הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת רן כהן
פ/868/17
הצעת חוק הפיקוח על מסגרות חינוכיות לפעוטות התשס"ו-2006
בחוק זה -
1.
הגדרות
"מסגרת" – מקום שבו שוהים שלושה פעוטות או יותר במשך שעות היום;
"מסגרת חינוכית" - מסגרת המספקת את הצרכים הגופניים והחברתיים הנדרשים להתפתחות תקינה ומתאימה מבחינה גופנית, רגשית, שכלית וחברתית של פעוטות;
"פעוט" - מי שטרם מלאו לו 3 שנים;
"השר" – שר החינוך.
השר רשאי ליתן רשיון למסגרת חינוכית, אם נוכח שהמסגרת החינוכית ממלאת אחר התנאים שנקבעו בתקנות ובהוראות חוק זה (להלן – רשיון).
(א)
2.
רשיון
רשיון יעמוד בתוקפו לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, כפי שקבע השר, ואולם רשאי השר לחדש את תוקפו, מעת לעת, לתקופות נוספות.
(ב)
לא יעשה אדם אחד מאלה, טרם ניתן לו רשיון, זולת אם פטורה המסגרת החינוכית מרשיון:
(ג)
יהיה בעלים של מסגרת חינוכית;
(1)
ינהל מסגרת חינוכית;
(2)
יפרסם פתיחתה של מסגרת חינוכית.
(3)
לא יתן השר רשיון למסגרת חינוכית שבעליה או מנהלה הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אינו ראוי לשמש בתפקיד זה, או כל עוד מתנהלת נגדו חקירה בגין עבירה כאמור.
3.
סייגים לקבלת רשיון
מסגרת חינוכית שהיא מוסד רפואי פטורה מרשיון.
(א)
4.
מסגרת חינוכית הפטורה מרשיון
השר רשאי, באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, לפטור, בצו, מסגרות חינוכיות נוספות מרשיון.
(ב)
בקשה לרשיון תוגש לשר ותכלול פרטים שקבע השר.
(א)
5.
בקשה לרשיון
השר רשאי לקבוע אגרה בעד מתן רשיון או חידושו.
(ב)
נוכח השר כי מסגרת חינוכית לא ממלאת אחר הוראה שנקבעה בחוק זה, בתקנות על פיו, או אחר תנאי שנקבע ברשיון, לפי הענין, רשאי הוא לדרוש ממנהל המסגרת החינוכית כי ימלא אחר התנאים כאמור תוך תקופה שיקבע; לא מילא המנהל אחר התנאים תוך אותה תקופה, ומצא השר כי המסגרת החינוכית מתנהלת בדרך שאינה לטובת הפעוטות, רשאי השר לבטל את הרשיון ולהורות על סגירת המסגרת החינוכית.
(א)
6.
ביטול רשיון וסגירת מסגרת חינוכית
נוכח השר כי מסגרת חינוכית פועלת ללא רשיון, רשאי הוא להורות על סגירתה.
(ב)
צו לסגירת המסגרת החינוכית, כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), לא יינתן אלא לאחר שניתנה לבעל המסגרת החינוכית או למנהלה הזדמנות להשמיע את טענותיו; מצא השר כי נשקפת סכנה לפעוטות, רשאי ליתן צו סגירה לאלתר.
(ג)
בצו הסגירה יקבע השר הוראות לענין ביצועו.
(ד)
הרואה עצמו נפגע מהחלטת השר לפי סעיפים 2, 3 או 6, רשאי לערור עליה לפני בית המשפט המחוזי בתוך ארבעים וחמישה ימים מהיום שבו נמסרה לו ההודעה; אין בהגשת הערר כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, אלא אם כן החליט בית המשפט אחרת.
7.
ערר
לא ינהל אדם מסגרת חינוכית ולא יועסק בה, אלא אם כן הוא כשיר ומוכשר לעבוד במסגרת חינוכית, על פי תנאי ההכשרה והכשירות שנקבעו על ידי השר בתקנות.
(א)
8.
כשירות מנהל ועובד במסגרת חינוכית
השר רשאי לבטל רשיון, אם נוכח כי מנהל או אדם המועסק במסגרת חינוכית אינו עונה על תנאי ההכשרה והכשירות שנקבעו בתקנות.
(ב)
השר ימנה מפקחים מבין עובדי משרדו לענין חוק זה, אשר יהיו רשאים להיכנס לכל מסגרת חינוכית שאינה פטורה מרשיון.
(א)
9.
פיקוח
השר יקבע את סמכויות המפקחים, לפי הענין, לרבות את סמכותם בתחומי חינוך, טיפול, בטיחות המבנה, ביטחון הפעוטות, תנאים תברואתיים ותזונה.
(ב)
השר יקבע את ההכשרה הנדרשת למפקח.
(ג)
מנהל ועובד במסגרת חינוכית יעבור הדרכה תקופתית, במסגרת עבודתו, מאיש מקצוע המתמחה בחינוך לגיל הרך, הכל כפי שייקבע בתקנות.
10.
הדרכה
העובר על הוראה מהוראות חוק זה או על תקנה שהותקנה לפיו או המפריע למפקח במילוי תפקידו, דינו – מאסר ששה חודשים.
11.
עונשין
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות בענין:
12.
ביצוע ותקנות
תנאים למתן רשיון;
(1)
אופן הגשת בקשה לרשיון;
(2)
דרכים לסגירת מסגרת חינוכית;
(3)
אמצעי בטיחות של מיתקנים ושירותים במסגרת החינוכית;
(4)
תנאים תברואתיים, בטיחותיים וחומריים הנדרשים ממסגרת חינוכית;
(5)
תקן עובדי המסגרת החינוכית, לרבות היחס בין מספר העובדים לבין מספר הילדים, והכל בהתחשב בגיל הילדים;
(6)
הכשרת מנהל המסגרת החינוכית ועובדיה;
(7)
הכשרת המפקחים על המסגרות החינוכיות וסמכויותיהם;
(8)
תוכן, היקף ותדירות ההדרכה המקצועית למנהלים ולעובדי מסגרות חינוכיות.
(9)
בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-19651, בסעיף 1, במקום ההגדרה "ילד" יבוא:
13.
תיקון חוק הפיקוח על מעונות
""ילד" - מי שלא מלאו לו 14 שנה, למעט מי שלא מלאו לו 3 שנים השוהה במסגרת חינוכית, כהגדרתה בחוק הפיקוח על מסגרות חינוכיות, התשס"ו-2006;".
מסגרת חינוכית שביום פרסומו של חוק זה פעלה כמסגרת חינוכית והגישה בקשה למתן רשיון לפי הוראות חוק זה בתוך ששה חודשים מיום תחילתו, רשאית להמשיך ולפעול עד למתן החלטה בבקשה; השר ייתן את החלטתו בבקשה לרשיון לפי סעיף זה בתוך שנה מיום תחילתו של חוק זה.
14.
הוראת מעבר
תחילתו של חוק זה בתום שנה מיום פרסומו.
15.
תחילה
דברי הסבר
עשרות אלפי ילדים שוהים במדינת ישראל במסגרות חינוכיות הפועלות ללא רשיון וללא פיקוח. גם אם קיים פיקוח על מסגרות חינוכיות לפעוטות מתחת לגיל 3, בהן שוהים מספר קטן של ילדים, הוא לוקה בחסר ומעמיד ילדים רבים במצבי סיכון.
מרבית הפעוטות בגילאים אלה מטופלים בידי מטפלות פרטיות, לא מיומנות, שאין להן כל הכשרה בתחום הגיל הרך. הטיפול בהם נעשה, לרוב, בביתה של המטפלת ופעמים רבות אין הוא עונה אף לא על הדרישות המינימליות, הגופניות, השכליות, הרגשיות והחברתיות לטיפול בתינוקות ובילדים צעירים.
במקרים רבים מסכן המבנה את בריאותם וביטחונם של הילדים.
חוק הפיקוח על המעונות, התשכ"ה–1965 הוא החוק המסדיר כיום, לכאורה, את הפיקוח על כל מסגרת שבה שוהים ילדים שטרם מלאו להם 14 שנה. אולם בפועל החוק מתייחס רק למי ששוהה מחוץ למשפחתו ובנוסף, מחמת היקפו הרחב של החוק (החוק חל גם על זקנים ומוגבלים) וחוסר הייחוד שניתן בו לאוכלוסיות השונות החוסות תחת כנפיו, אין אפשרות להתמקצע ולהתייחס במסגרתו, באופן מיוחד, לאוכלוסיית הילדים הצעירים ולמשרד העבודה והרווחה אין שום יכולת מעשית לאוכפו.
בעייתיות זו גוברת עוד יותר נוכח פיצולו של משרד העבודה והרווחה והעברת ענייני העבודה (שעליהם נמנה חוק הפיקוח על המעונות) לאחריות משרד התעשייה והמסחר, שלו ודאי חסרה המומחיות והמקצועיות הנדרשת להסדרתו של תחום זה.
הצעת חוק זו באה לשים דגש על אוכלוסייה ספציפית זו של תינוקות וילדים צעירים, שטרם מלאו להם 3 שנים, ונועדה להבטיח טיפול הולם בהם, גם כאשר הם שוהים במסגרות ביתיות קטנות, ושלא מחוץ למשפחתם.
המצב הקיים בכל הקשור לפיקוח על מסגרות חינוכיות לתינוקות הנו אבסורדי ולוקה בחסר. בעוד אדם הרוצה לפתוח קיוסק או דוכן מכירות זקוק לרשיון מהרשות המקומית, הרי שבפועל, אדם הפותח "עסק" לטיפול בתינוקות, ילדים בגיל הפגיע והרגיש ביותר, אינו זקוק לרשיון כזה ואין עליו פיקוח מכל סוג שהוא.
הצעה זו באה להסדיר תחום חשוב ורגיש זה ולצד דרישה לקבלת רשיון, היא מסמיכה את שר החינוך לקבוע שורה ארוכה של תקנות שיסדירו הפעלתה של מסגרת חינוכית לפעוטות. בין השאר קובעת הצעת החוק, כי ייקבע תקן מספרי לעובדי מסגרת חינוכית, ביחס למספר הפעוטות ולגילם וכן היא קובעת דרישה לתנאי סף של השכלה והכשרה לעובד מסגרת חינוכית.
הצעת החוק משקפת את הגישה המקובלת על כל אנשי המקצוע העוסקים בגיל הרך, לפיה תינוקות ופעוטות אינם זקוקים רק לטיפול ולמילוי צורכיהם הפיזיים, אלא גם לחינוך ולטיפוח רגשי, החיוניים להתפתחותם הרגשית והשכלית, לפיתוח אישיותם ולתפיסת עולמם העתידית של הפעוטות.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברי הכנסת מיכאל מלכיאור ואילנה כהן (פ/1545) אשר הוסרה מסדר יומה של הכנסת ביום 19.5.2004, על ידי חבר הכנסת מיכאל מלכיאור (פ/2860) ועל ידי חברת הכנסת גילה פינקלשטיין (פ/3606).
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת זבולון אורלב (פ/869/17).
_____________________
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שלחן הכנסת ביום
ז' בתמוז התשס"ו – 3.7.06