הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת
יורי שטרן
אלכס מילר
סטס מיז'ניקוב
פ/1117/17
הצעת חוק שיקום לאנשים עם מוגבלות חושית, פיזית וקוגנטיבית,
התשס"ו-2006
הגדרות
1.
בחוק זה –
"אדם עם מוגבלות" – אדם עם מוגבלות חושית בתחום הראייה או השמיעה, אדם עם לקות קוגניטיבית עד גבול הפיגור ואדם עם לקות פיזית;
"השר" – שר הרווחה.
זכאות לשיקום
2.
אדם עם מוגבלות רשאי לפנות לוועדת שיקום לקביעת זכאותו לשיקום במסגרת סידור יומי או סידור חוץ ביתי, מבין סוגי השיקום המנויים בתוספת; השר רשאי להוסיף בצו על סוגי השיקום המנויים בתוספת.
תכנית שיקום
3.
מצאה ועדת שיקום שאדם עם מגבלות זקוק לתכנית שיקום, תקבע לו תכנית מהשירותים הכלולים בסל השיקום ובהיקף שקבעה; תכנית השיקום תינתן לזכאי לשיקום, בכפוף להוראות חוק זה, באופן שקבע שר הרווחה.
סידור חוץ ביתי
4.
בסידור חוץ ביתי תינתן עדיפות למגורים בקהילה, אך סך האנשים עם מוגבלות המקבלים סידור חוץ ביתי במעון פנימיה לא יעלה על שיעור שיקבע השר מעת לעת, ובלבד שהשיעור האמור לא יעלה על 10% מכלל הזכאים לשיקום בסידור חוץ ביתי.
ערר
5.
בתוך 45 ימים מיום מסירת תכנית השיקום שנקבעה בידי ועדת השיקום לאדם עם מוגבלות, להורהו או לאפוטרופסו, רשאי האדם עם מוגבלות שרואה עצמו נפגע מהחלטת הוועדה, הורהו או אפוטרופסו, לערור על החלטתה לפני ועדת ערר.
ועדת ערר
6.
(א)
השר יקים ועדת ערר ויקבע את אזור פעילותן.
(ב)
החברים בוועדת הערר יהיו שלושה:
(1)
שופט, או מי שכשיר להיות שופט בית משפט שלום, שמינה השר, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
(2)
פקיד סעד שמינה השר;
(3)
נציג ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, שימונה בהתייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, כמשמעותה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–19981.
(ג)
ועדת הערר תדון בערר לא יאוחר משלושים ימים מיום הגשתו.
(ד)
ועדת הערר תקבע את סדרי עבודתה ככל שאלה לא נקבעו לפי חוק זה.
שמירת סודיות
7.
אדם שהגיעה אליו ידיעה לגבי אדם עם מוגבלות תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו לפי חוק זה, ישמרנה בסוד, יפעל לפי הוראות כל דין, ולא ימסור אותה אלא לצורך מילוי הוראות חוק זה.
סמכות שיפוט
8.
לבית דין אזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בכל תובענה שעילתה בחוק זה.
תקציב
9.
תקציב שנתי לשיקום לזכאים לפי חוק זה ייקבע במסגרת הקצאה לתחום פעולה נפרד – "חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות – שיקום)", בסעיף תקציב משרד הרווחה בחוק התקציב השנתי; לענין זה, "תחום פעולה" ו"סעיף תקציב" – כהגדרתם בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-19852.
תחילה
10.
תחילתו של חוק זה ביום -י"א בטבת התשס"ז (1 בינואר 2007).
החלה בהדרגה
11.
הזכאות לשיקום לפי הוראות חוק זה תוחל בהדרגה, במשך תקופה של שש שנים, שתחילתה מיום תחילתו של חוק זה, על פי צווים שיקבע השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, מדי שנה, למהלך אותה שנה.
ביצוע ותקנות
12.
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לקבוע הוראות לביצועו וכן כללים ומבחנים להכרה באדם עם מוגבלות כזכאי לשיקום.
תוספת
(סעיף 2)
סידור יומי ותעסוקה
מסגרת יום לילדים חריגים עד גיל 3
שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים עד גיל 3 במעונות יום רגילים
מועדוניות, שיקומיות ונופשונים
אומנה
תעסוקה מוגנת
תעסוקה נתמכת
מרכזי יום ומועדונים
מרכזי שיקום
סידור חוץ ביתי – מגורים
דיור עצמאי – בליווי עובד
דיור לווין – חצי עצמאי
דיור מוגן
הוסטל לצעירים
הוסטל למבוגרים
משפחות אומנה
פנימיה – מעון פנימיה
דברי- הסבר
בחקיקה כיום, קיימים הסדרים לסוגי אוכלוסיות אנשים עם מוגבלות –
א. לאנשים עם מוגבלות שכלית -
בחוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט-1969, מוסדרים סוגי הטיפולים והסידורים לו זכאי אדם עם מוגבלות שכלית, וכן את אופי ותקצוב פעולות אלה, וכן חוק מעונות יום שיקומיים, התש"ס-2000 הקובע סל שירותים וזכאות למעון יום לפעוט עם מוגבלות שכלית.
ב. לאנשים עם ליקוי נפשי -
חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס–2000, המסדיר סוגי שיקום בתחום התעסוקה והדיור לו זכאי אדם הסובל מהפרעה נפשית וכן את אופן תקצוב פעולות אלה.
לעומת אוכלוסיות אלה, הן תחומי הטיפול בתחום השיקום, התעסוקה או בתחום הדיור, והן אופן התקצוב של פעולות השיקום והתעסוקה של אוכלוסיית אנשים עם מוגבלות שלא משני התחומים המנויים לעיל, אינה מוסדרת בהסדר חוקי כלשהו.
מדובר בהקשר זה באוכלוסיה המטופלת באגף השיקום במשרד הרווחה והכוללת אוכלוסיית אנשים עם מוגבלות חושית בראייה ובשמיעה, אנשים עם לקויות קוגניטיביות עד גבול הפיגור הקל/בינוני, אנשים עם מוגבלות פיזית מסוגים שונים וברמות מהרמות הקלות ועד למוגבלויות הפיזיות הקשות ביותר.
מטרתה של הצעת חוק זו היא לקבוע את זכאותו של אדם עם מוגבלות למסגרת שיקומית יומית שעלותה החודשית מוערכת ב-600 שקלים חדשים בחודש.
קיימים אנשים מבוגרים, לרבות אנשים אשר סיימו את חוק לימודיהם (רובם במסגרת החינוך המיוחד), אשר אינם מקבלים טיפול או שיקום כלשהו מהמדינה, ואינם משולבים בתעסוקה מוגנת או תעסוקה נתמכת.
כן קיימים אנשים עד גיל 21 אשר דרוש לגביהם שיקום, כגון במעונות יום לפעוטות, במועדוניות, שיקומיות, נופשונים וכדומה.
כמו כן, מוצע לקבוע זכאות לאנשים עם מוגבלות מהסוגים המנויים לעיל, אשר נקבע לגביהם כי הם זכאים לסידורי מגורים חוץ ביתיים, כגון הוסטלים או דיור בליווי עובד מקצועי.
חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע חובה לכיבוד האדם אשר נברא בצלם; חובתה של המדינה להעמיד לאדם עם מוגבלות שיקום או תעסוקה, כמו גם סידור חוץ ביתי, במקרים הנדרשים, באופן ובהיקף שייקבע בידי ועדה מקצועית שיקים השר לענין זה.
מסגרות השיקום היומיות מהוות מסגרות יום המחליפות את המסגרות ה"רגילות" שאדם שאיננו עם מוגבלות משתלב בהן בחיי היום-יום.
אי-מתן פתרונות חלקיים בדמות מועדונים או תעסוקה מוגנת או נתמכת, גורמים בסופו של דבר במקרים לא מעטים להטלת נטל גדול יותר על המדינה בדמות טיפולים רפואיים מקיפים יותר לאוכלוסיה עם מוגבלות או לבני-משפחותיהם או בדמות הצורך בסידור חוץ ביתי, קרי מגורים, לאחר קריסת המשפחה עקב אי קבלת הסידור היומי שיאפשר התמודדות עם הקשיים היום-יומיים.
לאור העלות התקציבית של הצעת החוק, מוצע שהחוק יוחל בהדרגה על פי צווים שיקבע שר הרווחה על פני תקופה של שש שנים.
השר יהיה רשאי לקבוע, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, את סוגי השירותים שיינתנו בכל אחת משש השנים האמורות, מבין כלל סוגי השיקום הקבועים בתוספת.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת שאול יהלום (פ/2710)
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"א בתמוז התשס"ו – 17.7.06