הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2156493
הכנסת העשרים וארבע
יוזמים: חברי הכנסת מרב מיכאלי
עמר בר לב
אמילי חיה מואטי
גלעד קריב
אפרת רייטן מרום
רם שפע
אבתיסאם מראענה
______________________________________________
פ/281/24
הצעת חוק תקופת לידה והורות להורים (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021
דברי הסבר
המתכונת הנוכחית של תקופת הלידה וההורות בישראל נכתבה בימים בהם האימהות נחשבה להורות המרכזית והמשמעותית ביותר, והטיפול בילדות ובילדים היה נחלתן הבלעדית כמעט של נשים, שמיעטו להשתתף בעולם העבודה שמחוץ לבית, וחלקן בעולם העבודה היה קטן. אלא שהמציאות השתנתה וממשיכה להשתנות: נשים כיום נוטלות חלק כמעט שווה בכוח העבודה במשק והחברה מבינה כי הורות פעילה של שני ההורים היא גם אינטרס ראשון במעלה לחברה, לילדות ולילדים ולהורים עצמם, ובפרט נוכח רצונם של גברים לממש את ההורות שלהם.
מתכונת תקופת הלידה וההורות הנוכחית נמצאת מרחק גדול מהמציאות ומהאינטרס של החברה ושל המשק. לפי המתכונת הנוכחית, נשים הן הזוכות לתקופת לידה והורות כמעט באופן בלעדי. מציאות זו מקבעת ומחזקת את הסטריאוטיפים המגדריים לגבי חלוקת התפקידים במשפחה, מונעת מאבות לשהות במחיצת תינוקם ומשמרת את הפערים המגדריים המזיקים בשוק העבודה. יצוין, שלמרות שהחוק מאפשר זאת להלכה, בפועל, בשל המבנה הנוכחי של תקופת הלידה וההורות בישראל, גברים כמעט ואינם מנצלים את זכותם לתקופת לידה והורות על פי חוק, כך שהיעדרות גברים בשל תקופת לידה והורות לא עולה לכדי אחוז אחד (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל (2012) (להלן – דוח הלמ"ס), לוח 12.22, מועסקים ושכירים הנעדרים זמנית מעבודתם, לפי סיבת היעדרות).
הניסיון בעולם מלמד שתקופת הלידה וההורות היא משמעותית וממנה מתפתחים גם הקשר לילדה וילד, גם התפקידים ההוריים וגם המקום בעולם העבודה. מכאן, מלמד הניסיון שתקופת הלידה וההורות לאימהות ולאבות גם יחד, תבטא את השינוי המהותי המתפתח בהורות של אבות ובחלוקת התפקידים במשפחה ותסלול את הדרך לחלוקה שוויונית ומאוזנת באחריות לטיפול בילדים שהיא תנאי הכרחי לשוויון מגדרי בשוק העבודה ובחברה. בנוסף, מחקרים עדכניים מראים כי ישנה חשיבות לקשר בין הילד לבין שני הוריו וכי איכות חייו מושפעת מכך לטובה. כמו כן, נמצא שישנה חשיבות לתקופת לידה והורות ארוכה, המאפשרת תקופת החלמה מספקת עבור היולדת, ומבטיחה את בריאותו והתפתחותו התקינה של היילוד. תקופת לידה והורות ארוכה בתשלום מביאה לירידה בתמותת תינוקות ואילו תקופת לידה והורות קצרה מובילה לפגיעה בבריאות התינוק עקב ירידה בשיעורי ההנקה וויתור על מעקב התפתחותי וחיסונים.
הצעת החוק מבקשת להחיל בישראל את המודל האיסלנדי השוויוני של תקופת הלידה וההורות, על מנת לצמצם את הפערים החברתיים בין נשים וגברים, לאפשר לגברים הורות איכותית ולחזק את מקומן של נשים בשוק העבודה באופן שאף יגדיל משמעותית את היעילות הכלכלית במשק.
השאיפה לכינון שוויון בין גברים לנשים בשוק העבודה אינו נושא חדש בשיח המודרני והדמוקרטי, אך על אף הניסיונות לבסס שוויון זה תמונת המצב עודנה רחוקה מלהיות אידיאלית. בספרות המחקר ישנה תמימות דעים לגבי מספר גורמים מרכזיים המעכבים את התקדמותן של נשים בשוק העבודה ואת אי ייצוגן השווה במוקדי כוח והשפעה פוליטיים וכלכליים. אחד הגורמים הללו מכונה 'התפקיד הכפול' – התפתחות חברתית הדרגתית הביאה לכניסתן של נשים לשוק העבודה ולהשתלבותן בו, אולם אצל מרבית הנשים העבודה מחוץ לכותלי הבית רק התווספה לתפקיד 'המסורתי', ניהול משק הבית וטיפול בבני המשפחה, בעוד שתהליך זה לא לווה בשינויים מקבילים בחלוקת העבודה המשפחתית. כך ניצבות הנשים בפני קונפליקט מתמיד בין קריירה למשפחה ובמקרים רבים נאלצות לבצע ויתורים והקרבות רבות יותר מאשר גברים. פערים מגדריים אלו מתבטאים לא רק במשכורת נמוכה של הנשים בהשוואה לגברים אלא גם באפלייתן בקבלה ובבלימת התקדמותן במקומות העבודה. כך, נשים צעירות בגיל הפריון נחשבות כבעלות ערך פחות בשוק העבודה ביחס לעמיתיהן הגברים באותו גיל, לאור הציפייה כי לאחר הלידה עיקר האחריות על הטיפול בתינוק תוטל עליהן. הצד השני של המטבע הוא שגברים רבים מנועים ממימוש ההורות שלהם ומהשתתפות פעילה ומשמעותית בגידול הילדים מפני ששוק העבודה אינו סובלני לכך.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת 2014, למרות שנשים מהוות קרוב למחצית מכוח העבודה האזרחי בישראל, ולמרות שאחוז הנשים בקרב מקבלי התארים האקדמיים גדול יותר, גברים נמצאים זמן רב יותר בשוק העבודה, צוברים יותר שנות ותק, נהנים משכר גבוה יותר שגדל לאורך השנים בשיעור גדול יותר, נהנים ממוביליות גבוהה יותר, הם בעלי ייצוג יתר במקצועות בתעסוקה מלאה, ונוסף לכך, הם נהנים מאפשרויות קידום רבות יותר, לרבות במקצועות הניהול (דוח הלמ"ס – לוח 12.1; נורית דבורין, ניתוח גורמים לקידום במקום העבודה - ההיבט המגדרי, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (2012) 9,10, 12, 16; יעל חסון ונוגה דגן-בוזגלו, פערי שכר בין נשים לגברים במגזר הציבורי, מרכז אדווה (2013) 1, 3, 4; נוגה דגן-בוזגלו, יעל חסון ואריאן אופיר, פערי שכר (2014)). כך למשל, החל מגיל 24, שבו פער שיעור שכר בין נשים לגברים הינו ארבעה אחוזים בלבד, פערי השכר לפי גיל הולכים וגדלים כך שבגיל 45 הם עומדים על שיעור של 20 אחוזים; בנוסף, ישנו פער בשיעור התעסוקה בין גברים לנשים בגילאי 24-65 - 81 אחוזים מקרב הגברים מועסקים לעומת 64 אחוזים מקרב הנשים.
במדינת ישראל, בדומה למרבית מדינות אירופה, מונהגת מאז שנת 1998 תקופת לידה והורות לאבות. המודל הישראלי מתנה זאת בכך שהאישה זכאית לתקופת לידה והורות ומסכימה בכתב לוותר על חלק מתקופת הלידה וההורות המגיעה לה, בתקופה המתחילה מתום ששת השבועות לאחר הלידה וכן שהאישה עובדת בתקופה האמורה. עם זאת, המתכונת הקיימת של תקופת לידה והורות לאבות לא נוחלת הצלחה במבחן התוצאה: שיעורי הניצול זניחים, אחוז העושים שימוש לרעה מבין המשתמשים בתקופת הלידה וההורות גבוה ואלה המנצלים אותה כראוי אינם מרוצים.
מחקר של מרכז טאוב תחת הכותרת "לגרום לאבות לטפל – תקופת לידה והורות לאבות בישראל" שערך ד"ר נדב פרץ (פורסם בדצמבר 2010) טוען שעל מנת לצמצם את הפליית הנשים בשוק העבודה מחד ולהגביר את השתתפותם של אבות בטיפול ביילוד מאידך, יש לשנות את החקיקה הקיימת בנושא תקופת הלידה וההורות בישראל בהתאם למודל הנהוג באיסלנד, הנחשבת כיום למדינה שבה אפליית נשים בתעסוקה הינה מהנמוכות בעולם. המחקר כולל מספר המלצות ברוח המודל האיסלנדי, בין היתר, מתן תקופת לידה והורות של 3 חודשים לכל הורה ללא תנאי ושלושה חודשים נוספים הניתנים לחלוקה בין בני הזוג, מתוכם בני הזוג רשאים לנצל חודשיים במקביל. מודל זה מבטל את תלותה של תקופת לידה והורות של האב בתנאי הזכאות של האם ומגביר את גמישותה של תקופת הלידה וההורות לשני ההורים.
המלצות המחקר מציעות מודל מרוכך שמאזן בין טובת היילוד לבין צרכי שוק העבודה הן מבחינת הגברים והן מבחינת הנשים. מתן תקופת לידה והורות לאבות תאפשר לנשים חזרה מהירה יותר לשוק העבודה ותפחית את הפגיעה במעסיקיהן; כמו כן, ביודען כי היילוד נמצא בידיים טובות, שובן לעבודתן יהיה גם שלו יותר ויאפשר להן התרכזות גדולה יותר בתהליך החזרה לשגרה. במקביל, הפיכת תקופת הלידה וההורות לאבות לעניין שבשגרה יהפוך את שוק העבודה להיות יותר ידידותי להורים בכלל ולמשפחות. תקופת לידה והורות סדירה לאבות גם תוביל לצמצום אם לא ביטול האפליה שחוות נשים צעירות בקבלה למקומות עבודה המבוססת על חשש המעסיק שהעובדת תצא לתקופת לידה והורות. כמו כן, השתתפותו של הגבר במשק הבית, מתקופת הלידה וההורות ואילך, תשווה את אילוציהם המשפחתיים של נשים וגברים המשתתפים בשוק העבודה ובכך תתרום באופן משמעותי לשוויון בין המינים בשוק העבודה.
מחקרים מצאו כי הארכה משמעותית של תקופת הלידה וההורות המיועדת לאב בלבד שאינה ניתנת להעברה היא גורם משמעותי בהעלאת מספר האבות וההורים שלא ילדו. קביעת תקופה כזו שלא על חשבון תקופת הלידה וההורות של הנשים גם מונעת את הפגיעה בהן ואת הפגיעה בילד.
לפיכך, כחלק מהרצון להבטיח הורות שוויונית פעילה, לצמצם את האפליה של נשים בשוק העבודה, לעגן את זכויותיהם של אבות והורים חד מיניים לצאת לתקופת לידה והורות ולקבל דמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי, מוצעים להלן שינויים בחוק עבודת נשים וחוק הביטוח הלאומי המתקנים את נקודות החולשה שבמתכונת הנוכחית, ברוח המודל האיסלנדי בהתאם למשק הישראלי ולפי המלצות מרכז טאוב.
סעיף 1 - תיקון חוק עבודת נשים
חוק עבודת נשים, התשי"ד–1954 מגדיר את זכויותיה של אישה בהריון, לפני ההיריון, במהלך ההיריון, במהלך תקופת הלידה וההורות ולאחריה; מוצעים השינויים כלהלן ברוח המודל האיסלנדי -
סעיף 1(1) - החלפת סעיף 6 לחוק עבודת נשים
סעיף 6 לחוק עבודת נשים עוסק בזכויות שונות של נשים בעניין תקופת לידה והורות למעט סעיף 6(ח) שעוסק בתקופת לידה והורות של גברים. על כן, על מנת לתת מענה לבעיות האמורות לעיל מוצע להחליף את סעיף 6, ברוח המנגנון האיסלנדי, בסדר הבא כלהלן –
1. סעיף 6(א) לחוק קובע שמעסיקים מחויבים לתת תקופת לידה והורות לאישה לקראת לידתה או במהלך תקופת לידה והורות ולא להעסיקה בתקופה זו כאמור. איסור זה הינו אבסולוטי וגורר אחריו כאמור בסעיף 14(א)(5) סנקציה אזרחית ואף סנקציה פלילית בדמות מאסר של 6 חודשים או כפל קנס.
מוצע לקבוע שזכות לתקופת לידה והורות תוענק לשני ההורים.
2. סעיף 6(ב) לחוק קובע את משך תקופת הלידה וההורות , שהינה 26 שבועות מהם שבעה שבועות או פחות מזה טרם הלידה לפי בחירתה של העובדת.
מוצע להאריך את תקופת הלידה וההורות ולחלקה לשלוש תקופות (סעיף 6(ב)) המוצע - תיקון חוק עבודת נשים), כדלהלן-
(1) 13 שבועות תקופת לידה והורות לעובדת שילדה (סעיף 6(ב)(1) המוצע);
(2) 13 שבועות תקופת לידה והורות לעובד שנולד לו ילד (סעיף 6(ב)(2) המוצע);
(3) 13 שבועות נוספים שיינתנו בנוסף ל-26 השבועות כאמור וניתנים לחלוקה בין בני הזוג, לפי רצונם (סעיף 6(ב)(3) המוצע);
(4) תינתן זכאות להורים לקחת תקופת לידה והורות מקבילה, שמניינה אינו עולה על 4 שבועות, במסגרת תקופת הלידה וההורות (סעיף 6(ב)(4) המוצע).
3. סעיפים קטנים 6(ג) עד (ה) עוסקים בתנאים לקיצור תקופת הלידה וההורות של עובדת שילדה. סעיף קטן (ג) קובע שלאישה זכות לקצר את תקופת הלידה וההורות ובלבד שתתקיים תקופת לידה והורות של לפחות 14 שבועות; סעיף קטן (ד) קובע שמעסיק לא יוכל לעכב חזרת עובדת לעבודתה ליותר משלושה שבועות מיום שהודיעה על קיצור תקופת הלידה וההורות ; סעיף קטן (ה) קובע את סמכויות שר הכלכלה והתעשייה להתקין תקנות העניין זה;
4. סעיפים קטנים 6(ו)-(ח) עוסקים בתנאים להארכת תקופת לידה והורות . סעיף 6(ו) לחוק עוסק בהארכת תקופת הלידה וההורות או פיצולה במקרה שעובדת חלתה ואושפזה בבית החולים בתקופת הלידה וההורות ; סעיף 6(ז) לחוק עוסק בזכאות להארכת תקופת הלידה וההורות לעובדת שילדה בלידה אחת יותר מילד אחד; סעיף 6(ח) לחוק עוסק בזכאות להארכת תקופת לידה והורות לעובדת שילדה מאושפז בבית חולים במהלך תקופת הלידה וההורות ;
מוצע לקבוע, כלהלן -
בסעיפים קטנים 6(ז),6(ח) יחולו הוראות הסעיפים כך שהזכאות לתקופת לידה והורות תינתן לזוג ההורים ותצורף למניין השבועות שניתנים לחלוקה בין בני הזוג (סעיף 6(ב)(4) לתיקון חוק עבודת נשים המוצע). כמו כן, מוצע לבטל את סעיף 6(ד2) שכן מניין הימים בתקופת הארכת תקופת הלידה וההורות משוקלל לתוך תקופה האמורה בסעיף 6(ו)(1) המוצע.
5. סעיף 6(ט) קובע מספר מקרים חריגים בהן ניתנת אפשרות לקצר את תקופת הלידה וההורות לפחות מ-13 שבועות, כאמור בסעיף 6(ב)(2) לחוק עבודת נשים, ובלבד שאינה קצרה משלושה שבועות. קיצור תקופת לידה והורות חריגה הינו בהסכמת העובדת ובאישור בכתב מרופא. כך, למשל, אם הנולד איננו בחיים ניתנת אפשרות לקיצור חריג של תקופת הלידה וההורות.
מוצע לקבוע שההסכמה הנדרשת, ברישא, הינה הסכמת ההורים. בסעיף 6(ב)(2) שמוצע קיימת זכאות האב לתקופת לידה והורות ועל כן מוצע שסעיפים אלה יחולו על ההורים יחדיו.
6. סמכויות השר לקבוע הסדרים בתקנות נשארות כשהיו בסעיף 6 לפני התיקון המוצע.
7. סעיף 6(יא) עוסק בהחלת ההוראות לתקופת הלידה וההורות והזכויות הנלוות עליה בהתאם לסעיף 6 לחוק עבודת נשים, על בן הזוג שהינו הורה יחיד או שמטפל ביילוד באופן בלעדי בשל מחלה או נכות של בת זוגתו; סעיף 6(ח), בנוסחו טרם התיקון המוצע, עוסק בתנאים ובזכויות לקבלת תקופת לידה והורות חלקית לאחר תום ששת השבועות הראשונים ללידה לבן הזוג ובלבד שלא תעלה על ארבעה עשר שבועות. סעיפים 6(ח)(1) ו-6(ח)(1א) קובעים ארבעה תנאים מצטברים לקבלת תקופת הלידה וההורות, כלהלן: זכאות אישה לתקופת לידה והורות בתקופה זו והסכמתה בכתב על ויתור זכויותיה; האישה עובדת בתקופת לידה והורות חלקית; בן הזוג עבד פחות משנים עשר חודשים אצל המעסיק או באותו מקום עבודה עד ליציאתו לתקופת לידה והורות; אשתו עבדה לפחות שנים עשר חודשים אצל המעסיק או באותו מקום עבודה לפחות לפני יציאתה לתקופת לידה והורות.
מוצע לקבוע שהוראות סעיף 6 יחולו, בשינויים המחייבים, על בן הזוג או בת הזוג של העובדת שילדה או העובד שנולד לו ילד. כאמור, מוצעים השינויים הבאים -
(1) לבטל את הוראות סעיפים 6(ז1),6(ח) עד 6(ט);
(2) לקבוע שלבן הזוג או בת הזוג קיימת זכות עצמאית, שאינה ניתנת להעברה, לתקופת הלידה וההורות. בנוסף, לקבוע שתקופת הלידה וההורות לבן הזוג אינה מותנית בעמידת בת זוגו או בת זוגתה בתנאים מסויימים, הסכמתם וכיו"ב; האב זכאי לתקופת לידה והורות עקב הלידה ללא תלות במידה ההכשרה של אם היילוד או אישורה בכתב ובלבד וההורה השני לא נמצא בבית לצורך טיפול בילד (סעיף 6(יב) לתיקון המוצע)
(3) במקרים בהם ישנו הורה אחד, משך תקופת הלידה וההורות תקוצר ל-26 שבועות, כלומר, זכאות מלאה בחלק היחסי של תקופת הלידה וההורות המוצעת בחוק זה. זאת, מתוך התחשבות במחקרים המצביעים על כי היעדרות של למעלה מחצי שנה עלולה לפגוע בהתקדמות בעבודה, קרי, מניעת פגיעה בעובד ובמעסיק. כך ניתן מענה למרבית החסמים אשר מנעו מאבות לצאת לתקופת לידה והורות ולממש את ההורות הטריה שלהם וניתנת הזדמנות אמיתית לצמצם את אי-השוויון בשוק העבודה, במשק הבית ובחברה הישראלית בכלל (סעיף 6(יא) לתיקון המוצע]
(4) בן הזוג זכאי לתקופת לידה והורות של 13 שבועות (סעיף 6(ב)(2) לתיקון חוק עבודת נשים המוצע);
(50) לקבוע שבני הזוג זכאים לנצל את תקופת הלידה וההורות אף אם אחד מבני הזוג לא חזר לעבודתו ובלבד שהוא לא שוהה בבית לצורך טיפול בילד (סעיף 6(יב) לתיקון המוצע).
עוד מוצע בסעיף 6(יד) להצעת החוק לבצע התאמות בסעיף זה על מנת להבטיח את זכאותם של בני זוג מאותו המין לתקופת לידה והורות.
סעיף 1(2) - תיקון סעיף 7 לחוק עבודת נשים
סעיף 7 לחוק עבודת נשים מקנה לעובד או לעובדת זכות להיעדר מן העבודה בנסיבות מיוחדות שהמכנה המשותף לכל אותן הוראות הוא הרצון להגשים את עקרון השוויון בחברה הישראלית ולאפשר את שילובן של נשים בשוק העבודה, תוך התחשבות בצרכיה המיוחדים של האישה העובדת, בעיקר בכל הנוגע להיריון, לידה והורות.
הוראות סעיף 7 לחוק עבודת נשים מדגישות את הזיקה בין העובד לבין מקום העבודה. זיקה זו היא מרכזית ומשמעותית ביחסי העבודה ומחייבת הגנה, ולכן המחוקק הבטיח כי זכויותיו על פי חוק של עובד יישמרו גם כאשר הוא עובר ממעסיק אחד למעסיק אחר באותו מקום עבודה.
מוצעים השינויים, כלהלן -
1. סעיף 7(ג2)(1) קובע שעובד רשאי להיעדר מעבודתו באחד משני המקרים הבאים: בתת פסקה 7(ג2)(1)(א) אם פיצלה בת הזוג את תקופת לידה והורות למשך התקופה שבה היא מאושפזת בהתאם להוראת סעיף 6(ב1)(2); בתת פסקה 7(ג2)(1)(ב) אם נולד ילד ונמצא בחזקתו הבלעדית של בן הזוג.
על כן מוצע, בשל החלפת סעיף 6(ב1)(2) להחליף את סעיף זה בסעיף 6(ח)(2) להצעת החוק זו.
2. סעיף 7(ג2)(3) לחוק עבודת נשים קובע שהיעדרות עובד במקרים שמצוינים בפסקה 1 לעיל תהיה כדין חופשה ללא תשלום ואולם לא תפגע בזכויות הוותק שלו אצל מעסיקו.
מוצע לקבוע שדין תקופת לידה והורות במקרים שמצוינים בפסקה 1 דינם כדין תקופת לידה והורות, בשינויים המחייבים בהוראות סעיף 6 לחוק עבודת נשים.
3. סעיף 7(ד) מאפשר לעובדת להמשיך תקופת הלידה וההורות ללא תשלום, מספר חודשים זהה למספר החודשים בהן עבדה אצל המעסיק ועד שנים עשר חודשים, בלא שהדבר יביא לסיום יחסי העבודה. אולם החוק מסייג את צבירת הזכויות וההכרה בתקופת לידה והורות נוספת זו כך שתקופה זו אינה נחשבת לעניין צבירת זכויות ואינה מצמיחה זכויות הקשורות בצבירת רציפות הוותק; סעיף 7(ד1) קובע שהוראות סעיף 7(ד) יחולו על עובד באחד משני המקרים הבאים: לפי תת פסקה (1) במקרה שבת זוגו הועסקה במשך שישה חודשים רצופים בסמוך לתחילת היעדרותו; לפי תת פסקה (2) במקרה בו הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית או שנדרש טיפולו בלעדי בשל מחלת בת הזוג.
על כן מוצע לקבוע לעובד זכות עצמאית להיעדר מהעבודה בהתאם להוראות סעיף 7(ד), שאינה תלויה בזכאותו של בת זוגו או שהילד נמצא בחזקתו הבלעדית. כאמור, מוצע לבטל את חובת העמידה במקרים שמצוינים בתת פסקאות (1) ו-(2).
תיקון סעיפים 9, 9ד, 9ה ו-9ו לחוק עבודת נשים
סעיף 9 בחוק עבודת נשים קובע שורה של הוראות בדבר איסור פיטורין בנסיבות מסוימות. הוראות אלה נחקקו כהוראות משלימות להוראות המעניקות זכות היעדרות, ותכליתן היא להגן על העובדת המבקשת לממש את זכות ההיעדרות כדי שתוכל לעשות כן בלא שהאיום של פיטורין ירחף מעל ראשה.
סעיף 9(ג)(1) מגביל את יכולתו של מעסיק לפטר אישה עובדת לאחר לידה, וניתנות לה זכויות שונות בזמן ההיריון ובעקבות הלידה; סעיף 9ד קובע שהורה מאמץ הינו הורה שקיבל לביתו ילד שגילו אינו עולה על עשר בהתאם למטרת אימוץ בהוראות חוק אימוץ ילדים.
בעקבות החלפת סעיף 6 וסעיפיו, מוצע לעדכן את ההפניות שבסעיפים 9(ג)(1), סעיפים 9ד ועד 9ו' בהתאם. עוד מוצע לשנות את ההגדרה להורה מאמץ כך שיכלול הורים מאמצים שהינם בני זוג מאותו המין.
סעיף 3 - תיקון חוק הביטוח הלאומי
פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה–1995, קובע תנאים בסיסיים ליולדת וליילוד ומפצה את היולדת העובדת על אובדן הכנסה עקב ההיריון והלידה. תנאים אלה כוללים, בין היתר, תנאים לזכאות, משך התקופה ושיעורן של קצבאות ותשלומים בעבור דמי לידה.
סעיף 40(ב) לחוק הביטוח הלאומי מגדיר מבוטחת לעניין דמי לידה כמי שהינה עובדת שכירה, עצמאית המועסקת בישראל או מי שמלאו לה 18 שנים והיא נמצאת בהכשרה מקצועית.
דמי הלידה הינם גמלה מחליפת שכר המושלמת בתקופת לידה והורות בתשלום אחד, לחשבון הבנק של היולדת הזכאית להם.
סעיף 3(1) - תיקון סעיף 49 לחוק הביטוח הלאומי
סעיף 49 לחוק הביטוח הלאומי קובע הוראות בדבר זכאות עובד או עובדת לגמלת דמי לידה למשך תקופה מוגבלת שנקבעה בחוק, ובלבד שבתקופה הרלוונטית לתביעה היולדת או בן זוגה שנולד לו ילד לא עבד או עבדה בשל ההיריון או הלידה.
עוד קובע הסעיף, בסעיפים קטנים (ב) עד (ה) את ההוראות בדבר זכאות בן הזוג שהוא עובד לדמי לידה.
1. סעיף קטן (ב) קובע את תנאי הסף של עובד בדבר קבלת דמי לידה. בענייננו, סעיף קטן(ב)(3) קובע שזכאי לא יקבל גמלת דמי לידה אם אשתו זכאית לדמי לידה בפרק זמן זה או אם שולמו לה דמי לידה בעבור פרק זמן זה;
2. סעיף קטן (ג) קובע שלוש תקופות שבהן זכאי לדמי לידה לא יזכה לתשלום עבורן על אף שהוא עומד בתנאי הסף שנקבעו בסעיף קטן (ב). התקופות הן שישה שבועות מיום הלידה; תקופה שבעדה קיבלה האישה דמי לידה ותקופה מינימאלית של 21 ימים רצופים. כך, למשל, אב רשאי לחלוק את תקופת הלידה וההורות עם האם, ולהחליפה לאחר שישה שבועות שבהם היא הייתה בתקופת לידה והורות. ואולם, מפאת החסמים שהוזכרו לעיל, רק מספר מצומצם ביותר של אבות מממשים את הזכות שניתנת להם בחוק;
3. הוראות דומות נקבעו בסעיף קטן (ה)(1) ו-(2), שעוסק בהחלת ההוראות לתקופת לידה והורות והזכויות הנלוות עליה בהתאם לסעיף 6 לחוק עבודת נשים, על בן הזוג שהינו הורה יחיד או שמטפל ביילוד באופן בלעדי בשל מחלה או נכות של בת זוגתו;
4. הוראה נוספת נקבעה בפסקה (ה)(4) שקובעת כי תשלום דמי לידה לזכאי ישולם לחשבון בת הזוג.
מוצע לקבוע שהוראות סעיף 9 יחולו, בשינויים המחייבים, באופן שוויוני על בן הזוג או בת הזוג של העובדת שילדה או העובד שנולד לו ילד.
מוצעים השינויים הבאים -
(1) לבטל את הוראות סעיפים קטנים (ב)(3),(ג),ו-(ה)(4);
(2) לקבוע שלבן הזוג או בת הזוג קיימת זכות עצמאית לדמי לידה בהתאם לסעיף 6 לחוק עבודת נשים. בנוסף, על מנת לשנות את המצב הקיים שבו מספר מצומצם ביותר של אבות מממשים את הזכות שניתנת להם בחוק, לקבוע שתקופת המינימום בדבר קבלת דמי לידה תצומצם לשבעה ימים; עוד, לקבוע שגמלת דמי לידה תינתן לחשבונו של הזכאי;
(3) לקבוע שסעיף זה יחול בשינויים המחייבים על זוגות מאותו המין.
סעיף ב' המוצע - תיקון סעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי -
מוצע לקבוע שתשלום בעבור דמי לידה יינתן בהתאם לתקופות שהוגדרו בסעיף 6 שמוצע בתיקון זה. בנוסף, בהתאם לתיקונים שמוצעים לחוק עבודת נשים, מוצע לקבוע שתשלום דמי הלידה יהיה לפרק זמן של 26 שבועות.
סעיף 3(3) - תיקון סעיף 51 לחוק הביטוח הלאומי
סעיף 51 עוסק בזכאות לדמי לידה לתקופות הנוספות כפי שמופיעות בחוק עבודת נשים עד לפרק זמן של 20 שבועות לפי 50(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי או 12 שבועות לפי סעיף 50(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי; חוק עבודת נשים, קובע את זכותה של עובדת להאריך את תקופת הלידה וההורות אם הילד שילדה מאושפז בבית חולים לתקופה העולה על שבועיים. סעיף 6(ד) לחוק עבודת נשים קובע כי במקרים של אשפוז הילד במהלך תקופת הלידה וההורות זכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות ובלבד שלא תהיה ארוכה יותר מתקופת האשפוז ועד לתקופה שלא יותר מעשרה שבועות.
מוצע לקבוע שזכאות דמי לידה לתקופות הנוספות בחוק עבודת נשים הינה זכות שניתנת גם לבן הזוג העובד או בת הזוג העובדת אשר מימשו זכותם להאריך את תקופת הלידה וההורות, בשינויים המחייבים.
סעיף ד' המוצע - תיקון סעיף 53 לחוק הביטוח הלאומי -
סעיף 53 קובע ששיעור דמי הלידה יהיה בגובה שכר העבודה הרגיל של הזכאי אך לא יותר מכפולה בחמש של שכר המינימום כשהוא מחולק ב-30.
כאמור בהצעת החוק, סעיף 6(ב) שמוצע קובע שתקופת לידה תחולק לתקופת לידה והורות שלושה עשר שבועות לאישה מיום הלידה, שלושה עשר שבועות לבן או בת הזוג ושלושה עשר שבועות נוספים לחלוקה ביניהם לבחירתם. בתוך אלה, קיימת אפשרות לצאת לתקופת לידה והורות מקבילה של ארבעה שבועות מיום הלידה ועוד ארבעה שבועות מתוך השבועות העומדים לחלוקה ביניהם.
מוצע לקבוע שיינתן שכר מלא לבני הזוג, כל אחד לתקופתם, בשיעור מלא ואולם בתקופה הנוספת של השלושה עשר השבועות הניתנים לחלוקה, יינתן שכר בשיעור של שמונים אחוזים מהשיעור המלא, בכפוף לתקרה הקבועה.
סעיף 3(5) - תיקון סעיף 57 לחוק הביטוח הלאומי
סימן ד' לחוק הביטוח הלאומי קובע את הוראות ותנאי הזכאות לגמלת לידה להורים מאמצים, להורים במשפחת אומנה ולהורים מיועדים.
סעיף 57 קובע את הוראות ותנאי הזכאות לגמלת דמי לידה להורים מאמצים, ביניהן -
סעיף קטן 57(א) קובע שהורה מאמץ הינו הורה שקיבל לידו ילד עד גיל 10 ואינו ילדו הביולוגי של בן זוגו או בת זוגתו; סעיף קטן 57
(ב) קובע שחישוב דמי הלידה יעשה כאמור בסעיף 46, שבוטל, ויום הלידה המשוער יהיה יום שניתנה הודעה לעובד סוציאלי על כך.
על כן, מוצע לתקן את הוראת סעיף קטן (ב) ולקבוע שחישוב דמי הלידה יעשה בהתאם לאמור בסעיף 53 לעיל.
2. סעיף קטן (ה), שעוסק בילד שאומץ על ידי בני הזוג יחדיו, קובע שגמלת דמי לידה תשולם לאחד מבני הזוג בהתאם לשיקול דעתם ובלבד שהתקופה המבוקשת לגמלה אינה פחותה מ-21 ימים רצופים;
מוצע לקבוע שהורים מאמצים יזכו לזכויות בעניין דמי לידה באותו אופן ושיעור שזוכים להם הורים שנולד להם ילד. מוצע כי דמי לידה ישולמו לתקופה שאינה פחותה משבעה ימים רצופים ושתקופת הלידה וההורות המשולמת תהיה בהתאם לתקופת הלידה וההורות , כאמור בסעיף 6(ב) שמוצע לתיקון חוק עבודת נשים, בשינויים המחייבים (סעיף 2(ה)(2) להצעת החוק).
סעיף 3(ו) וסעיף 2 המוצע - תיקון סעיף 57א לחוק הביטוח הלאומי ותיקון סעיף 1 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים-
סעיף 57א קובע את ההוראות ותנאי הזכאות לגמלת דמי לידה לאם מיועדת תוך שהוא מחיל את הוראות סימן ג' לחוק הביטוח הלאומי, שעוסקות בזכאות לדמי לידה, בשינויים המחייבים; ואולם סעיף 57 חסר התייחסות לאב המיועד.
הורים מיועדים הם בני זוג שהם איש ואישה שמתקשרים עם אם נושאת, שהיא אם פונדקאית, לצורך הולדת ילד. ההוראות לעמידה בתנאים של הורים מיועדים קבועות בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו–1996 (להלן – חוק הסכמים לנשיאת עוברים).
סעיף 5 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים, הוסף לחוק בתיקון עקיף בחוק הסכמים לנשיאת עוברים. הסעיף האמור קובע כי אם מיועדת, כהגדרתה בסעיף, שקיבלה למשמורתה ילד, זכאית לדמי הלידה וזאת נוסף על דמי הלידה שזכאית להם האם הנושאת.
מוצע לקבוע שהוראות סעיף 57א יחולו על ההורה המיועד, בן הזוג. מוצע שהוראות אלה יהיו בדומה להוראות בתיקון לסעיף 57(ה), בשינויים המחייבים; ביניהם, תשלום בעבור תקופות בסעיף 6(ב) שמוצע לתיקון חוק עבודת נשים, דמי לידה ישולמו לתקופה שאינה פחותה משבעה ימים רצופים.
עוד מוצע, על מנת לעמוד בתיקונים שמוצעים לסעיף 57א לחוק הביטוח הלאומי, לשנות את הגדרת "הורים מיועדים" בסעיף 1 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים, ולקבוע שהורים מיועדים הינם בני זוג, לרבות בני זוג מאותו המין, שמתקשרים עם אם נושאת, שהיא אם פונדקאית לצורך הולדת ילד. השינוי נדרש על מנת להבטיח את זכאותם של בני זוג מאותו המין, שהינם הורים מיועדים, לגמלת דמי לידה כאמור בסעיף 57א לחוק הביטוח הלאומי.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי (פ/2485/20), על שולחן הכנסת העשרים ושתיים על ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי (פ/927/22), ועל שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי (פ/1401/23).
הצעת החוק זהה לפ/1401/23 ולכן לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"א באייר התשפ"א (03.05.2021)
תיקון חוק עבודת נשים בחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954 – בחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954 – בחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954 – בחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954 – בחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954 – בחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954 – בחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954 – בחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954 –
(1) במקום סעיף 6 יבוא: (1) במקום סעיף 6 יבוא: (1) במקום סעיף 6 יבוא: (1) במקום סעיף 6 יבוא: (1) במקום סעיף 6 יבוא: (1) במקום סעיף 6 יבוא: (1) במקום סעיף 6 יבוא: (1) במקום סעיף 6 יבוא:
"תקופת לידה והורות להורה "תקופת לידה והורות להורה "תקופת לידה והורות להורה "תקופת לידה והורות להורה 6. (א) עובדת שילדה או עובד שנולד לו ילד, ייתן להם מעסיקם תקופת לידה והורות ולא יעסיקם בתוך תקופת הלידה וההורות. (א) עובדת שילדה או עובד שנולד לו ילד, ייתן להם מעסיקם תקופת לידה והורות ולא יעסיקם בתוך תקופת הלידה וההורות. (א) עובדת שילדה או עובד שנולד לו ילד, ייתן להם מעסיקם תקופת לידה והורות ולא יעסיקם בתוך תקופת הלידה וההורות.
(ב) עובדת שילדה או עובד שנולד לו ילד יהיו זכאים לתקופת לידה והורות, כמפורט להלן: (ב) עובדת שילדה או עובד שנולד לו ילד יהיו זכאים לתקופת לידה והורות, כמפורט להלן: (ב) עובדת שילדה או עובד שנולד לו ילד יהיו זכאים לתקופת לידה והורות, כמפורט להלן:
(1) תקופת הלידה וההורות לעובדת שילדה היא שלושה עשר שבועות מיום הלידה, מתוכם עד שישה שבועות, כרצון העובדת, לפני יום הלידה המשוער והשאר אחרי יום הלידה; (1) תקופת הלידה וההורות לעובדת שילדה היא שלושה עשר שבועות מיום הלידה, מתוכם עד שישה שבועות, כרצון העובדת, לפני יום הלידה המשוער והשאר אחרי יום הלידה;
(2) תקופת הלידה וההורות לעובד שנולד לו ילד היא שלושה עשר שבועות; (2) תקופת הלידה וההורות לעובד שנולד לו ילד היא שלושה עשר שבועות;
(3) עובדים שהם בני זוג זכאים לתקופת לידה והורות של שלושה עשר שבועות נוספים על התקופה לפי פסקאות (1) ו-(2), אשר יחולקו ביניהם לפי שיקול דעתם; (3) עובדים שהם בני זוג זכאים לתקופת לידה והורות של שלושה עשר שבועות נוספים על התקופה לפי פסקאות (1) ו-(2), אשר יחולקו ביניהם לפי שיקול דעתם;
(4) עובדים שהם בני זוג רשאים לנצל את ארבעת השבועות הראשונים מיום הלידה בו-זמנית ועד ארבעה שבועות במצטבר בתקופה שלאחריו. (4) עובדים שהם בני זוג רשאים לנצל את ארבעת השבועות הראשונים מיום הלידה בו-זמנית ועד ארבעה שבועות במצטבר בתקופה שלאחריו.
(ג) עובד רשאי לקצר את תקופת הלידה וההורות לה הוא זכאי לפי סעיף קטן (ב), ובלבד שתקופת הלידה וההורות לא תפחת משישה שבועות, או מתקופה כאמור בתוספת הארכות של תקופת הלידה וההורות, אם מימש את זכותו להארכתה לפי סעיפים קטנים (ז) ו-(ח). (ג) עובד רשאי לקצר את תקופת הלידה וההורות לה הוא זכאי לפי סעיף קטן (ב), ובלבד שתקופת הלידה וההורות לא תפחת משישה שבועות, או מתקופה כאמור בתוספת הארכות של תקופת הלידה וההורות, אם מימש את זכותו להארכתה לפי סעיפים קטנים (ז) ו-(ח). (ג) עובד רשאי לקצר את תקופת הלידה וההורות לה הוא זכאי לפי סעיף קטן (ב), ובלבד שתקופת הלידה וההורות לא תפחת משישה שבועות, או מתקופה כאמור בתוספת הארכות של תקופת הלידה וההורות, אם מימש את זכותו להארכתה לפי סעיפים קטנים (ז) ו-(ח).
(ד) עובד שהודיע על רצונו לקצר את תקופת הלידה וההורות כאמור בפסקה (ג), לא יוכל המעסיק לדחות את החזרתו לעבודה למשך יותר משלושה שבועות מיום שהודיע כאמור. (ד) עובד שהודיע על רצונו לקצר את תקופת הלידה וההורות כאמור בפסקה (ג), לא יוכל המעסיק לדחות את החזרתו לעבודה למשך יותר משלושה שבועות מיום שהודיע כאמור. (ד) עובד שהודיע על רצונו לקצר את תקופת הלידה וההורות כאמור בפסקה (ג), לא יוכל המעסיק לדחות את החזרתו לעבודה למשך יותר משלושה שבועות מיום שהודיע כאמור.
(ה) שר הכלכלה והתעשייה רשאי לקבוע הוראות לעניין מתן הודעה על קיצור תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיף זה, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות להודעה למי שהעובד עבד אצלו לפני תקופת הלידה וההורות, ולמעסיק אחר. (ה) שר הכלכלה והתעשייה רשאי לקבוע הוראות לעניין מתן הודעה על קיצור תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיף זה, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות להודעה למי שהעובד עבד אצלו לפני תקופת הלידה וההורות, ולמעסיק אחר. (ה) שר הכלכלה והתעשייה רשאי לקבוע הוראות לעניין מתן הודעה על קיצור תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיף זה, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות להודעה למי שהעובד עבד אצלו לפני תקופת הלידה וההורות, ולמעסיק אחר.
(ו) עובדת שחלתה ואושפזה בבית חולים בתוך תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיפים קטנים (ב), (ז) ו-(ח), לתקופה העולה על שבועיים, זכאית לאלה: (ו) עובדת שחלתה ואושפזה בבית חולים בתוך תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיפים קטנים (ב), (ז) ו-(ח), לתקופה העולה על שבועיים, זכאית לאלה: (ו) עובדת שחלתה ואושפזה בבית חולים בתוך תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיפים קטנים (ב), (ז) ו-(ח), לתקופה העולה על שבועיים, זכאית לאלה:
(1) להאריך את תקופת הלידה וההורות לתקופה שלא תעלה על תקופת האשפוז אך לא יותר מארבעה שבועות; הוראות פסקה זו יחולו גם לגבי עובדת שתקופת אשפוזה, כאמור ברישה של סעיף קטן זה, אינה רצופה; בסעיף זה, "אשפוז" – שהות של אדם בבית חולים במשך 12 שעות לפחות לשם קבלת טיפול רפואי; הארכה זו תצטרף למניין השבועות השמורים לאם; (1) להאריך את תקופת הלידה וההורות לתקופה שלא תעלה על תקופת האשפוז אך לא יותר מארבעה שבועות; הוראות פסקה זו יחולו גם לגבי עובדת שתקופת אשפוזה, כאמור ברישה של סעיף קטן זה, אינה רצופה; בסעיף זה, "אשפוז" – שהות של אדם בבית חולים במשך 12 שעות לפחות לשם קבלת טיפול רפואי; הארכה זו תצטרף למניין השבועות השמורים לאם;
(2) לפצל את תקופת הלידה וההורות כך ששלושה שבועות או יותר יהיו תכוף לאחר יום הלידה ויתרת תקופת הלידה וההורות תחל במהלך תקופת האשפוז או עם סיומה; לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיעה העובדת על מימושה בדרך, במועד ולמי שקבע שר הכלכלה והתעשייה בתקנות. (2) לפצל את תקופת הלידה וההורות כך ששלושה שבועות או יותר יהיו תכוף לאחר יום הלידה ויתרת תקופת הלידה וההורות תחל במהלך תקופת האשפוז או עם סיומה; לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיעה העובדת על מימושה בדרך, במועד ולמי שקבע שר הכלכלה והתעשייה בתקנות.
(ז) עובד אשר נולד לו בלידה אחת יותר מילד אחד, זכאי להאריך את תקופת הלידה וההורות בשלושה שבועות נוספים בעד כל ילד נוסף שנולד באותה לידה, החל בילד השני. (ז) עובד אשר נולד לו בלידה אחת יותר מילד אחד, זכאי להאריך את תקופת הלידה וההורות בשלושה שבועות נוספים בעד כל ילד נוסף שנולד באותה לידה, החל בילד השני. (ז) עובד אשר נולד לו בלידה אחת יותר מילד אחד, זכאי להאריך את תקופת הלידה וההורות בשלושה שבועות נוספים בעד כל ילד נוסף שנולד באותה לידה, החל בילד השני.
(ח) עובד שהילד אשר נולד לו חייב להישאר בבית החולים או לחזור לבית החולים לאשפוז, בתוך תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיפים קטנים (ב), (ו) ו-(ז), לתקופה העולה על שבועיים, זכאי לאלה: (ח) עובד שהילד אשר נולד לו חייב להישאר בבית החולים או לחזור לבית החולים לאשפוז, בתוך תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיפים קטנים (ב), (ו) ו-(ז), לתקופה העולה על שבועיים, זכאי לאלה: (ח) עובד שהילד אשר נולד לו חייב להישאר בבית החולים או לחזור לבית החולים לאשפוז, בתוך תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיפים קטנים (ב), (ו) ו-(ז), לתקופה העולה על שבועיים, זכאי לאלה:
(1) להאריך את תקופת הלידה וההורות לתקופה שלא תעלה על תקופת האשפוז, אך לא ביותר מעשרה שבועות; הוראות פסקה זו יחולו גם לגבי הורים שתקופת אשפוזו של ילדם, כאמור ברישה של סעיף קטן זה, אינה רצופה; (1) להאריך את תקופת הלידה וההורות לתקופה שלא תעלה על תקופת האשפוז, אך לא ביותר מעשרה שבועות; הוראות פסקה זו יחולו גם לגבי הורים שתקופת אשפוזו של ילדם, כאמור ברישה של סעיף קטן זה, אינה רצופה;
(2) לפצל את תקופת הלידה וההורות כך ששלושה שבועות או יותר יהיו תכוף לאחר יום הלידה ויתרת תקופת הלידה וההורות תחל במהלך תקופת האשפוז או עם סיומה. (2) לפצל את תקופת הלידה וההורות כך ששלושה שבועות או יותר יהיו תכוף לאחר יום הלידה ויתרת תקופת הלידה וההורות תחל במהלך תקופת האשפוז או עם סיומה.
לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן העובד הודיע על מימושה בדרך, במועד ולמי שקבע שר הכלכלה והתעשייה בתקנות. לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן העובד הודיע על מימושה בדרך, במועד ולמי שקבע שר הכלכלה והתעשייה בתקנות. לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן העובד הודיע על מימושה בדרך, במועד ולמי שקבע שר הכלכלה והתעשייה בתקנות.
(ט) על אף האמור בסעיפים קטנים (ג) עד (ה) מותר לקצר את תקופת הלידה וההורות, ובלבד שתקופת הלידה וההורות לא תפחת משלושה שבועות לאחר הלידה, בהסכמת ההורים ובאישור שבכתב מאת רופא במקרים שלהלן, ואולם לא יהיה עובד כאמור בפסקאות (2) ו-(3) זכאי לקיצור תקופת הלידה וההורות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיע על הסכמתו לקצר את תקופת הלידה וההורות בדרך, במועד ולמי שקבע שר הכלכלה והתעשייה, בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים: (ט) על אף האמור בסעיפים קטנים (ג) עד (ה) מותר לקצר את תקופת הלידה וההורות, ובלבד שתקופת הלידה וההורות לא תפחת משלושה שבועות לאחר הלידה, בהסכמת ההורים ובאישור שבכתב מאת רופא במקרים שלהלן, ואולם לא יהיה עובד כאמור בפסקאות (2) ו-(3) זכאי לקיצור תקופת הלידה וההורות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיע על הסכמתו לקצר את תקופת הלידה וההורות בדרך, במועד ולמי שקבע שר הכלכלה והתעשייה, בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים: (ט) על אף האמור בסעיפים קטנים (ג) עד (ה) מותר לקצר את תקופת הלידה וההורות, ובלבד שתקופת הלידה וההורות לא תפחת משלושה שבועות לאחר הלידה, בהסכמת ההורים ובאישור שבכתב מאת רופא במקרים שלהלן, ואולם לא יהיה עובד כאמור בפסקאות (2) ו-(3) זכאי לקיצור תקופת הלידה וההורות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיע על הסכמתו לקצר את תקופת הלידה וההורות בדרך, במועד ולמי שקבע שר הכלכלה והתעשייה, בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים:
(1) אם הנולד אינו בחיים; (1) אם הנולד אינו בחיים;
(2) ההורים הסכימו שילדם יאומץ לפי חוק אימוץ ילדים, התשמ"א–1981; (2) ההורים הסכימו שילדם יאומץ לפי חוק אימוץ ילדים, התשמ"א–1981;
(3) האם היא אם נושאת כמשמעותה בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו–1996 (להלן –אם נושאת). (3) האם היא אם נושאת כמשמעותה בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו–1996 (להלן –אם נושאת).
(י) שר הכלכלה והתעשייה רשאי לקבוע בתקנות עבודות מסוימות שבהן תהא תקופת הלידה וההורות שלפני יום הלידה המשוער פרק זמן שקבע בתקנות ושלא יעלה על שבעה שבועות. (י) שר הכלכלה והתעשייה רשאי לקבוע בתקנות עבודות מסוימות שבהן תהא תקופת הלידה וההורות שלפני יום הלידה המשוער פרק זמן שקבע בתקנות ושלא יעלה על שבעה שבועות. (י) שר הכלכלה והתעשייה רשאי לקבוע בתקנות עבודות מסוימות שבהן תהא תקופת הלידה וההורות שלפני יום הלידה המשוער פרק זמן שקבע בתקנות ושלא יעלה על שבעה שבועות.
(יא) (1) עובד שנולד לו ילד, ומתקיימים לגביו אחד התנאים המפורטים להלן, ייתן לו מעסיקו תקופת לידה והורות כאמור בסעיף 6(ב), בשינויים המחויבים, שלא תפחת מ-26 שבועות: (1) עובד שנולד לו ילד, ומתקיימים לגביו אחד התנאים המפורטים להלן, ייתן לו מעסיקו תקופת לידה והורות כאמור בסעיף 6(ב), בשינויים המחויבים, שלא תפחת מ-26 שבועות:
(א) הילד נמצא עם העובד ובהחזקתו הבלעדית;
(ב) הילד נמצא בטיפולו הבלעדי של העובד מחמת נכות או מחלה של ההורה השני ורופא אישר בכתב כי בשל הנכות או המחלה כאמור ההורה השני אינו מסוגל לטפל בילד;
(ג) ההורה השני נפטר;
(ד) אין הורה המוכר כהורה שני;
(ה) בית המשפט ביטל את האפוטרופסות של ההורה השני על הילד שבגינו ניתנת תקופת לידה והורות;
(2) על זכאותו של עובד לתקופת לידה והורות לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב), (ז) ו-(ח), אולם תקופת הלידה וההורות של העובד תחל ביום שבו החלו להתקיים לגביו התנאים האמורים בפסקה (1); (2) על זכאותו של עובד לתקופת לידה והורות לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב), (ז) ו-(ח), אולם תקופת הלידה וההורות של העובד תחל ביום שבו החלו להתקיים לגביו התנאים האמורים בפסקה (1);
(3) שר הכלכלה והתעשייה, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע כללים לביצוע הוראות פסקה (1), ובין השאר, כללים בדבר חובת מסירת הודעה למעסיק על ידי העובד. (3) שר הכלכלה והתעשייה, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע כללים לביצוע הוראות פסקה (1), ובין השאר, כללים בדבר חובת מסירת הודעה למעסיק על ידי העובד.
(יב) עובד זכאי לנצל את זכאותו לתקופת הלידה וההורות גם בתנאי שההורה השני לא חזר לעבודה, ובלבד שההורה השני לא שוהה בבית לצורך הטיפול בילד. (יב) עובד זכאי לנצל את זכאותו לתקופת הלידה וההורות גם בתנאי שההורה השני לא חזר לעבודה, ובלבד שההורה השני לא שוהה בבית לצורך הטיפול בילד. (יב) עובד זכאי לנצל את זכאותו לתקופת הלידה וההורות גם בתנאי שההורה השני לא חזר לעבודה, ובלבד שההורה השני לא שוהה בבית לצורך הטיפול בילד.
(יג) היעדרות עובד לפי הוראות סעיף זה, מעבודה לרגל תקופת לידה והורות של עובדת שילדה או עובד שנולד לו ילד לפי הוראות סעיף קטן זה, לא תפגע בזכויות התלויות בוותק אצל המעסיק."; (יג) היעדרות עובד לפי הוראות סעיף זה, מעבודה לרגל תקופת לידה והורות של עובדת שילדה או עובד שנולד לו ילד לפי הוראות סעיף קטן זה, לא תפגע בזכויות התלויות בוותק אצל המעסיק."; (יג) היעדרות עובד לפי הוראות סעיף זה, מעבודה לרגל תקופת לידה והורות של עובדת שילדה או עובד שנולד לו ילד לפי הוראות סעיף קטן זה, לא תפגע בזכויות התלויות בוותק אצל המעסיק.";
(2) בסעיף 7 – (2) בסעיף 7 – (2) בסעיף 7 – (2) בסעיף 7 – (2) בסעיף 7 – (2) בסעיף 7 – (2) בסעיף 7 – (2) בסעיף 7 –
(א) בפסקה (ג2)(1)(א), במקום "סעיף (6)(ב1)(2)" יבוא "סעיף (6)(ח)(2)"; (א) בפסקה (ג2)(1)(א), במקום "סעיף (6)(ב1)(2)" יבוא "סעיף (6)(ח)(2)"; (א) בפסקה (ג2)(1)(א), במקום "סעיף (6)(ב1)(2)" יבוא "סעיף (6)(ח)(2)"; (א) בפסקה (ג2)(1)(א), במקום "סעיף (6)(ב1)(2)" יבוא "סעיף (6)(ח)(2)"; (א) בפסקה (ג2)(1)(א), במקום "סעיף (6)(ב1)(2)" יבוא "סעיף (6)(ח)(2)"; (א) בפסקה (ג2)(1)(א), במקום "סעיף (6)(ב1)(2)" יבוא "סעיף (6)(ח)(2)";
(ב) בפסקה (ג2)(3), במקום הסיפה החל במילים "דינה כדין חופשה" יבוא "דינה כדין תקופת לידה והורות לפי סעיף 6, בשינויים המחויבים, והיעדרות כאמור לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעסיקו"; (ב) בפסקה (ג2)(3), במקום הסיפה החל במילים "דינה כדין חופשה" יבוא "דינה כדין תקופת לידה והורות לפי סעיף 6, בשינויים המחויבים, והיעדרות כאמור לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעסיקו"; (ב) בפסקה (ג2)(3), במקום הסיפה החל במילים "דינה כדין חופשה" יבוא "דינה כדין תקופת לידה והורות לפי סעיף 6, בשינויים המחויבים, והיעדרות כאמור לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעסיקו"; (ב) בפסקה (ג2)(3), במקום הסיפה החל במילים "דינה כדין חופשה" יבוא "דינה כדין תקופת לידה והורות לפי סעיף 6, בשינויים המחויבים, והיעדרות כאמור לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעסיקו"; (ב) בפסקה (ג2)(3), במקום הסיפה החל במילים "דינה כדין חופשה" יבוא "דינה כדין תקופת לידה והורות לפי סעיף 6, בשינויים המחויבים, והיעדרות כאמור לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעסיקו"; (ב) בפסקה (ג2)(3), במקום הסיפה החל במילים "דינה כדין חופשה" יבוא "דינה כדין תקופת לידה והורות לפי סעיף 6, בשינויים המחויבים, והיעדרות כאמור לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעסיקו";
(ג) בסעיף קטן (ד1), הסיפה החל במילים "ובלבד שנתקיים בו אחד מאלה" – תימחק; (ג) בסעיף קטן (ד1), הסיפה החל במילים "ובלבד שנתקיים בו אחד מאלה" – תימחק; (ג) בסעיף קטן (ד1), הסיפה החל במילים "ובלבד שנתקיים בו אחד מאלה" – תימחק; (ג) בסעיף קטן (ד1), הסיפה החל במילים "ובלבד שנתקיים בו אחד מאלה" – תימחק; (ג) בסעיף קטן (ד1), הסיפה החל במילים "ובלבד שנתקיים בו אחד מאלה" – תימחק; (ג) בסעיף קטן (ד1), הסיפה החל במילים "ובלבד שנתקיים בו אחד מאלה" – תימחק;
(ד) בסעיף קטן (ד4), במקום "שר העבודה והרווחה" יבוא "שר הכלכלה והתעשייה"; (ד) בסעיף קטן (ד4), במקום "שר העבודה והרווחה" יבוא "שר הכלכלה והתעשייה"; (ד) בסעיף קטן (ד4), במקום "שר העבודה והרווחה" יבוא "שר הכלכלה והתעשייה"; (ד) בסעיף קטן (ד4), במקום "שר העבודה והרווחה" יבוא "שר הכלכלה והתעשייה"; (ד) בסעיף קטן (ד4), במקום "שר העבודה והרווחה" יבוא "שר הכלכלה והתעשייה"; (ד) בסעיף קטן (ד4), במקום "שר העבודה והרווחה" יבוא "שר הכלכלה והתעשייה";
(3) בסעיף 9(ג)(1), במקום "7(ג)(2) או (ג2)" יבוא "7(ג)(2) או 7(ג)(3)"; (3) בסעיף 9(ג)(1), במקום "7(ג)(2) או (ג2)" יבוא "7(ג)(2) או 7(ג)(3)"; (3) בסעיף 9(ג)(1), במקום "7(ג)(2) או (ג2)" יבוא "7(ג)(2) או 7(ג)(3)"; (3) בסעיף 9(ג)(1), במקום "7(ג)(2) או (ג2)" יבוא "7(ג)(2) או 7(ג)(3)"; (3) בסעיף 9(ג)(1), במקום "7(ג)(2) או (ג2)" יבוא "7(ג)(2) או 7(ג)(3)"; (3) בסעיף 9(ג)(1), במקום "7(ג)(2) או (ג2)" יבוא "7(ג)(2) או 7(ג)(3)"; (3) בסעיף 9(ג)(1), במקום "7(ג)(2) או (ג2)" יבוא "7(ג)(2) או 7(ג)(3)"; (3) בסעיף 9(ג)(1), במקום "7(ג)(2) או (ג2)" יבוא "7(ג)(2) או 7(ג)(3)";
(4) בסעיף 9ד, בסעיף קטן (ב)(2), במקום "סעיף 6(ב)(1) סיפה ו-(5) סיפה" יבוא "סעיף 6(ב)(1) ". (4) בסעיף 9ד, בסעיף קטן (ב)(2), במקום "סעיף 6(ב)(1) סיפה ו-(5) סיפה" יבוא "סעיף 6(ב)(1) ". (4) בסעיף 9ד, בסעיף קטן (ב)(2), במקום "סעיף 6(ב)(1) סיפה ו-(5) סיפה" יבוא "סעיף 6(ב)(1) ". (4) בסעיף 9ד, בסעיף קטן (ב)(2), במקום "סעיף 6(ב)(1) סיפה ו-(5) סיפה" יבוא "סעיף 6(ב)(1) ". (4) בסעיף 9ד, בסעיף קטן (ב)(2), במקום "סעיף 6(ב)(1) סיפה ו-(5) סיפה" יבוא "סעיף 6(ב)(1) ". (4) בסעיף 9ד, בסעיף קטן (ב)(2), במקום "סעיף 6(ב)(1) סיפה ו-(5) סיפה" יבוא "סעיף 6(ב)(1) ". (4) בסעיף 9ד, בסעיף קטן (ב)(2), במקום "סעיף 6(ב)(1) סיפה ו-(5) סיפה" יבוא "סעיף 6(ב)(1) ". (4) בסעיף 9ד, בסעיף קטן (ב)(2), במקום "סעיף 6(ב)(1) סיפה ו-(5) סיפה" יבוא "סעיף 6(ב)(1) ".
(5) בסעיף 9ה(ב)(2), במקום "סעיף 6(ב)(1)" יבוא "סעיף6(ב)(1)"; (5) בסעיף 9ה(ב)(2), במקום "סעיף 6(ב)(1)" יבוא "סעיף6(ב)(1)"; (5) בסעיף 9ה(ב)(2), במקום "סעיף 6(ב)(1)" יבוא "סעיף6(ב)(1)"; (5) בסעיף 9ה(ב)(2), במקום "סעיף 6(ב)(1)" יבוא "סעיף6(ב)(1)"; (5) בסעיף 9ה(ב)(2), במקום "סעיף 6(ב)(1)" יבוא "סעיף6(ב)(1)"; (5) בסעיף 9ה(ב)(2), במקום "סעיף 6(ב)(1)" יבוא "סעיף6(ב)(1)"; (5) בסעיף 9ה(ב)(2), במקום "סעיף 6(ב)(1)" יבוא "סעיף6(ב)(1)"; (5) בסעיף 9ה(ב)(2), במקום "סעיף 6(ב)(1)" יבוא "סעיף6(ב)(1)";
(6) בסעיף 9ו(ב)(2), במקום "סעיף 6(ב)(1) סיפה ו-(5) סיפה" יבוא "סעיף 6(ב)(1)". (6) בסעיף 9ו(ב)(2), במקום "סעיף 6(ב)(1) סיפה ו-(5) סיפה" יבוא "סעיף 6(ב)(1)". (6) בסעיף 9ו(ב)(2), במקום "סעיף 6(ב)(1) סיפה ו-(5) סיפה" יבוא "סעיף 6(ב)(1)". (6) בסעיף 9ו(ב)(2), במקום "סעיף 6(ב)(1) סיפה ו-(5) סיפה" יבוא "סעיף 6(ב)(1)". (6) בסעיף 9ו(ב)(2), במקום "סעיף 6(ב)(1) סיפה ו-(5) סיפה" יבוא "סעיף 6(ב)(1)". (6) בסעיף 9ו(ב)(2), במקום "סעיף 6(ב)(1) סיפה ו-(5) סיפה" יבוא "סעיף 6(ב)(1)". (6) בסעיף 9ו(ב)(2), במקום "סעיף 6(ב)(1) סיפה ו-(5) סיפה" יבוא "סעיף 6(ב)(1)". (6) בסעיף 9ו(ב)(2), במקום "סעיף 6(ב)(1) סיפה ו-(5) סיפה" יבוא "סעיף 6(ב)(1)".
תיקון חוק הסכמים לנשיאת עוברים 2. 2. בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו–1996, בסעיף 1, בהגדרה "הורים מיועדים", במקום "איש ואשה שהם בני זוג, המתקשרים" יבוא "בני זוג שמתקשרים". בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו–1996, בסעיף 1, בהגדרה "הורים מיועדים", במקום "איש ואשה שהם בני זוג, המתקשרים" יבוא "בני זוג שמתקשרים". בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו–1996, בסעיף 1, בהגדרה "הורים מיועדים", במקום "איש ואשה שהם בני זוג, המתקשרים" יבוא "בני זוג שמתקשרים". בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו–1996, בסעיף 1, בהגדרה "הורים מיועדים", במקום "איש ואשה שהם בני זוג, המתקשרים" יבוא "בני זוג שמתקשרים". בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו–1996, בסעיף 1, בהגדרה "הורים מיועדים", במקום "איש ואשה שהם בני זוג, המתקשרים" יבוא "בני זוג שמתקשרים". בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו–1996, בסעיף 1, בהגדרה "הורים מיועדים", במקום "איש ואשה שהם בני זוג, המתקשרים" יבוא "בני זוג שמתקשרים". בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו–1996, בסעיף 1, בהגדרה "הורים מיועדים", במקום "איש ואשה שהם בני זוג, המתקשרים" יבוא "בני זוג שמתקשרים". בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו–1996, בסעיף 1, בהגדרה "הורים מיועדים", במקום "איש ואשה שהם בני זוג, המתקשרים" יבוא "בני זוג שמתקשרים".
תיקון חוק הביטוח הלאומי 3. 3. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 – בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 – בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 – בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 – בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 – בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 – בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 – בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 –
(1) בסעיף 49 – (1) בסעיף 49 – (1) בסעיף 49 – (1) בסעיף 49 – (1) בסעיף 49 – (1) בסעיף 49 – (1) בסעיף 49 – (1) בסעיף 49 –
(א) במקום סעיף קטן (א) יבוא: (א) במקום סעיף קטן (א) יבוא: (א) במקום סעיף קטן (א) יבוא: (א) במקום סעיף קטן (א) יבוא: (א) במקום סעיף קטן (א) יבוא: (א) במקום סעיף קטן (א) יבוא:
"(א) (1) המוסד ישלם למבוטח דמי לידה, לפי סימן זה, בעד פרק הזמן שלרגל ההיריון או הלידה אין הוא עובד או עוסק במשלח ידו כיוון שהוא מצוי בתקופת לידה והורות, כהגדרתה בסעיף 6 לחוק עבודת נשים. (1) המוסד ישלם למבוטח דמי לידה, לפי סימן זה, בעד פרק הזמן שלרגל ההיריון או הלידה אין הוא עובד או עוסק במשלח ידו כיוון שהוא מצוי בתקופת לידה והורות, כהגדרתה בסעיף 6 לחוק עבודת נשים. (1) המוסד ישלם למבוטח דמי לידה, לפי סימן זה, בעד פרק הזמן שלרגל ההיריון או הלידה אין הוא עובד או עוסק במשלח ידו כיוון שהוא מצוי בתקופת לידה והורות, כהגדרתה בסעיף 6 לחוק עבודת נשים. (1) המוסד ישלם למבוטח דמי לידה, לפי סימן זה, בעד פרק הזמן שלרגל ההיריון או הלידה אין הוא עובד או עוסק במשלח ידו כיוון שהוא מצוי בתקופת לידה והורות, כהגדרתה בסעיף 6 לחוק עבודת נשים.
(2) לא ישולמו דמי לידה לזכאי או זכאית כאמור בסעיף זה בעד תקופת הלידה וההורות הפחותה משבעה ימים רצופים."; (2) לא ישולמו דמי לידה לזכאי או זכאית כאמור בסעיף זה בעד תקופת הלידה וההורות הפחותה משבעה ימים רצופים."; (2) לא ישולמו דמי לידה לזכאי או זכאית כאמור בסעיף זה בעד תקופת הלידה וההורות הפחותה משבעה ימים רצופים."; (2) לא ישולמו דמי לידה לזכאי או זכאית כאמור בסעיף זה בעד תקופת הלידה וההורות הפחותה משבעה ימים רצופים.";
(ב) בסעיף קטן (ב) יבוא: (ב) בסעיף קטן (ב) יבוא: (ב) בסעיף קטן (ב) יבוא: (ב) בסעיף קטן (ב) יבוא: (ב) בסעיף קטן (ב) יבוא: (ב) בסעיף קטן (ב) יבוא:
(1) במקום "לפי סעיף 6(ח)" יבוא "לפי סעיף 6"; (1) במקום "לפי סעיף 6(ח)" יבוא "לפי סעיף 6"; (1) במקום "לפי סעיף 6(ח)" יבוא "לפי סעיף 6"; (1) במקום "לפי סעיף 6(ח)" יבוא "לפי סעיף 6"; (1) במקום "לפי סעיף 6(ח)" יבוא "לפי סעיף 6";
(2) פסקה (3) – תימחק; (2) פסקה (3) – תימחק; (2) פסקה (3) – תימחק; (2) פסקה (3) – תימחק; (2) פסקה (3) – תימחק;
(3) בסופו יבוא: (3) בסופו יבוא: (3) בסופו יבוא: (3) בסופו יבוא: (3) בסופו יבוא:
(ג) סעיף קטן (ג) – בטל; (ג) סעיף קטן (ג) – בטל; (ג) סעיף קטן (ג) – בטל; (ג) סעיף קטן (ג) – בטל; (ג) סעיף קטן (ג) – בטל; (ג) סעיף קטן (ג) – בטל;
(ד) בסעיף קטן (ה)(1), במקום "סעיף 6(ז1)" יבוא "סעיף 6"; (ד) בסעיף קטן (ה)(1), במקום "סעיף 6(ז1)" יבוא "סעיף 6"; (ד) בסעיף קטן (ה)(1), במקום "סעיף 6(ז1)" יבוא "סעיף 6"; (ד) בסעיף קטן (ה)(1), במקום "סעיף 6(ז1)" יבוא "סעיף 6"; (ד) בסעיף קטן (ה)(1), במקום "סעיף 6(ז1)" יבוא "סעיף 6"; (ד) בסעיף קטן (ה)(1), במקום "סעיף 6(ז1)" יבוא "סעיף 6";
(ה) בסעיף קטן (ה), פסקה (4) – תימחק, ובסופו יבוא: (ה) בסעיף קטן (ה), פסקה (4) – תימחק, ובסופו יבוא: (ה) בסעיף קטן (ה), פסקה (4) – תימחק, ובסופו יבוא: (ה) בסעיף קטן (ה), פסקה (4) – תימחק, ובסופו יבוא: (ה) בסעיף קטן (ה), פסקה (4) – תימחק, ובסופו יבוא: (ה) בסעיף קטן (ה), פסקה (4) – תימחק, ובסופו יבוא:
"(6) הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי זוגות בני אותו המין"; "(6) הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי זוגות בני אותו המין"; "(6) הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי זוגות בני אותו המין"; "(6) הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי זוגות בני אותו המין"; "(6) הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי זוגות בני אותו המין";
(2) בסעיף 50(א) – (2) בסעיף 50(א) – (2) בסעיף 50(א) – (2) בסעיף 50(א) – (2) בסעיף 50(א) – (2) בסעיף 50(א) – (2) בסעיף 50(א) – (2) בסעיף 50(א) –
(א) במקום הרישה המסתיימת במילים "לדמי לידה" יבוא "מבוטחת או מבוטח ששולמו בעדם דמי ביטוח משכרם כעובדים או ששילמו דמי ביטוח מהכנסתם כעובדים עצמאיים (בסעיף זה – דמי ביטוח), יהיו זכאים לדמי לידה בעבור תקופת הלידה וההורות לפי סעיף 6(ב)(1) או (2) או (3) בחוק עבודת נשים"; (א) במקום הרישה המסתיימת במילים "לדמי לידה" יבוא "מבוטחת או מבוטח ששולמו בעדם דמי ביטוח משכרם כעובדים או ששילמו דמי ביטוח מהכנסתם כעובדים עצמאיים (בסעיף זה – דמי ביטוח), יהיו זכאים לדמי לידה בעבור תקופת הלידה וההורות לפי סעיף 6(ב)(1) או (2) או (3) בחוק עבודת נשים"; (א) במקום הרישה המסתיימת במילים "לדמי לידה" יבוא "מבוטחת או מבוטח ששולמו בעדם דמי ביטוח משכרם כעובדים או ששילמו דמי ביטוח מהכנסתם כעובדים עצמאיים (בסעיף זה – דמי ביטוח), יהיו זכאים לדמי לידה בעבור תקופת הלידה וההורות לפי סעיף 6(ב)(1) או (2) או (3) בחוק עבודת נשים"; (א) במקום הרישה המסתיימת במילים "לדמי לידה" יבוא "מבוטחת או מבוטח ששולמו בעדם דמי ביטוח משכרם כעובדים או ששילמו דמי ביטוח מהכנסתם כעובדים עצמאיים (בסעיף זה – דמי ביטוח), יהיו זכאים לדמי לידה בעבור תקופת הלידה וההורות לפי סעיף 6(ב)(1) או (2) או (3) בחוק עבודת נשים"; (א) במקום הרישה המסתיימת במילים "לדמי לידה" יבוא "מבוטחת או מבוטח ששולמו בעדם דמי ביטוח משכרם כעובדים או ששילמו דמי ביטוח מהכנסתם כעובדים עצמאיים (בסעיף זה – דמי ביטוח), יהיו זכאים לדמי לידה בעבור תקופת הלידה וההורות לפי סעיף 6(ב)(1) או (2) או (3) בחוק עבודת נשים"; (א) במקום הרישה המסתיימת במילים "לדמי לידה" יבוא "מבוטחת או מבוטח ששולמו בעדם דמי ביטוח משכרם כעובדים או ששילמו דמי ביטוח מהכנסתם כעובדים עצמאיים (בסעיף זה – דמי ביטוח), יהיו זכאים לדמי לידה בעבור תקופת הלידה וההורות לפי סעיף 6(ב)(1) או (2) או (3) בחוק עבודת נשים";
(ב) בפסקה (1), במקום "פרק זמן של 15 שבועות" יבוא "פרק זמן של 26 שבועות"; (ב) בפסקה (1), במקום "פרק זמן של 15 שבועות" יבוא "פרק זמן של 26 שבועות"; (ב) בפסקה (1), במקום "פרק זמן של 15 שבועות" יבוא "פרק זמן של 26 שבועות"; (ב) בפסקה (1), במקום "פרק זמן של 15 שבועות" יבוא "פרק זמן של 26 שבועות"; (ב) בפסקה (1), במקום "פרק זמן של 15 שבועות" יבוא "פרק זמן של 26 שבועות"; (ב) בפסקה (1), במקום "פרק זמן של 15 שבועות" יבוא "פרק זמן של 26 שבועות";
(ג) בפסקה (2), במקום "פרק זמן של 8 שבועות" יבוא "פרק זמן של 13 שבועות"; (ג) בפסקה (2), במקום "פרק זמן של 8 שבועות" יבוא "פרק זמן של 13 שבועות"; (ג) בפסקה (2), במקום "פרק זמן של 8 שבועות" יבוא "פרק זמן של 13 שבועות"; (ג) בפסקה (2), במקום "פרק זמן של 8 שבועות" יבוא "פרק זמן של 13 שבועות"; (ג) בפסקה (2), במקום "פרק זמן של 8 שבועות" יבוא "פרק זמן של 13 שבועות"; (ג) בפסקה (2), במקום "פרק זמן של 8 שבועות" יבוא "פרק זמן של 13 שבועות";
(3) בסעיף 51 – (3) בסעיף 51 – (3) בסעיף 51 – (3) בסעיף 51 – (3) בסעיף 51 – (3) בסעיף 51 – (3) בסעיף 51 – (3) בסעיף 51 –
(א) בסעיף קטן (א) – (א) בסעיף קטן (א) – (א) בסעיף קטן (א) – (א) בסעיף קטן (א) – (א) בסעיף קטן (א) – (א) בסעיף קטן (א) –
(1) במקום הרישא המסתיימת במילים "על דמי הלידה שהיא זכאית", יבוא "מבוטח או מבוטחת שהם עובדים שזכאים להאריך את תקופת הלידה וההורות, בשל אחת או יותר מהסיבות האמורות בסעיפים קטנים (ו) עד (ח) שבסעיף 6 לחוק עבודת נשים, והודיעו למוסד על מימוש זכותם זו, יהיו זכאים בעד תקופת ההארכה כמפורט באותם סעיפים קטנים, לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהם זכאים"; (1) במקום הרישא המסתיימת במילים "על דמי הלידה שהיא זכאית", יבוא "מבוטח או מבוטחת שהם עובדים שזכאים להאריך את תקופת הלידה וההורות, בשל אחת או יותר מהסיבות האמורות בסעיפים קטנים (ו) עד (ח) שבסעיף 6 לחוק עבודת נשים, והודיעו למוסד על מימוש זכותם זו, יהיו זכאים בעד תקופת ההארכה כמפורט באותם סעיפים קטנים, לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהם זכאים"; (1) במקום הרישא המסתיימת במילים "על דמי הלידה שהיא זכאית", יבוא "מבוטח או מבוטחת שהם עובדים שזכאים להאריך את תקופת הלידה וההורות, בשל אחת או יותר מהסיבות האמורות בסעיפים קטנים (ו) עד (ח) שבסעיף 6 לחוק עבודת נשים, והודיעו למוסד על מימוש זכותם זו, יהיו זכאים בעד תקופת ההארכה כמפורט באותם סעיפים קטנים, לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהם זכאים"; (1) במקום הרישא המסתיימת במילים "על דמי הלידה שהיא זכאית", יבוא "מבוטח או מבוטחת שהם עובדים שזכאים להאריך את תקופת הלידה וההורות, בשל אחת או יותר מהסיבות האמורות בסעיפים קטנים (ו) עד (ח) שבסעיף 6 לחוק עבודת נשים, והודיעו למוסד על מימוש זכותם זו, יהיו זכאים בעד תקופת ההארכה כמפורט באותם סעיפים קטנים, לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהם זכאים"; (1) במקום הרישא המסתיימת במילים "על דמי הלידה שהיא זכאית", יבוא "מבוטח או מבוטחת שהם עובדים שזכאים להאריך את תקופת הלידה וההורות, בשל אחת או יותר מהסיבות האמורות בסעיפים קטנים (ו) עד (ח) שבסעיף 6 לחוק עבודת נשים, והודיעו למוסד על מימוש זכותם זו, יהיו זכאים בעד תקופת ההארכה כמפורט באותם סעיפים קטנים, לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהם זכאים";
(2) בפסקה (1), במקום "היא זכאית" יבוא "הם זכאים"; (2) בפסקה (1), במקום "היא זכאית" יבוא "הם זכאים"; (2) בפסקה (1), במקום "היא זכאית" יבוא "הם זכאים"; (2) בפסקה (1), במקום "היא זכאית" יבוא "הם זכאים"; (2) בפסקה (1), במקום "היא זכאית" יבוא "הם זכאים";
(3) בפסקה (2), במקום "היא זכאית" יבוא "הם זכאים". (3) בפסקה (2), במקום "היא זכאית" יבוא "הם זכאים". (3) בפסקה (2), במקום "היא זכאית" יבוא "הם זכאים". (3) בפסקה (2), במקום "היא זכאית" יבוא "הם זכאים". (3) בפסקה (2), במקום "היא זכאית" יבוא "הם זכאים".
(ב) בסעיף קטן (א1), ברישה, במקום "6(ג)" יבוא "6(ז)"; (ב) בסעיף קטן (א1), ברישה, במקום "6(ג)" יבוא "6(ז)"; (ב) בסעיף קטן (א1), ברישה, במקום "6(ג)" יבוא "6(ז)"; (ב) בסעיף קטן (א1), ברישה, במקום "6(ג)" יבוא "6(ז)"; (ב) בסעיף קטן (א1), ברישה, במקום "6(ג)" יבוא "6(ז)"; (ב) בסעיף קטן (א1), ברישה, במקום "6(ג)" יבוא "6(ז)";
(ג) בסעיף קטן (ב), במקום "6(ד)(2)" יבוא "6(ח)(2)"; (ג) בסעיף קטן (ב), במקום "6(ד)(2)" יבוא "6(ח)(2)"; (ג) בסעיף קטן (ב), במקום "6(ד)(2)" יבוא "6(ח)(2)"; (ג) בסעיף קטן (ב), במקום "6(ד)(2)" יבוא "6(ח)(2)"; (ג) בסעיף קטן (ב), במקום "6(ד)(2)" יבוא "6(ח)(2)"; (ג) בסעיף קטן (ב), במקום "6(ד)(2)" יבוא "6(ח)(2)";
(4) בסעיף 53, במקום סעיף קטן (א) יבוא: (4) בסעיף 53, במקום סעיף קטן (א) יבוא: (4) בסעיף 53, במקום סעיף קטן (א) יבוא: (4) בסעיף 53, במקום סעיף קטן (א) יבוא: (4) בסעיף 53, במקום סעיף קטן (א) יבוא: (4) בסעיף 53, במקום סעיף קטן (א) יבוא: (4) בסעיף 53, במקום סעיף קטן (א) יבוא: (4) בסעיף 53, במקום סעיף קטן (א) יבוא:
"(א) דמי לידה ליום הם שכר העבודה הרגיל של המבוטח או המבוטחת, אך לא יותר מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב-30, כמפורט להלן: "(א) דמי לידה ליום הם שכר העבודה הרגיל של המבוטח או המבוטחת, אך לא יותר מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב-30, כמפורט להלן: "(א) דמי לידה ליום הם שכר העבודה הרגיל של המבוטח או המבוטחת, אך לא יותר מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב-30, כמפורט להלן: "(א) דמי לידה ליום הם שכר העבודה הרגיל של המבוטח או המבוטחת, אך לא יותר מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב-30, כמפורט להלן: "(א) דמי לידה ליום הם שכר העבודה הרגיל של המבוטח או המבוטחת, אך לא יותר מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב-30, כמפורט להלן: "(א) דמי לידה ליום הם שכר העבודה הרגיל של המבוטח או המבוטחת, אך לא יותר מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב-30, כמפורט להלן:
(1) שלושה עשר שבועות ראשונים – בהתאם לזכאות לפי הוראות סעיפים 6(ב)(1) או 6(ב)(2) לחוק עבודת נשים; (1) שלושה עשר שבועות ראשונים – בהתאם לזכאות לפי הוראות סעיפים 6(ב)(1) או 6(ב)(2) לחוק עבודת נשים;
(2) שלושה עשר שבועות נוספים – 80% מדמי הלידה כאמור בפסקה (1) בהתאם לזכאות לפי הוראת סעיף 6(ב)(3) לחוק עבודת נשים; (2) שלושה עשר שבועות נוספים – 80% מדמי הלידה כאמור בפסקה (1) בהתאם לזכאות לפי הוראת סעיף 6(ב)(3) לחוק עבודת נשים;
(5) בסעיף 57 – (5) בסעיף 57 – (5) בסעיף 57 – (5) בסעיף 57 – (5) בסעיף 57 – (5) בסעיף 57 – (5) בסעיף 57 – (5) בסעיף 57 –
(א) בסעיף קטן (ב), במקום "46" יבוא "53"; (א) בסעיף קטן (ב), במקום "46" יבוא "53"; (א) בסעיף קטן (ב), במקום "46" יבוא "53"; (א) בסעיף קטן (ב), במקום "46" יבוא "53"; (א) בסעיף קטן (ב), במקום "46" יבוא "53"; (א) בסעיף קטן (ב), במקום "46" יבוא "53";
(ב) בסעיף קטן (ה), במקום הסיפה החל במילים "לאחד מבני הזוג" יבוא "לבני הזוג, ובלבד שתשלום הגמלה יחולק לבני הזוג, לפי בחירתם, בהתאם לתקופות האמורות בסעיף 6(ב) לחוק עבודת נשים, בשינויים המחויבים; ואולם, לא תשולם גמלה לאחד מבני הזוג, בעד תקופה הפחותה משבעה ימים רצופים"; (ב) בסעיף קטן (ה), במקום הסיפה החל במילים "לאחד מבני הזוג" יבוא "לבני הזוג, ובלבד שתשלום הגמלה יחולק לבני הזוג, לפי בחירתם, בהתאם לתקופות האמורות בסעיף 6(ב) לחוק עבודת נשים, בשינויים המחויבים; ואולם, לא תשולם גמלה לאחד מבני הזוג, בעד תקופה הפחותה משבעה ימים רצופים"; (ב) בסעיף קטן (ה), במקום הסיפה החל במילים "לאחד מבני הזוג" יבוא "לבני הזוג, ובלבד שתשלום הגמלה יחולק לבני הזוג, לפי בחירתם, בהתאם לתקופות האמורות בסעיף 6(ב) לחוק עבודת נשים, בשינויים המחויבים; ואולם, לא תשולם גמלה לאחד מבני הזוג, בעד תקופה הפחותה משבעה ימים רצופים"; (ב) בסעיף קטן (ה), במקום הסיפה החל במילים "לאחד מבני הזוג" יבוא "לבני הזוג, ובלבד שתשלום הגמלה יחולק לבני הזוג, לפי בחירתם, בהתאם לתקופות האמורות בסעיף 6(ב) לחוק עבודת נשים, בשינויים המחויבים; ואולם, לא תשולם גמלה לאחד מבני הזוג, בעד תקופה הפחותה משבעה ימים רצופים"; (ב) בסעיף קטן (ה), במקום הסיפה החל במילים "לאחד מבני הזוג" יבוא "לבני הזוג, ובלבד שתשלום הגמלה יחולק לבני הזוג, לפי בחירתם, בהתאם לתקופות האמורות בסעיף 6(ב) לחוק עבודת נשים, בשינויים המחויבים; ואולם, לא תשולם גמלה לאחד מבני הזוג, בעד תקופה הפחותה משבעה ימים רצופים"; (ב) בסעיף קטן (ה), במקום הסיפה החל במילים "לאחד מבני הזוג" יבוא "לבני הזוג, ובלבד שתשלום הגמלה יחולק לבני הזוג, לפי בחירתם, בהתאם לתקופות האמורות בסעיף 6(ב) לחוק עבודת נשים, בשינויים המחויבים; ואולם, לא תשולם גמלה לאחד מבני הזוג, בעד תקופה הפחותה משבעה ימים רצופים";
(6) בסעיף 57א, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (6) בסעיף 57א, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (6) בסעיף 57א, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (6) בסעיף 57א, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (6) בסעיף 57א, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (6) בסעיף 57א, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (6) בסעיף 57א, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (6) בסעיף 57א, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ד) הוראות סעיף קטן (ג) יחולו על עובד או עובד עצמאי, שהוא הורה מיועד כאמור בסעיף 1 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים ומתקיים בו האמור בסעיף 40(ב)(1) לאותו החוק, בשינויים המחויבים; ואולם לעניין קביעת שיעור הגמלה יחולו הוראות סעיף 49(ד) לחוק הסכמים לנשיאת עוברים. "(ד) הוראות סעיף קטן (ג) יחולו על עובד או עובד עצמאי, שהוא הורה מיועד כאמור בסעיף 1 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים ומתקיים בו האמור בסעיף 40(ב)(1) לאותו החוק, בשינויים המחויבים; ואולם לעניין קביעת שיעור הגמלה יחולו הוראות סעיף 49(ד) לחוק הסכמים לנשיאת עוברים. "(ד) הוראות סעיף קטן (ג) יחולו על עובד או עובד עצמאי, שהוא הורה מיועד כאמור בסעיף 1 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים ומתקיים בו האמור בסעיף 40(ב)(1) לאותו החוק, בשינויים המחויבים; ואולם לעניין קביעת שיעור הגמלה יחולו הוראות סעיף 49(ד) לחוק הסכמים לנשיאת עוברים. "(ד) הוראות סעיף קטן (ג) יחולו על עובד או עובד עצמאי, שהוא הורה מיועד כאמור בסעיף 1 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים ומתקיים בו האמור בסעיף 40(ב)(1) לאותו החוק, בשינויים המחויבים; ואולם לעניין קביעת שיעור הגמלה יחולו הוראות סעיף 49(ד) לחוק הסכמים לנשיאת עוברים. "(ד) הוראות סעיף קטן (ג) יחולו על עובד או עובד עצמאי, שהוא הורה מיועד כאמור בסעיף 1 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים ומתקיים בו האמור בסעיף 40(ב)(1) לאותו החוק, בשינויים המחויבים; ואולם לעניין קביעת שיעור הגמלה יחולו הוראות סעיף 49(ד) לחוק הסכמים לנשיאת עוברים. "(ד) הוראות סעיף קטן (ג) יחולו על עובד או עובד עצמאי, שהוא הורה מיועד כאמור בסעיף 1 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים ומתקיים בו האמור בסעיף 40(ב)(1) לאותו החוק, בשינויים המחויבים; ואולם לעניין קביעת שיעור הגמלה יחולו הוראות סעיף 49(ד) לחוק הסכמים לנשיאת עוברים.
(ה) ניתן צו הורות לבני זוג, שהם הורים מיועדים וזכאים לגמלה כאמור בסעיף קטן (ג) או (ד), תשולם גמלה לפי הוראות סעיף קטן (ג) או (ד), לפי העניין, ובלבד שתשלום הגמלה יחולק לבני הזוג, לפי בחירתם, בהתאם לתקופות האמורות בסעיף 6(ב) לחוק עבודת נשים, בשינויים המחויבים; ואולם לא תשולם גמלה לאחד מבני הזוג בעד תקופה הפחותה משבעה ימים רצופים.". (ה) ניתן צו הורות לבני זוג, שהם הורים מיועדים וזכאים לגמלה כאמור בסעיף קטן (ג) או (ד), תשולם גמלה לפי הוראות סעיף קטן (ג) או (ד), לפי העניין, ובלבד שתשלום הגמלה יחולק לבני הזוג, לפי בחירתם, בהתאם לתקופות האמורות בסעיף 6(ב) לחוק עבודת נשים, בשינויים המחויבים; ואולם לא תשולם גמלה לאחד מבני הזוג בעד תקופה הפחותה משבעה ימים רצופים.". (ה) ניתן צו הורות לבני זוג, שהם הורים מיועדים וזכאים לגמלה כאמור בסעיף קטן (ג) או (ד), תשולם גמלה לפי הוראות סעיף קטן (ג) או (ד), לפי העניין, ובלבד שתשלום הגמלה יחולק לבני הזוג, לפי בחירתם, בהתאם לתקופות האמורות בסעיף 6(ב) לחוק עבודת נשים, בשינויים המחויבים; ואולם לא תשולם גמלה לאחד מבני הזוג בעד תקופה הפחותה משבעה ימים רצופים.". (ה) ניתן צו הורות לבני זוג, שהם הורים מיועדים וזכאים לגמלה כאמור בסעיף קטן (ג) או (ד), תשולם גמלה לפי הוראות סעיף קטן (ג) או (ד), לפי העניין, ובלבד שתשלום הגמלה יחולק לבני הזוג, לפי בחירתם, בהתאם לתקופות האמורות בסעיף 6(ב) לחוק עבודת נשים, בשינויים המחויבים; ואולם לא תשולם גמלה לאחד מבני הזוג בעד תקופה הפחותה משבעה ימים רצופים.". (ה) ניתן צו הורות לבני זוג, שהם הורים מיועדים וזכאים לגמלה כאמור בסעיף קטן (ג) או (ד), תשולם גמלה לפי הוראות סעיף קטן (ג) או (ד), לפי העניין, ובלבד שתשלום הגמלה יחולק לבני הזוג, לפי בחירתם, בהתאם לתקופות האמורות בסעיף 6(ב) לחוק עבודת נשים, בשינויים המחויבים; ואולם לא תשולם גמלה לאחד מבני הזוג בעד תקופה הפחותה משבעה ימים רצופים.". (ה) ניתן צו הורות לבני זוג, שהם הורים מיועדים וזכאים לגמלה כאמור בסעיף קטן (ג) או (ד), תשולם גמלה לפי הוראות סעיף קטן (ג) או (ד), לפי העניין, ובלבד שתשלום הגמלה יחולק לבני הזוג, לפי בחירתם, בהתאם לתקופות האמורות בסעיף 6(ב) לחוק עבודת נשים, בשינויים המחויבים; ואולם לא תשולם גמלה לאחד מבני הזוג בעד תקופה הפחותה משבעה ימים רצופים.".