הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברת הכנסת אורית נוקד
פ/168/17
הצעת חוק מינהל מקרקעי ישראל (תיקון - ערר על שומת קרקע), התשס"ו-2006
הוספת סעיף 4טו1
1.
בחוק מינהל מקרקעי ישראל, התש"ך-19601 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 4טו יבוא:
"ערר על שומה לצורך תשלומי חובה
4טו1.
(א)
בעל זכות במקרקעין, הרואה עצמו נפגע מהחלטת שמאי מקרקעין שניתנה לצורך תשלומי חובה, רשאי להגיש שומה אחרת שהכין שמאי מקרקעין מטעמו, בתוך 30 ימים לאחר שנמסרה לידו ההחלטה.
(ב)
קיבל המינהל את השומה מטעם בעל הזכות במקרקעין, ייקבע שווי הזכות במקרקעין בהסכמה; לא היתה הסכמה כאמור – יבחרו המינהל ובעל הזכות במקרקעין שמאי, ושומתו תהיה מכרעת.
(ג)
השר רשאי לקבוע הוראות לענין סעיף זה.
(ד)
לענין סעיף זה –
"בעל זכות במקרקעין" – מחזיק במקרקעין של המינהל;
"החלטת שמאי לצורך תשלומי חובה" – החלטת שמאי ממשלתי, הקובעת שווי של זכות במקרקעין לצורך תשלום מסים, דמי חכירה או תשלומי חובה המוטלים לפי חוק זה;
"המינהל" – מינהל מקרקעי ישראל כמשמעותו בחוק זה, וכן מדינת ישראל, רשות הפיתוח כמשמעותה בחוק זה או קק"ל, הכל לפי הענין;
"שמאי מכריע" – כמשמעותו בתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-19652;
"שמאי מקרקעין" – כהגדרתו בחוק שמאי מקרקעין, התשס"א-20013".
חובת התקנת תקנות
2.
שר הבינוי והשיכון יתקין תקנות בהתאם להוראות סעיף 4טו1 לחוק העיקרי זה בתוך תשעה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
דברי - הסבר
מינהל מקרקעי ישראל מנהל את קרקעות המדינה בהתאם לסעיף 3 לחוק מינהל מקרקעי ישראל, התש"ך–1960. לאור היקפי פעילותו של המינהל, מוגשות מולו מספר לא מבוטל של השגות על חוות דעת שמאיות.
הצעת החוק מבקשת להסדיר את הליכי ההשגה והערר על חוות דעת שמאיות אלו.
כיום מבוססים הליכים אלו על החלטת מועצת מינהל מקרקעי ישראל מספר 798 (אשר במקור נובעת מהחלטה 534), ועל הוראת אגף של מינהל מקרקעי ישראל.
בהתאם להסדרים הקיימים כיום, הערר על חוות הדעת של השמאי הממשלתי מטעם מינהל מקרקעי ישראל, מתברר למעשה בפני אותו גורם שקבע את חוות הדעת, שכן הערעור מתברר בפני יחידה של השמאי הממשלתי (אם כי אין מדובר באותו שמאי שכתב את חוות הדעת עצמה).
למרות היותו של השמאי הממשלתי עובד ציבור, שחזקה כי הוא ממלא את תפקידו באובייקטיביות הראויה, עדיין קיימת בעיה אינהרנטית הנובעת מכך שהשמאי הממשלתי מייצג את המדינה (במקרה זה את המינהל), וככזה אינו יכול להיות אובייקטיבי. כמו כן, קיימת בעיה בהגשת הערעור על החלטת השמאי מטעם המינהל ליחידה אחרת של השמאי הממשלתי.
הצעת החוק מבקשת להעביר את ההכרעה בערעורים על שומות השמאי הממשלתי לגוף שאינו חלק מיחידת השמאי הממשלתי. זאת, על מנת ליתן לאזרח תחושה כי לא מדובר במצב בו השמאי הממשלתי יושב כערכאת ערעור על החלטות של עצמו וכי נעשית בחינה מקצועית של הנושא.
במקרה בו מדובר בערעור על החלטת שמאי ממשלתי בנושא שווי קרקע לצורך תשלומי מסים או תשלומי חובה אחרים, מוצע להעביר את הדיון להכרעת "שמאי מכריע", שיתמנה על ידי שני הצדדים, בדומה להסדר הקבוע בתוספת השלישית ובפרק ט' לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965.
את הצד הטכני ראוי להשאיר לתקנות. התקנת התקנות נתחמה בזמן על מנת שניתן יהיה להפעיל את החוק מוקדם ככל האפשר.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברת הכנסת אורית נוקד (פ/2555).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ד באייר התשס"ו – 22.5.06