הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2156122
הכנסת העשרים וארבע
יוזם: חבר הכנסת אופיר כץ
______________________________________________
פ/86/24
הצעת חוק הטבות לנפגעי התנכלויות אנטישמיות וגזעניות בתקופת מלחמת העולם השנייה, התשפ"א–2021
דברי הסבר
חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז–1957 (להלן – חוק נכי הרדיפות), חל על נכה כהגדרתו בחוק נכי הרדיפות, שעלה לארץ לפני 1 באוקטובר 1953, וקובע תגמולים והטבות לזכאים. חוק זה, משלים את "הסכם השילומים" שנעשה עם גרמניה בשנת 1952, ומהווה תמונת ראי לחקיקת הפיצויים בגרמניה, כשמקנה זכאות לפיצוי בישראל למי שהיה זכאי לו מגרמניה לפי תנאי החוק שם.
ביום כ"א בכסלו בתשע"ו (3 בדצמבר 2015), התקבלה החלטה מנהלית בדבר זכאות למענק שנתי לפנים משורת הדין, שניתנה מתוך הכרה בסבלן של קבוצות שחוו התנכלויות אנטישמיות וגזעניות בתקופת מלחמת העולם השנייה ולאור גילן המתקדם של אוכלוסיות אלו. בין הקבוצות הזכאיות נכללו יוצאי מרוקו ואלג'יריה שסבלו הגבלות בתחומי חיים שונים במסגרת שלטון וישי ויוצאי עיראק שחוו את אירועי הפרהוד, אשר אינן זכאיות לתגמולים, הטבות או קצבאות ממדינות אחרות. מכוח החלטה מנהלית זו נקבע להם מענק שנתי בסך 3,600 ש"ח ופטור מתשלום דמי השתתפות עצמית ברכישת תרופות מרשם הכלולות בסל שירותי הבריאות לפי חוק ביטוח בריאות ממשלתי, התשנ"ד-1994, ובעקות החלטה זו, הוכרה זכאותם להטבות שונות הניתנות לניצולי השואה, בהן עזרה סיעודית מהקרן לרווחת נפגעי השואה, על ידי תוספת 9 שעות סיעוד שבועיות.
במקביל, התנהלו הליכים משפטיים להכרת נפגעי הפרהוד כנכים לעניין חוק נכי הרדיפות (ע"ו (חי') 17971-18-17 הרשות לזכויות ניצולי השואה משרד האוצר נ' צבי גמיש; רע"א 2334/18 אהרון עפרוני ועוד 574 אח' נ' הרשות לזכויות ניצולי שואה במשרד האוצר). בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע שלא מתקיימים ביהודי עיראק נפגעי אירועי הפרהוד, תנאי הזכאות הקבועים בחוק נכי הרדיפות, משום שלא מתקיימת בהם הדרישה הטריטוריאלית הנדרשת לצורך הגדרת "נרדפות", ובנוסף, הפעולות לא בוצעו על ידי ממשלת עיראק עצמה, ומשכך אינם זכאים לפיצויים לפי חוק זה. עם זאת, בית המשפט לא שלל את האפשרות הכנסת תקבע הטבות בחוק לנפגעי אירועי הפרהוד. יוער כי בעניין יוצאי מרוקו, ישנה תביעה שעודנה תלויה ועומדת.
לפיכך, מוצע לקבוע הטבות ליוצאי מרוקו, אלג'יריה ועיראק שנפגעו מהתנכלויות אנטישמיות בתקופת מלחמת העולם השנייה ושלא נקבע לגביהן קשר ישיר למשטר הנאצי. ההטבות הן זכאות לטיפול רפואי, ובכלל זה טיפול כירורגי, אספקת תרופות, מכשירים רפואיים ועוד, וכן זכאות להנחה בחשמל, במים ובארנונה, והן יינתנו בנוסף למענק השנתי מכוח ההחלטה המינהלית. על פי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, גודלן של אוכלוסיות אלו מסתכם בכ-54,000 תושבים בלבד.
הגדרות 1. בחוק זה – בחוק זה –
"טיפול" – טיפול רפואי ובכלל זה טיפול כירורגי, בדיקות רפואיות, אשפוז, טיפול בית, הבראה, אספקת תרופות, מכשירים רפואיים, תותבות, מכשירים אורתופדיים, מכשירי תנועה לקיטעים ומשותקים וכלבי נחיה לעיוורים והשתתפות בהוצאות החזקתם של כל אלה; "טיפול" – טיפול רפואי ובכלל זה טיפול כירורגי, בדיקות רפואיות, אשפוז, טיפול בית, הבראה, אספקת תרופות, מכשירים רפואיים, תותבות, מכשירים אורתופדיים, מכשירי תנועה לקיטעים ומשותקים וכלבי נחיה לעיוורים והשתתפות בהוצאות החזקתם של כל אלה;
"נפגע" – כל אחד מאלה: "נפגע" – כל אחד מאלה:
(1) יוצא מרוקו או אלג'יריה שסבל הגבלות בתחומי חיים שונים במסגרת שלטון וישי, מיום ט"ז בסיון הת"ש (22 ביוני 1940) ועד יום כ"ז בחשון התש"ג (7 בנובמבר 1942) (לאלג'יריה) ויום א' בכסלו התש"ג (10 בנובמבר 1942) (למרוקו);
(2) יוצא עיראק שחווה את אירועי הפרהוד שהתרחשו ביום ו' בסיון התש"א (1 ביוני 1941) ויום ז' בסיון התש"א (2 ביוני 1941), ובמסגרתם סבל מעשה אלימות שננקט נגדו או שחזה במעשה אלימות.
טיפול רפואי 2. נפגע יהיה זכאי, על חשבון המדינה, לטיפול בפגיעה שבגללה הוכר כנפגע לעניין חוק זה בהתאם לתנאים וכללים שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, בכל עת שיתגלה צורך בטיפול כאמור; נפגע יהיה זכאי, על חשבון המדינה, לטיפול בפגיעה שבגללה הוכר כנפגע לעניין חוק זה בהתאם לתנאים וכללים שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, בכל עת שיתגלה צורך בטיפול כאמור;
הנחה בחשמל 3. נפגע יהיה זכאי לתשלום מופחת של 50% מהתעריף הביתי בעד 400 קילוואט-שעה הראשונים הנצרכים חודש בחודשו בשימוש ביתי בלבד. נפגע יהיה זכאי לתשלום מופחת של 50% מהתעריף הביתי בעד 400 קילוואט-שעה הראשונים הנצרכים חודש בחודשו בשימוש ביתי בלבד.
הנחה במים 4. נפגע יהיה זכאי לתשלום מופחת בעד כמות מים נוספת על הכמות המוכרת שלא תעלה על 3.5 מ"ק לחודש לכל זכאי, בגובה התעריף הנמוך; אין באמור לגרוע מהוראות לפי חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001. נפגע יהיה זכאי לתשלום מופחת בעד כמות מים נוספת על הכמות המוכרת שלא תעלה על 3.5 מ"ק לחודש לכל זכאי, בגובה התעריף הנמוך; אין באמור לגרוע מהוראות לפי חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001.
תיקון חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני החקיקה להשגת יעדי התקציב) 5. בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני החקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג–1992, בסעיף 12, אחרי סעיף קטן (ו) יבוא: בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני החקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג–1992, בסעיף 12, אחרי סעיף קטן (ו) יבוא:
"(ז) על אף האמור בכל דין, בעד נפגע כמשמעותו בחוק הטבות לנפגעי התנכלויות אנטישמיות וגזעניות בתקופת מלחמת העולם השנייה, התשפ"א–2020 – תינתן למחזיק בנכס הנחה בארנונה שלא תעלה על 66 אחוזים לגבי 70 מטרים רבועים משטח הנכס; עלה מספר בני המשפחה הגרים עם הזכאי על ארבעה – הנחה, כאמור, לגבי 90 מטרים רבועים משטח הנכס." "(ז) על אף האמור בכל דין, בעד נפגע כמשמעותו בחוק הטבות לנפגעי התנכלויות אנטישמיות וגזעניות בתקופת מלחמת העולם השנייה, התשפ"א–2020 – תינתן למחזיק בנכס הנחה בארנונה שלא תעלה על 66 אחוזים לגבי 70 מטרים רבועים משטח הנכס; עלה מספר בני המשפחה הגרים עם הזכאי על ארבעה – הנחה, כאמור, לגבי 90 מטרים רבועים משטח הנכס."
ביצוע ותקנות 6. השר לשוויון חברתי ומיעוטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו. השר לשוויון חברתי ומיעוטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.