הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2157479 הכנסת העשרים וארבע יוזמת: חברת הכנסת תמר זנדברג ______________________________________________ פ/1195/24 הצעת חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (תיקון – איסור על מתן היתרים או פטורים למשרתים בכוחות הביטחון ובמשרד הביטחון), התשפ"א–2021 דברי הסבר המשרתים בכוחות הביטחון ובמשרד הביטחון עוסקים בחיי אדם ופעולותיהם משליכות על זכויות אדם. ישנה תופעה שבה המשרתים בכוחות הביטחון ובמשרד הביטחון מבקשים מיד עם פרישתם לתעל את ניסיונם בשירות הציבור לטובת חברות ביטחוניות, בישראל או בחו"ל או לעיסוק בתחום הייצוא הביטחוני באופן עצמאי. לפי נתונים שנמסרו ממשרד הביטחון במסגרת הדיון בעתירת חופש מידע בשנת 2013 (עת"מ 36413-04-13), במרשם הייצוא הביטחוני היו רשומים אז כ-6,800 יצואנים ביטחוניים, רובם ככולם יוצאי מערכת הביטחון, כ-1,000 חברות פרטיות וכ-300 עוסקים מורשים. למעשה, קיימת "דלת מסתובבת" שבה אנשי כוחות הביטחון ומשרד הביטחון לשעבר, עוברים לשוק הביטחוני הפרטי, וחלקם אף חוזרים בהמשך לשרת בכוחות הביטחון ובמשרד הביטחון בתפקידים שונים. בשנים האחרונות נחשפו מספר פרשות שחיתות חמורות ביותר, אשר בכירים לשעבר ממערכת הביטחון ומצה"ל היו מעורבים או חשודים במעורבות בהן. בין היתר, בעניין "פרשת הצוללות", פרשת השחיתות בגיאורגיה, פרשת "630" בעניין התעשייה האווירית, ולאחרונה פורסמה פרשה חמורה נוספת, שחשודים בה גם  קציני צה"ל, בחשד לעבירות שוחד ומרמה מול חברה המשמשת כספקית של מערכת הביטחון. נוכח הצטברות הפרשות, צוטט האלוף במילואים גדי שמני בכתבה באתרNRG מיום 26/10/2017: "התופעה הזו צריכה להעלות שאלות, איך פתאום בצבר מסוים של חברות יש כל כך הרבה בכירים מהמערכת הצבאית. אני אומר זאת מבלי להצביע ולהאשים גורם מסוים - צריך לשאול את השאלה הפשוטה – מה קורה כאן". כך גם, [אף שלא הוגש כתב אישום בעניין זה,] חלק משמעותי ב"פרשת הרפז" היה קשור לפעילותו כיצואן ביטחוני. על פי דוח מבקר המדינה מינואר 2013, מאז שחרורו מצה"ל קיים הרפז קשרים עם בעלי תפקידים במשרד הביטחון במסגרת פעילותו העסקית בייצוא ובשיווק ביטחוניים, בין השאר, עם בעלי תפקידים באגף הפיקוח על הייצוא (אפ"י), במינהל הרכש, במשרד קצין הביטחון של משרד הביטחון, באגף משאבי אנוש, באגף הכספים ובמשלחת הקניות (מש"ן) בארה"ב. מנכ"ל משרד הביטחון דאז, אלוף (מיל') אודי שני, מינה ועדת בדיקה מנהלתית לבחינת התנהלות הגורמים במשרד הביטחון מול הרפז, בראשות תא"ל (מיל') שמואל צוקר, המכונה "ועדת צוקר". ביום 2.1.2011 פורסם בעיתון הארץ, כי ועדת צוקר חשפה ליקויים חמורים ובעיות פיקוח באשר לחלוקת היתרים לייצוא ביטחוני לחו"ל לקצינים בכירים במילואים. מעיון בהחלטות הוועדה למתן היתרים ופטורים, שהוקמה מכוח סעיף 11 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–1969 (להלן – החוק), עולה כי למעט המקרים החריגים שבחריגים, ככלל, המדינה נענית לבקשות למתן פטור, להיתרים ולקיצור תקופת הצינון, ולכל היותר מציבה תנאים מסוימים. הוועדה נוהגת לקבל את עמדת המדינה כפי שהיא. בהקשר זה, יצוין כי הגורמים המייצגים את עמדת המדינה בוועדה, כאשר מדובר במבקשים להיתר או פטור שפרשו משירות בצה"ל או במשטרה, הינם הפרקליטות הצבאית והלשכה המשפטית של המשטרה בהתאמה. בעניין זה חלים אותם הטעמים שנזכרו בדברי ההסבר להצעת חוק תקופת צינון למשרתים בכוחות הביטחון (תיקוני חקיקה), התשס"ז–2006 שחוקקה והאריכה את תקופת הצינון לעניין בחירה לכנסת לפרק זמן של שלוש שנים מיום שחרורם משירות של ראשי כוחות הביטחון: "הרחבת המגבלות על זכותם של ראשי כוחות הביטחון להיבחר לכנסת נועדה להבטיח את אופיין הבלתי תלוי של מערכות הביטחון. בהתמודדותו בבחירות לכנסת או בכהונתו כשר של מי שלבש מדים זמן קצר קודם לכן טמון החשש שמא החלטותיו במסגרת תפקידו הצבאי או הביטחוני זה לא כבר הושפעו מהשקפותיו הפוליטיות, אשר עם צירופו לרשימת מועמדים לקראת הבחירות ניתן להן פומבי. השמירה על אי-תלותן של מערכות הביטחון מצדיקה הקפדה עם נושאי הדרגות הבכירות ביותר, המוכרים לכלל הציבור, ומחייבת להחיל עליהם תקופת צינון ארוכה מזו הקיימת כיום". לפיכך מוצע לקבוע כי הוועדה לא תיתן היתר או פטור לפי החוק למי שפרש משירות בצבא הגנה לישראל, במשטרה, בשירות בתי הסוהר, בשירות הביטחון הכללי, במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים או במשרד הביטחון אם טרם חלפה שנה מיום הפרישה. בענייננו, ההצעה אינה מבחינה בין בעלי תפקידים בכירים ובין בעלי תפקידים זוטרים, שכן, כל אדם המשרת בכוחות הביטחון ובמשרד הביטחון עוסק בדיני נפשות או משפיע עליהם. עצם הפנייה של מבקש לוועדה לקבל פטור או היתר, כדי לעסוק בפעולות המנויות בחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז–2007, מעידה כי קיימת התנגשות מסוימת עם מגבלות הצינון (אחרת המבקש מלכתחילה לא היה פונה לוועדה). לכן, אין באישור הפורמלי של הוועדה או בקביעת מגבלות ותנאים על ידה, כדי להבטיח את השמירה על האופי הבלתי תלוי של המשרתים בכוחות הביטחון ובמשרד הביטחון. זאת ועוד, היכולת לעקוב ולפקח על עמידת מקבלי קיצור תקופת הצינון בתנאים שקבעה להם הוועדה, מוגבלת ביותר, בוודאי אם הם מועסקים על ידי חברה ביטחונית בחו"ל. בהקשר זה יצוין כי, לפי דוח שנתי 58ב של מבקר המדינה לשנת 2007, מאז חוקק החוק בשנת 1969 לא הוגש כתב אישום פלילי בגין הפרת החוק: "בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי מעולם לא הוגש כתב אישום פלילי בגין הפרת חוק הצינון, ובלשונה של פרקליטת מחוז תל-אביב (פלילי) דאז בעניינו של קצין רכש שפרש מצה"ל ולא פנה לוועדת היתרים: "חשוב לציין כי מעולם לא הוגש כתב אישום על הסעיף הנ"ל וכלל איננו בטוחים ש... צריך להיות הראשון שעומד לדין על כך במדינת ישראל, גם אם יש ראיות ברורות שעבר עבירה... יתרה מזאת, נשאלה השאלה החשובה מכל, האם רב סרן זה צריך להיות הראשון לתת את הדין על עבירה שבכירים וחשובים ממנו בצבא, במשרד הביטחון ובמשרדים ממשלתיים רבים אחרים (כמו למשל משרד האוצר) עושים כמעשי שגרה (יש לכך דוגמאות אינספור, ידועות יותר או ידועות פחות)". להטלת מגבלת צינון ישנה גם חשיבות מבחינת מניעה והרתעה לחברות הביטחוניות בישראל ובחו"ל, שלא ינסו להשפיע על שיקול הדעת של המשרתים בכוחות הביטחון ובמשרד הביטחון. אין בהצעה זו כדי לגרום פגיעה לא כדין או רטרואקטיבית בחופש העיסוק של המשרתים בכוחות הביטחון ובמשרד הביטחון, שכן מגבלות הצינון נקבעו בחוק ובתקנות זה מכבר, וממילא לא היה להם יסוד להסתמכות כי הוועדה תיתן להם פטור או היתר לחרוג ממגבלות הצינון (אף אם בפועל הוועדה נוהגת לקבל את עמדת המדינה, שכאמור מסכימה לבקשות לקיצור תקופת הצינון ורק לעיתים מוסיפה תנאים). זאת ועוד, ההצעה אינה מבטלת לחלוטין את האפשרות לקיצור תקופת הצינון, אלא מאמצת את המודל בארה"ב, שם תקופת הצינון הכי קצרה שקבועה בחקיקה הפדרלית נמשכת שנה (18 U.S.C sec 207). הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חברת הכנסת תמר זנדברג (פ/1849/23). הצעת החוק זהה לפ/1849/23 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ג בסיוון התשפ"א (24.05.2021) הוספת סעיף 14ב 1. בחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–1969, אחרי סעיף 14א יבוא: בחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–1969, אחרי סעיף 14א יבוא: בחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–1969, אחרי סעיף 14א יבוא: "אי מתן היתר או פטור בתוך שנה מהפרישה 14ב. הוועדה לא תיתן היתר או פטור לפי חוק זה למי שפרש משירות בצבא-הגנה לישראל, במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר, בשירות הביטחון הכללי, במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים או במשרד הביטחון, אם טרם חלפה שנה מיום הפרישה והמבקש מעוניין להעביר ידע ביטחוני או לתת שירות ביטחוני או לעסוק בפעולות המנויות בסעיף 15 לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז–2007, בין אם הידע הביטחוני או השירות הביטחוני כאמור מיועדים לאזרח ישראלי, לתושב ישראל או למי שאינו אזרח ישראלי או תושב ישראל, ובין אם הם מיועדים לתאגיד ישראלי או לתאגיד חוץ, כהגדרתם בחוק האמור."