הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2156708
הכנסת העשרים וארבע
יוזמים: חברי הכנסת אבי דיכטר שמחה רוטמן
אורית סטרוק אופיר סופר
עודד פורר חוה אתי עטייה
אלעזר שטרן שרן מרים השכל
גדעון סער יואב סגלוביץ'
עמר בר לב שלמה קרעי
מכלוף מיקי זוהר קטי קטרין שטרית
אילת שקד יוסף טייב
אורנה ברביבאי משה אבוטבול
בצלאל סמוטריץ' אליהו ברוכי
מיכאל מלכיאלי אביר קארה
יצחק פינדרוס עמיחי שיקלי
זאב אלקין מתן כהנא
ניר ברקת יעקב מרגי
רם בן ברק מאי גולן
עידית סילמן יבגני סובה
גלית דיסטל אטבריאן אוריאל בוסו
ינון אזולאי רון כץ
מיכל וולדיגר יוליה מלינובסקי
קרן ברק עידן רול
מאיר כהן
______________________________________________
פ/553/24
הצעת חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021
דברי הסבר
אנשים רבים שמחזיקים באזרחות או תושבות ישראלית מקבלים בימים אלה ממש, משכורות חודשיות מאת הרשות הפלסטינית כשכר ותגמול בעד ביצוע מעשי טרור. משכורות אלה עולות בהדרגה עם ותק האנשים בכלא. כך למשל, רוצחי החייל אברהם ברומברג ז"ל בשנת 1980, מקבלים מהרש"פ משכורת חודשית בסך 12,000 ₪ כל אחד. על פי חישובי מכון 'מבט לתקשורת פלסטינית', עד סוף חודש אוקטובר 2020 שילמה הרש"פ לרוצחים סכומים מצטברים של 3,608,400 שקלים חדשים, רק בשל כך שרצחו חייל צה"ל. ארבעת רוצחי החייל משה תמם ז"ל, זוכים גם הם למשכורות חודשיות דומות מאת הרש"פ. רוצחים אלו, על פי חוקי הרש"פ, זכאים להמשיך ולקבל משכורת מאת הרש"פ גם לאחר תום ריצוי עונשם ושחרורם מהכלא (עונשם נקצב ולכן הם צפויים להשתחרר מהכלא בשנים הקרובות).
אין זה עולה על הדעת, שאזרחי ותושבי ישראל שלא רק שבגדו במדינה ובחברה הישראלית, אלא אף הסכימו לקבל תשלום מאת הרש"פ כשכר בעד ביצוע מעשה הטרור וממשיכים ליהנות ממנו, ימשיכו להחזיק באזרחות או תושבות ישראלית.
בשנים האחרונות נקבעו סמכויות שונות לביטול אזרחות או תושבות של אדם שביצע מעשה טרור ועבירות אחרות שיש בהם משום פגיעה חמורה במדינה. סעיף 11 לחוק האזרחות, התשי"ב–1952, מקנה סמכות זו לבית המשפט, לפי העניין, ואילו סעיף 11א לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, מקנה את הסמכות לשר הפנים בכפוף להסכמת שר המשפטים ולאחר התייעצות עם ועדה מיוחדת. הצעה זו מבקשת להוסיף מסלול נוסף לביטול אזרחות או תושבות, ולהפקיד את הסמכות בידי שר הפנים לבדו.
אזרח או תושב מדינת ישראל שהסכים לקבל תשלום מהרש"פ, במישרין או באמצעות גוף זר, כשכר או תגמול בעבור ביצוע מעשה טרור או עבירה אחרת שיש בה משום פגיעה חמורה בביטחון המדינה, כמוהו כמעיד על עצמו שהוא מוותר על מעמדו כאזרח או כתושב. חומרה נוספת ומכרעת יש בכך שאותו אזרח או תושב המדינה, הנהנה מכל הזכויות שמעניקה לו המדינה, מבצע עבירת טרור ומקבל תגמול מאת הרש"פ, כשכר לביצוע מעשה הטרור.
לאור האמור, מוצע ליצור זיקה ברורה בין קבלת שכר עבור ביצוע מעשה הטרור לבין הזכות לאזרחות או תושבות. על פי הצעת החוק, אזרח או תושב שמוכח לגביו שקיבל תשלום מהרש"פ עבור ביצוע מעשה טרור, ייחשב כמי שוויתר מיוזמתו על אזרחותו או תושבותו, ומעמד זה יבוטל על ידי שר הפנים, בכפוף למתן זכות טיעון שתינתן לו. בנוסף, מוצע לקבוע כי אזרח או תושב שבוטל מעמדו בהתאם לחוק, ישוחרר מהכלא ישירות לתחומי הרש"פ, כיוון שהוא שולל במעשיו את זיקתו למדינת ישראל ומבהיר את רצונו להיות נתין של הרש"פ. הרש"פ מצידה, בתשלומיה ובהצהרותיה, מעידה שהיא רואה באנשים אלו כ"חיילים" וכמי שהתגייסו לכוחות המזויינים של הרש"פ. אלה ואלה רואים את עצמם כפלסטינים. ולא זו בלבד, אלא שחוקי הרש"פ מאפשרים לאנשים אלה לקבל מעמד כנתינים של הרש"פ.
כדי ליתן את המשקל הראוי למעמד שבו החזיק האזרח או התושב, עובר לביצוע מעשה הטרור, מוצע לקבוע כי סמכות זו תקום רק ביחס לאנשים שנידונו לעונש מאסר לריצוי בפועל. בנוסף, מוצע לקבוע שאותו אזרח או תושב, שבתקופת ריצוי מאסרו הוכיח שהפקיד בקופת המדינה את כל הכספים ששולמו ע"י הרש"פ, והתחייב שלא להוסיף ולקבל כספים נוספים, יוכל לשוב ולקבל את מעמדו. אם הוא הפר את התחייבותו, אזי תקום שוב הסמכות לבטל את מעמדו.
שלילת אזרחות או תושבות מידי אדם אינה עניין של מה בכך. על כן ההצעה הנוכחית נותנת משקל מכריע בשיקולי שר הפנים למעשיו של אותו אדם. אם הוא הסכים לקבל שכר בעד ביצוע מעשה טרור, קרי מעשה בגידה, יישלל מעמדו בבחינת "רוצה אני".
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חבר הכנסת אבי דיכטר וקבוצת חברי הכנסת (פ2478/23), ולפיכך הצעת חוק זו לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ח באייר התשפ"א (10.05.2021)
מטרה 1. מטרת חוק זה היא לקבוע כי אזרח ישראלי או בעל רישיון לישיבת קבע בישראל, שנדון למאסר בפועל בעקבות הרשעה בביצוע מעשה טרור והוכח שהוא מקבל תגמול בעד מעשה הטרור מהרשות הפלסטינית או מטעמה, יאבד את אזרחותו או את זכותו לישיבת קבע בישראל. מטרת חוק זה היא לקבוע כי אזרח ישראלי או בעל רישיון לישיבת קבע בישראל, שנדון למאסר בפועל בעקבות הרשעה בביצוע מעשה טרור והוכח שהוא מקבל תגמול בעד מעשה הטרור מהרשות הפלסטינית או מטעמה, יאבד את אזרחותו או את זכותו לישיבת קבע בישראל. מטרת חוק זה היא לקבוע כי אזרח ישראלי או בעל רישיון לישיבת קבע בישראל, שנדון למאסר בפועל בעקבות הרשעה בביצוע מעשה טרור והוכח שהוא מקבל תגמול בעד מעשה הטרור מהרשות הפלסטינית או מטעמה, יאבד את אזרחותו או את זכותו לישיבת קבע בישראל. מטרת חוק זה היא לקבוע כי אזרח ישראלי או בעל רישיון לישיבת קבע בישראל, שנדון למאסר בפועל בעקבות הרשעה בביצוע מעשה טרור והוכח שהוא מקבל תגמול בעד מעשה הטרור מהרשות הפלסטינית או מטעמה, יאבד את אזרחותו או את זכותו לישיבת קבע בישראל. מטרת חוק זה היא לקבוע כי אזרח ישראלי או בעל רישיון לישיבת קבע בישראל, שנדון למאסר בפועל בעקבות הרשעה בביצוע מעשה טרור והוכח שהוא מקבל תגמול בעד מעשה הטרור מהרשות הפלסטינית או מטעמה, יאבד את אזרחותו או את זכותו לישיבת קבע בישראל. מטרת חוק זה היא לקבוע כי אזרח ישראלי או בעל רישיון לישיבת קבע בישראל, שנדון למאסר בפועל בעקבות הרשעה בביצוע מעשה טרור והוכח שהוא מקבל תגמול בעד מעשה הטרור מהרשות הפלסטינית או מטעמה, יאבד את אזרחותו או את זכותו לישיבת קבע בישראל.
תיקון חוק האזרחות 2. בחוק האזרחות, התשי"ב–1952, אחרי סעיף 10א יבוא: בחוק האזרחות, התשי"ב–1952, אחרי סעיף 10א יבוא: בחוק האזרחות, התשי"ב–1952, אחרי סעיף 10א יבוא: בחוק האזרחות, התשי"ב–1952, אחרי סעיף 10א יבוא: בחוק האזרחות, התשי"ב–1952, אחרי סעיף 10א יבוא: בחוק האזרחות, התשי"ב–1952, אחרי סעיף 10א יבוא:
"קבלת כספים לאחר הרשעה במעשה טרור "קבלת כספים לאחר הרשעה במעשה טרור "קבלת כספים לאחר הרשעה במעשה טרור 10ב. (א) הורשע אזרח ישראלי בעבירה שהיא מעשה טרור או בעבירה לפי סעיפים 97 עד 99 לחוק העונשין, התשל"ז–1977, והוטל עליו עונש מאסר לריצוי בפועל, והוכח להנחת דעתו של שר הפנים, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, שהוא או מי מטעמו ובידיעתו, קיבל כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור, כהגדרתם בחוק להקפאת כספים, או תגמול אחר כשכר עבור ביצוע מעשה הטרור, ייראה האזרח כמי שוויתר על אזרחותו. (א) הורשע אזרח ישראלי בעבירה שהיא מעשה טרור או בעבירה לפי סעיפים 97 עד 99 לחוק העונשין, התשל"ז–1977, והוטל עליו עונש מאסר לריצוי בפועל, והוכח להנחת דעתו של שר הפנים, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, שהוא או מי מטעמו ובידיעתו, קיבל כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור, כהגדרתם בחוק להקפאת כספים, או תגמול אחר כשכר עבור ביצוע מעשה הטרור, ייראה האזרח כמי שוויתר על אזרחותו.
(ב) התקיימו הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א), תבוטל האזרחות כאמור, מהיום שקבע שר הפנים. (ב) התקיימו הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א), תבוטל האזרחות כאמור, מהיום שקבע שר הפנים.
(ג) מי שבוטלה אזרחותו לפי סעיף זה וסיים את ריצוי עונשו, לא ישוחרר אלא לשטחי הרשות הפלסטינית. (ג) מי שבוטלה אזרחותו לפי סעיף זה וסיים את ריצוי עונשו, לא ישוחרר אלא לשטחי הרשות הפלסטינית.
(ד) (1) הוכיח אדם שאזרחותו בוטלה לפי סעיף זה, בטרם סיים ריצוי עונשו, שכל הכספים ששולמו לו על ידי הרשות הפלסטינית או מטעמה, כשכר עבור ביצוע מעשה הטרור, הופקדו בקופת המדינה כפי שייקבע על ידי שר האוצר, והתחייב שלא להוסיף ולקבל כספים כלשהם מאת הרשות הפלסטינית, רשאי שר הפנים להשיב לו את אזרחותו.
(2) הושבה לאדם אזרחותו לפי פסקה (1), והוכח להנחת דעתו של השר כי האדם הפר את התחייבותו, והוסיף לקבל תשלום כלשהו מאת הרשות הפלסטינית כשכר עבור ביצוע מעשה הטרור, רשאי שר הפנים לשוב ולשלול את אזרחותו.
(ה) בסעיף זה – (ה) בסעיף זה –
"הרשות הפלסטינית" – המועצה כהגדרתה בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז–2007; "הרשות הפלסטינית" – המועצה כהגדרתה בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז–2007;
"חוק להקפאת כספים" – חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל, התשע"ח–2018; "חוק להקפאת כספים" – חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל, התשע"ח–2018;
"מעשה טרור" – כהגדרתו בחוק המאבק בטרור התשע"ו–2016. "מעשה טרור" – כהגדרתו בחוק המאבק בטרור התשע"ו–2016.
"שטחי הרשות הפלסטינית" – שטחי המועצה הפלסטינית כהגדרתם בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז–2007." "שטחי הרשות הפלסטינית" – שטחי המועצה הפלסטינית כהגדרתם בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז–2007."
תיקון חוק הכניסה לישראל 3. בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, אחרי סעיף 11א יבוא: בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, אחרי סעיף 11א יבוא: בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, אחרי סעיף 11א יבוא: בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, אחרי סעיף 11א יבוא: בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, אחרי סעיף 11א יבוא: בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, אחרי סעיף 11א יבוא:
"קבלת כספים לאחר הרשעה במעשה טרור "קבלת כספים לאחר הרשעה במעשה טרור "קבלת כספים לאחר הרשעה במעשה טרור 11ב. (א) הורשע אדם בעל רישיון לישיבת קבע בישראל בעבירה שהיא מעשה טרור, או בעבירה לפי סעיפים 97 עד 99 לחוק העונשין, והוטל עליו עונש מאסר לריצוי בפועל, והוכח להנחת דעתו של שר הפנים, לאחר שניתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, שהוא או מי מטעמו ובידיעתו, קיבל כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור, כהגדרתם בחוק להקפאת כספים, או תגמול אחר כשכר עבור ביצוע מעשה הטרור ייראה האדם כמי שוויתר על רישיונו לישיבת קבע. (א) הורשע אדם בעל רישיון לישיבת קבע בישראל בעבירה שהיא מעשה טרור, או בעבירה לפי סעיפים 97 עד 99 לחוק העונשין, והוטל עליו עונש מאסר לריצוי בפועל, והוכח להנחת דעתו של שר הפנים, לאחר שניתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, שהוא או מי מטעמו ובידיעתו, קיבל כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור, כהגדרתם בחוק להקפאת כספים, או תגמול אחר כשכר עבור ביצוע מעשה הטרור ייראה האדם כמי שוויתר על רישיונו לישיבת קבע.
(ב) התקיימו הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א), יבוטל הרישיון לישיבת קבע כאמור, מהיום שקבע שר הפנים. (ב) התקיימו הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א), יבוטל הרישיון לישיבת קבע כאמור, מהיום שקבע שר הפנים.
(ג) מי שבוטל רישיונו לישיבת קבע לפי סעיף זה וסיים את ריצוי עונשו, לא ישוחרר אלא לשטחי הרשות הפלסטינית. (ג) מי שבוטל רישיונו לישיבת קבע לפי סעיף זה וסיים את ריצוי עונשו, לא ישוחרר אלא לשטחי הרשות הפלסטינית.
(ד) (1) הוכיח אדם שתושבותו בוטלה לפי סעיף זה, בטרם סיים ריצוי עונשו, שכל הכספים ששולמו לו על ידי הרשות הפלסטינית או מטעמה, כשכר עבור ביצוע מעשה הטרור, הופקדו בקופת המדינה כפי שייקבע על ידי שר האוצר, והתחייב שלא להוסיף ולקבל כספים מאת הרשות הפלסטינית, רשאי שר הפנים להשיב לו את רישיונו לישיבת קבע.
(2) הושב לאדם רישיון לישיבת קבע לפי פסקה (1), והוכח להנחת דעתו של השר כי האדם הפר את התחייבותו, והוסיף לקבל תשלום כלשהו מאת הרשות הפלסטינית כשכר עבור ביצוע מעשה הטרור, רשאי שר הפנים לשוב ולשלול את אזרחותו.
(ה) בסעיף זה – (ה) בסעיף זה –
"הרשות הפלסטינית" – המועצה כהגדרתה בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז–2007; "הרשות הפלסטינית" – המועצה כהגדרתה בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז–2007;
"חוק להקפאת כספים" – חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל, התשע"ח–2018; "חוק להקפאת כספים" – חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל, התשע"ח–2018;
"מעשה טרור" – כהגדרתו בחוק המאבק בטרור התשע"ו–2016. "מעשה טרור" – כהגדרתו בחוק המאבק בטרור התשע"ו–2016.
"שטחי הרשות הפלסטינית" – שטחי המועצה הפלסטינית כהגדרתם בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז–2007." "שטחי הרשות הפלסטינית" – שטחי המועצה הפלסטינית כהגדרתם בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז–2007."