הצעת חוק לדיון מוקדם

DOC 5,498 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חבר הכנסת ראובן ריבלין פ/1271/17 הצעת חוק תגמולים לשאריו של מי שמת כתוצאה ממעשה עבירה, התשס"ו-2006 הגדרות 1. בחוק זה - "המוסד" – כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי. "חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-19951; "חשוד" – מי שחשוד בביצוע עבירה שגרמה למות נפגע; "נידון" – מי שנגזר דינו בעבירה שגרמה למות נפגע; "נפגע" – תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים, שאינו החשוד, הנאשם או הנדון שמת כתוצאה מעבירה; "עבירה" – לפי סעיפים 298, 300 ו-301 לחוק העונשין, התשל"ז-19772; הרשות המאשרת 2. (א) שר המשפטים, בהתייעצות עם שר הרווחה, ימנה רשות מאשרת (להלן - הרשות) שבסמכותה לקבוע כי בוצעה עבירה שגרמה למות נפגע. (ב) הודעה על מען הרשות תפורסם ברשומות. (ג) הרשות תיתן את החלטתה תוך שלושה חדשים מהיום שהתביעה הגיעה לידיה, אלא אם החליטה להאריך את התקופה מטעמים מיוחדים שנרשמו. ערר 3. (א) הרואה עצמו נפגע מהחלטת הרשות רשאי לערור עליה לפני ועדת עררים האמורה בסעיף קטן (ב). (ב) ועדת העררים תהיה של שלושה ובראשה שופט שיתמנה על ידי שר המשפטים; יתר חברי הועדה יתמנו על ידי שר המשפטים בהתייעצות עם שר הרווחה. (ג) הערר יוגש בכתב תוך 60 יום מהיום שבו הגיעה לידיעת העורר ההודעה על החלטת הרשות. (ד) אין אחרי החלטת ועדת העררים ולא כלום. (ה) הודעה על מען הוועדה תפורסם ברשומות. אישור הרשות או ועדת עררים 4. אישורה של הרשות או של ועדת העררים, לפי העניין, כאמור בסעיף 149ב, הוא תנאי מוקדם לכל תביעה לפי סימן זה בפני המוסד. גמלה לתלוי של מבוטח 5. (א) בסעיף זה – "בן משפחה" – מי שאינו החשוד, הנאשם או הנידון והוא תלוי בנפגע. "תלוי" - כמשמעותו בסעיף 130 לחוק הביטוח הלאומי. (ב) אישרה הרשות או ועדת עררים כי ביצוע עבירה גרם למותו של נפגע, ישלם המוסד לתלויים בנפגע קצבה בשיעורים המפורטים בסימן ח' לפרק ה' לחוק הביטוח הלאומי וההוראות שנקבעו לפיו, וההוראות יחולו על בן משפחה, בשינויים המחוייבים. (ג) בן משפחה הזכאי לקצבת שאירים לפי סימן ד' לפרק י"א לחוק הביטוח הלאומי, הברירה בידו לבחור בגמלאות לפי הסימן האמור או בגמלאות כאמור בסעיף קטן (ב). (ד) לעניין חישוב הגמלה לפי סעיף זה, יחול האמור בסעיף 290(א) לחוק הביטוח הלאומי, בשינויים המחויבים. תגמולים מאוצר המדינה 6. (א) תגמולים לפי חוק זה יינתנו מאוצר המדינה באמצעות המוסד. (ב) אוצר המדינה ישפה את המוסד, על פי דרישתו, על כל הוצאה שהוציא למתן התגמול ואת החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובע מביצוע חוק זה. ביצוע ותקנות 7. שר הרווחה ממונה על ביצוע חוק זה והוא יתקין תקנות לביצועו, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. תחילה ותחולה 8. תחילתו של חוק זה ב-1 בחודש שלאחר פרסומו והוא יחול על מי שנפגע ביום התחילה ולאחריו. דברי - הסבר במהלך כהונתה של הכנסת השש-עשרה חוקק חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס''א-2001, להסדרת מעמדו של קורבן עבירה, כבודו וזכויותיו במסגרת ההליך הפלילי המנוהל כלפי תוקפו. במסגרת החוק פורטו הזכויות להן זכאי נפגע עבירה: הזכות להגנה על שלומו וביטחונו ושמירה על פרטיותו, הזכות לשותפות בהחלטות שונות המתקבלות בהליכי החקירה והתביעה המתנהלים נגד הפוגע, הזכות לקבלת מידע על דרך ניהול ההליך והתקדמותו לאורך שלביו השונים, ושלל זכויות נוספות ומגוונות. כמו כן, מורה החוק על הקמת יחידות סיוע בפרקליטות ומינוי אחראים במשטרת ישראל המופקדים על מימוש הזכויות המפורטות בחוק. הכרה חקיקתית זו הצטרפה למגמה רחבה בפסיקה ובחקיקה לחיזוק מעמדם השביר של נפגעי עבירה ולהדגשת מחויבותה של המדינה לסיפוק מענה הולם למצוקתם וכאבם, מגמה שהוכתרה על ידי בית המשפט כדוקטרינה משפטית חדשה וראויה ה-"תואמת את כבוד האדם, את השאיפה לחברה תקינה, את השכל הישר..." [ר' פסק הדין ברע"ב 11860/05 פלוני נ' בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (טרם פורסם בכתובים), מיום 25.01.06] עם זאת, בצד ההתפתחות שחלה במעמדו החוקי של נפגע העבירה, נותרו צרכיו הבסיסיים והדחופים ביותר, ללא מענה וסיוע הולמים מצד השירותים הממשלתיים. לאורך הדיונים הרבים שקדמו לחקיקת החוק, הוכרה אחריותה של המדינה להגשת סיוע נפשי שיקומי ומתן פיצויים לנפגע העבירה, ואף על פי כן עם השלמת חקיקתו של חוק זכויות נפגעי עבירה - הושמטו פרקים חשובים אלו מבין סעיפי החוק. בעבר הועלו הצעות להעניק פיצוי לנפגעים ממעשי עבירה, אלא שהצעות אלה שהתייחסו לכלל הנפגעים נידחו בשל העלות הרבה הכרוכה בהן. בהתחשב בשיקולי עלות ומגבלות יכולת המימון של הקופה הציבורית, מוצע לקבוע כי השאירים של מי שחייו קופחו עקב מעשה עבירה יהיו זכאים לתגמולים הדומים לקצבת תלויים הניתנת לתלויים במי שנפטר עקב פגיעה בעבודה ולאפשר להם לבחור בין קבצה זו, לבין קצבת שאירים. מוצע לקבוע כי תוקם רשות מאשרת אשר בסמכותה לקבוע כי בוצעה עבירה שגרמה למות המבוטח. עוד מוצע כי תגמולים לפי החוק המוצע יינתנו מאת אוצר המדינה, באמצעות המוסד לביטוח לאומי וכי אוצר המדינה ישפה את המוסד לביטוח לאומי על כל הוצאה שהוציא למתן התגמול, וכן על ההוצאות האדמיניסטרטיביות בגין החוק המוצע. החוק המוצע קובע כי שאיריו של מי שנפגע עקב מעשה עבירה וחייו קופחו, יהיו זכאים לבחור בין קצבת שאירים לבין הקצבה המשתלמת לתלויים במי שמותו נגרם עקב הפגיעה בעבודה. קבצת התלויים מחושבת על בסיס הכנסת העבודה של הנפטר ומוצע לקבוע כי בכל מקרה, תובא לעניין זה בחשבון הכנסה שאינה פחותה מסכום השווה למחצית השכר הממוצע, כקבוע לגבי הגמלה הניתנת למי שנפגעו בתאונה שאינה בגדר פגיעה בעבודה. הצעת חוק זו מקדמת את מלאכת החקיקה שהוחלה בכנסת השש-עשרה, המסדירה בצד זכויותיו המנויות בחוק של קורבן העבירה, אף סיוע ותמיכה. בכך מכירה המדינה, בהיותה אמונה על הבטחת שלומם וביטחונם האישי של אזרחיה, בחובתה כלפי קורבן העבירה הפלילית, להושיט לו יד תומכת ומסייעת ולרפא שברונו. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברי הכנסת רשף חן ואילן שלגי (פ/3754), חברת הכנסת זהבה גלאון (פ/4111). הצעות חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת החמש-עשרה על ידי חברת הכנסת יעל דיין וקבוצת חברי הכנסת (פ/807). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"א בתמוז התשס"ו - 17.7.06