הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת זבולון אורלב
פ/276/17
הצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון - מועד האיזון), התשס"ו-2006
תיקון סעיף 5
1.
בחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-19731 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 5, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1)
הוראות סעיף (א) יחולו בכל אחד מאלה –
(1)
בני הזוג חיים בנפרד לפחות תשעה חודשים;
(2)
לפחות אחד מבני הזוג הגיש תביעה לגירושין, ביטול נישואין, התרת נישואין או פירוק השיתוף בדירת המגורים של בני הזוג, במהלך תקופה של 18 חודשים לפני מועד הגשת הבקשה לאיזון משאבים;
(3)
ניתן לטובת המבקש איזון משאבים, צו הגנה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-19912 או צו מניעת הטרדה מאיימת לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-20013, או צו הרחקה להבטחת מדור שקט, בדיון שנקבע במעמד שני הצדדים, ובתנאי שהצו ניתן לתקופה שלא תפחת מ- 90 ימים.
(א2)
(1)
התובע איזון משאבים יפקיד גט פיטורין בבית דין רבני, ויצרף לכתב התובענה אישור מבית דין רבני על הפקדת הגט.
(2)
הייתה האישה תובעת איזון משאבים, תצרף הצהרה לפי הטופס שבתוספת על הסכמה לקבל גט פיטורין.
(3)
היה ולא חל על הצדדים חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) תשי"ג-19534, יצרף התובע איזון משאבים לכתב התובענה הצהרה לפי הטופס שבתוספת על הסכמתו להתרת קשר הנישואין".
הוספת תוספת
2.
אחרי סעיף 19 לחוק העיקרי יבוא -
"תוספת
(סעיף 5(א2))
א.
תצהיר
אני ____________, ת.ז. ______________, לאחר שהוזהרתי כי עלי להצהיר את האמת וכי אהיה צפויי/ה לעונשים הקבועים בחוק אם לא אעשה כן, מצהיר/ה בזאת כדלקמן:
1.
אני התובע/ת בתיק ___________
2.
הנני מסכים/ה לתת/לקבל גט פיטורין ו/או פסק דין להתרת הנישואין.
3.
אופיע בפני כל בית משפט ו/או בית דין דתי בתאריך ובשעה שייקבע לצורך דיון בגירושין או לצורך מתן/קבלת הגט ו/או פסק דין המתיר את נישואי.
4.
זה שמי, זו חתימתי וכל האמור בתצהירי זה, אמת.
_______________ המצהיר/ה
ב.
אישור
אני מאשר/ת כי ביום __________ הופיעה בפני, עו"ד ________, במשרדו/ה שב__________, גב'/מר ___________, ת.ז. ____________ ולאחר שהוזהר/ה כי עליו/ה להצהיר את האמת וכי יהא/תהא צפוי/ה לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה/תעשה כן, קרא/ה את התצהיר הנ"ל וחתמ/ה עליו בפניי.
_______________
,עו"ד"
דברי - הסבר
במתכונתו הנוכחית מתנה חוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג - 1973 את הסדר איזון המשאבים בפקיעת הנישואין בדרך של גירושין או עם מותו של אחד מבני הזוג. תנאי זה הופך את החוק הקיים ל'אות מתה', שכן בתי המשפט אינם מפעילים את הסדר האיזון שכן בני הזוג מגיעים להסכמה בדבר חלוקת הרכוש לפני ביצוע הגט.
ההסכמים, המבטאים לכאורה את רצונם החופשי של בני הזוג, משקפים למעשה את יחסי הכוחות ביניהם ומהווים כר נרחב להפעלת לחץ של הצד החזק מבחינה כלכלית על הצד החלש מבחינה זו.
החוק הקיים מחשק עוד יותר את הצד החזק, בכך שהוא מאפשר לו לעכב את סעד חלוקת הרכוש מכח החוק באמצעות עיכוב הגט. בדרך כלל הצד החזק הוא האיש, שבידיו אף נתונה השליטה על הגט מכח המשפט העברי. מכאן, שמנגנון איזון המשאבים בחוק הקיים מעניק לצד החזק כלכלית תמריץ נוסף לעכב את הגט וכח נוסף לסחוט ויתורים רכושיים מצד הצד החלש כלכלית שהוא בדרך כלל האשה, כתנאי למתן הגט. בכך יוצר החוק עוול כלפי הנשים ומחלישן עוד יותר.
מנגנון זה חל על זוגות שנישאו לאחר ינואר 1974. על זוגות שנישאו קודם לכן חלה הלכת השיתוף, היוצרת שיתוף קנייני (או למצער "מעין קנייני") בנכסים, כך חלוקת הרכוש מכוחה ניתנת למימוש בכל רגע נתון, ללא כל קשר לגירושין. מכאן, שנשים שהסדר איזון המשאבים שבחוק הקיים חל עליהן מופלות לרעה ביחס לנשים שהלכת השיתוף חלה עליהן. על האופן שבו מלכד החוק את הנשים, על היותו אות מתה, ועל ניסיון שיפוטי (שלא צלח) להתגבר על כך, ראו בע"א 1915/91 יעקובי נ. יעקובי, פ"ד מט(3) 529, במיוחד בפסק-דינו של הנשיא (דאז) שמגר.
לנוכח מצב קשה זה, מוצע לאפשר לבתי-המשפט להקדים את הסדר איזון המשאבים ולהורות על פירוק שיתוף בדרך של איזון גם בין בני-זוג שמתקיים בהם אחד משלושת התנאים המפורטים בסעיף 5(א1) להצעת החוק. בכל אחד ממצבים אלה יש כדי להעיד על כך שהנישואין אינם ניתנים עוד לשיקום, כלשונה של השופטת שטרסבג-כהן בעניין יעקובי הנ"ל. במצב כזה, אין כל הצדקה לעכב את חלוקת הרכוש, ולמנוע מן הצד שאין הרכוש המשותף רשום על שמו את האפשרות לפתוח בחיים נפרדים מתוך עצמאות כלכלית.
בנוסף להצעה המאפשרת את מועד האיזון, מוצע לדרוש מן הצד התובע את פירוק השיתוף לפעול באופן אקטיבי לסיום הנישואין, בין על ידי הפקדת גט בבית הדין הרבני, כאשר מדובר באיש התובע את פירוק השיתוף; בין על ידי ההצהרה על נכונות לקבל גט, כאשר מדובר באשה התובעת את פירוק השיתוף; ובין על ידי הצהרה על הסכמה לסיים את קשר הנישואין כאשר מדובר בבני זוג שלא חל עליהם חוק שיפוט בתי הדין הרבניים. במתכונתו הנוכחית מעניק החוק, כאמור, תמריץ לעיכוב הגט. מוצע להפוך את היוצרות, ולנצל את סעד איזון המשאבים לקידום מתן הגט. בכך יימנע מצב שבו בני זוג שהתנתקו זה מזה יהיו קשורים זה לזה בקשר של קידושין כדת משה וישראל. מצב זה הינו בעייתי הן מבחינה חברתית והן מבחינה דתית של חומרת איסור "אשת איש".
הצעת חוק דומה בעיקר הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת מיכאל מלכיאור (פ/104/17).
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת החמש-עשרה על-ידי חבר הכנסת אליעזר זנדברג וקבוצת חברי הכנסת (פ/3453), ועל שולחן הכנסת השש-עשרה על-ידי חבר הכנסת חמי דורון וקבוצת חברי הכנסת (פ/925), חבר הכנסת מיכאל מלכיאור (פ/1295) וחברת הכנסת גילה פינקלשטיין (פ/1831).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ב' בסיון התשס"ו – 29.5.06