הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2157534 הכנסת העשרים וארבע יוזמת: חברת הכנסת מרב מיכאלי ______________________________________________ פ/495/24 הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – תשלום שכר והוצאות של אפוטרופוס מאוצר המדינה), התשפ"א–2021 דברי הסבר בישראל חיים יותר מ-60,000 אנשים שבית המשפט מינה להם אפוטרופוס משום שאינם מסוגלים לדאוג לכל ענייניהם בעצמם. סעיף 56 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962, קובע כי אפוטרופוס רשאי לקבל שכר טרחה על שירותיו, שקובע בית המשפט, מנכסי האדם שהוא משמש לו אפוטרופוס. החוק אינו כולל הוראה או התייחסות מיוחדת למצב שבו אין בהכנסתו של אותו אדם כדי לממן את דמי הטיפול בו. מציאות זו, בה שכר הטרחה עולה על הכנסתו החודשית של האדם, מביאה אותו למצוקה כלכלית קשה שאינה מאפשרת קיום בכבוד. חלק מאנשים אלה מטופלים על ידי תאגידי אפוטרופסות כגון המרכז הישראלי לאפוטרופסות (שהיה מוכר גם בתור "הקרן לטיפול בחסויים"), שהוקם על ידי המדינה במטרה להבטיח טיפול לכל אדם הזקוק לאפוטרופוס גם כאשר אין לו בני משפחה או חברים היכולים או מסוגלים לשמש לו אפוטרופוס. תאגידי האפוטרופסות קולטים אנשים רבים שהם חסרי אמצעים ואינם יכולים לשלם עבור הטיפול בהם, דבר שמשפיע ישירות על התקציב העומד לרשות אותם תאגידים לשם מתן שירותי אפוטרופסות. עוד בשנת 2009 מינה שר המשפטים דאז, ד"ר יעקב נאמן ז"ל, צוות לשם בדיקת סוגיית "חסרי האמצעים". לפי הערכת הצוות, חיו נכון לאותה עת במדינת ישראל כ-4,000 אנשים שמונה להם אפוטרופוס והיו חסרי אמצעים, קרי – התקיימו בעיקר על קצבה של המוסד לביטוח לאומי. בשנת 2012 הגיש הצוות את מסקנותיו שתמכו בקביעת מימון מאוצר המדינה להוצאות האפוטרופוס במקרים כאמור ועל פי אמות מידה שהומלצו בדוח. בהמשך להמלצות משנת 2012, הוחלט על מימון ציבורי משותף של משרדי האוצר, המשפטים והמוסד לביטוח לאומי, והחל משנת 2016 ניתנת תמיכה בשווי 20 מיליון ₪ בשנה לתאגידי אפוטרופסות עבור מתן שירותי אפוטרופסות לאנשים חסרי אמצעים. ואולם, על אף השיפור במצב, המימון שניתן אינו מספק הן מבחינת הסכום המוקצה לכל אדם והן מבחינת היקף האנשים הזכאים להנות ממנו והוא מטיל נטל בירוקרטי כבד על כלל הנוגעים בדבר. ביוני 2019 פורסם דוח הצוות הבינמשרדי לתחום האפוטרופסות והחלופות לתמיכה ולהגנה על בגירים, שמונה על ידי שרת המשפטים בהסכמת שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. הדוח קובע כי המימון שהמדינה נותנת כיום באמצעות "תמיכות לחסרי אמצעים" אינו מספיק לכלל האנשים הזכאים לו והמנגנון לאישור התמיכות מסורבל ומטיל נטל רגולטורי על הפונים לקבלו בשם האדם, וממליץ לשנות את המודל ולהרחיב את היקף התמיכה. לאור כל זאת מוצע לתקן את החוק ולקבוע כי בית המשפט רשאי להטיל על המדינה לממן באופן מלא את שכר הטרחה ואת ההוצאות הנדרשות בגין הטיפול באדם חסר אמצעים, אם שוכנע כי אין לאותו אדם נכסים המאפשרים כיסוי של שכר האפוטרופוס ושל הוצאותיו. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי וקבוצת חברי הכנסת (פ/2277/19; פ/1925/20), על שולחן הכנסת העשרים ושתיים ועל שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חבר הכנסת משה ארבל וקבוצת חברי הכנסת (פ/194/22; פ/933/23) ועל ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי (פ/1277/22; פ/829/23) ועל שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת משה ארבל וקבוצת חברי הכנסת (פ/492/24). הצעת החוק זהה לפ/829/23 ולפ/933/23 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ח באייר התשפ"א (10.05.2021) תיקון סעיף 55 1. בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 55, בסופו יבוא "בית המשפט רשאי לקבוע כי הוצאות האפוטרופוס ישולמו מאוצר המדינה, אם שוכנע כי לאדם שמונה לו אפוטרופוס אין נכסים המספיקים לתשלומן.". תיקון סעיף 56 2. בסעיף 56(א) לחוק העיקרי, בסופו יבוא "בית המשפט רשאי לקבוע כי שכרו של האפוטרופוס ישולם מאוצר המדינה אם שוכנע כי לאדם שמונה לו אפוטרופוס אין נכסים המספיקים לתשלומו.".