הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת
אמנון כהן
פ/967/17
הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון - איסור התקשרות לצורך פרסומת), התשס"ו-2006
החלפת סעיף 30א
1.
בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-19821 במקום סעיף 30א יבוא:
"שיגור דבר פרסומת באמצעות מיתקן בזק
30א.
(א)
לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעת דואר אלקטרוני או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען; פניה חד-פעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית עסק, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן זה, המהווה הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת מטעמו, לא תיחשב הפרה של הוראות סעיף זה.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי מפרסם לשגר דבר פרסומת כאמור באותו סעיף קטן אף אם לא התקבלה הסכמתו של הנמען בהתקיים כל אלה:
(1)
הנמען מסר את פרטיו למפרסם במהלך רכישה של מוצר או שירות, או במהלך משא ומתן לרכישה כאמור, והמפרסם הודיע לו כי הפרטים שמסר ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומת מטעמו, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן (א);
(2)
המפרסם נתן לנמען הזדמנות להודיע לו כי הוא מסרב לקבל דבר פרסומת כאמור, דרך כלל או מסוג מסוים, והנמען לא עשה כן;
(3)
דבר הפרסומת מתייחס למוצר או לשירות מסוג דומה למוצר או לשירות כאמור בפסקה (1).
(ג)
הסכים הנמען לקבלת דבר פרסומת לפי הוראות סעיף קטן (א), או לא הודיע על סירובו לקבלם לפי הוראות סעיף קטן (ב), רשאי הוא, בכל עת, להודיע למפרסם על סירובו לקבל דברי פרסומת, דרך כלל או מסוג מסוים, ולחזור בו מהסכמתו, ככל שניתנה (בסעיף זה -הודעת סירוב); הודעת הסירוב לא תהיה כרוכה בתשלום, למעט עלות משלוח ההודעה.
(ד)
(1)
מפרסם המשגר דבר פרסומת בהתאם להוראות סעיף זה יכלול בו את הפרטים האלה באופן בולט וברור, שאין בו כדי להטעות:
(א)
ציון היותו דבר פרסומת; ציון כאמור יופיע בתחילת דבר הפרסומת, ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות דואר אלקטרוני – בכותרת ההודעה.
(ב)
שמו של המפרסם, כתובתו ודרכי יצירת הקשר עמו;
(ג)
זכותו של הנמען לשלוח בכל עת הודעת סירוב כאמור בסעיף קטן (ג), ודרך אפשרית למשלוח הודעה כאמור שהיא פשוטה וסבירה בנסיבות העניין, ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות דואר אלקטרוני - כתובת תקפה של המפרסם ברשת האינטרנט לצורך משלוח הודעת סירוב.
(2)
על אף הוראות פסקה (1), על מפרסם המשגר דבר פרסומת בהודעת מסר קצר לכלול בדבר הפרסומת רק את שמו ואת דרכי יצירת הקשר עמו לצורך משלוח הודעת סירוב; ואולם, רשאי השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע כי הפרטים האמורים יובאו לידיעת הנמען בדרך אחרת כפי שיקבע.
(ה)
(1)
מפרסם המשגר דבר פרסומת בניגוד להוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב),
דינו - קנס כקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(2)
מפרסם המשגר דבר פרסומת שלא נכללו בו הפרטים האמורים בסעיף (ג) באופן בולט וברור, או שיש בפרטים שנכללו בו כדי להטעות, בניגוד להוראות אותו סעיף קטן, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.
(ו)
מנהל של תאגיד וכן מי שאחראי לתחומי השיווק או הפרסום בתאגיד (בסעיף זה – נושא משרה בתאגיד) חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף קטן (ה) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; נעברה עבירה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן זה, אלא אם עשה כל שניתן למלא את חובתו.
(ז)
(1)
הפרת הוראות סעיף זה היא עוולה אזרחית והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש]2, יוחלו עליה, בכפוף להוראות סעיף זה.
(2)
הוראות חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-20063 יחולו, בשינויים המחויבים, לענין הוראות סעיף זה.
(ח)
השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לענין ביצוע סעיף זה, לרבות לענין אופן מסירת הודעת המפרסם כאמור בסעיף קטן (ב)(1) ואופן ציון הפרטים שיש לכלול בדבר פרסומת כאמור בסעיף קטן (ד), וכן פרטים נוספים שעל מפרסם לכלול בדבר הפרסומת.
(ט)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.
(י)
בסעיף זה –
"דבר פרסומת" – מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת;
"הודעת דואר אלקטרוני" – מסר בזק מקודד המועבר ברשת האינטרנט אל נמען או קבוצה של נמענים, וניתן לשמירה ולאחזור בדרך ממוחשבת;
"הודעת מסר קצר" – מסר בזק הכולל כתב, לרבות אותות או סימנים , או מסר בזק הכולל חוזי או שמע, ומועבר באמצעות רשת בזק ציבורית אל ציוד קצה של נמען או קבוצת נמענים;
"מערכת חיוג אוטומטי" – מיתקן בזק המשמש לחיוג או לניתוב אוטומטיים של רצף שיחות לקבוצה של נמענים לשם העברת מסר קולי מוקלט אל אותם נמענים;
"מפרסם" – מי ששמו או מענו מופיעים בדבר הפרסומת כמען להתקשרות לשם רכישתו של נושא דבר הפרסומת, מי שתוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, או מי שמשווק את נושא דבר הפרסומת בעבור אחר, אך למעט מי שביצע את פעולת השיגור כשירות בזק לפי רישיון כללי, רישיון מיוחד או מכוח היתר כללי, שניתנו לפי חוק זה."
דברי - הסבר
נוכח ריבוי הפרסומים המגיעים ישירות לבתים פרטיים, באמצעות פקס, הודעות SMS והודעות דואר אלקטרוני, מצד משווקים ומפרסמים המבקשים להציע את מוצריהם, גובר הצורך להגן על פרטיותם של האזרחים מפני שיטפון פרסומי זה, שעל פי רוב, הם אינם מעונינים בו.
בהקשר זה יש לציין, כי בדרך כלל החברות מגיעות אל הצרכנים הפוטנציאליים בלא היכרות קודמת, דרך מאגרי שמות עליהם הניחו את ידן, למורת רוחו של האדם שאינו מעונין בכך, כאמור, ושלא נתן לכך אישור מראש.
הצעת חוק זו באה להסדיר את ההתקשרות הזו ולאסור עליה בהעדר הסכמת הנמען, כך שמותר יהיה להתקשר לצורך שיווק או פרסום של מוצר או שירות רק לאחר קבלת הסכמה מראש. התקשרות חד פעמית לצורך קבלת הסכמה על המשך התקשרות, וכן התקשרות קודמת בין משגר ההודעה לנמען, במסגרת עסקה שבוצעה ביניהם לא ייחשבו כעבירות לענין החוק המוצע.
יצוין כי בארה"ב נכנסו לתוקף תקנות דומות של ועדת המסחר הפדראלית, וגם שם נקבע כי על האזרח לתת הסכמתו לפני קבלת הודעה שיווקית מסוג זה. על אף האמור, מתיר החוק לשגר הודעה כזו, אם יכללו בה פרטי המשווק ודרכי יצירת קשר עמו, בצירוף מתן הזדמנות לנמען לסרב לקבלת הודעות נוספות.
הניסיון בארצות אחרות בעולם מוכיח, כי ציבור רחב מאד אינו מעוניין בקבלת הודעות אלה ואין ספק כי גם בישראל יש צורך בהגבלה מסוג זה.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על-ידי חברת הכנסת גילה פינקלשטיין (פ/3070).
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על-ידי הממשלה (מ/182). הצעת החוק עברה קריאה ראשונה ביום 26 ביולי 2005, ואף הוחלט להחיל עליה דין רציפות ביום 26 ביוני 2006.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ד בתמוז התשס"ו – 10.7.06