הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2157227
הכנסת העשרים וארבע
יוזם: חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי
______________________________________________
פ/490/24
הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – תוקף היתר הבנייה), התשפ"א–2021
דברי הסבר
בשנים האחרונות מתמודדת מדינת ישראל עם קשיים וכשלים רבים בשוק הדיור - מחירי הדיור מאמירים עקב מחסור בהיצע, וישנה ירידה בהתחלות הבנייה וכפועל יוצא האטה במשק. אין ספור תכניות הוצעו בניסיון להילחם במחירי הדיור (תוכניות 'מע"מ אפס', 'מחיר למשתכן') ואולם, נראה כי טרם הוצע פתרון בנושא הליך קבלת היתרי הבנייה אשר ניתן לומר בברור כי הוא 'צוואר בקבוק' משמעותי בענף הבנייה.
היתר בנייה ניתן על ידי רשות הרישוי המקומית, וקבלתו היא שלב הכרחי לתחילת הבנייה. בנייה ללא היתר או בניגוד להיתר הינה עבירה פלילית. התהליך הנדרש לקבלת היתר בנייה הוא ארוך וסבוך – הוא דורש הגשת מסמכים רבים מפורטים ומרובי נתונים (בין היתר לעניין הגדרת השימוש במבנה, פירוט חומרי הבניין, חישוב אחוזי ושטחי בנייה, הקלות מבוקשות ועוד); קבלת אישור מגורמים שונים (כגון רשות הכבאות, רשות מקרקעי ישראל, משרדי ממשלה, רשות העתיקות, חברת חשמל) ועמידה בתנאיהם למתן ההיתר; תשלום היטלים ואגרות; בדיקת מהנדס הרשות של הבקשה ועמידתה בהוראות החוק והתקנות ועוד.
לאור זאת, משך הזמן הממוצע לקבלת היתר הבניה עשוי להימשך במקרה הטוב כשנה וחצי, אולם פעמים רבות נמשך הליך קבלת ההיתר שנים רבות מעבר לכך. בסופו של ההליך הארוך, תוקפו של ההיתר הניתן, לפי הדין הקיים היום, עומד על שלוש שנים בלבד, כאשר רשות הרישוי רשאית 'מטעמים מיוחדים שירשמו' ואם ראתה כי היקפה ומורכבותה של העבודה או הבנייה המותרת על פיו מצדיקים זאת, לקבוע להיתר תקופת תוקף ארוכה יותר, שלא תעלה על שש שנים במצטבר (תקנה 59(א) לתקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע"ו–2016).
כך, יכול אדם להקדיש את מיטב זמנו וממונו לקבלת היתר בנייה, אך אם לא סיים את הבנייה תוך הזמן הקצר הקבוע בתוקפו של ההיתר (שבמקרים רבים קצר יותר מזמן קבלת ההיתר), הוא פוקע.
מוצע אם כן לקבוע כי תוקף היתר הבנייה באשר הוא, יינתן מראש לשש שנים בהיעדר נסיבות מיוחדות, וכן להסמיך את הרשות להאריך את תוקף היתר הבנייה בתקופה נוספת, בנסיבות מסוימות. הצעה זו טומנת בחובה את האפשרות להגדלה משמעותית של התחלות הבנייה ולהביא לצמיחה במשק ובאיכות החיים, למען הפרט והכלל.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים ושתיים על ידי חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ומשה אבוטבול (פ/1034/22) ועל שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ומשה אבוטבול (פ/271/23), ולפיכך הצעת חוק זו לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ח באייר התשפ"א (10.05.2021)
תיקון סעיף 145
1. בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, בסעיף 145, אחרי סעיף קטן (ט) יבוא:
"(י) תקופת תוקפו של היתר תהא שש שנים מיום שניתן; רשות הרישוי רשאית, מטעמים מיוחדים שירשמו, לקבוע להיתר תקופת תוקף ארוכה יותר, שלא תעלה על תשע שנים, אם ראתה כי היקפה ומורכבותה של העבודה או הבנייה המותרת על פיו מצדיקים זאת."