הצעת חוק לדיון מוקדם
סימוכין: 03992506
הכנסת השבע-עשרה
פ/1375/17
הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (הוראת שעה), התשס"ו-2006
דברי - הסבר
לאור המצב הבטחוני והכרזת שר הבטחון על מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א- 1951 (להלן - חוק ההתגוננות האזרחית), התעורר הצורך להסדיר את סוגיית פיטורי עובדים, רציפות זכויות בעבודה ותשלום שכר לעובדים עקב העדרותם ממקום עבודתם לאור הנחיות פיקוד העורף.
סעיף 2
בעת הכרזה על מצב מיוחד עורף ניתנת סמכות לפי סעיף 9ד(א) לחוק ההתגוננות האזרחית, לאנשי כוחות הביטחון המפורטים בהם, לתת לכל אדם כל הוראה הנדרשת, בין השאר, להצלת חיי אדם, כגון חובה לשהות במקומות מסוימים, לרבות בחדרי ביטחון או במקלטים, ולאסור או להגביל לימודים במוסדות חינוך.
הסעיף המוצע בא להגן על עובד שנבצר ממנו להתייצב לעבודתו או לבצעה עקב הוראות אלה, או לצורך השגחה על ילדו עקב סגירת מוסד החינוך שבו הוא לומד, ולאסור את פיטוריו בשל כך, והכל בתנאים המפורטים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) המוצעים.
בסעיף קטן (ג) מוצע לאסור על מעסיק בפועל של עובד של קבלן כוח אדם לגרום לפיטורי העובד, בשל היעדרות או אי ביצוע עבודה כאמור בסעיפים קטנים
(א) ו-(ב) המוצעים, וזאת נוסף על האיסורים החלים על קבלן כוח האדם כמעביד.
סעיף 3
מוצע לקבוע כי היעדרות העובד מהעבודה כאמור בסעיף 2 המוצע, לא תיראה כהפסקה ברציפות עבודתו ולא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעבידו, זאת בדומה להסדר הקיים בסעיף 9 לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן - חוק עבודת נשים), ובסעיף 4 לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949.
סעיף 4
מוצע לקבוע כי דין היעדרות העובד מעבודתו כאמור בסעיף 2 המוצע תהיה כדין עבודה לענין חובת המעביד לשלם שכר לעובד, וזאת על מנת למנוע פגיעה כלכלית בעובד, בנסיבות המיוחדות בהן חל החוק המוצע. מוצע כי המדינה תשפה את המעביד על שכר העבודה ששילם לפי הוראות חוק זה. כמו כן מוצע לקבוע בתקנות את דרכי שיפוי המעביד עבור תשלום שכר העבודה.
סעיף 5
מוצע לקבוע כי בתובענה של עובד בשל הפרת הוראות סעיף 2 המוצע, תהא חובת ההוכחה על הנתבע (המעביד או המעסיק בפועל, לפי הענין), כי פעל שלא בניגוד להוראות הסעיף האמור, אם הוכיח העובד כי פוטר לאחר שנעדר מעבודתו או לא ביצעה בנסיבות האמורות בסעיף 2(א) או (ב)(1) המוצע, וכי הפיטורים היו בעת היעדרות העובד מעבודתו או אי ביצועה או בתוך חודשיים לאחר מכן. הוראות דומות המעבירות את נטל ההוכחה למעביד מצויות בסעיף 9 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 (להלן - חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה), ובסעיף 3א לחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ"ז-1997 (להלן - חוק הגנה על עובדים).
סעיפים 6 ו-7
מוצע לקבוע כי בסמכות בית הדין לעבודה לפסוק פיצויים, לרבות שלא בשל נזק ממון, ולתת צווי מניעה וצווי עשה, בתובענות בשל הפרת הוראות חוק זה, וכן לקבוע כי זכות התביעה תהיה גם לארגון יציג במקום העבודה או לארגון עובדים שהעובד חבר בו, בהסכמת העובד.
הוראות דומות מצויות בסעיף 10 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה ובסעיף 3 לחוק הגנה על עובדים.
סעיף 8
מוצע לקבוע תקופת התיישנות מוגבלת של שנה לתובענות על הפרת החוק, זאת בדומה להוראת סעיף 14 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה וסעיף 5 לחוק הגנה על עובדים.
סעיפים 9, 10 ו-14
מוצע לקבוע כעבירה פיטורים או גרימת פיטורים בניגוד להוראת סעיף 2 המוצע ולקבוע לענין זה הוראות לגבי אחריות נושא משרה בתאגיד. כן מוצע בסעיף 13 להסמיך את בית הדין האזורי לעבודה לדון בעבירות על הוראות החוק המוצע.
סעיף 15
מוצע לקבוע כי הוראות החוק המוצע לא יחולו על עובדים שמחובתם להתייצב לעבודתם ולבצעה גם בשעת חירום.
סעיף 16
הוראות החוק המוצע נדרשות בדחיפות בשל ההכרזה על מצב מיוחד בעורף לפי חוק ההתגוננות האזרחית, המאלץ עובדים רבים להיעדר מעבודתם עקב הוראות כוחות הביטחון.
עם זאת מוצע לקבוע כי החוק יעמוד בתוקפו במשך שנים עשר חודשים. כן מוצע כי הממשלה באישור הכנסת תהיה רשאית להאריך את תוקפו של החוק לתקופה שלא תעלה בכל פעם על שנה אחת.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"א בתמוז התשס"ו – 17.7.06
הצעת חוק של חברי הכנסת: עמיחי איילון מיכאל מלכיאור עמירה דותן
יורי שטרן אפרים סנה מיכאל נודלמן
רוחמה אברהם אביגדור ליברמן רונית תירוש
סטס מיסז'ניקוב אסתרינה טרטמן אלי אפללו
זהבה גלאון אביגדור יצחקי דני נווה
אורית נוקד חנא סוויד נתן שרנסקי
דני יתום אריה אלדד משה שרוני
ישראל חסון אליהו גבאי יצחק גלנטי
מתן וילנאי ליה שמטוב שרה מרום-שלו
נדיה חילו אלכס מילר שלמה ברזניץ
שלי יחימוביץ יוסף שאגאל יואל חסון
יורם מרציאנו סופה לנדבר יצחק לוי
קולט אביטל צבי הנדל יובל שטייניץ
הגדרות 1. בחוק זה - בחוק זה - בחוק זה - בחוק זה -
"הורה יחיד" – כהגדרתו בחוק משפחות חד הוריות, התשנ"ב-1992; "הורה יחיד" – כהגדרתו בחוק משפחות חד הוריות, התשנ"ב-1992; "הורה יחיד" – כהגדרתו בחוק משפחות חד הוריות, התשנ"ב-1992; "הורה יחיד" – כהגדרתו בחוק משפחות חד הוריות, התשנ"ב-1992;
"חוק ההתגוננות האזרחית" – חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951; "חוק ההתגוננות האזרחית" – חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951; "חוק ההתגוננות האזרחית" – חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951; "חוק ההתגוננות האזרחית" – חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951;
"ילד" – מי שטרם מלאו לו 14 שנים, וכן ילד בעל צרכים מיוחדים כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח-1988; "ילד" – מי שטרם מלאו לו 14 שנים, וכן ילד בעל צרכים מיוחדים כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח-1988; "ילד" – מי שטרם מלאו לו 14 שנים, וכן ילד בעל צרכים מיוחדים כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח-1988; "ילד" – מי שטרם מלאו לו 14 שנים, וכן ילד בעל צרכים מיוחדים כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח-1988;
"מוסד חינוך" – לרבות מוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, מעון כהגדרתו בחוק הפיקוח על המעונות, התשכ"ה-1965,מעון יום שיקומי כהגדרתו בחוק מעונות יום שיקומיים, התש"ס-2000, ומעון יום כהגדרתו בחוק פעוטות בסיכון (הזכות למעון יום), התש"ס-2000, ומקום בו שוהה ילד שטרם מלאו לו 3 שנים באופן קבוע לצורך השגחה וטיפול, שאינו מוסד רפואי; "מוסד חינוך" – לרבות מוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, מעון כהגדרתו בחוק הפיקוח על המעונות, התשכ"ה-1965,מעון יום שיקומי כהגדרתו בחוק מעונות יום שיקומיים, התש"ס-2000, ומעון יום כהגדרתו בחוק פעוטות בסיכון (הזכות למעון יום), התש"ס-2000, ומקום בו שוהה ילד שטרם מלאו לו 3 שנים באופן קבוע לצורך השגחה וטיפול, שאינו מוסד רפואי; "מוסד חינוך" – לרבות מוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, מעון כהגדרתו בחוק הפיקוח על המעונות, התשכ"ה-1965,מעון יום שיקומי כהגדרתו בחוק מעונות יום שיקומיים, התש"ס-2000, ומעון יום כהגדרתו בחוק פעוטות בסיכון (הזכות למעון יום), התש"ס-2000, ומקום בו שוהה ילד שטרם מלאו לו 3 שנים באופן קבוע לצורך השגחה וטיפול, שאינו מוסד רפואי; "מוסד חינוך" – לרבות מוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, מעון כהגדרתו בחוק הפיקוח על המעונות, התשכ"ה-1965,מעון יום שיקומי כהגדרתו בחוק מעונות יום שיקומיים, התש"ס-2000, ומעון יום כהגדרתו בחוק פעוטות בסיכון (הזכות למעון יום), התש"ס-2000, ומקום בו שוהה ילד שטרם מלאו לו 3 שנים באופן קבוע לצורך השגחה וטיפול, שאינו מוסד רפואי;
"מצב מיוחד בעורף" – כמשמעותו בסעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית; "מצב מיוחד בעורף" – כמשמעותו בסעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית; "מצב מיוחד בעורף" – כמשמעותו בסעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית; "מצב מיוחד בעורף" – כמשמעותו בסעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית;
"פיטורים" – לרבות אי חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה, שהוא אחד מאלה: "פיטורים" – לרבות אי חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה, שהוא אחד מאלה: "פיטורים" – לרבות אי חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה, שהוא אחד מאלה: "פיטורים" – לרבות אי חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה, שהוא אחד מאלה:
(1) חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר; חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר; חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר;
(2) חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת של העובד שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה; חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת של העובד שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה; חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת של העובד שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה;
"קבלן כוח אדם", "מעסיק בפועל" – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996; "קבלן כוח אדם", "מעסיק בפועל" – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996; "קבלן כוח אדם", "מעסיק בפועל" – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996; "קבלן כוח אדם", "מעסיק בפועל" – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996;
איסור פיטורים 2. (א) לא יפטר מעביד עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי ביצוע העבודה, מחמת הוראה שניתנה בעת מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ד(א) לחוק ההתגוננות האזרחית, אשר בשלה נמנע מן העובד להתייצב לעבודתו או לבצעה, לפי הענין. לא יפטר מעביד עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי ביצוע העבודה, מחמת הוראה שניתנה בעת מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ד(א) לחוק ההתגוננות האזרחית, אשר בשלה נמנע מן העובד להתייצב לעבודתו או לבצעה, לפי הענין. לא יפטר מעביד עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי ביצוע העבודה, מחמת הוראה שניתנה בעת מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ד(א) לחוק ההתגוננות האזרחית, אשר בשלה נמנע מן העובד להתייצב לעבודתו או לבצעה, לפי הענין.
(ב) (1) לא יפטר מעביד עובד בשל היעדרותו מהעבודה לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב אחד מאלה: לא יפטר מעביד עובד בשל היעדרותו מהעבודה לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב אחד מאלה:
(א) סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד מחמת הוראה כאמור בסעיף קטן (א);
(ב) הוראה של השר האחראי שניתנה בעת מצב מיוחד בעורף אשר מכוחה מחויב העובד לשהות במוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד; לענין זה, "השר האחראי" – השר שמוסד החינוך כאמור מצוי בתחום אחריותו;
ובלבד שבתקופת היעדרותו של העובד התקיים אחד מאלה: ובלבד שבתקופת היעדרותו של העובד התקיים אחד מאלה:
(א) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא הורה יחיד של הילד;
(ב) בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד.
(2) הוראות פסקה (1)(א) לא יחולו אם היה במקום העבודה של העובד או של בן זוגו, בעת היעדרות העובד כאמור באותה פסקה, סידור נאות להשגחה על הילד. הוראות פסקה (1)(א) לא יחולו אם היה במקום העבודה של העובד או של בן זוגו, בעת היעדרות העובד כאמור באותה פסקה, סידור נאות להשגחה על הילד.
(ג) היה המעביד קבלן כוח אדם יראו לענין סעיף זה גם הפסקה, קבועה או זמנית, של העסקת העובד, כפיטורים, ויחולו הוראות אלה: היה המעביד קבלן כוח אדם יראו לענין סעיף זה גם הפסקה, קבועה או זמנית, של העסקת העובד, כפיטורים, ויחולו הוראות אלה: היה המעביד קבלן כוח אדם יראו לענין סעיף זה גם הפסקה, קבועה או זמנית, של העסקת העובד, כפיטורים, ויחולו הוראות אלה:
(1) מעסיק בפועל לא יגרום לפיטוריו של עובד של קבלן כוח אדם, בשל היעדרותו מהעבודה או אי ביצוע העבודה בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), לפי הענין; מעסיק בפועל לא יגרום לפיטוריו של עובד של קבלן כוח אדם, בשל היעדרותו מהעבודה או אי ביצוע העבודה בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), לפי הענין;
(2) קבע בית הדין לעבודה כי עובד של קבלן כוח אדם פוטר בשל היעדרותו מהעבודה או אי ביצוע העבודה בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), לפי הענין, חזקה היא כי המעסיק בפועל גרם לפיטוריו בניגוד להוראות פסקה (1), אלא אם כן הוכיח אחרת; קבע בית הדין לעבודה כי עובד של קבלן כוח אדם פוטר בשל היעדרותו מהעבודה או אי ביצוע העבודה בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), לפי הענין, חזקה היא כי המעסיק בפועל גרם לפיטוריו בניגוד להוראות פסקה (1), אלא אם כן הוכיח אחרת;
(3) הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על האיסורים החלים על קבלן כוח אדם כמעביד לפי סעיף זה. הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על האיסורים החלים על קבלן כוח אדם כמעביד לפי סעיף זה.
(ד) פוטר עובד בניגוד להוראות סעיף זה, בטלים הפיטורים. פוטר עובד בניגוד להוראות סעיף זה, בטלים הפיטורים. פוטר עובד בניגוד להוראות סעיף זה, בטלים הפיטורים.
רציפות בעבודה 3. היעדרות עובד מהעבודה כאמור בסעיף 2 לא תיראה כהפסקה ברציפות עבודתו ולא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעבידו. היעדרות עובד מהעבודה כאמור בסעיף 2 לא תיראה כהפסקה ברציפות עבודתו ולא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעבידו. היעדרות עובד מהעבודה כאמור בסעיף 2 לא תיראה כהפסקה ברציפות עבודתו ולא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעבידו. היעדרות עובד מהעבודה כאמור בסעיף 2 לא תיראה כהפסקה ברציפות עבודתו ולא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעבידו.
חובת תשלום שכר עבודה
4. דין היעדרות עובד מעבודתו כאמור בסעיף 2 כדין עבודה לעניין חובת המעביד לשלם שכר לעובד; המדינה תשפה את המעביד על שכר העבודה ששילם; השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת יקבע הוראות לעניין שיפוי המעביד על ידי המדינה. דין היעדרות עובד מעבודתו כאמור בסעיף 2 כדין עבודה לעניין חובת המעביד לשלם שכר לעובד; המדינה תשפה את המעביד על שכר העבודה ששילם; השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת יקבע הוראות לעניין שיפוי המעביד על ידי המדינה. דין היעדרות עובד מעבודתו כאמור בסעיף 2 כדין עבודה לעניין חובת המעביד לשלם שכר לעובד; המדינה תשפה את המעביד על שכר העבודה ששילם; השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת יקבע הוראות לעניין שיפוי המעביד על ידי המדינה. דין היעדרות עובד מעבודתו כאמור בסעיף 2 כדין עבודה לעניין חובת המעביד לשלם שכר לעובד; המדינה תשפה את המעביד על שכר העבודה ששילם; השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת יקבע הוראות לעניין שיפוי המעביד על ידי המדינה.
נטל ההוכחה 5. בתובענה של עובד בשל הפרת הוראות סעיף 2, תהא חובת ההוכחה על הנתבע כי פעל שלא בניגוד להוראות הסעיף האמור, אם הוכיח העובד שניים אלה: בתובענה של עובד בשל הפרת הוראות סעיף 2, תהא חובת ההוכחה על הנתבע כי פעל שלא בניגוד להוראות הסעיף האמור, אם הוכיח העובד שניים אלה: בתובענה של עובד בשל הפרת הוראות סעיף 2, תהא חובת ההוכחה על הנתבע כי פעל שלא בניגוד להוראות הסעיף האמור, אם הוכיח העובד שניים אלה: בתובענה של עובד בשל הפרת הוראות סעיף 2, תהא חובת ההוכחה על הנתבע כי פעל שלא בניגוד להוראות הסעיף האמור, אם הוכיח העובד שניים אלה:
(1) כי נעדר מעבודתו או לא ביצעה, בנסיבות כאמור בסעיף 2(א) או (ב)(1), לפי הענין; כי נעדר מעבודתו או לא ביצעה, בנסיבות כאמור בסעיף 2(א) או (ב)(1), לפי הענין; כי נעדר מעבודתו או לא ביצעה, בנסיבות כאמור בסעיף 2(א) או (ב)(1), לפי הענין;
(2) כי הפיטורים היו בעת היעדרותו מהעבודה או אי ביצועה, כאמור בפסקה (1), או בתוך חודשיים לאחר מכן. כי הפיטורים היו בעת היעדרותו מהעבודה או אי ביצועה, כאמור בפסקה (1), או בתוך חודשיים לאחר מכן. כי הפיטורים היו בעת היעדרותו מהעבודה או אי ביצועה, כאמור בפסקה (1), או בתוך חודשיים לאחר מכן.
סמכות שיפוט ותרופות 6. לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בתובענה לפי חוק זה, והוא רשאי – לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בתובענה לפי חוק זה, והוא רשאי – לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בתובענה לפי חוק זה, והוא רשאי – לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בתובענה לפי חוק זה, והוא רשאי –
(1) לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון, בסכום שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים; לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון, בסכום שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים; לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון, בסכום שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים;
(2) ליתן צו מניעה או צו עשה, אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת; בבואו להוציא צו כאמור יביא בית הדין בחשבון, בין השאר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה ואת האפשרות שעובד אחר ייפגע, ולגבי פיטורים הנובעים מצמצומים בעבודה גם את הוראותיו של הסכם קיבוצי החל על הצדדים; הוראות פסקה זו כוחן יפה על אף האמור בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970. ליתן צו מניעה או צו עשה, אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת; בבואו להוציא צו כאמור יביא בית הדין בחשבון, בין השאר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה ואת האפשרות שעובד אחר ייפגע, ולגבי פיטורים הנובעים מצמצומים בעבודה גם את הוראותיו של הסכם קיבוצי החל על הצדדים; הוראות פסקה זו כוחן יפה על אף האמור בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970. ליתן צו מניעה או צו עשה, אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת; בבואו להוציא צו כאמור יביא בית הדין בחשבון, בין השאר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה ואת האפשרות שעובד אחר ייפגע, ולגבי פיטורים הנובעים מצמצומים בעבודה גם את הוראותיו של הסכם קיבוצי החל על הצדדים; הוראות פסקה זו כוחן יפה על אף האמור בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970.
זכות תביעה 7. תובענה בשל הפרת הוראות חוק זה יכול שתוגש בידי העובד או ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה בהסכמת העובד, ובאין ארגון עובדים כאמור – ארגון העובדים שהעובד חבר בו. תובענה בשל הפרת הוראות חוק זה יכול שתוגש בידי העובד או ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה בהסכמת העובד, ובאין ארגון עובדים כאמור – ארגון העובדים שהעובד חבר בו. תובענה בשל הפרת הוראות חוק זה יכול שתוגש בידי העובד או ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה בהסכמת העובד, ובאין ארגון עובדים כאמור – ארגון העובדים שהעובד חבר בו. תובענה בשל הפרת הוראות חוק זה יכול שתוגש בידי העובד או ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה בהסכמת העובד, ובאין ארגון עובדים כאמור – ארגון העובדים שהעובד חבר בו.
התיישנות 8. לא יזדקק בית הדין לעבודה לתובענה בשל הפרת הוראות סעיף 2, שהוגשה לאחר שחלפו שנים עשר חודשים מיום שנוצרה העילה. לא יזדקק בית הדין לעבודה לתובענה בשל הפרת הוראות סעיף 2, שהוגשה לאחר שחלפו שנים עשר חודשים מיום שנוצרה העילה. לא יזדקק בית הדין לעבודה לתובענה בשל הפרת הוראות סעיף 2, שהוגשה לאחר שחלפו שנים עשר חודשים מיום שנוצרה העילה. לא יזדקק בית הדין לעבודה לתובענה בשל הפרת הוראות סעיף 2, שהוגשה לאחר שחלפו שנים עשר חודשים מיום שנוצרה העילה.
עונשין 9. פיטר מעביד עובד בניגוד להוראות סעיף 2, או גרם מעסיק בפועל לפיטוריו של עובד של קבלן כוח אדם בניגוד להוראות סעיף קטן (ג) של הסעיף האמור, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין). פיטר מעביד עובד בניגוד להוראות סעיף 2, או גרם מעסיק בפועל לפיטוריו של עובד של קבלן כוח אדם בניגוד להוראות סעיף קטן (ג) של הסעיף האמור, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין). פיטר מעביד עובד בניגוד להוראות סעיף 2, או גרם מעסיק בפועל לפיטוריו של עובד של קבלן כוח אדם בניגוד להוראות סעיף קטן (ג) של הסעיף האמור, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין). פיטר מעביד עובד בניגוד להוראות סעיף 2, או גרם מעסיק בפועל לפיטוריו של עובד של קבלן כוח אדם בניגוד להוראות סעיף קטן (ג) של הסעיף האמור, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין).
אחריות נושא משרה 10. (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף 9 בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין; בסעיף זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי מטעם התאגיד על ניהול כוח האדם בתאגיד. נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף 9 בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין; בסעיף זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי מטעם התאגיד על ניהול כוח האדם בתאגיד. נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף 9 בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין; בסעיף זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי מטעם התאגיד על ניהול כוח האדם בתאגיד.
(ב) נעברה עבירה לפי סעיף 9 בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. נעברה עבירה לפי סעיף 9 בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. נעברה עבירה לפי סעיף 9 בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
דין המדינה 11. לענין חוק זה דין המדינה כדין כל מעביד אחר. לענין חוק זה דין המדינה כדין כל מעביד אחר. לענין חוק זה דין המדינה כדין כל מעביד אחר. לענין חוק זה דין המדינה כדין כל מעביד אחר.
שמירת זכויות
12. הוראות חוק זה באות להוסיף על זכויותיו של עובד לפי כל דין, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, ולא לגרוע מהן. הוראות חוק זה באות להוסיף על זכויותיו של עובד לפי כל דין, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, ולא לגרוע מהן. הוראות חוק זה באות להוסיף על זכויותיו של עובד לפי כל דין, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, ולא לגרוע מהן. הוראות חוק זה באות להוסיף על זכויותיו של עובד לפי כל דין, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, ולא לגרוע מהן.
מניעת תשלומי כפל 13. מעביד הזכאי לשיפוי בשל תשלום שכר עבודה על פי כל חיקוק, לא יהיה זכאי לקבל שיפוי לפי הוראות חוק זה, זולת תשלום המשולם כהשלמה לסכום של מלוא שכר העבודה שהמעביד חייב בתשלומו, לפי הוראות חוק זה. מעביד הזכאי לשיפוי בשל תשלום שכר עבודה על פי כל חיקוק, לא יהיה זכאי לקבל שיפוי לפי הוראות חוק זה, זולת תשלום המשולם כהשלמה לסכום של מלוא שכר העבודה שהמעביד חייב בתשלומו, לפי הוראות חוק זה. מעביד הזכאי לשיפוי בשל תשלום שכר עבודה על פי כל חיקוק, לא יהיה זכאי לקבל שיפוי לפי הוראות חוק זה, זולת תשלום המשולם כהשלמה לסכום של מלוא שכר העבודה שהמעביד חייב בתשלומו, לפי הוראות חוק זה. מעביד הזכאי לשיפוי בשל תשלום שכר עבודה על פי כל חיקוק, לא יהיה זכאי לקבל שיפוי לפי הוראות חוק זה, זולת תשלום המשולם כהשלמה לסכום של מלוא שכר העבודה שהמעביד חייב בתשלומו, לפי הוראות חוק זה.
ביצוע ותקנות 14. (א) שר התעשיה המסחר והתעסוקה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות כללים והוראות לעניין שיפוי מעבידים לפי סעיף 4. שר התעשיה המסחר והתעסוקה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות כללים והוראות לעניין שיפוי מעבידים לפי סעיף 4. שר התעשיה המסחר והתעסוקה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות כללים והוראות לעניין שיפוי מעבידים לפי סעיף 4.
תקנות ראשונות 15. (ב) תקנות ראשונות לפי סעיף 4 ולפי סעיף 14 יוגשו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת תוך חמישה עשר ימים מיום פרסומו של חוק זה. תקנות ראשונות לפי סעיף 4 ולפי סעיף 14 יוגשו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת תוך חמישה עשר ימים מיום פרסומו של חוק זה. תקנות ראשונות לפי סעיף 4 ולפי סעיף 14 יוגשו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת תוך חמישה עשר ימים מיום פרסומו של חוק זה.
תיקון חוק בית הדין לעבודה 16. בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, בתוספת השניה, בסופה יבוא: בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, בתוספת השניה, בסופה יבוא: בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, בתוספת השניה, בסופה יבוא: בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, בתוספת השניה, בסופה יבוא:
"חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (הוראת שעה), התשס"ו-2006." "חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (הוראת שעה), התשס"ו-2006." "חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (הוראת שעה), התשס"ו-2006." "חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (הוראת שעה), התשס"ו-2006."
תחולה 17. הוראות חוק זה לא יחולו על אלה: הוראות חוק זה לא יחולו על אלה: הוראות חוק זה לא יחולו על אלה: הוראות חוק זה לא יחולו על אלה:
(1) מי שנקרא לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967; מי שנקרא לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967; מי שנקרא לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967;
(2) שוטר כהגדרתו בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971; שוטר כהגדרתו בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971; שוטר כהגדרתו בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971;
(3) סוהר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971; סוהר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971; סוהר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971;
(4) עובד השירות כהגדרתו בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002, ועובד המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים. עובד השירות כהגדרתו בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002, ועובד המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים. עובד השירות כהגדרתו בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002, ועובד המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים.
תוקף 18. חוק זה יעמוד בתוקפו עד תום שנים עשר חודשים מיום פרסומו ואולם רשאית הממשלה באישור הכנסת להאריך את תוקפו של חוק זה לתקופה שלא תעלה בכל פעם על שנה אחת. חוק זה יעמוד בתוקפו עד תום שנים עשר חודשים מיום פרסומו ואולם רשאית הממשלה באישור הכנסת להאריך את תוקפו של חוק זה לתקופה שלא תעלה בכל פעם על שנה אחת. חוק זה יעמוד בתוקפו עד תום שנים עשר חודשים מיום פרסומו ואולם רשאית הממשלה באישור הכנסת להאריך את תוקפו של חוק זה לתקופה שלא תעלה בכל פעם על שנה אחת. חוק זה יעמוד בתוקפו עד תום שנים עשר חודשים מיום פרסומו ואולם רשאית הממשלה באישור הכנסת להאריך את תוקפו של חוק זה לתקופה שלא תעלה בכל פעם על שנה אחת.