבדים, הזמרים, הנגנים ומפיקי התקליט). לעתים עשוי משתמש אחד להיזקק לחוזים עם כמה תאגידים שונים (למשל: תאגידים שונים של חברות תקליטים). מוצע להנחות את בית המשפט להביא בחשבון את מכלול התשלומים הצפויים למשתמש, וזאת כדי למנוע עיוות כלכלי שעלול לנבוע מפיצול יתר של בעלי הזכויות.
לפסקה (7) - ראוי לקבוע תמלוגים שיבטאו שוויון מהותי כלפי המשתמשים השונים.
לפסקה (8) - לצורך קביעת התמלוגים מוצע לבחון אותם גם מנקודת מבט תוצאתית: האם התמלוגים יספקו תמריץ מספיק ליצירה, האם הם מגבילים יתר על המידה את המשך פעילותו של המשתמש, האם הם פוגעים בתחרות בשוק הרלוונטי, והאם הם מאפשרים ומעודדים שימוש ביצירות שיש לציבור תועלת בו.
לסעיף קטן (ב)
מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע בתקנות הוראות בדבר קביעת התמלוגים, באופן כללי או במקרים מסוימים. בין השאר, יוכל השר להביא לידי ביטוי שיקולים שיהיו רלוונטיים לשימושים חדשים ביצירות.
סעיפים
6 ו-10(2)
לאחר שקבע בית המשפט את תנאי הרישיון וגובה התמלוגים, באופן זמני או בפסק דין, יש לאפשר לתאגיד לניהול משותף לאכוף את זכויותיו בצורה יעילה. לא תמיד מהווים פתיחת תיק הוצאה לפועל או הליכי ביזיון בית משפט אמצעי מתאים לביצוע ההחלטה השיפוטית. במקרה של זכויות יוצרים, נראה כי פיצויים סטטוטוריים כאלה הקבועים בסעיף 4א לפקודת זכות יוצרים, או מתן צו למניעת המשך השימוש ביצירות, יהיו אמצעים יעילים לביצוע ההחלטות. הקניית הסמכות לפסוק סעדי הפרה גם לבית המשפט המחוזי בתל אביב, שקבע את תנאי הרישיון, תחסוך זמן שיפוטי, ותייתר הגשת תביעה חדשה ונפרדת, שעשויה להיות בסמכותו המקומית של בית משפט אחר.
סעיף 7
אחד השיקולים לקביעת תמלוגים הוא הסכום הכולל שהמשתמש צפוי לשלם בעבור השימוש. כדי לברר מה הסכום הכולל, ייתכן שיהיה צורך בצירוף התאגידים הרלוונטיים לדיון. לעתים, יוצרים מסוימים בוחרים שלא להצטרף לתאגיד כלשהו, ומבקשים לקבל תמלוגים בנפרד ובמישרין מאת המשתמש; במקרה כזה, בהסכמת אותם יוצרים, רצוי לצרף גם אותם לדיון.
כך, למשל, בדיון בשיעור התמלוגים שידרוש תאגיד של יוצרים מגוף משדר, ייתכן שיהיה מקום לצרף גם תאגידים נוספים, וגם יוצרים בודדים שאינם מאוגדים, כדי לקבוע את הסכום הכולל שישלם הגוף המשדר, ולחלק סכום זה בין בעלי הזכויות.
סעיף 8
לעתים קרובות, עשוי תאגיד לניהול משותף לתת רישיון דומה למשתמשים רבים בעלי מאפיינים דומים. במקרה כזה, רצוי לאפשר משא ומתן משותף גם מצד המשתמשים. אם משא ומתן כזה נכשל, רצוי לאפשר צירופו כבעל דין של ארגון המייצג את המשתמשים, אף שהארגון עצמו אינו משתמש ביצירות ואינו נדרש לשלם תמלוגים. כדי לתת תוקף להליך שבו היה ייצוג לארגון, מוצע לקבוע כי במקרה כזה חזקה שתנאי הרישיון שנקבעו בתיק המסוים, מתאימים גם למשתמשים אחרים מאותו סוג. סעיף זה מאפשר יישום יעיל של פסקה (7) בסעיף 5(א).
סעיף 9
מוצע לאפשר לבית המשפט גמישות מרבית בסדרי הדין ובשמיעת הראיות.
סעיף 10(1)
תפקוד התאגידים לניהול משותף עשוי לערב בעיות משפטיות מתחומים שונים, כגון דיני התאגידים ודיני ההגבלים העסקיים. מוצע לקבוע במפורש כי הסמכת בית המשפט לדון בעניני התמלוגים אינה גורעת מהוראות חוקים כאלה, ומהסדרים הקבועים בהם או על פיהם. כך, למשל, במקרה שתאגיד לניהול משותף מהווה גם הסדר כובל, אין בחוק המוצע כדי לגרוע מהוראות פרק ב' לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988, ופעולת תאגיד כאמור בהתאם להוראות החוק המוצע ייחשבו להסדר שכל כבילותיו נקבעו על פי דין.
סעיף 11
העברת תיקים מבתי משפט אחרים לבית המשפט שהוסמך לדון בעניני התמלוגים, במקרים שיימצאו מתאימים על ידי בית המשפט הדן בהליך, תקל על המערכת השיפוטית ותביא לריכוז מרבי של הסכסוכים בתחום זה.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"א בתמוז התשס"ו – 17.7.06