הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת יצחק לוי
פ/143/17
הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון- סמכות שיפוט בהסכמה בעניין אזרחי וסמכות נלווית), התשס"ו-2006
הוספת סעיפים 9א ו-9ב
1.
בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-19531, אחרי סעיף 9 יבוא:
"סמכות שיפוט בהסכמה בענין אזרחי
9א.
(א) בענין אזרחי היכול לשמש נושא להסכם בין צדדים, יהיה לבית דין רבני שיפוט לאחר שכל הצדדים הנוגעים בדבר הביעו בכתב את הסכמתם לכך.
(ב) בענין שהובא לפני בית דין רבני בהתאם לסעיף קטן (א), מוסמך בית הדין לדון ולפסוק לפי דין תורה.
סמכות נלווית
9ב.
פסק בית דין רבני או אישר הסכם, בענין שבסמכותו (בסעיף זה - פסק דין), יהיה לבית דין רבני שיפוט ייחודי בכל תובענה שעילתה בפסק הדין, בין אם ענינה באכיפת פסק הדין, ביטולו, שינויו, תוצאות הפרתו או פרשנותו."
דברי - הסבר
מטרתה של הצעת חוק זו היא לעגן בחוק את סמכותם של בתי הדין הרבניים לדון בהסכמת הצדדים בענייני ממון בפרט ובעניינים אזרחיים היכולים לשמש נושא להסכם בין צדדים בכלל, וכן לעגן בחוק את סמכותם הנלווית של בתי הדין הרבניים לדון בסכסוכים שהתגלעו בקשר לפסקי דין שניתנו על ידם או להסכמים שאישרו, בעניינים שבסמכותם.
בפסק הדין שניתן בבג"ץ 8638/03 סימה אמיר נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים (טרם פורסם), קבע בית המשפט העליון כי "עקרון החוקיות" מחייב שסמכותו של בית הדין הרבני לדון בהסכמת בעלי הדין בסכסוכים ממוניים שאינם בגדר ענייני נישואין וגירושין, תעוגן בחקיקה מפורשת של הכנסת.
בית המשפט העליון הכיר בצורך של קבוצות רבות בקרב הציבור בישראל ליישב סכסוכים אך ורק בבתי דין הפוסקים על פי דין תורה. זכות זו נובעת מזכות היסוד לגישה חופשית לערכאות משפטיות, לרבות בתי הדין הרבניים.
בתי הדין הרבניים בישראל עסקו מאז ומעולם בבירור סכסוכים בעניינים אזרחיים בהסכמת הצדדים. על פי תקנות הדיון בבתי הדין הרבניים פסקי הדין חייבים להיות מנומקים והם ניתנים לערעור בפני בית הדין הרבני הגדול. מאות ואלפי פסקי דין רבניים בעניני ממון פורסמו בקבצי פסקי דין רבניים, והם מהווים חלק מן המשפט העברי המשמש מקור משפטי חשוב, הן בישראל, לפי חוק יסודות המשפט, התש"ם-1980, והן בכל תפוצות הגולה.
כמו כן, מן הראוי לעגן בחוק את הסמכות הנלווית של בתי הדין הרבניים לדון בתובענה שעילתה בפסק דין שנתן בית הדין הרבני או בהסכם שאישר, בין אם ענינה באכיפת פסק הדין, בביטולו, בשינויו, בתוצאות הפרתו או בפרשנותו. הלכה למעשה בתי הדין הרבניים עסקו בכך בכל שנות קיומם. צמצום הסמכות על פי פסיקת בית המשפט הגבוה לצדק עלול להביא לריבוי דיונים בתביעות לביטול גטין בטענת "גט מוטעה" וחלילה לריבוי ממזרים. כמו כן, עלול הדבר להגביר תופעות פסולות של סרבנות גט ודרישה ליישום מלא של הסכמי הגירושין בטרם הגט, עקב חשש שדיוני המשך בקשר להסכם הגירושין לא יידונו עוד בבית הדין הרבני.
יש לציין כי לצורך יישום החוק לא תידרש תוספת תקציבית, הואיל והצעת החוק מעגנת בחקיקה את המצב הנוהג ממילא בבתי הדין הרבניים.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברת הכנסת גילה פינקלשטיין (פ/3037).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ד באייר התשס"ו - 22.5.06