הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2157063 הכנסת העשרים וארבע יוזמים: חברי הכנסת מירב כהן מיכאל מלכיאלי עידית סילמן ______________________________________________ פ/474/24 הצעת חוק גיל פרישה (תיקון – ביטול גיל פרישת חובה), התשפ"א–2021 דברי הסבר בהצעת חוק זו מוצע לבטל את חובת הפרישה המבוססת על גיל כרונולוגי, אך היא איננה באה לשנות את הזכות לצאת לגמלאות, לקבל פנסיה או קצבת אזרח וותיק, או לפגוע בזכויות אלה, ולפיכך נשים בגיל 62 וגברים בגיל 67 ימשיכו להיות זכאים לפי בחירתם לפרוש מהעבודה ואם הם עומדים בתנאים לכך גם לקבל במקביל קצבת אזרח ותיק ופנסיה תעסוקתית. המושג "גיל פרישת חובה" אשר לפיו מחייבים את העובד או העובדת לפרוש מעבודתם, אך ורק בשל גילם הכרונולוגי, נעוץ בהסדרים חברתיים של אירופה במחצית השנייה של המאה ה-19. הוא נולד בתקופה שבה תוחלת החיים הממוצעת באירופה הייתה מתחת ל-50 שנים, ובהיעדר מנגנוני ביטחון סוציאלי חברתיים, אנשים נאלצו לעבוד גם בזקנתם על מנת שלא לסבול חרפת רעב. מאז ועד היום התרחשו שינויים חברתיים וכלכלים מפליגים: תוחלת החיים כמעט והכפילה את עצמה ואוכלוסיית הזקנים והזקנות, הבריאים, הצלולים והכשירים בגילאי שבעים או שמונים שנים ומעלה גדלה באופן ניכר. במבט קדימה, אוכלוסייה זו צפויה להמשיך לגדול, ולחיות שנים רבות יותר ובמצב בריאותי תפקודי טוב יותר. מדובר על אוכלוסייה שהיא נכס ולא נטל, המסוגלת להמשיך ולתרום לכלכלה ולחברה, בין היתר על ידי המשך עבודה ופעילות יצרנית בשוק התעסוקה. עצם ביטול חובת הפרישה אינו פוגע במערך הזכויות והקצבאות המוענקות לזקנים, אלא להיפך – מאפשר להם להמשיך ולצבור זכויות או לשפר את מצבם הכלכלי אם הם בוחרים בכך, תוך המשך לקיחת חלק פעיל במשק ובחברה בכללותה. יש כיום עובדים ועובדות רבים שגם הם וגם מעסיקיהם יכולים ליהנות מהידע, מהניסיון ומהמומחיות שהם צברו לאורך השנים, ומחיוב העובד לפרוש העובד המעסיק והחברה יוצאים מופסדים. בהיבט הכלכלי, ביטול חובת פרישה תאפשר הגדלת שיעור העובדים המבוגרים בשוק העבודה. ככל שמבוגרים אלה יעבדו וימשיכו להגדיל את החיסכון הפנסיוני, כך יגדל התמ"ג לנפש ותקטן ההסתמכות על קצבאות המדינה. כך לדוגמא מחקר של מכון ירושלים לחקר שווקים מראה כי טמון פוטנציאל כלכלי משמעותי בתעסוקת מבוגרים והעריך כי אי העסקתם של מבוגרים יוצרת הפסד כלכלי שנתי של 6.4 מיליארד ₪ לקופת המדינה. בנוסף, במציאות הנוכחית, עובדים רבים הם חסרי בטחון תעסוקתי וללא הסדרי פנסיה מינימליים, וכדי לשמור על רמת חיים סבירה הם נדרשים להמשיך לעבוד. חשוב להדגיש כי ביטול חובת פרישה הגילאית לא יביא לפגיעה בעובדים צעירים – אלא להיפך. מחקרים מלמדים כי ברמת המאקרו, לא זו בלבד שאין בהכרח קשר בין ביטול חובת הפרישה לפי גיל ובין שיעורי האבטלה של עובדים צעירים, אלא גם הגדלת שוק העבודה על ידי הרחבת אפשרויות העבודה של עובדים מבוגרים, יש בה פוטנציאל לגידול הפעילות הכלכלית באופן שפותח אפשרויות תעסוקה חדשות לעובדים הצעירים. לעמת זאת, ממצאים אמפיריים מצאו כי חיוב אנשים לפרוש מעבודתם בניגוד לרצונם, אך ורק על בסיס גילם הכרונולוגי, לא רק גרם לפגיעה במצבם הכלכלי, אלא אף הרע את מצבם הבריאותי והנפשי, והגביר את הסיכון לחולי, לתלות ולמוגבלות, דבר שכשלעצמו כמובן הגדיל את העלויות הכלכליות הכרוכות בטיפול באנשים אלה. חשוב גם לזכור כי אפלייתם של עובדים על בסיס גילם הכרונולוגי בלבד מהווה חלק מתופעה חברתית רחבה יותר, היא תופעת "הגילנות". תופעה זו של תיוג ואפליה של זקנים רבים בגלל גילם מהווה פגיעה מהותית בזכות יסוד לכבוד, מעבר לפגיעה בזכותם לעיסוק. הרצון להתמודד עם תופעה זו הביאה בשעתו את המחוקק לתקן את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988, והוסיף בצורה מופרשת את איסור האפליה מטעמי גיל בכל הקשרי העבודה: קבלה לעבודה, קידום, תנאי שכר ותנאים נלווים. מכלול ההיבטים האמורים מתישב היטב עם עולם התעסוקה המשתנה, הבא ליד ביטוי בשוק עבודה דינמי, גמיש ובעל תנודתיות, שבו חיי העבודה ותקופות התעסוקה אינן מוגדרים באופן נוקשה כפי שהיה בעבר, המאפשר ריבוי קריירותוחופש בחירה אישי רב. המגמה העולמית נוכח השינויים החברתיים, הכלכליים, הבריאותיים והדמוגרפיים, ניכרת בכך שמדינות מפותחות רבות, כגון ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, בריטניה, סקוטלנד ועוד, ביטלו את ההסדר החוקי של חובת פרישה על בסיס גיל מהעבודה. במשפט הישראלי, הפגיעה הכרוכה בהטלת חובת פרישה אך ורק עקב הגיל הכרונולוגי הוכרה מכבר בפסיקה הישראלית, בבג"ץ 104/87 ד"ר נעמי נבו נ' ביה"ד הארצי לעבודה, פ"ד מד(4) 749 בעמ' 756 נאמר: "לפרישה מעבודה יש השלכות אישיות-נפשיות וחברתיות שליליות. במקרים רבים, אדם הפורש מעבודתו בשל גילו המתקדם מרגיש, כי אין הוא עוד שותף למערכת היצרנית של החברה. הוא חש, כי נשללים ממנו הסיפוק שבעשייה והסיפוק שבקבלת תגמול עבור עמלו. הרגשה זו מתחזקת גם בשל יחס החברה, אשר במקרים רבים מתייחסת אליו כאל "זקן", שאין בו עוד תועלת. הדברים חריפים יותר בימינו, כאשר תוחלת החיים הממוצעת גדלה, ובריאותו של האדם נשמרת גם בגילאים מתקדמים. בשל כך גדל מספר השנים, שבהן אדם מבוגר, איתן בגופו ובנפשו, נאלץ, למרות סגולותיו, לפרוש מפעילותו בשוק העבודה ולהביט, לעיתים קרובות בתיסכול, בזרם החיים הפעלתני שלא ניתן לו עוד ליטול בו חלק". גם בבג"ץ 9134/12 פרופ' משה גביש נ' הכנסת (ניתן ביום 21.4.2016), אף שבו נמנע בית המשפט מלפסול את חוקתיות הסדר פרישת החובה, הדגיש כבוד השופט הנדל כי: " סיכומם של דברים, דעתי היא כי בחירתו של המחוקק במודל פרישה כפויה מחמת גיל שיקפה, בשעתו, בחירה מושכלת בין אפשרויות שונות. שינוי העיתים והתפתחויות שבדרך, חומרת הפגיעה הכרוכה בפרישה כפויה שהיא בליבת האדם ומשורש עצמיותו, רגישות הנושא ומורכבותו התלויה בהקשר, בחברה ובנתונים קונקרטיים ועדכניים – כל אלה מחייבים כעת בחינה מחודשת ומעמיקה של המחוקק (וייתכן גם של מקומות עבודה מסוימים דוגמת אוניברסיטאות) ובחירה מושכלת בעקבותיה". (ההדגשה במקור). להלן עיקרי התיקונים המוצעים בהצעת החוק: לעניין סעיף 1 – מטרת החוק המקורי הייתה להסדיר את העלאת גיל הפרישה והאחדתו. מוצע להוסיף מטרה חדשה של ביטול חובת הפרישה הגילאית והמרתה בפרישה תפקודית. לעניין סעיף 2 – מוצע לבטל את ההסדר החוקי הקיים כיום לפיו ניתן לחייב עובד בפרישה בשל גילו. התיקון מבוסס על הרציונל שחובת פרישה בשל גיל כרונולוגי הינה פסולה. לצדו של תיקון זה, וכדי ליצור איזון במערכת היחסים שבין העובדים והמעסיקים, מעוגן בתיקון הסדר המאפשר למעסיקים: ראשית, לסיים את עבודתם של עובדים שהגיעו לגיל 67 ושאינם מסוגלים מבחינה תפקודית למלא את תפקידם, כל זאת בכפוף לביצוע הערכה תפקודית ולמיצוי האמצעים בניסיון להמשיך להעסיק את העובד בדרכים חלופיות; שנית, למרות כל האמור בהסכמי עבודה והסכמים קיבוציים קיימים – להפסיק את מעמד הקביעות בעבודה והגנות הנלוות לכך עם הגיע העובד לגיל פרישה. מוצע עוד לאפשר לקבוע בתקנות סוגי מקצועות שבשל מאפייניהם המיוחדים ניתן יהיה לחייב בהם את פרישתו של העובד בשל גילו, ואולם הגיל לא יפחת מגיל 67. לעניין סעיף 5 – הואיל והחוק המרכזי המסדיר את ההתייחסות החוקית למקרי אפליה בעבודה הוא חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, חיוני לתקן חוק זה ולהבהיר כי המקרה היחיד שבו פרישה מעבודה מחמת גיל לא תיחשב כאפליה הוא המקרה של חיוב בפרישה על רקע הערכה תפקודית, או במקצועות בעלי מאפיינים ייחודיים בהתאם לתקנות שייקבעו כאמור. לעניין סעיף 6 – הואיל ומדובר בשינוי משמעותי בהסדרי העבודה הקיימים מוצע לדחות את תחילתו של החוק בתקופה של שנתיים, אשר תאפשר לעובדים ולמעסיקים אחד להיערך ולתכנן את השינויים הנדרשים לנוכח התיקון לחוק. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברי הכנסת מרב מיכאלי ודוד ביטן (פ/4456/20), על שולחן הכנסת העשרים ואחת על ידי חבר הכנסת רועי פולקמן (פ/143/21) ועל שולחן הכנסת העשרים ושלוש ועל שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי (פ/1906/23; פ/471/24). -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ח באייר התשפ"א (10.05.2021) תיקון סעיף 1 1. בחוק גיל פרישה, התשס"ד–2004 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: בחוק גיל פרישה, התשס"ד–2004 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: בחוק גיל פרישה, התשס"ד–2004 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: בחוק גיל פרישה, התשס"ד–2004 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: בחוק גיל פרישה, התשס"ד–2004 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: בחוק גיל פרישה, התשס"ד–2004 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: "(ב) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), מטרתו של חוק זה לבסס חיוב בפרישה על בדיקה תפקודית ולא על בסיס גיל בלבד, בהתחשב בשינויים חברתיים ודמוגרפיים". "(ב) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), מטרתו של חוק זה לבסס חיוב בפרישה על בדיקה תפקודית ולא על בסיס גיל בלבד, בהתחשב בשינויים חברתיים ודמוגרפיים". "(ב) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), מטרתו של חוק זה לבסס חיוב בפרישה על בדיקה תפקודית ולא על בסיס גיל בלבד, בהתחשב בשינויים חברתיים ודמוגרפיים". "(ב) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), מטרתו של חוק זה לבסס חיוב בפרישה על בדיקה תפקודית ולא על בסיס גיל בלבד, בהתחשב בשינויים חברתיים ודמוגרפיים". "(ב) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), מטרתו של חוק זה לבסס חיוב בפרישה על בדיקה תפקודית ולא על בסיס גיל בלבד, בהתחשב בשינויים חברתיים ודמוגרפיים". "(ב) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), מטרתו של חוק זה לבסס חיוב בפרישה על בדיקה תפקודית ולא על בסיס גיל בלבד, בהתחשב בשינויים חברתיים ודמוגרפיים". החלפת סעיף 4 2. במקום סעיף 4 לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיף 4 לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיף 4 לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיף 4 לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיף 4 לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיף 4 לחוק העיקרי יבוא: "ביטול חיוב בפרישה "ביטול חיוב בפרישה "ביטול חיוב בפרישה 4. (א) עובד לא יחויב לפרוש מעבודתו בשל גילו בלבד. (א) עובד לא יחויב לפרוש מעבודתו בשל גילו בלבד. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), עובד שהגיע לגיל 67, וקיימת אי התאמה תפקודית לגביו, רשאי המעסיק לחייבו לפרוש מעבודתו אם התקיימו כל אלה: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), עובד שהגיע לגיל 67, וקיימת אי התאמה תפקודית לגביו, רשאי המעסיק לחייבו לפרוש מעבודתו אם התקיימו כל אלה: (1) המעסיק זימן את העובד לבצע בדיקת הערכה תפקודית, ותוצאת הבדיקה הוכיחה שקיימת אי התאמה תפקודית לגבי העובד; (2) המעסיק עשה בתום לב מאמצים להמשיך להעסיק את העובד במשרה מלאה או חלקית באותו תפקיד או בתפקיד אחר ההולם את מצבו התפקודי, את תנאי העסקתו ואת כישוריו המקצועיים. (3) השר יקבע הוראות לעניין בדיקת ההערכה התפקודית. (ג) על אף האמור בכל הסכם קיבוצי או הסכם עבודה, עם הגיעו של עובד לגיל 67, לא יחולו לגביו הוראות הסכמים כאמור המעניקות לו קביעות במקום העבודה והמגבילות את פיטוריו או סיום עבודתו. (ג) על אף האמור בכל הסכם קיבוצי או הסכם עבודה, עם הגיעו של עובד לגיל 67, לא יחולו לגביו הוראות הסכמים כאמור המעניקות לו קביעות במקום העבודה והמגבילות את פיטוריו או סיום עבודתו. (ד) השר בהתייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגוני עובדים יציגים וארגוני מעבידים שלדעתו נוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה, והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע כי במקצועות בעלי מאפיינים ייחודיים שיקבע כאמור, ניתן יהיה לחייב עובד לפרוש מעבודתו בשל הגיעו לגיל 67 או לגיל מאוחר יותר שיקבע השר כאמור, על אף הוראות סעיף קטן (א)." (ד) השר בהתייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגוני עובדים יציגים וארגוני מעבידים שלדעתו נוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה, והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע כי במקצועות בעלי מאפיינים ייחודיים שיקבע כאמור, ניתן יהיה לחייב עובד לפרוש מעבודתו בשל הגיעו לגיל 67 או לגיל מאוחר יותר שיקבע השר כאמור, על אף הוראות סעיף קטן (א)." ביטול סעיף 7 3. סעיף 7 לחוק העיקרי – בטל. סעיף 7 לחוק העיקרי – בטל. סעיף 7 לחוק העיקרי – בטל. סעיף 7 לחוק העיקרי – בטל. סעיף 7 לחוק העיקרי – בטל. סעיף 7 לחוק העיקרי – בטל. תיקון סעיף 10 4. בסעיף 10(ב) לחוק העיקרי, פסקה (1) – תימחק. בסעיף 10(ב) לחוק העיקרי, פסקה (1) – תימחק. בסעיף 10(ב) לחוק העיקרי, פסקה (1) – תימחק. בסעיף 10(ב) לחוק העיקרי, פסקה (1) – תימחק. בסעיף 10(ב) לחוק העיקרי, פסקה (1) – תימחק. בסעיף 10(ב) לחוק העיקרי, פסקה (1) – תימחק. תיקון חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה 5. בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988, בסעיף 2, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988, בסעיף 2, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988, בסעיף 2, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988, בסעיף 2, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988, בסעיף 2, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988, בסעיף 2, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: "(ד) אין רואים כהפליה את חיוב פרישתו של עובד לפי הוראות סעיף 4(ב) או (ד) לחוק גיל פרישה, התשס"ד–2004." "(ד) אין רואים כהפליה את חיוב פרישתו של עובד לפי הוראות סעיף 4(ב) או (ד) לחוק גיל פרישה, התשס"ד–2004." "(ד) אין רואים כהפליה את חיוב פרישתו של עובד לפי הוראות סעיף 4(ב) או (ד) לחוק גיל פרישה, התשס"ד–2004." "(ד) אין רואים כהפליה את חיוב פרישתו של עובד לפי הוראות סעיף 4(ב) או (ד) לחוק גיל פרישה, התשס"ד–2004." "(ד) אין רואים כהפליה את חיוב פרישתו של עובד לפי הוראות סעיף 4(ב) או (ד) לחוק גיל פרישה, התשס"ד–2004." "(ד) אין רואים כהפליה את חיוב פרישתו של עובד לפי הוראות סעיף 4(ב) או (ד) לחוק גיל פרישה, התשס"ד–2004." תחילה 6. תחילתו של חוק זה שנתיים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה שנתיים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה שנתיים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה שנתיים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה שנתיים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה שנתיים מיום פרסומו.