הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2156272
הכנסת העשרים וארבע
יוזם: חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר
______________________________________________
פ/359/24
הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – הגבלת זכות העמידה)
דברי הסבר
בשנים האחרונות אנו עדים לשחיקה הולכת וגוברת של "זכות העמידה", המגבילה את היכולת לעתור לבית המשפט למי שנפגע או שקשור לנושא העתירה בלבד. התוצאה היא התרבותן של עתירות המוגשות על ידי ארגונים ופרטים בנושאים פוליטיים, מדיניים וכלכליים, כאשר לעותר עצמו אין כל קשר לעניין נשוא העתירה ולא נגרמת לו פגיעה אישית בשלה הוא מבקש סעד. עתירות אלו נועדות להוביל להתערבות שיפוטית בעניינים שאינם נמצאים ברגיל בתחום עניינו של בית המשפט, ובכך לעקוף את סמכות הדרג הנבחר ואת הכרעות הבוחר.
דוגמאות לעתירות מסוג זה ניתן למצוא בעתירות שעניינן הריסת יישובים בשטחי יהודה ושומרון, המוגשות כנגד יישובים פורחים, העומדים על תילם עשרות שנים, המהווים בית וקהילה לעשרות ומאות משפחות. בעוד שזכותו של האדם לדרוש את קניינו הינה זכות חוקתית, הרי שברבות מן העתירות, המסתיימות לעיתים אף בצו המורה על הריסת היישוב או הבתים בו, אין העותרים מוכיחים כל זכות או זיקה למקרקעין עליהם ניצבים הבתים שאת הריסתם הם מבקשים.
בדומה, גם בעניין מתווה הגז נעשה ניסיון לעשות שימוש בבית המשפט לצורך עקיפת החלטות שהתקבלו על ידי הרשות המבצעת והמחוקקת, כאשר לעותרים אין כל עניין אישי בעתירה.
מצב דברים זה מאפשר לגורמים בעלי עניין פוליטי לאלץ את הרשות המבצעת לפעול בניגוד לסדרי העדיפות שלה ולמטרות לשמן נבחרה, ולהכתיב למעשה את סדרי עבודת הרשות באמצעות עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק, תוך עקיפת רצון הבוחר. התערבות זו אין לה דבר עם מטרתו של בית המשפט להעניק סעד למי שנפגע, ויש בה משום פגיעה חמורה בעקרון הפרדת הרשויות.
עניינה של הצעה זו הוא תיקונו של חוק-יסוד: השפיטה באופן שיגביל את זכות העמידה של עותרים בהתאם לאופן המקובל בעולם כולו, ובהתאם לזכות העמידה שהייתה נהוגה בישראל טרם נשחקה בפסיקת בית המשפט.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים ושלוש כל ידי חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ (פ/1424/23). הצעת החוק זהה ל-פ/1424/23 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.
תיקון סעיף 15 1. בחוק-יסוד: השפיטה, בסעיף 15(ד), אחרי פסקה (4) יבוא: בחוק-יסוד: השפיטה, בסעיף 15(ד), אחרי פסקה (4) יבוא:
"(5) לא ייזקק בית המשפט לבקשה לפי סעיף זה שהמבקש בה לא הראה עניין אישי בנושא הבקשה ואולם לא יהיה עניין בגדר עניין אישי אם הפגיעה הנטענת משותפת לכלל הציבור או לקבוצה בלתי מסוימת בו; בסעיף זה, "עניין אישי" – פגיעה ישירה או חשש ממשי לפגיעה ישירה באינטרס פרטי של אדם – "(5) לא ייזקק בית המשפט לבקשה לפי סעיף זה שהמבקש בה לא הראה עניין אישי בנושא הבקשה ואולם לא יהיה עניין בגדר עניין אישי אם הפגיעה הנטענת משותפת לכלל הציבור או לקבוצה בלתי מסוימת בו; בסעיף זה, "עניין אישי" – פגיעה ישירה או חשש ממשי לפגיעה ישירה באינטרס פרטי של אדם –
(1) לעניין ארגון – אם האינטרס שנפגע או שעלול להיפגע הוא אינטרס משותף של חלק מחברי הארגון;
(2) לעניין רשות ציבורית – כהגדרתה בחוק חופש המידע, התשנ"ח – 1998, אינטרס ציבורי שהרשות ממונה עליו מכוח חיקוק."