הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת מוחמד ברכה
חנא סוייד
דב חנין
פ/158/17
הצעת חוק העונשין (תיקון - איסור עינויים), התשס"ו-2006
הוספת סעיפים 382א ו-382ב
1.
אחרי סעיף 382 לחוק העונשין התשל"ז-19771 (להלן – החוק העיקרי) יבוא:
"הגדרת עינויים
382א.
(א)
לעניין סעיף זה -
"עינויים" – מעשה הנעשה על ידי עובד ציבור, מי שממלא תפקיד רשמי, או באישורו, או בשידולו, או בהסכמתו שבשתיקה ואשר גורם לאדם במכוון כאב או סבל חמור, גופני או נפשי, וזאת -
(1)
במטרה להוציא ממנו או מאדם שלישי מידע או הודאה, להענישו על מעשה שהוא או אדם שלישי ביצע או נחשד בביצועו, או כדי להפחידו או להפחיד אדם שלישי;
(2)
מסיבה אחרת ששורשיה בהפליה מכל סוג שהוא.
(ב)
כאב או סבל לעניין סעיף זה אינם כוללים כאב או סבל הנובעים מעונשים או מעיצומים המוטלים על פי חוק.
(ג)
המענה – דינו מאסר שבע שנים ולא פחות משנה אחת.
(ד)
המענה וגורם בכך לחבלה חמורה דינו – עשרים שנה, ולא פחות משנה אחת.
(ה)
המענה וגורם בכך למוות דינו – מאסר עולם ועונש זה בלבד.
(ו)
עובד ציבור שידע כי נעברה עבירה של עינויים ולא נקט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע או להפסיק את ביצועה, דינו כדין המבצע."
תיקון פקודת הראיות
2.
בפקודת הראיות (נוסח חדש) התשל"א-19712 אחרי סעיף 12 יבוא:
"ראיות שהושגו בעינויים
12א.
ממצאים או עדויות שהושגו כתוצאה משימוש בעינויים כמשמעותם בסעיף 382א לחוק העונשין לא יהיו קבילים כראיה בבית משפט, למעט בהליך פלילי בשל עבירה של עינויים או של אי מניעת עינויים."
דברי - הסבר
ממשלת ישראל אישררה את האמנה הבינלאומית, שכותרתה "אמנה נגד עינויים ונגד יחס או עונשים אכזריים, בלתי אנושיים, או משפילים".
בסעיף 2 לאמנה, התחייבה ממשלת ישראל לנקוט אמצעים תחיקתיים ואחרים למניעת התעללות. הצעת החוק לעיל מכוונת להכליל בחוק הישראלי את הסעיפים באמנה, המתייחסים לחובות המדינה החתומה על האמנה, ובדרך זו להקנות לסעיפים אלה תוקף של חוק.
הסעיפים הרלוונטיים להצעת החוק באמנה הבינלאומית הנ"ל הם:
חלק 1, סעיף 1 –
1. לעניין אמנה זו, המונח "עינויים" הוראתו מעשה אשר באמצעותו נגרם במכוון לאדם כאב או סבל חמור, בין אם פיזי, בין אם מנטלי, במטרה להוציא ממנו או מאדם שלישי מידע או הודאה להענישו על מעשה שביצעו או נחשד בביצועו, הוא או אדם שלישי, או להפחיד או לאנוס אותו או אדם שלישי; או מכל סיבה ששורשיה בהפליה מכל סוג שהוא, מקום שכאב או סבל כאמור נגרמים בידי או באשורו או הסכמתו בשתיקה של עובד ציבור או אדם אחר הממלא תפקיד רשמי, או בשידולו. אין הוא כולל כאב או סבל הנובעים מעיצומים על-פי חוק, טבועים בהם או נלווים אליהם.
סעיף 5 –
1. כי מדינה חברה תינקוט באמצעים שייראו כנחוצים להטלת סמכות השיפוט שלה על עבירות מאוזכרות בסעיף 4:
א. מקום שהעבירות נעברו בשטח הנתון לסמכותה, לרבות אניה או כלי טיס רשומים במדינה האמורה;
ב. מקום שהנאשם בעבירה או אזרח המדינה האמורה;
ג. מקום שהקורבן הוא אזרח אותה מדינה, ובלבד שהיא תראה זאת כמתאים.
סעיף 15 –
מדינה חברה תבטיח כי הצהרה אשר הוכח כי נעשתה בלחץ עינויים לא תועלה כראיה בהליכים כלשהם, בלתי אם נגד המואשם בגרימת עינויים, בחזקת ראיה כי ההודעה נעשתה.
הצעת החוק מוגשת לאחר התייעצות עם האגודה לזכויות האזרח בישראל.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת החמש-עשרה על ידי חברת הכנסת תמר גוז'נסקי וקבוצת חברי הכנסת (פ/29).
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת מוחמד ברכה וקבוצת חברי הכנסת (פ/361).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ד באייר התשס"ו – 22.5.06