הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חבר הכנסת מנחם בן ששון פ/1351/17 הצעת חוק יחסי ממון (הסכמה חופשית), התשס"ו-2006 תיקון סעיף 2 1. בחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-19731, בסעיף 2(ב), בסופו יבוא: "חזקה על הסכמה שניתנה על ידי צד המעונין בגירושין בתמורה להסכמת הצד השני לגירושין, להסכם ממון הכולל ויתור על זכויות או על נכסים של אותו צד, שאינה הסכמה חופשית". דברי - הסבר חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 (להלן – החוק) קובע בסעיף 2 כי הסכם המסדיר את יחסי הממון בין בני זוג (הכולל גם הסכם שנעשה אגב הליך גירושין) - טעון אישור של בית משפט לעניני משפחה או של בית דין דתי שלו סמכות השיפוט על בני הזוג. עוד קובע הסעיף כי בית המשפט או בית הדין רשאי לאשר את ההסכם רק אם הוא נוכח שההסכם נעשה בהסכמה חופשית מתוך הבנה של משמעות ההסכם ותוצאותיו. מוצע להבהיר כי הסכמה לויתור על זכויות ונכסים הניתנת על ידי בן זוג המעונין בגירושין ובפתיחת דף חדש בחייו, בתמורה לכך שבן הזוג השני יסכים לגירושין, אינה הסכמה חופשית, אשר היא ההסכמה הנדרשת להסכם ממון, ובדין. הסכמה כאמור לעיל היא הסכמה המושגת תחת לחץ המופעל על בן הזוג המעונין בגירושין, על פי רוב במטרה להשיג טובות הנאה רכושיות. אין לאפשר ניצול כח המיקוח הרב יותר הנתון בידי אחד הצדדים לקשר כדי לפגוע בזכויותיו של הצד השני. הצעת החוק מבקשת, למעשה, לעגן את פרשנותו של בית המשפט העליון להוראת סעיף 2 לחוק, כפי שבאה לביטוי בע"א 4/80 מונק נ' מונק, פ"ד לו(3) 421, כדלקמן: "אין להתעלם מכך, שבפנינו חוק מיוחד, שיש בו משום תוספת על דיני החוזים הכלליים בנקודה הרלבנטית לערעור זה. בגלל היחסים המיוחדים, העדינים והמרכבים הקיימים בין בעל ואשה, קבע המחוקק, כי אין תוקף להסכם ממון ביניהם אלא אם כן משתכנעת ערכאה שיפוטית שההסכם נעשה מתוך רצון חופשי, ללא לחץ, וששני הצדדים הבינו בדיוק במה המדובר, ומהן התוצאות האפשריות של חתימתם על אותו הסכם." -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"א בתמוז התשס"ו – 17.7.06