הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2156400
הכנסת העשרים וארבע
יוזם: חבר הכנסת שלמה קרעי
______________________________________________
פ/72/24
הצעת חוק-יסוד: בית המשפט לחוקה
דברי הסבר
מדינת ישראל נמצאת בעשור האחרון בצומת חוקתי הקורע את העם ונבחריו. מצד אחד ממשלה וכנסת נבחרות שמבקשות לשנות סדרי עולם בנושאים מסוימים הקבועים בחלקם אף מיום הקמת המדינה ומצד שני פסילה שיטתית או פרשנות חריגה מצד בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אשר מונע שינויים אלו מסיבות רבות, בעיקר כאלו שלפי השקפתו וקביעתו נוגדים את חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק-יסוד: חופש העיסוק, חוקי יסוד אשר חוקקו בתחילת שנות התשעים והביאו למהפכה משמעותית אשר חלקה המשמעותי ביותר היא התעצמותו של בג"ץ על חשבון החלטותיהם של נבחרי הציבור ברשות המחוקקת וברשות המבצעת.
בימים אלו, ואף זמן רב קודם לכן, ניטש ויכוח עז שמגיע בעיקר "מלמטה", מאזרחי המדינה, בדבר הצורך להחזיר את האיזון הראוי בין הרשות השופטת לשתיים האחרות.
במדינה דמוקרטית הריבון הוא העם באמצעות נציגיו, והם אלו שקובעים את הנורמה (החוק). ברוב מדינות העולם מוגבל המחוקק באמצעות חוקה, שנועדה להעניק יציבות ולמנוע מצב של רוב מקרי בפרלמנט שישנה לחלוטין את ערכי המדינה. כאשר נעשית ביקורת על החקיקה של הרשות הנבחרת היא חייבת להיעשות לאור בחינה ערכית של החוקה, ובחינה כזו אינה מתאימה לשופט מקצועי אלא לדמויות המשקפות את הרכב האוכלוסייה ודעותיה.
על כן, מוצע להקים בית משפט לחוקה בישראל, אשר יהיה המוסד היחיד שיוכל לקיים ביקורת שיפוטית רחבה ומשמעותית כולל פסילת חוקים והחלטות של הכנסת והממשלה במקרים קיצוניים.
הקמת בית משפט לחוקה עונה למצב הבעייתי שאליו נקלעה ישראל מבחינה דמוקרטית, בעיקר בשנים האחרונות בהן בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ לקח לו חירות משמעותית ורחבה במיוחד, ללא סמכות, לפסול, לעכב או לפרש באופן הפוך לחלוטין, חוקים, תקנות, החלטות של הרשויות המחוקקת והמבצעת ובכך יצר מצב אנטי דמוקרטי, שיוצר פער בין מה שבחר רוב הציבור על ידי שליחיו בכנסת ובממשלה לבין המציאות.
הקמת בית משפט לחוקה בישראל ששופטיו ממונים על ידי נבחרי הציבור כמפורט בהצעה ובדומה למדינות כמו צרפת, שוויץ, גרמניה, אירלנד, פורטוגל, ברזיל ועוד, בהן יש מנגנון בחירה דומה, תביא לתוצאות חיוביות רבות. ראשית, הדבר יביא לחיזוק הרשות הנבחרת היחידה במדינת ישראל – הרשות המחוקקת והפיכתה דה פקטו לרשות העליונה. שנית, יהיה בכך חיזוק משמעותי לאמון הציבור ולגיטימציה במערכת המשפט, גם כשזו, באמצעות בית המשפט לחוקה תיאלץ לפסול החלטה או חוק של אחת מהרשויות האחרות או של הרשות השופטת עצמה. שלישית, ישמרו על זכויות המיעוט על ידי בית המשפט לחוקה ויופגו החששות של מתנגדי השבת האיזון בין הרשויות באצטלה של סכנה עתידית לזכויות המיעוט.
בעולם המערבי מקובל כי בבית המשפט לחוקה יושבים שופטים המשקפים את המציאות הפוליטית במדינה, ולכן ב-29% מהמדינות ממונים שופטי בית המשפט לחוקה על-ידי הרשות המבצעת והמחוקקת, ב-26% מהמדינות הרשות המבצעת לבדה וב-24% מהמדינות הרשות המחוקקת היא הממנה. כמו כן מקובל כי השופטים ממונים ממגזרים ומתחומי ידע שונים.
במדינת ישראל ישנה מציאות ייחודית של קיטוב חברתי גבוה מאוד יחד עם קבוצות מיעוט משמעותיות, המחייבים מתן ייצוג נפרד לקבוצות אלו (בדמות דיינים, קאדים, נציגי אופוזיציה וכו').
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חבר הכנסת שלמה קרעי (פ/1206/23).
הצעת החוק זהה לפ/1206/23 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.
הקמת בית משפט לחוקה 1. חוק-יסוד זה, מטרתו הקמת בית המשפט לחוקה, אשר יפסוק בכל נושא בו מתעוררת שאלת התאמתם של חוקים ופסקי דין של בית המשפט העליון לחוקי היסוד. חוק-יסוד זה, מטרתו הקמת בית המשפט לחוקה, אשר יפסוק בכל נושא בו מתעוררת שאלת התאמתם של חוקים ופסקי דין של בית המשפט העליון לחוקי היסוד.
בית המשפט לחוקה 2. (א) מקום מושבו של בית המשפט לחוקה הוא ירושלים. (א) מקום מושבו של בית המשפט לחוקה הוא ירושלים.
(ב) בית המשפט לחוקה מוסמך להכריע בדבר תוקפו של חוק, לרבות שאלת התאמתו לחוקי היסוד ולאמור בהם. (ב) בית המשפט לחוקה מוסמך להכריע בדבר תוקפו של חוק, לרבות שאלת התאמתו לחוקי היסוד ולאמור בהם.
(ג) בית המשפט לחוקה ישב גם כערכאה העליונה במערכת בתי המשפט בישראל; בשבתו כאמור ידון בערעורים על פסקי דין ועל החלטות אחרות של בית המשפט העליון. (ג) בית המשפט לחוקה ישב גם כערכאה העליונה במערכת בתי המשפט בישראל; בשבתו כאמור ידון בערעורים על פסקי דין ועל החלטות אחרות של בית המשפט העליון.
(ג) לא תהיה לכל בית דין או בית משפט אחר, לרבות בית המשפט הגבוה לצדק, סמכות לפסוק בעניינים הנוגעים להכרעה בדבר תוקפו של חוק כאמור בסעיף קטן (ב); הובא ענין לפני בית משפט והתעוררה בו שאלה האם נושא מסוים נמצא בסמכותו של בית המשפט לחוקה, יפסוק בה בית המשפט לחוקה והכרעתו תהיה סופית. (ג) לא תהיה לכל בית דין או בית משפט אחר, לרבות בית המשפט הגבוה לצדק, סמכות לפסוק בעניינים הנוגעים להכרעה בדבר תוקפו של חוק כאמור בסעיף קטן (ב); הובא ענין לפני בית משפט והתעוררה בו שאלה האם נושא מסוים נמצא בסמכותו של בית המשפט לחוקה, יפסוק בה בית המשפט לחוקה והכרעתו תהיה סופית.
(ד) ואלו הם הרשאים להביא עניינם בפני בית המשפט לחוקה: (ד) ואלו הם הרשאים להביא עניינם בפני בית המשפט לחוקה:
(1) ראה בית משפט או בית דין אחר כי לצורך הכרעה בעניין שהובא לפניו נדרשת הכרעה בשאלת תוקפו של חוק, יפנה את השאלה לבית המשפט לחוקה.
(2) יושב ראש הכנסת, לפי בקשה של 30 חברי כנסת המבקשים כי בית המשפט ידון בתוקפו של חוק ובהתאמתו לחוקי היסוד, בתוך 30 יום מיום פרסומו של החוק ברשומות.
(3) בעלי דין בערעור על עניין שנדון והוכרע בבית המשפט העליון בשל כך שפסיקת בית המשפט העליון מעוררת שאלות בדבר התאמתה לחוקי היסוד; ערעור כאמור לא יוגש אלא לאחר שניתנה לכך רשות מבית המשפט לחוקה ברוב שופטיו.
(4) צד שנפגע באופן אישי וישיר מחוק שנתקבל בכנסת.
הרכב בית המשפט 3. (א) בית המשפט לחוקה יורכב משלושה עשר שופטים. (א) בית המשפט לחוקה יורכב משלושה עשר שופטים.
(ב) בית המשפט לחוקה ידון בהרכב שלא יפחת מתשעה שופטים. (ב) בית המשפט לחוקה ידון בהרכב שלא יפחת מתשעה שופטים.
(ג) הלכה שנפסקה בבית המשפט לחוקה מחייבת כל בית משפט, זולת בית המשפט לחוקה. (ג) הלכה שנפסקה בבית המשפט לחוקה מחייבת כל בית משפט, זולת בית המשפט לחוקה.
(ד) פסק בית המשפט לחוקה שחוק, הוראה בו או פסק דין, אינם תואמים לאמור בחוק יסוד, רשאי הוא לתת כל הוראה או סעד הנראים לו דרושים בנסיבות הענין, לרבות קביעה בדבר מועד התחילה של הוראתו. (ד) פסק בית המשפט לחוקה שחוק, הוראה בו או פסק דין, אינם תואמים לאמור בחוק יסוד, רשאי הוא לתת כל הוראה או סעד הנראים לו דרושים בנסיבות הענין, לרבות קביעה בדבר מועד התחילה של הוראתו.
מינוי שופטים 4. (א) ואלה שופטי בית המשפט לחוקה: (א) ואלה שופטי בית המשפט לחוקה:
(1) שלושה שופטים שייבחרו על ידי הוועדה לבחירת שופטים;
(2) שופט הכשיר לשמש כדיין או כרב עיר, שיבחר על ידי מועצת הרבנות הראשית;
(3) שופט הכשיר לשמש כקאדי בבית הדין השרעי שיבחר על ידי הועדה למינוי קאדים;
(4) שופט הכשיר לשמש קאדי מד'הב, אשר ייבחר על ידי ועדת המינויים של הקאדי מד'הב;
(5) חמישה שופטים נציגי ציבור הכשירים לשמש שופטים בבית המשפט העליון, שייבחרו על ידי הממשלה;
(6) שני שופטים שייבחרו על ידי חברי כנסת מסיעות האופוזיציה.
(ב) שופטים שנבחרו ימונו לאחר שימוע פומבי בפני ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ולאחר שמינויים אושר על ידי הכנסת ברוב חבריה בהצבעה חשאית. (ב) שופטים שנבחרו ימונו לאחר שימוע פומבי בפני ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ולאחר שמינויים אושר על ידי הכנסת ברוב חבריה בהצבעה חשאית.
כשירות 5. לא יתמנה שופט בית משפט לחוקה אלא אזרח ישראל שגילו מעל 21 שנים. לא יתמנה שופט בית משפט לחוקה אלא אזרח ישראל שגילו מעל 21 שנים.
הצהרת אמונים 6. מי שנתמנה לכהן כשופט בבית המשפט לחוקה יצהיר הצהרת אמונים לפני נשיא המדינה; ואלה דברי ההצהרה: "אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולחוקיה, ולשפוט משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים". מי שנתמנה לכהן כשופט בבית המשפט לחוקה יצהיר הצהרת אמונים לפני נשיא המדינה; ואלה דברי ההצהרה: "אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולחוקיה, ולשפוט משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים".
תקופת כהונה 7. כהונת שופט תתחיל מעת שהצהיר הצהרת אמונים ולא תסתיים אלא באחת מאלה, לפי המוקדם: כהונת שופט תתחיל מעת שהצהיר הצהרת אמונים ולא תסתיים אלא באחת מאלה, לפי המוקדם:
(1) בתום עשר שנים לכהונתו;
(2) בהתפטרותו;
(3) בהגיעו לגיל שבעים וחמש;
(4) עם הרשעתו בדין פלילי;
(5) בפטירתו.
ייחוד הכהונה 8. שופט בית משפט לחוקה לא יעסוק בעיסוק נוסף ולא ימלא תפקיד ציבורי. שופט בית משפט לחוקה לא יעסוק בעיסוק נוסף ולא ימלא תפקיד ציבורי.
משכורת וגמלאות 9. משכורתם של שופטי בית המשפט לחוקה ותשלומים אחרים שישולמו להם, בתקופת כהונתם או לאחריה, או לשאיריהם לאחר מותם, ייקבעו בחוק או בהחלטה של הכנסת או של ועדה מוועדותיה שהכנסת הסמיכה לכך; לא תתקבל החלטה המכוונת להפחית ממשכורתם של שופטים בלבד. משכורתם של שופטי בית המשפט לחוקה ותשלומים אחרים שישולמו להם, בתקופת כהונתם או לאחריה, או לשאיריהם לאחר מותם, ייקבעו בחוק או בהחלטה של הכנסת או של ועדה מוועדותיה שהכנסת הסמיכה לכך; לא תתקבל החלטה המכוונת להפחית ממשכורתם של שופטים בלבד.
שיפוט פלילי 10. (א) לא תיפתח חקירה פלילית נגד שופט בית המשפט לחוקה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, ולא יוגש כתב אישום נגד שופט בית משפט לחוקה אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה ובהסכמת שר המשפטים. (א) לא תיפתח חקירה פלילית נגד שופט בית המשפט לחוקה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, ולא יוגש כתב אישום נגד שופט בית משפט לחוקה אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה ובהסכמת שר המשפטים.
(ב) לא יידון אישום פלילי נגד שופט בית משפט לחוקה אלא בבית המשפט המחוזי בהרכב של שלושה שופטים. (ב) לא יידון אישום פלילי נגד שופט בית משפט לחוקה אלא בבית המשפט המחוזי בהרכב של שלושה שופטים.
סדרי מינהל 11. סדרי מינהל של בית המשפט לחוקה, קביעתם והאחריות לביצועם, דרך מינויו של רשם בית משפט לחוקה וסמכויותיו ופרטים נוספים לביצוע חוק זה ייקבעו בחוק. סדרי מינהל של בית המשפט לחוקה, קביעתם והאחריות לביצועם, דרך מינויו של רשם בית משפט לחוקה וסמכויותיו ופרטים נוספים לביצוע חוק זה ייקבעו בחוק.
שיריון 12. (א) אין לשנות חוק זה אלא ברוב של חברי הכנסת; לענין סעיף זה "שינוי" – בין מפורש ובין משתמע. (א) אין לשנות חוק זה אלא ברוב של חברי הכנסת; לענין סעיף זה "שינוי" – בין מפורש ובין משתמע.
(ב) על אף האמור בכל דין אחר, אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק זה, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים. (ב) על אף האמור בכל דין אחר, אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק זה, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים.
הוראות מעבר 13. בעת כניסתו לתוקף של חוק זה ימונו השופטים לבית המשפט לחוקה, באופן ששלושה מתוכם יפרשו בתוך 3 שנים, שלושה מתוכם בתוך 6 שנים ושלושה מתוכם בתוך 9 שנים. בעת כניסתו לתוקף של חוק זה ימונו השופטים לבית המשפט לחוקה, באופן ששלושה מתוכם יפרשו בתוך 3 שנים, שלושה מתוכם בתוך 6 שנים ושלושה מתוכם בתוך 9 שנים.