הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2157837
הכנסת העשרים וארבע
יוזמת: חברת הכנסת מרב מיכאלי
______________________________________________
פ/1249/24
הצעת חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (תיקון – תקופת צינון לנושאי משרה בכירה בשירות הציבור), התשפ"א–2021
דברי הסבר
חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–1969, קובע מספר הגבלות שחלות על עובדי ציבור לאחר פרישתם.
סעיף 4 לחוק קובע הגבלה על מי שפרש משירות ציבורי לקבל זכות ובכלל זה, איסור קבלת משרה כשכיר, ממי שנזקק במהלך עסקיו להחלטתו של הפורש, במהלך שירותו הציבורי.
עם זאת, סעיף 4(ג) לחוק קובע שלושה מקרים בהם לא תחול ההגבלה האמורה: עברה שנה מיום פרישתו של העובד (שנת צינון), הוועדה למען היתרים אישרה שעברו שנתיים מיום גמר טיפולו של העובד בהחלטה או בהמלצה או לחילופין הוגשה בקשה למתן היתר לקבלת הזכות לפני תום תקופת הצינון והבקשה אושרה.
כיום אנו עדים למקרים רבים בהם עובדים בכירים בשירות הציבורי, שפרשו מתפקידם הציבורי, עוברים זמן קצר לאחר פרישתם למלא תפקידי מפתח בשוק הפרטי במגזרים שהם היו אמונים על פיקוחם במסגרת תפקידם הציבורי, עד כדי עבודה בגופים שהם היו ממונים ישירות על פיקוחם. תופעה זו, המכונה "הדלת המסתובבת", היא תופעה שכיחה שאינה מקבלת כיום מענה אפקטיבי במסגרת החקיקה הקיימת ומעוררת בשיח הציבורי ביקורת חריפה וטענות קשות של חשש לניגוד עניינים ופגיעה באתיקה הציבורית. מחקרים מראים כי הצורך לתת מענה לתופעת ה"דלת המסתובבת" הוביל ברחבי העולם לחקיקה נרחבת (עו"ד גלעד נוה "סוגיות במעבר עובדי ציבור למגזר פרטי – סקירה משווה", הלשכה המשפטית, תחום חקיקה ומחקר משפטי. נכתב עבור חבר הכנסת מיקי רוזנטל, 2013), לרבות חקיקה פרטנית, שבמרכזה יצירת מנגנון של תקופת צינון. כך למשל, בארה"ב, המובילה בחקיקה פרטנית עבור משרות שונות בסולם הדירוג המינהלי, חל איסור מוחלט על נושא משרה שעזב את תפקידו בממשל האמריקני לייצג בפני רשויות בנושאים פרטניים שבהם היה מעורב באופן אישי ומהותי (18 U.S.C § 207(a)(1).).
בתוספת לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959 (להלן – חוק המינויים), מפורטת רשימת משרות בכירות בשירות הציבורי הכוללת, בין היתר, את הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון, הממונה על התקציבים וכיוצא בזה.
כדי לתת מענה לתופעה מוצע להרחיב את תקופת הצינון הקיימת כיום בחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–1969, לתקופה של שלוש שנים עבור מי שכיהן כנושא משרה בכירה, כמפורט בתוספת לחוק המינויים, וכן עבור מי שכיהן כסגנו, שבה יהיה מנוע מלהתמנות לתפקיד בשוק הפרטי אצל גופים שהיו תחת פיקוחו בתפקידו הציבורי. זאת, כדי למנוע ניגוד עניינים, לשפר את תקינות המינהל הציבורי ולהבטיח את אמון הציבור במקבלי ההחלטות במגזר הציבורי.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (פ/933/18), ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (פ/542/19) ועל ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי (פ/2862/19).
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי וקבוצת חברי הכנסת (פ/2730/20) ועל שולחן הכנסת העשרים ושתיים ועל שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי (פ/1223/22; פ/665/23).
הצעת החוק זהה לפ/665/23 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ג בסיוון התשפ"א (24.05.2021)
תיקון סעיף 4 1. בחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–1969, בסעיף 4, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: בחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–1969, בסעיף 4, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), מי שפרש משירות הציבור והיה נושא משרה מן המשרות המפורטות בתוספת לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959, או כיהן כסגן נושא משרה כאמור, לא יקבל זכות מאדם שנזקק במהלך עסקיו להחלטתו בתחום הסמכות האמורה בסעיף זה, ובלבד שלא חל אחד מאלה: "(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), מי שפרש משירות הציבור והיה נושא משרה מן המשרות המפורטות בתוספת לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959, או כיהן כסגן נושא משרה כאמור, לא יקבל זכות מאדם שנזקק במהלך עסקיו להחלטתו בתחום הסמכות האמורה בסעיף זה, ובלבד שלא חל אחד מאלה:
(1) עברו שלוש שנים מיום פרישתו;
(2) הוועדה שהוקמה לפי סעיף 11 אישרה שעברו שלוש שנים מיום גמר טיפולו בהחלטה או בהמלצה."