הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2156873
הכנסת העשרים וארבע
יוזם: חבר הכנסת יצחק פינדרוס
______________________________________________
מצטרפים: חברי הכנסת יעקב אשר
ינון אזולאי
משה גפני
ישראל אייכלר
שלמה קרעי
______________________________________________
פ/1051/24
הצעת חוק חנינה, הפסקת הליכים ומחיקת רישומים בעבירות קורונה, התשפ"א–2021
דברי הסבר
בעקבות מגיפת הקורונה בשנה החולפת, הוטלו על אזרחי ישראל הגבלות קשות וחמורות, הגבלות שבימים כתיקונם לא היה להם מקום במדינה חופשית ודמוקרטית, וכפי שהיטיב לתאר זאת השופט יצחק עמית, בבג"ץ 1107/21 שמש נ' ראש הממשלה.
"עשר "מכות מצרים" חוקתיות הושתו וניחתו על אזרחי ותושבי מדינת ישראל בתקופת הקורונה, ועל כל אחת ואחת מהן ניתן לומר "דיינו":
(1) פגיעה בחופש התנועה בתוך הארץ (סגר, כתר ועוצר);
(2) פגיעה בחירות (בידוד);
(3) פגיעה בפרטיות (איכוני השב"כ);
(4) פגיעה בחופש הביטוי (הגבלת הפגנות);
(5) פגיעה בחופש הדת (איסור תפילות בבתי תפילה ואיסור לימודים בישיבות);
(6)(7)(8) פגיעה בחופש העיסוק, בזכות לקניין ובזכות לעבודה (סגירת בתי עסק, פיטורים ואבטלה);
(9) פגיעה בזכות לחינוך (סגירת מערכת החינוך);
(10) פגיעה בזכות לאוטונומיה אישית (איסור על משפחות שכולות לפקוד את קבר יקירם ביום הזכרון; השיח "להתחסן או לא להתחסן")
[ויהיו שיטענו כי על כל אלה יש להוסיף פגיעה בשוויון (טענה לאכיפה בררנית בתחומים שונים); פגיעה בזכות למינימום קיום אנושי בכבוד (המצב הכלכלי אליו נקלעו אנשים ומשפחות); ופגיעה בזכות להליך הוגן במשפט הפלילי (דיונים ב-V.C עקב אי הבאת אסירים ועצורים לבתי המשפט)]."
כדי לאכוף את ההגבלות, הממשלה והכנסת הטילו קנסות ועונשים, מול מי שהפרו את ההנחיות.
במקרים רבים ובאופן חסר תקדים במשפט הפלילי, ההגבלות הוטלו "מהרגע להרגע" ללא כל התראה מוקדמת, וללא הסברה ופרסום מתאים, זאת למרות שההגבלות כללו פרטים רבים שהשתנו כל העת לרבות שינויים מאזור לאזור. במצב זה אדם מן הישוב, לא היה מסוגל לדעת בכל רגע נתון לאיזה מרחק מותר לצאת מהבית, לאיזה צורך ניתן לצאת מהבית, איזו שכונה הוגדרה כ"אדומה" ואסור להיכנס אליה, באילו שעות אסור לצאת מהבית, איזה סוג עסק מותר לפתוח, לכמה אנשים מותר לנסוע ברכב פרטי, לכמה אנשים מותר לשהות ביחד בסוג מקום מסוים וכיוצא באלה.
המספר העצום של ההגבלות ופרטי ההגבלות שהשתנו חדשות לבקרים ללא כל הודעה מוקדמת, גרמו לכך שאזרחים רבים מצאו את עצמם כאחרוני העבריינים, למרות שלא היה להם כל מושג, שהם עוברים על התקנות.
במהלך התקופה עלו גם טענות קשות על אופן ורמת האכיפה, כגון: אכיפה שרירותית, אכיפה סלקטיבית ולא שוויונית, אכיפת יתר, קנסות שניתנו ללא שניתנה לאזרח זכות טיעון, וללא רישום תגובת מקבל הדו"ח כנדרש, קנסות שניתנו לקטינים ועוד.
כך לדוגמה, ניתנו קנסות לבעלי עסק על כך שקונה בעסק הוריד לרגע את המסיכה, וזאת ללא שהייתה לבעל העסק אפשרות לעקוב אחרי כל קונה בעסק; קנסות לאזרחים וילדים שהורידו את המסיכה לרגע כדי לאכול או לשתות; קנסות לאזרחים שיצאו מחוץ לטווח קילומטר למרות שהם יצאו לצרכים חיוניים, כגון טיפול בהורה קשיש או רכישת מוצרים חיוניים וכדומה.
בנוסף, לאור העובדה שחלק גדול של הקנסות לא ניתנו במקום העבירה (בניגוד להנחיות המשטרה), אלא נשלחו באמצעות הדואר (שלא תיפקד כראוי בתקופת הקורונה), נאשמים רבים לא קיבלו את הודעות הקנס, אך לאחר כמה חודשים התברר להם שנפתח נגדם תיק ברשות האכיפה והגביה והוטל עליהם בנוסף לסכום הקנס המקורי גם תוספת פיגור "כפל קנס", ריביות והצמדות.
לפי נתוני משטרת ישראל, נרשמו במהלך תקופת הקורונה למעלה מ- 650,000 דוחות בגין הפרות שונות של חוקי הקורונה.
מספר גדול זה של קנסות הפך הלכה למעשה מאות אלפי אזרחים שביום-יום הם שומרי חוק – לעבריינים, מה שעלול לפגוע ולהשליך על המשך חייהם.
המטרה העיקרית של ענישה מסוג קנס היא הרתעה עתידית כלפי העבריין עצמו וכלפי הציבור בכללותו, ולכן כעת עם דעיכת מגיפת הקורונה והסרת רוב רובם של ההגבלות, נראה שאין תכלית לעמוד על תשלום הקנסות שניתנו במהלך תקופת מגיפת הקורונה.
נוסף על כך, לפי הפרסומים עולה שחלק גדול מן הקנסות לא שולמו וכי הוגשו רבבות בקשות להישפט בגין הקנסות, מה שיוביל לעומס כבד על בתי המשפט ויפגע בהתנהלות השוטפת של בתי המשפט ובציבור כולו.
לאור האמור, מוצע לקבוע בחוק על הפסקת הליכים פליליים בגין עבירות קורונה, לרבות חזרה מכתב אישום, אי ביצוע גזר דין במשפט שהוכרע, ביטול קנסות, והסרת רישום פלילי. כמו כן, מוצע לקבוע שנאשמים ששילמו את הקנס, יוכלו לקבלו בחזרה (כולל תוספות פיגורים וריביות במקרה ששולמו).
במטרה שלא לעודד עבריינים סדרתיים ומסוכנים וכדי שלא יהא "חוטא נשכר", מוצע לקבוע שהחוק שמבטל את הקנסות ואת ההליכים הפליליים, יחול רק על עבירה ראשונה מכל סוג (ובעבירות שעניינן אי עטית מסיכה או יציאה ממקום המגורים בניגוד להוראות שנקבעו בדין – גם בעבירה שניה). כמו כן, החוק לא יחול על עבירות חמורות בהם חולה מאומת או חייב בידוד (שקיבל הודעה אנושית ממשרד הבריאות), הפר ביודעין את החוק וסיכן באופן מוחשי את בריאות הציבור.
עם זאת, מוצע שגם בעבירות חוזרות ובעבירות חמורות, תובע משטרתי יהיה מוסמך בנסיבות מתאימות לבטל או להפחית את הקנס.
נסיבות מיוחדות וחריגות הביאו בעבר את הכנסת לחוקק חוקים למתן חנינה כללית או לעבירות מסוימות. כך לדוגמה נחקק חוק לביטול הליכים פליליים לעבירות שבוצעו בתקופת ההתנתקות, וכך גם נחקקו חוקים שהעניקו חנינה לאחר הקמת המדינה ולאחר מלחמת ששת הימים.
אין ספק שאחרי שנה קשה זו בה החברה בישראל ובעולם כולו חוו טראומה קשה, ראוי שהמדינה תפעל כלפי אזרחיה "לפנים משורת הדין", ותפעל לכך שמאות אלפי אזרחים נורמטיביים שומרי חוק לא יהפכו לעבריינים.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ז' בסיוון התשפ"א (18.05.2021)
הגדרות בחוק זה –
"חוק העבירות המנהליות" – חוק העבירות המנהליות, התשמ"ו–1985;
"עבירת קורונה" – עבירה לפי אחד מהחוקים, התקנות או הצווים המפורטים בתוספת לחוק זה;
"קנס" – לרבות תוספת פיגורים וריבית.
אי הגשת כתב אישום לא יוגש כתב אישום בעבירת קורונה.
ביטול כתב אישום הוגש כנגד אדם כתב אישום בעבירת קורונה, יראו את כתב האישום כבטל; אישום שבוטל כאמור לא יוגש מחדש.
אי ביצוע גזר דין
הורשע נאשם בעבירת קורונה או קבע בית משפט כי עבר עבירה כאמור, לרבות קביעה לפי סעיף 24 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א–1971, לא יבוצעו גזר דינו או החלטה שניתנה לגביו עקב עבירה כאמור אף אם ניתנה בלא הרשעה; החל ביצוע גזר הדין או ההחלטה, לפי העניין, יופסק ביצועם.
ביטול קנס מנהלי הומצאה לנקנס הודעה לפי סעיף 8 לחוק העבירות המנהליות, יראו את ההודעה כמבוטלת לפי סעיף 8א לחוק האמור.
החזר קנס ששולם
שילם אדם סכום כסף בשל קנס מינהלי בעבירת קורונה, והגיש בקשה להחזר הקנס, יוחזר לו הסכום ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 מיום תשלומו; בקשה להחזר קנס לפי סעיף זה תוגש באופן מקוון בתוך 6 חודשים מיום כניסת החוק לתוקף.
מחיקת רישום פלילי רישום שנרשם במרשם הפלילי כמשמעותו בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א–1981 עקב הרשעה בעבירת קורונה, יוסר מן המרשם הפלילי.
סייגים לתחולה הוראות חוק זה לא יחולו על:
(1) עבירה מנהלית חוזרת כהגדרתה בסעיף 2(ג) לחוק העבירות המנהליות או הגשת כתב אישום בשל ביצוע חוזר של עבירת קורונה, למעט עבירות כאמור בפסקה (ב);
(2) עבירת קורונה שעניינה אי עטית מסיכה או יציאה ממקום המגורים בניגוד להוראות שנקבעו בדין שנעברה לפחות שלוש פעמים;
(3) הפרת חובת בידוד של חולה מאומת בנגיף הקורונה החדש;
(4) הפרת חובת בידוד של חייב בידוד ובלבד שהודיע על עצמו כחייב בבידוד, או שההודעה על חובת הבידוד נמסרה לחייב אישית; לעניין זה לא יראו מסרון או הודעה קולית אוטומטית כהודעה שנמסרה אישית.
סמכות תובע לביטול קנס על אף האמור בסעיף 8, רשאי תובע שהוסמך לעניין זה להורות על ביטול או השבת קנס מינהלי כולו או חלקו, בנסיבות האמורות בסעיף 8; בהחלטה לפי סעיף זה יביא התובע בשיקוליו גם את הנסיבות בהם נעברה העבירה ואת מצבו הכלכלי של הנאשם, לפי נוהל שייקבע.
תחולת החוק הוראות חוק זה יחולו על עבירות שבוצעו עד ליום 1.5.2021.
תוספת
(סעיף 1)
1. חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020.
2. פקודת בריאות העם מס' 40 לש' 1940.
3. תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש -אכיפה) התש"ף–2020.