הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2157818 הכנסת העשרים וארבע יוזמת: חברת הכנסת קארין אלהרר ______________________________________________ פ/970/24 הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (הסרת חיסיון), התשפ"א–2021 דברי הסבר בלא מעט הליכים משפטיים, מבקש נאשם או צד להליך אזרחי לברר פרטים על עברו הרפואי, הפסיכיאטרי או הפסיכולוגי של עד או מתלונן (לרוב מדובר במתלוננים בתיקים רגישים, כגון בתיקי תקיפה במשפחה, בעבירות מין וכיו"ב). לעתים נעשה הדבר באמצעות בקשה לעיון בחומר חקירה מכוח סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב), תשמ"ב–1982 ולעתים באמצעות הזמנת הרופא, הפסיכיאטר או הפסיכולוג כעד. בשני המקרים בית המשפט נדרש להסיר את החיסיון הקבוע בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971 (להלן – פקודת הראיות), המאפשר לאיש הטיפול שלא להציג את הראיות על עברו של העד בפני בית המשפט. חיסיון זה נועד להגן על בעל החיסיון – המטופל, והמטופל רשאי לוותר עליו. בדיון בהסרת החיסיון שוקל בית המשפט את הנזק שייגרם למבקש מאי-הסרת החיסיון, לעומת הנזק שייגרם לבעל החיסיון עם הסרתו. שקלול זה אינו אמיתי כאשר בעל החיסיון אינו מופיע בפני בית המשפט ואינו מפרט בפניו את השיקולים לאי-הסרת החיסיון ואת החשש הקיים לפגיעה בו ובפרטיותו בעקבות הסרת החיסיון. על פגיעה חמורה זו ועל העיוות שבה עמד כבר השופט טירקל, באומרו: "לדעתי שגה בית המשפט המחוזי בכך שדן בשאלות של הסרת החיסיון שלפי סעיפי פקודת הראיות והסרת ההגנה שלפי חוק הפרטיות, בלי ששמע את תגובתה של המתלוננת לבקשתו של בא כוח העורר לעיין במסמכים הנוגעים לה... חשיפת מידע כזה היא פגיעה חמורה ביותר בזכותו של אדם לכבוד ולפרטיות ואין להתיר את החשיפה בטרם שמע בית המשפט את האדם העלול להיפגע, אפילו אין הוראה מפורשת בדין המורה על כך" (בש"פ 8467/99 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(2), 454 (2000)). כדי לתקן עיוות זה מוצע לתקן את פקודת הראיות, כך שבעל החיסיון או נציגו (במקרה שבו מדובר בקטין, לדוגמה) יהיו משיבים בבקשה להסרת החיסיון. משהחליט בית המשפט להסיר חיסיון של מטפל, הרי שמחויב אותו מטפל להציג בפני בית המשפט כל חומר רלוונטי על המטופל שלו. על החלטה כזו, כאשר מדובר בהליך פלילי, אין זכות ערעור, אלא במסגרת ערעור על פסק הדין כולו. כאשר מדובר בחשיפת חומר רגיש, הרי שאין כל תועלת לערעור לאחר שהחומר כבר הוצג בפני הצדדים ובפני בית המשפט, שכן הפגיעה בפרטיות כבר אירעה. לפיכך מוצע לתקן את פקודת הראיות כך שתינתן זכות ערעור על ההחלטה להסיר חיסיון (כערעור על החלטת ביניים). מאחר שמלכתחילה בעל החיסיון אינו צד להליך (אלא כמשיב, מכוח הצעת חוק זו), ולמען הסר ספק, מוצע לקבוע מפורשות, כי זכות הערעור תהא נתונה גם לבעל החיסיון. על פי נוסח הפקודה כיום, הדיון בבקשה להסרת החיסיון חייב להתקיים בדלתיים סגורות. עם זאת, לאחר שהחליט בית המשפט להסיר את החיסיון, שמיעת הראייה יכול שתיעשה אף בפומבי, שכן הסמכות לשמעה בדלתיים סגורות היא סמכות רשות בלבד. כדי לפתור עיוות זה ולהגן על פרטיותו של העד בשלב בו פרטיותו עומדת להיפגע הלכה למעשה, שלב הצגת עברו הרפואי או הנפשי, מוצע לתקן את הסעיפים הרלוונטיים בפקודת הראיות, כך שגם שמיעת העדות שלגביה הוסר החיסיון תיעשה ככלל בדלתיים סגורות, כדבר שבחובה, ולא רק כעניין הנתון לשיקול דעתו של בית המשפט. הצעה זו לתיקון החקיקה היא חלק מן המגמה, אשר מושרשת זה מכבר בעולם המערבי, ואשר הולכת ומתרחבת בישראל, שנועדה להגן על נפגעי העבירה ככלל ועל נפגעי עבירה קטינים בפרט ולהעניק להם מעמד בהליכים המתנהלים בעניינו של מי שפגע בהם. הצעת החוק נוסחה בסיוע המועצה לשלום הילד. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת זבולון אורלב (פ/857/18). הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת קארין אלהרר וקבוצת חברי הכנסת (פ/1398/20) ועל שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חבר הכנסת איימן עודה וקבוצת חברי הכנסת (פ/1545/23) ועל ידי חברת הכנסת קארין אלהרר (פ/1546/23). הצעת החוק זהה לפ/1545/23 ולפ/1546/23 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ז' בסיוון התשפ"א (18.05.2021) תיקון סעיף 49 1. בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971 (להלן – הפקודה), בסעיף 49 – בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971 (להלן – הפקודה), בסעיף 49 – בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971 (להלן – הפקודה), בסעיף 49 – בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971 (להלן – הפקודה), בסעיף 49 – בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971 (להלן – הפקודה), בסעיף 49 – (1) בסעיף קטן (ג), במקום "רשאי הוא לשמעה" יבוא "ישמע אותה", ובסופו יבוא "אולם רשאי הוא להתיר לאדם להיות נוכח בעת הדיון, כולו או מקצתו"; (1) בסעיף קטן (ג), במקום "רשאי הוא לשמעה" יבוא "ישמע אותה", ובסופו יבוא "אולם רשאי הוא להתיר לאדם להיות נוכח בעת הדיון, כולו או מקצתו"; (1) בסעיף קטן (ג), במקום "רשאי הוא לשמעה" יבוא "ישמע אותה", ובסופו יבוא "אולם רשאי הוא להתיר לאדם להיות נוכח בעת הדיון, כולו או מקצתו"; (1) בסעיף קטן (ג), במקום "רשאי הוא לשמעה" יבוא "ישמע אותה", ובסופו יבוא "אולם רשאי הוא להתיר לאדם להיות נוכח בעת הדיון, כולו או מקצתו"; (1) בסעיף קטן (ג), במקום "רשאי הוא לשמעה" יבוא "ישמע אותה", ובסופו יבוא "אולם רשאי הוא להתיר לאדם להיות נוכח בעת הדיון, כולו או מקצתו"; (2) בסופו יבוא: (2) בסופו יבוא: (2) בסופו יבוא: (2) בסופו יבוא: (2) בסופו יבוא: "(ד) לא יחליט בית המשפט להסיר את החיסיון, אלא לאחר ששמע את עמדת בעל החיסיון." "(ד) לא יחליט בית המשפט להסיר את החיסיון, אלא לאחר ששמע את עמדת בעל החיסיון." "(ד) לא יחליט בית המשפט להסיר את החיסיון, אלא לאחר ששמע את עמדת בעל החיסיון." "(ד) לא יחליט בית המשפט להסיר את החיסיון, אלא לאחר ששמע את עמדת בעל החיסיון." תיקון סעיף 50 2. בסעיף 50 לפקודה – בסעיף 50 לפקודה – בסעיף 50 לפקודה – בסעיף 50 לפקודה – בסעיף 50 לפקודה – (1) בסעיף קטן (ג), במקום "רשאי הוא לשמעה" יבוא "ישמע אותה" ובסופו יבוא "אולם רשאי הוא להתיר לאדם להיות נוכח בעת הדיון, כולו או מקצתו"; (1) בסעיף קטן (ג), במקום "רשאי הוא לשמעה" יבוא "ישמע אותה" ובסופו יבוא "אולם רשאי הוא להתיר לאדם להיות נוכח בעת הדיון, כולו או מקצתו"; (1) בסעיף קטן (ג), במקום "רשאי הוא לשמעה" יבוא "ישמע אותה" ובסופו יבוא "אולם רשאי הוא להתיר לאדם להיות נוכח בעת הדיון, כולו או מקצתו"; (1) בסעיף קטן (ג), במקום "רשאי הוא לשמעה" יבוא "ישמע אותה" ובסופו יבוא "אולם רשאי הוא להתיר לאדם להיות נוכח בעת הדיון, כולו או מקצתו"; (1) בסעיף קטן (ג), במקום "רשאי הוא לשמעה" יבוא "ישמע אותה" ובסופו יבוא "אולם רשאי הוא להתיר לאדם להיות נוכח בעת הדיון, כולו או מקצתו"; (2) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: "(ג1) לא יחליט בית המשפט להסיר את החיסיון, אלא לאחר ששמע את עמדת בעל החיסיון." "(ג1) לא יחליט בית המשפט להסיר את החיסיון, אלא לאחר ששמע את עמדת בעל החיסיון." "(ג1) לא יחליט בית המשפט להסיר את החיסיון, אלא לאחר ששמע את עמדת בעל החיסיון." "(ג1) לא יחליט בית המשפט להסיר את החיסיון, אלא לאחר ששמע את עמדת בעל החיסיון." תיקון סעיף 50א 3. בסעיף 50א לפקודה – בסעיף 50א לפקודה – בסעיף 50א לפקודה – בסעיף 50א לפקודה – בסעיף 50א לפקודה – (1) בסעיף קטן (ג), במקום "רשאי הוא לשמעה" יבוא "ישמע אותה", ובסופו יבוא "אולם רשאי הוא להתיר לאדם להיות נוכח בעת הדיון, כולו או מקצתו"; (1) בסעיף קטן (ג), במקום "רשאי הוא לשמעה" יבוא "ישמע אותה", ובסופו יבוא "אולם רשאי הוא להתיר לאדם להיות נוכח בעת הדיון, כולו או מקצתו"; (1) בסעיף קטן (ג), במקום "רשאי הוא לשמעה" יבוא "ישמע אותה", ובסופו יבוא "אולם רשאי הוא להתיר לאדם להיות נוכח בעת הדיון, כולו או מקצתו"; (1) בסעיף קטן (ג), במקום "רשאי הוא לשמעה" יבוא "ישמע אותה", ובסופו יבוא "אולם רשאי הוא להתיר לאדם להיות נוכח בעת הדיון, כולו או מקצתו"; (1) בסעיף קטן (ג), במקום "רשאי הוא לשמעה" יבוא "ישמע אותה", ובסופו יבוא "אולם רשאי הוא להתיר לאדם להיות נוכח בעת הדיון, כולו או מקצתו"; (2) בסופו יבוא: (2) בסופו יבוא: (2) בסופו יבוא: (2) בסופו יבוא: (2) בסופו יבוא: "(ד) לא יחליט בית המשפט להסיר את החיסיון, אלא לאחר ששמע את עמדת בעל החיסיון." "(ד) לא יחליט בית המשפט להסיר את החיסיון, אלא לאחר ששמע את עמדת בעל החיסיון." "(ד) לא יחליט בית המשפט להסיר את החיסיון, אלא לאחר ששמע את עמדת בעל החיסיון." "(ד) לא יחליט בית המשפט להסיר את החיסיון, אלא לאחר ששמע את עמדת בעל החיסיון." הוספת סעיף 51א 4. אחרי סעיף 51 לפקודה יבוא – אחרי סעיף 51 לפקודה יבוא – אחרי סעיף 51 לפקודה יבוא – אחרי סעיף 51 לפקודה יבוא – אחרי סעיף 51 לפקודה יבוא – "ערעור על החלטה להסיר חיסיון "ערעור על החלטה להסיר חיסיון "ערעור על החלטה להסיר חיסיון 51א. (א) הסיר בית המשפט חיסיון לפי סעיפים 49, 50 או 50א, חרף התנגדותו של בעל החיסיון, רשאי בעל החיסיון לערור על החלטה זו לבית משפט שלערעור, בתוך 15 יום. (ב) ביצוע החלטת בית המשפט להסיר את החיסיון יעוכב למשך 15 יום, ואם הוגש ערר, עד למתן החלטה בערר. (ג) בית המשפט שלערעור ידון בערר בדן יחיד ובדלתיים סגורות.".