הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2157783
הכנסת העשרים וארבע
יוזמת: חברת הכנסת מרב מיכאלי
______________________________________________
פ/1227/24
הצעת חוק למניעת כפייה מינית, התשפ"א–2021
דברי הסבר
הצעת החוק מגדירה באופן שיטתי ומלא את כל רצף העבירות המיניות, כמו גם את העוולות האזרחיות הצומחות מכל סוגי הכפייה המינית. הצעת החוק מציעה להחליף את סעיפי חוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – חוק העונשין) העוסקים באינוס, ב"מעשה מגונה" וב"מעשה סדום" בחוק נפרד, עצמאי, בעל היגיון ההולם את ישראל במאה העשרים ואחת. חוק מוצע זה מגן על כבוד האדם וחירותו, מבטיח את זכות האדם על גופו ומקדם את שוויון זכויותיה של האישה. הוא משבץ את האיסורים על התנהגויות שמוגדרות כיום כאינוס, "מעשה מגונה" ו"מעשה סדום" בסקלה קוהרנטית אחת עם האיסורים על ההתנהגויות המוגדרות כהטרדות מיניות.
מזה למעלה מעשרים שנה הולך המשפט הישראלי ומתנתק ממורשת הגדרת האינוס של המשפט המקובל המסורתי ומדגיש את זכותה המלאה של האישה לשלוט בגופה ולהחליט עם מי, כיצד ומתי תקיים מגע מיני. כך, למשל, ביטול דרישת השימוש בכוח בהגדרת האינוס בשנת 2001 במסגרת תיקון 61 לחוק העונשין מביעה את כוונת המחוקק לחזק את האוטונומיה של האישה ואת ריבונותה על גופה ועל מיניותה.
במקביל, בארצות המשפט המקובל האחרות חלו שינויים מעמיקים ומתקדמים עוד יותר בהגדרת עבירת האינוס. כך, למשל, בקנדה בוצעו שינויי חקיקה מרחיקי לכת בסוף שנות התשעים של המאה העשרים. גם באנגליה, שהחוק הישראלי נוהג ללכת בעקבותיה בתחום משפטי זה, נחקקה בשנת 2003 רפורמה מרחיקת לכת, במסגרתה נוסחו מחדש, ביסודיות ובפרוטרוט, כל יסודותיה של עבירת האינוס.
הגדרת האינוס במתכונתה הנוכחית בחוק העונשין הישראלי לוקה בשני ליקויים מרכזיים: (1) יסוד ההסכמה, שהוא לב עבירת האינוס, אינו מוגדר. (2) אין התייחסות מפורשת לנסיבות בהן יכול נאשם להעלות טענת הגנה לפיה טעה לחשוב שהמתלוננת הביעה הסכמה, שעה שבפועל הסכמה כזו לא הובעה. ליקויים מהותיים, יסודיים, אלה הוצגו פעמים רבות על ידי בתי המשפט הישראליים, כמו גם על ידי מרבית המלומדים אשר כותבים על עבירת האינוס ומנתחים אותה. שופטי ישראל, כמו גם המשפטנים האקדמיים, מצביעים מזה שנים על הקשיים הנגרמים עקב שני הליקויים המרכזיים הללו, המובילים לפגיעות קשות במתלוננות על פגיעות מיניות ומחבלים בהליך עשיית הצדק.
במסגרת הרפורמות המקיפות בתחום עבירות המין הן בקנדה והן באנגליה, המחוקקים נתנו את דעתם על שתי הנקודות הללו, ונוסחי החוקים החדשים מתמודדים עמן ביסודיות ובמקצועיות. הצעת החוק הנוכחית נעזרת בחקיקה האנגלית, בחקיקה הקנדית, בפסיקה הישראלית ובכתיבה האקדמית הישראלית כדי להציע טיפול שיטתי ומקיף אשר מתמודד עם הקשיים הקיימים, ומציע להם פתרונות ההולמים את המציאות המשפטית הישראלית ואת רוח הזמן.
הצעת החוק הנוכחית מגדירה מחדש את הקשר בין אינוס ובין העבירות המכונות כיום "מעשה מגונה" ו"מעשה סדום". במקום שלוש העבירות הקיימות, הצעת החוק מגדירה עבירת יסוד חדשה המכונה "כפייה מינית", ומגדירה אינוס ככפייה מינית המכילה גם חדירה (בין שזו חדירה וגינלית ובין שזו חדירה לפי הטבעת או לפיו של אדם). הנסיבות שנקבעו בעבירה של כפייה מינית מבוססות גם על ההגדרה החדשה של פרופ' קתרין מקינון, המשפטנית האמריקאית המובילה בעולם בתחום זה.
כפייה מינית ואינוס מוגדרים כ"שימוש" בגופה או בנוכחותה של אישה (לרבות איש), וזאת כדי להדגיש את ההבדל המהותי העמוק בין קשר מיני רצוי לשני הצדדים לבין מעשה באמצעותו אדם אחד משתמש באדם אחר כאילו היה חפץ לשימוש מיני. התנהגות זו שונה מהותית מהתנהגות מינית הדדית של שני משתתפים המעוניינים בקשר המיני, ולכן היא אינה מכונה "מגע מיני", אלא "שימוש בעל אופי מיני".
ההצעה מבקשת לבטל את ההתמקדות במושג ההסכמה או הבחירה החופשית, שמובילות בפרקטיקה המשפטית למצבים של "אונס שני" של נשים בחקירות בבתי המשפט, ולהחליפה בבחינת נסיבות חיצוניות של המקרה. מתוך כך, מוגדרת כפייה מינית כ"שימוש בעל אופי מיני בגופה של אישה או בנוכחותה בנסיבות שיש בהן איום, סחיטה, דרישת שוחד או שימוש בכוח או הונאה יסודית, או ניצול לרעה של סמכות, אמון, תלות או פגיעות".
הצעת החוק מוחקת מספר החוקים הישראלי ביטויים ארכאיים, מוסרניים ומשפילים (כמו "מעשה סדום" ו"מעשה מגונה"), ומחליפה אותם בשפה מדויקת ועדכנית, אשר קוראת לדברים בשמם ומבהירה את השלילה שבהתנהגויות האסורות. כך, למשל, המושג הארכאי "בעילה", המכיל קונוטציה של סחר בבני אדם, מוחלף במושגים נקיים כמו "חדירה פיזית בעלת אופי מיני".
הצעת החוק מבהירה את הקשר בין העבירה החדשה, "כפייה מינית", לבין "הטרדה מינית": הטרדה מינית היא סוג של כפייה מינית המכיל שימוש שאינו פיזי בגופה של אישה בצורת הצעות או התייחסויות מיניות חוזרות ונשנות שהיא אינה רוצה בהן או ביזוי והשפלה מיניים. הצעת החוק החדשה משלבת בתוכה את הוראות החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–1998 (להלן – החוק למניעת הטרדה מינית).
בנוסף לכך, ההצעה מבהירה את הקשר בין העבירות המיניות הפליליות ובין העוולות האזרחיות הכרוכות בהן. אינוס, "מעשה סדום" ו"מעשה מגונה" מכוננים, גם כיום, עוולות אזרחיות. ואולם מרבית המתלוננות והמתלוננים אינם מודעים לנקודה זו, וממעטים להשתמש בדין האזרחי בהקשר זה. הפנייה אל הדין האזרחי חשובה ביותר, ואין חולק שיש לעודדה. הצעת החוק הנוכחית מבהירה את הקשר בין החוק הפלילי והאזרחי בנקודה זו ומאפשרת למתלוננת ולמתלונן לבחור אם לפנות לחוק הפלילי, לאזרחי, או לשניהם.
לסיכום, הצעת החוק מוציאה את הטיפול בעבירות של כפייה מינית מחוק העונשין ומייחדת להן חוק נפרד, אשר מגדיר גם את העוולות הנזיקיות הרלבנטיות, כפי שנעשה ביחס לעבירות הטרדה מינית בחוק למניעת הטרדה מינית. בהגדרות החדשות המוצעות לעבירות המין, ההצעה מכבדת את הביקורת שהושמעה על ידי שופטי ישראל ועל ידי מרבית הכותבים האקדמיים בתחום, ונעזרת ברפורמות חקיקה שנערכו בארצות משפט מקובל אחרות. הצעת החוק מבטאת ומקדמת את ערכי השוויון וכבוד האדם ומאפשרת להרשיע נאשמים בביצוע עבירות מין כאשר רגש הצדק של הקהילה בישראל דורש זאת והגדרות החוק הקיימות, הארכאיות, אינן מאפשרות. זאת, מכיוון שסעיפי ההצעה שיטתיים, מפורטים ומדויקים, שלא כמו הנוסח הקיים, שהוא עמום, פרוץ ולא מדויק.
לתיקון המוצע השלכות על חוקים נוספים, ואלה יתוקנו בהמשך הליך חקיקתו.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי וקבוצת חברי הכנסת (פ/1921/20) ועל שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי (פ/770/23).
הצעת החוק זהה לפ/770/23 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ג בסיוון התשפ"א (24.05.2021)
הגדרות 1. בחוק זה – בחוק זה – בחוק זה – בחוק זה –
"אישה" – לרבות איש; "אישה" – לרבות איש; "אישה" – לרבות איש; "אישה" – לרבות איש;
"בשירות" – בשירות בכוחות הביטחון, מקום שאין בינם לבין המשרת בהם יחסי עובד מעסיק או בשירות לאומי; "בשירות" – בשירות בכוחות הביטחון, מקום שאין בינם לבין המשרת בהם יחסי עובד מעסיק או בשירות לאומי; "בשירות" – בשירות בכוחות הביטחון, מקום שאין בינם לבין המשרת בהם יחסי עובד מעסיק או בשירות לאומי; "בשירות" – בשירות בכוחות הביטחון, מקום שאין בינם לבין המשרת בהם יחסי עובד מעסיק או בשירות לאומי;
"הראה" – במילים או בהתנהגות, ובלבד שלא היה ספק סביר לגבי משמעות ההתנהגות; "הראה" – במילים או בהתנהגות, ובלבד שלא היה ספק סביר לגבי משמעות ההתנהגות; "הראה" – במילים או בהתנהגות, ובלבד שלא היה ספק סביר לגבי משמעות ההתנהגות; "הראה" – במילים או בהתנהגות, ובלבד שלא היה ספק סביר לגבי משמעות ההתנהגות;
"התייחסות" – בכתב, בעל פה, באמצעות מוצג חזותי או שמיעתי, לרבות באמצעות מחשב או חומר מחשב, או בהתנהגות; "התייחסות" – בכתב, בעל פה, באמצעות מוצג חזותי או שמיעתי, לרבות באמצעות מחשב או חומר מחשב, או בהתנהגות; "התייחסות" – בכתב, בעל פה, באמצעות מוצג חזותי או שמיעתי, לרבות באמצעות מחשב או חומר מחשב, או בהתנהגות; "התייחסות" – בכתב, בעל פה, באמצעות מוצג חזותי או שמיעתי, לרבות באמצעות מחשב או חומר מחשב, או בהתנהגות;
"חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז–1977; "חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז–1977; "חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז–1977; "חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז–1977;
"חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה" – חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988; "חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה" – חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988; "חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה" – חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988; "חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה" – חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988;
"כוחות הביטחון" – צבא ההגנה לישראל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר וארגוני הביטחון האחרים של המדינה; "כוחות הביטחון" – צבא ההגנה לישראל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר וארגוני הביטחון האחרים של המדינה; "כוחות הביטחון" – צבא ההגנה לישראל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר וארגוני הביטחון האחרים של המדינה; "כוחות הביטחון" – צבא ההגנה לישראל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר וארגוני הביטחון האחרים של המדינה;
"מחשב" ו"חומר מחשב" – כהגדרתם בחוק המחשבים, התשנ"ה–1995; "מחשב" ו"חומר מחשב" – כהגדרתם בחוק המחשבים, התשנ"ה–1995; "מחשב" ו"חומר מחשב" – כהגדרתם בחוק המחשבים, התשנ"ה–1995; "מחשב" ו"חומר מחשב" – כהגדרתם בחוק המחשבים, התשנ"ה–1995;
"מסגרת יחסי עבודה" – מקום העבודה או מקום אחר שבו מתנהלת פעילות מטעם המעסיק, תוך כדי העבודה, או תוך ניצול מרות ביחסי העבודה בכל מקום שהוא; "מסגרת יחסי עבודה" – מקום העבודה או מקום אחר שבו מתנהלת פעילות מטעם המעסיק, תוך כדי העבודה, או תוך ניצול מרות ביחסי העבודה בכל מקום שהוא; "מסגרת יחסי עבודה" – מקום העבודה או מקום אחר שבו מתנהלת פעילות מטעם המעסיק, תוך כדי העבודה, או תוך ניצול מרות ביחסי העבודה בכל מקום שהוא; "מסגרת יחסי עבודה" – מקום העבודה או מקום אחר שבו מתנהלת פעילות מטעם המעסיק, תוך כדי העבודה, או תוך ניצול מרות ביחסי העבודה בכל מקום שהוא;
"קבלן כוח אדם" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו–1996; "קבלן כוח אדם" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו–1996; "קבלן כוח אדם" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו–1996; "קבלן כוח אדם" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו–1996;
"קטין" – אדם שטרם מלאו לו 18 שנים; "קטין" – אדם שטרם מלאו לו 18 שנים; "קטין" – אדם שטרם מלאו לו 18 שנים; "קטין" – אדם שטרם מלאו לו 18 שנים;
"קרוב משפחה" – הורה, בן זוג של הורה, אח או אחות, לרבות חורגים ובני זוגם הנשואים, גיס וגיסה, סב וסבתא ובני זוגם, בן דוד או דודה ובת דוד או דודה ובני זוגם הנשואים; "קרוב משפחה" – הורה, בן זוג של הורה, אח או אחות, לרבות חורגים ובני זוגם הנשואים, גיס וגיסה, סב וסבתא ובני זוגם, בן דוד או דודה ובת דוד או דודה ובני זוגם הנשואים; "קרוב משפחה" – הורה, בן זוג של הורה, אח או אחות, לרבות חורגים ובני זוגם הנשואים, גיס וגיסה, סב וסבתא ובני זוגם, בן דוד או דודה ובת דוד או דודה ובני זוגם הנשואים; "קרוב משפחה" – הורה, בן זוג של הורה, אח או אחות, לרבות חורגים ובני זוגם הנשואים, גיס וגיסה, סב וסבתא ובני זוגם, בן דוד או דודה ובת דוד או דודה ובני זוגם הנשואים;
"שירות לאומי" – כמשמעותו בפסקה (3)(ב) להגדרה "ילד" שבסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995. "שירות לאומי" – כמשמעותו בפסקה (3)(ב) להגדרה "ילד" שבסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995. "שירות לאומי" – כמשמעותו בפסקה (3)(ב) להגדרה "ילד" שבסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995. "שירות לאומי" – כמשמעותו בפסקה (3)(ב) להגדרה "ילד" שבסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995.
מטרה 2. מטרתו של חוק זה לאסור כפייה והטרדה מינית כדי להגן על כבודו של אדם, על חירותו ועל פרטיותו וכדי לקדם שוויון בין המינים. מטרתו של חוק זה לאסור כפייה והטרדה מינית כדי להגן על כבודו של אדם, על חירותו ועל פרטיותו וכדי לקדם שוויון בין המינים. מטרתו של חוק זה לאסור כפייה והטרדה מינית כדי להגן על כבודו של אדם, על חירותו ועל פרטיותו וכדי לקדם שוויון בין המינים. מטרתו של חוק זה לאסור כפייה והטרדה מינית כדי להגן על כבודו של אדם, על חירותו ועל פרטיותו וכדי לקדם שוויון בין המינים.
כפייה מינית, אינוס, הטרדה מינית, התנהגות מינית נצלנית והתנכלות 3. (א) כפייה מינית היא אחד מאלה: (א) כפייה מינית היא אחד מאלה: (א) כפייה מינית היא אחד מאלה: (א) כפייה מינית היא אחד מאלה:
(1) שימוש בעל אופי מיני בגופה של אישה או בנוכחותה בנסיבות שיש בהן איום, סחיטה, דרישת שוחד, שימוש בכוח, הונאה יסודית או ניצול לרעה של סמכות, מרות, אמון, תלות או פגיעות; (1) שימוש בעל אופי מיני בגופה של אישה או בנוכחותה בנסיבות שיש בהן איום, סחיטה, דרישת שוחד, שימוש בכוח, הונאה יסודית או ניצול לרעה של סמכות, מרות, אמון, תלות או פגיעות; (1) שימוש בעל אופי מיני בגופה של אישה או בנוכחותה בנסיבות שיש בהן איום, סחיטה, דרישת שוחד, שימוש בכוח, הונאה יסודית או ניצול לרעה של סמכות, מרות, אמון, תלות או פגיעות;
(2) אינוס, שהוא כפייה מינית כאמור בפסקה (1), הכוללת חדירה פיזית בעלת אופי מיני; לעניין זה, "חדירה פיזית בעלת אופי מיני" – כל מידה של החדרת איבר מין זכרי, איבר גוף אחר או חפץ אל תוך איבר מין נקבי, או אל פי הטבעת, או כל מידה של החדרת איבר מין זכרי לפיה של אישה; (2) אינוס, שהוא כפייה מינית כאמור בפסקה (1), הכוללת חדירה פיזית בעלת אופי מיני; לעניין זה, "חדירה פיזית בעלת אופי מיני" – כל מידה של החדרת איבר מין זכרי, איבר גוף אחר או חפץ אל תוך איבר מין נקבי, או אל פי הטבעת, או כל מידה של החדרת איבר מין זכרי לפיה של אישה; (2) אינוס, שהוא כפייה מינית כאמור בפסקה (1), הכוללת חדירה פיזית בעלת אופי מיני; לעניין זה, "חדירה פיזית בעלת אופי מיני" – כל מידה של החדרת איבר מין זכרי, איבר גוף אחר או חפץ אל תוך איבר מין נקבי, או אל פי הטבעת, או כל מידה של החדרת איבר מין זכרי לפיה של אישה;
(3) הטרדה מינית, שהיא כל אחד ממעשים אלה: (3) הטרדה מינית, שהיא כל אחד ממעשים אלה: (3) הטרדה מינית, שהיא כל אחד ממעשים אלה:
(א) הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, או התייחסויות חוזרות המופנות לאישה המתמקדות במיניותה, אשר נעשות בנסיבות כאמור בפסקה (1); (א) הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, או התייחסויות חוזרות המופנות לאישה המתמקדות במיניותה, אשר נעשות בנסיבות כאמור בפסקה (1);
(ב) הצעות חוזרות בעלות אופי מיני או התייחסויות חוזרות המופנות לאישה, המתמקדות במיניותה, כאשר אותה אישה הראתה למטריד כי אינה מעוניינת בהתייחסויות האמורות; (ב) הצעות חוזרות בעלות אופי מיני או התייחסויות חוזרות המופנות לאישה, המתמקדות במיניותה, כאשר אותה אישה הראתה למטריד כי אינה מעוניינת בהתייחסויות האמורות;
(ג) התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאישה ביחס למינה או למיניותה, לרבות נטייתה המינית; (ג) התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאישה ביחס למינה או למיניותה, לרבות נטייתה המינית;
(ד) פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אישה, המתמקד במיניותה, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האישה או לבזותה ולא ניתנה הסכמתה לפרסום, ואולם במשפט פלילי או אזרחי לפי פסקה זו תהא זו הגנה טובה למפרסם אם מתקיים אחד מאלה: (ד) פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אישה, המתמקד במיניותה, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האישה או לבזותה ולא ניתנה הסכמתה לפרסום, ואולם במשפט פלילי או אזרחי לפי פסקה זו תהא זו הגנה טובה למפרסם אם מתקיים אחד מאלה:
(1) הפרסום נעשה בתום לב, בשים לב לנסיבות הפרסום, תוכנו, צורתו, היקפו ומטרתו;
(2) הפרסום נעשה למטרה כשרה;
(3) יש בפרסום עניין ציבורי המצדיק אותו בנסיבות העניין, ובלבד שאינו כוזב, או שהוא הבעת דעה או ביקורת על בעל תפקיד ציבורי בקשר לתפקידו, והפרסום לא חרג מתחום הסביר לשם השגת מטרתו;
בפסקה זו, "תצלום, סרט או הקלטה" – לרבות עריכה או שילוב של כל אחד מהם, ובלבד שבנסיבות העניין ניתן לזהות את האדם. בפסקה זו, "תצלום, סרט או הקלטה" – לרבות עריכה או שילוב של כל אחד מהם, ובלבד שבנסיבות העניין ניתן לזהות את האדם.
(ב) (1) התנהגות מינית נצלנית היא התנהגות גופנית בעלת אופי מיני, שאינה כפייה מינית, עם אישה שהיא צעירה מגיל 16. (1) התנהגות מינית נצלנית היא התנהגות גופנית בעלת אופי מיני, שאינה כפייה מינית, עם אישה שהיא צעירה מגיל 16. (1) התנהגות מינית נצלנית היא התנהגות גופנית בעלת אופי מיני, שאינה כפייה מינית, עם אישה שהיא צעירה מגיל 16.
(2) באישום בהתנהגות כאמור בסעיף קטן (1), אם מלאו לאישה 14 שנים, תהיה זו הגנה לנאשם שהבדל הגילים בינו לבינה אינו עולה על שלוש שנים. (2) באישום בהתנהגות כאמור בסעיף קטן (1), אם מלאו לאישה 14 שנים, תהיה זו הגנה לנאשם שהבדל הגילים בינו לבינה אינו עולה על שלוש שנים. (2) באישום בהתנהגות כאמור בסעיף קטן (1), אם מלאו לאישה 14 שנים, תהיה זו הגנה לנאשם שהבדל הגילים בינו לבינה אינו עולה על שלוש שנים.
(3) באישום לפי סעיף קטן (א) חזקה על הנאשם שידע את גיל האישה. (3) באישום לפי סעיף קטן (א) חזקה על הנאשם שידע את גיל האישה. (3) באישום לפי סעיף קטן (א) חזקה על הנאשם שידע את גיל האישה.
(ג) התנכלות היא פגיעה מכל סוג שהוא שמקורה בכפייה מינית או בתלונה או בתביעה שהוגשו על כפייה מינית. (ג) התנכלות היא פגיעה מכל סוג שהוא שמקורה בכפייה מינית או בתלונה או בתביעה שהוגשו על כפייה מינית. (ג) התנכלות היא פגיעה מכל סוג שהוא שמקורה בכפייה מינית או בתלונה או בתביעה שהוגשו על כפייה מינית. (ג) התנכלות היא פגיעה מכל סוג שהוא שמקורה בכפייה מינית או בתלונה או בתביעה שהוגשו על כפייה מינית.
נסיבות מחמירות 4. נסיבות מחמירות הן כל אחת מאלה: נסיבות מחמירות הן כל אחת מאלה: נסיבות מחמירות הן כל אחת מאלה: נסיבות מחמירות הן כל אחת מאלה:
(1) כאשר המעשה נעשה בנוכחות אדם או אנשים אחרים; (1) כאשר המעשה נעשה בנוכחות אדם או אנשים אחרים; (1) כאשר המעשה נעשה בנוכחות אדם או אנשים אחרים; (1) כאשר המעשה נעשה בנוכחות אדם או אנשים אחרים;
(2) כאשר המבצע או מי מן הנוכחים נושא כלי נשק או שהוא או מי מן הנוכחים גורם לאישה לחשוב שהוא או מישהו מהם נושא נשק; (2) כאשר המבצע או מי מן הנוכחים נושא כלי נשק או שהוא או מי מן הנוכחים גורם לאישה לחשוב שהוא או מישהו מהם נושא נשק; (2) כאשר המבצע או מי מן הנוכחים נושא כלי נשק או שהוא או מי מן הנוכחים גורם לאישה לחשוב שהוא או מישהו מהם נושא נשק; (2) כאשר המבצע או מי מן הנוכחים נושא כלי נשק או שהוא או מי מן הנוכחים גורם לאישה לחשוב שהוא או מישהו מהם נושא נשק;
(3) כאשר המבצע הוא קרוב משפחה של האישה שנעשה בה שימוש מיני; (3) כאשר המבצע הוא קרוב משפחה של האישה שנעשה בה שימוש מיני; (3) כאשר המבצע הוא קרוב משפחה של האישה שנעשה בה שימוש מיני; (3) כאשר המבצע הוא קרוב משפחה של האישה שנעשה בה שימוש מיני;
(4) כאשר המעשה נעשה בהקשר של חטיפה או התעללות גופנית או נפשית נוספות על עצם השימוש המיני; (4) כאשר המעשה נעשה בהקשר של חטיפה או התעללות גופנית או נפשית נוספות על עצם השימוש המיני; (4) כאשר המעשה נעשה בהקשר של חטיפה או התעללות גופנית או נפשית נוספות על עצם השימוש המיני; (4) כאשר המעשה נעשה בהקשר של חטיפה או התעללות גופנית או נפשית נוספות על עצם השימוש המיני;
(5) כאשר המעשה גרם לחבלה, למחלה, לפגיעה גופנית או נפשית מעבר לעצם השימוש המיני או להיריון; (5) כאשר המעשה גרם לחבלה, למחלה, לפגיעה גופנית או נפשית מעבר לעצם השימוש המיני או להיריון; (5) כאשר המעשה גרם לחבלה, למחלה, לפגיעה גופנית או נפשית מעבר לעצם השימוש המיני או להיריון; (5) כאשר המעשה גרם לחבלה, למחלה, לפגיעה גופנית או נפשית מעבר לעצם השימוש המיני או להיריון;
(6) כאשר הכפייה המינית נעשתה בקטינה. (6) כאשר הכפייה המינית נעשתה בקטינה. (6) כאשר הכפייה המינית נעשתה בקטינה. (6) כאשר הכפייה המינית נעשתה בקטינה.
איסור 5. לא יבצע אדם כפייה מינית או התנהגות מינית נצלנית בזולתו ולא יתנכל לו. לא יבצע אדם כפייה מינית או התנהגות מינית נצלנית בזולתו ולא יתנכל לו. לא יבצע אדם כפייה מינית או התנהגות מינית נצלנית בזולתו ולא יתנכל לו. לא יבצע אדם כפייה מינית או התנהגות מינית נצלנית בזולתו ולא יתנכל לו.
עונשין 6. (א) המבצע כפייה מינית על ידי שימוש בגופה של אישה או בנוכחותה כאמור בסעיף 3(א)(1), דינו – מאסר שבע שנים. (א) המבצע כפייה מינית על ידי שימוש בגופה של אישה או בנוכחותה כאמור בסעיף 3(א)(1), דינו – מאסר שבע שנים. (א) המבצע כפייה מינית על ידי שימוש בגופה של אישה או בנוכחותה כאמור בסעיף 3(א)(1), דינו – מאסר שבע שנים. (א) המבצע כפייה מינית על ידי שימוש בגופה של אישה או בנוכחותה כאמור בסעיף 3(א)(1), דינו – מאסר שבע שנים.
(ב) המבצע כפייה מינית בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר עשר שנים. (ב) המבצע כפייה מינית בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר עשר שנים. (ב) המבצע כפייה מינית בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר עשר שנים. (ב) המבצע כפייה מינית בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר עשר שנים.
(ג) המבצע אינוס, דינו – מאסר שש עשרה שנים. (ג) המבצע אינוס, דינו – מאסר שש עשרה שנים. (ג) המבצע אינוס, דינו – מאסר שש עשרה שנים. (ג) המבצע אינוס, דינו – מאסר שש עשרה שנים.
(ד) המבצע אינוס בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר עשרים שנים. (ד) המבצע אינוס בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר עשרים שנים. (ד) המבצע אינוס בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר עשרים שנים. (ד) המבצע אינוס בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר עשרים שנים.
(ה) המבצע הטרדה מינית או התנכלות, דינו – מאסר שלוש שנים. (ה) המבצע הטרדה מינית או התנכלות, דינו – מאסר שלוש שנים. (ה) המבצע הטרדה מינית או התנכלות, דינו – מאסר שלוש שנים. (ה) המבצע הטרדה מינית או התנכלות, דינו – מאסר שלוש שנים.
(ו) המבצע התנהגות מינית נצלנית, דינו – מאסר שבע שנים. (ו) המבצע התנהגות מינית נצלנית, דינו – מאסר שבע שנים. (ו) המבצע התנהגות מינית נצלנית, דינו – מאסר שבע שנים. (ו) המבצע התנהגות מינית נצלנית, דינו – מאסר שבע שנים.
(ז) המבצע התנהגות מינית נצלנית בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר עשר שנים. (ז) המבצע התנהגות מינית נצלנית בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר עשר שנים. (ז) המבצע התנהגות מינית נצלנית בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר עשר שנים. (ז) המבצע התנהגות מינית נצלנית בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר עשר שנים.
(ח) המבצע התנהגות מינית נצלנית הכוללת חדירה פיזית בעלת אופי מיני, דינו – מאסר שש עשרה שנים. (ח) המבצע התנהגות מינית נצלנית הכוללת חדירה פיזית בעלת אופי מיני, דינו – מאסר שש עשרה שנים. (ח) המבצע התנהגות מינית נצלנית הכוללת חדירה פיזית בעלת אופי מיני, דינו – מאסר שש עשרה שנים. (ח) המבצע התנהגות מינית נצלנית הכוללת חדירה פיזית בעלת אופי מיני, דינו – מאסר שש עשרה שנים.
(ט) המבצע התנהגות מינית נצלנית הכוללת חדירה פיזית בעלת אופי מיני בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר עשרים שנים. (ט) המבצע התנהגות מינית נצלנית הכוללת חדירה פיזית בעלת אופי מיני בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר עשרים שנים. (ט) המבצע התנהגות מינית נצלנית הכוללת חדירה פיזית בעלת אופי מיני בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר עשרים שנים. (ט) המבצע התנהגות מינית נצלנית הכוללת חדירה פיזית בעלת אופי מיני בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר עשרים שנים.
(י) לא תהא זאת הגנה שנאשם לא ידע שהמעשה היה כפייה מינית אם הוא לא נקט צעדים לוודא שהמעשה אינו כפייה מינית, כאמור בסעיף 3. (י) לא תהא זאת הגנה שנאשם לא ידע שהמעשה היה כפייה מינית אם הוא לא נקט צעדים לוודא שהמעשה אינו כפייה מינית, כאמור בסעיף 3. (י) לא תהא זאת הגנה שנאשם לא ידע שהמעשה היה כפייה מינית אם הוא לא נקט צעדים לוודא שהמעשה אינו כפייה מינית, כאמור בסעיף 3. (י) לא תהא זאת הגנה שנאשם לא ידע שהמעשה היה כפייה מינית אם הוא לא נקט צעדים לוודא שהמעשה אינו כפייה מינית, כאמור בסעיף 3.
עונש מזערי 7. (א) הורשע אדם בעבירות לפי חוק זה, לא יפחת עונשו מרבע העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו. (א) הורשע אדם בעבירות לפי חוק זה, לא יפחת עונשו מרבע העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו. (א) הורשע אדם בעבירות לפי חוק זה, לא יפחת עונשו מרבע העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו. (א) הורשע אדם בעבירות לפי חוק זה, לא יפחת עונשו מרבע העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו.
(ב) עונש מאסר לפי סעיף קטן (א) לא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על תנאי. (ב) עונש מאסר לפי סעיף קטן (א) לא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על תנאי. (ב) עונש מאסר לפי סעיף קטן (א) לא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על תנאי. (ב) עונש מאסר לפי סעיף קטן (א) לא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על תנאי.
עוולה אזרחית 8. (א) כפייה מינית מכל סוג כאמור בסעיף 3, התנכלות והתנהגות מינית נצלנית הן עוולות אזרחיות, והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש] יחולו עליהן בכפוף להוראות חוק זה. (א) כפייה מינית מכל סוג כאמור בסעיף 3, התנכלות והתנהגות מינית נצלנית הן עוולות אזרחיות, והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש] יחולו עליהן בכפוף להוראות חוק זה. (א) כפייה מינית מכל סוג כאמור בסעיף 3, התנכלות והתנהגות מינית נצלנית הן עוולות אזרחיות, והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש] יחולו עליהן בכפוף להוראות חוק זה. (א) כפייה מינית מכל סוג כאמור בסעיף 3, התנכלות והתנהגות מינית נצלנית הן עוולות אזרחיות, והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש] יחולו עליהן בכפוף להוראות חוק זה.
(ב) בית המשפט רשאי לפסוק בשל כפייה מינית, התנכלות או התנהגות מינית נצלנית פיצוי ללא הוכחת נזק שלא יעלה על סך של 120,000 שקלים חדשים, ובשל כפייה מינית שהיא אינוס – פיצוי ללא הוכחת נזק שלא יעלה על סך של 1,000,000 שקלים חדשים; סכום זה יעודכן ב-16 בכל חודש, בהתאם לשיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד הבסיסי. (ב) בית המשפט רשאי לפסוק בשל כפייה מינית, התנכלות או התנהגות מינית נצלנית פיצוי ללא הוכחת נזק שלא יעלה על סך של 120,000 שקלים חדשים, ובשל כפייה מינית שהיא אינוס – פיצוי ללא הוכחת נזק שלא יעלה על סך של 1,000,000 שקלים חדשים; סכום זה יעודכן ב-16 בכל חודש, בהתאם לשיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד הבסיסי. (ב) בית המשפט רשאי לפסוק בשל כפייה מינית, התנכלות או התנהגות מינית נצלנית פיצוי ללא הוכחת נזק שלא יעלה על סך של 120,000 שקלים חדשים, ובשל כפייה מינית שהיא אינוס – פיצוי ללא הוכחת נזק שלא יעלה על סך של 1,000,000 שקלים חדשים; סכום זה יעודכן ב-16 בכל חודש, בהתאם לשיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד הבסיסי. (ב) בית המשפט רשאי לפסוק בשל כפייה מינית, התנכלות או התנהגות מינית נצלנית פיצוי ללא הוכחת נזק שלא יעלה על סך של 120,000 שקלים חדשים, ובשל כפייה מינית שהיא אינוס – פיצוי ללא הוכחת נזק שלא יעלה על סך של 1,000,000 שקלים חדשים; סכום זה יעודכן ב-16 בכל חודש, בהתאם לשיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד הבסיסי.
(ג) לא יזדקק בית המשפט או בית הדין לעבודה, לפי העניין, לתביעה בשל עוולה לפי סעיף זה שהוגשה לאחר שחלפה התקופה הקבועה בסעיף 5 לחוק ההתיישנות, התשי"ח–1958 מיום שנוצרה העילה, והוראות סעיפים 18א ו-18ב לחוק האמור לא יחולו על תביעה כאמור. (ג) לא יזדקק בית המשפט או בית הדין לעבודה, לפי העניין, לתביעה בשל עוולה לפי סעיף זה שהוגשה לאחר שחלפה התקופה הקבועה בסעיף 5 לחוק ההתיישנות, התשי"ח–1958 מיום שנוצרה העילה, והוראות סעיפים 18א ו-18ב לחוק האמור לא יחולו על תביעה כאמור. (ג) לא יזדקק בית המשפט או בית הדין לעבודה, לפי העניין, לתביעה בשל עוולה לפי סעיף זה שהוגשה לאחר שחלפה התקופה הקבועה בסעיף 5 לחוק ההתיישנות, התשי"ח–1958 מיום שנוצרה העילה, והוראות סעיפים 18א ו-18ב לחוק האמור לא יחולו על תביעה כאמור. (ג) לא יזדקק בית המשפט או בית הדין לעבודה, לפי העניין, לתביעה בשל עוולה לפי סעיף זה שהוגשה לאחר שחלפה התקופה הקבועה בסעיף 5 לחוק ההתיישנות, התשי"ח–1958 מיום שנוצרה העילה, והוראות סעיפים 18א ו-18ב לחוק האמור לא יחולו על תביעה כאמור.
נקיטת אמצעים בידי מעסיק 9. (א) מעסיק חייב לנקוט אמצעים סבירים, בנסיבות העניין, כדי למנוע כפייה מינית, התנכלות או התנהגות מינית נצלנית במסגרת יחסי עבודה על ידי עובדו או על ידי ממונה מטעמו אף אם אינו עובדו, ולטפל בכל מקרה כאמור, למעט אינוס, ולשם כך עליו: (א) מעסיק חייב לנקוט אמצעים סבירים, בנסיבות העניין, כדי למנוע כפייה מינית, התנכלות או התנהגות מינית נצלנית במסגרת יחסי עבודה על ידי עובדו או על ידי ממונה מטעמו אף אם אינו עובדו, ולטפל בכל מקרה כאמור, למעט אינוס, ולשם כך עליו: (א) מעסיק חייב לנקוט אמצעים סבירים, בנסיבות העניין, כדי למנוע כפייה מינית, התנכלות או התנהגות מינית נצלנית במסגרת יחסי עבודה על ידי עובדו או על ידי ממונה מטעמו אף אם אינו עובדו, ולטפל בכל מקרה כאמור, למעט אינוס, ולשם כך עליו: (א) מעסיק חייב לנקוט אמצעים סבירים, בנסיבות העניין, כדי למנוע כפייה מינית, התנכלות או התנהגות מינית נצלנית במסגרת יחסי עבודה על ידי עובדו או על ידי ממונה מטעמו אף אם אינו עובדו, ולטפל בכל מקרה כאמור, למעט אינוס, ולשם כך עליו:
(1) לקבוע דרך יעילה להגשת תלונה בשל כפייה מינית שאינה אינוס או בשל התנכלות ולבירור התלונה; (1) לקבוע דרך יעילה להגשת תלונה בשל כפייה מינית שאינה אינוס או בשל התנכלות ולבירור התלונה; (1) לקבוע דרך יעילה להגשת תלונה בשל כפייה מינית שאינה אינוס או בשל התנכלות ולבירור התלונה;
(2) לטפל ביעילות במקרה של כפייה מינית שאינה אינוס, של התנכלות או של התנהגות מינית נצלנית שידע עליהם, וכן לעשות כל שביכולתו כדי למנוע את הישנות המעשים האמורים וכדי לתקן את הפגיעה שנגרמה למתלונן עקב הכפייה, ההתנכלות או ההתנהגות המינית הנצלנית. (2) לטפל ביעילות במקרה של כפייה מינית שאינה אינוס, של התנכלות או של התנהגות מינית נצלנית שידע עליהם, וכן לעשות כל שביכולתו כדי למנוע את הישנות המעשים האמורים וכדי לתקן את הפגיעה שנגרמה למתלונן עקב הכפייה, ההתנכלות או ההתנהגות המינית הנצלנית. (2) לטפל ביעילות במקרה של כפייה מינית שאינה אינוס, של התנכלות או של התנהגות מינית נצלנית שידע עליהם, וכן לעשות כל שביכולתו כדי למנוע את הישנות המעשים האמורים וכדי לתקן את הפגיעה שנגרמה למתלונן עקב הכפייה, ההתנכלות או ההתנהגות המינית הנצלנית.
(ב) מעסיק המעסיק יותר מ-25 עובדים חייב, בנוסף לאמור בסעיף קטן (א), לקבוע תקנון שבו יובאו עיקרי הוראות החוק בדבר כפייה מינית, התנהגות מינית נצלנית והתנכלות במסגרת יחסי עבודה ויפורטו בו דרכי הגשת התלונות שעניינן כפייה מינית או התנכלות והטיפול בהן, כפי שקבע המעסיק (להלן – תקנון); המעסיק יפרסם את התקנון בין עובדיו. (ב) מעסיק המעסיק יותר מ-25 עובדים חייב, בנוסף לאמור בסעיף קטן (א), לקבוע תקנון שבו יובאו עיקרי הוראות החוק בדבר כפייה מינית, התנהגות מינית נצלנית והתנכלות במסגרת יחסי עבודה ויפורטו בו דרכי הגשת התלונות שעניינן כפייה מינית או התנכלות והטיפול בהן, כפי שקבע המעסיק (להלן – תקנון); המעסיק יפרסם את התקנון בין עובדיו. (ב) מעסיק המעסיק יותר מ-25 עובדים חייב, בנוסף לאמור בסעיף קטן (א), לקבוע תקנון שבו יובאו עיקרי הוראות החוק בדבר כפייה מינית, התנהגות מינית נצלנית והתנכלות במסגרת יחסי עבודה ויפורטו בו דרכי הגשת התלונות שעניינן כפייה מינית או התנכלות והטיפול בהן, כפי שקבע המעסיק (להלן – תקנון); המעסיק יפרסם את התקנון בין עובדיו. (ב) מעסיק המעסיק יותר מ-25 עובדים חייב, בנוסף לאמור בסעיף קטן (א), לקבוע תקנון שבו יובאו עיקרי הוראות החוק בדבר כפייה מינית, התנהגות מינית נצלנית והתנכלות במסגרת יחסי עבודה ויפורטו בו דרכי הגשת התלונות שעניינן כפייה מינית או התנכלות והטיפול בהן, כפי שקבע המעסיק (להלן – תקנון); המעסיק יפרסם את התקנון בין עובדיו.
(ג) מעסיק שלא מילא את חובותיו לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יהיה אחראי לעוולה אזרחית לפי סעיף 8, או לעוולה אזרחית בשל פגיעה כאמור בסעיף 7 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, שעשה עובדו, או ממונה מטעמו אף אם אינו עובדו, במסגרת יחסי העבודה. (ג) מעסיק שלא מילא את חובותיו לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יהיה אחראי לעוולה אזרחית לפי סעיף 8, או לעוולה אזרחית בשל פגיעה כאמור בסעיף 7 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, שעשה עובדו, או ממונה מטעמו אף אם אינו עובדו, במסגרת יחסי העבודה. (ג) מעסיק שלא מילא את חובותיו לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יהיה אחראי לעוולה אזרחית לפי סעיף 8, או לעוולה אזרחית בשל פגיעה כאמור בסעיף 7 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, שעשה עובדו, או ממונה מטעמו אף אם אינו עובדו, במסגרת יחסי העבודה. (ג) מעסיק שלא מילא את חובותיו לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יהיה אחראי לעוולה אזרחית לפי סעיף 8, או לעוולה אזרחית בשל פגיעה כאמור בסעיף 7 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, שעשה עובדו, או ממונה מטעמו אף אם אינו עובדו, במסגרת יחסי העבודה.
(ד) שר המשפטים, בהסכמת שר הכלכלה ובאישור הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי של הכנסת, יקבע – (ד) שר המשפטים, בהסכמת שר הכלכלה ובאישור הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי של הכנסת, יקבע – (ד) שר המשפטים, בהסכמת שר הכלכלה ובאישור הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי של הכנסת, יקבע – (ד) שר המשפטים, בהסכמת שר הכלכלה ובאישור הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי של הכנסת, יקבע –
(1) כללים לביצוע חובות המעסיק על פי סעיף זה; כללים כאמור יכול שיהיו כלליים או לפי סוגים של מקומות עבודה, ענפי עבודה או מקצועות; (1) כללים לביצוע חובות המעסיק על פי סעיף זה; כללים כאמור יכול שיהיו כלליים או לפי סוגים של מקומות עבודה, ענפי עבודה או מקצועות; (1) כללים לביצוע חובות המעסיק על פי סעיף זה; כללים כאמור יכול שיהיו כלליים או לפי סוגים של מקומות עבודה, ענפי עבודה או מקצועות;
(2) תקנון לדוגמה שישמש דוגמה למעסיק (להלן – תקנון לדוגמה). (2) תקנון לדוגמה שישמש דוגמה למעסיק (להלן – תקנון לדוגמה). (2) תקנון לדוגמה שישמש דוגמה למעסיק (להלן – תקנון לדוגמה).
(ה) לצורך קיום חובותיו של המעסיק לפי סעיף קטן (ב), יערוך המעסיק בתקנון לדוגמה את ההתאמות הנדרשות. (ה) לצורך קיום חובותיו של המעסיק לפי סעיף קטן (ב), יערוך המעסיק בתקנון לדוגמה את ההתאמות הנדרשות. (ה) לצורך קיום חובותיו של המעסיק לפי סעיף קטן (ב), יערוך המעסיק בתקנון לדוגמה את ההתאמות הנדרשות. (ה) לצורך קיום חובותיו של המעסיק לפי סעיף קטן (ב), יערוך המעסיק בתקנון לדוגמה את ההתאמות הנדרשות.
(ו) בסעיף זה, "התנכלות" – לרבות פגיעה כאמור בסעיף 7 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. (ו) בסעיף זה, "התנכלות" – לרבות פגיעה כאמור בסעיף 7 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. (ו) בסעיף זה, "התנכלות" – לרבות פגיעה כאמור בסעיף 7 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. (ו) בסעיף זה, "התנכלות" – לרבות פגיעה כאמור בסעיף 7 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.
(ז) הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים לפי העניין, גם על מוסד להשכלה לבוגרים, ולעניין זה יראו את המוסד – כמעסיק, את המורה או המרצה – כעובד או כממונה מטעם המעסיק ואת התלמיד או הסטודנט – כעובד. (ז) הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים לפי העניין, גם על מוסד להשכלה לבוגרים, ולעניין זה יראו את המוסד – כמעסיק, את המורה או המרצה – כעובד או כממונה מטעם המעסיק ואת התלמיד או הסטודנט – כעובד. (ז) הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים לפי העניין, גם על מוסד להשכלה לבוגרים, ולעניין זה יראו את המוסד – כמעסיק, את המורה או המרצה – כעובד או כממונה מטעם המעסיק ואת התלמיד או הסטודנט – כעובד. (ז) הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים לפי העניין, גם על מוסד להשכלה לבוגרים, ולעניין זה יראו את המוסד – כמעסיק, את המורה או המרצה – כעובד או כממונה מטעם המעסיק ואת התלמיד או הסטודנט – כעובד.
אי פרסום תקנון – עבירה 10. לא פרסם מעסיק תקנון כאמור בסעיף 9(ב), דינו – קנס, וקנס נוסף לכל שבוע שבו נמשכה העבירה, בשיעור הקנס הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין. לא פרסם מעסיק תקנון כאמור בסעיף 9(ב), דינו – קנס, וקנס נוסף לכל שבוע שבו נמשכה העבירה, בשיעור הקנס הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין. לא פרסם מעסיק תקנון כאמור בסעיף 9(ב), דינו – קנס, וקנס נוסף לכל שבוע שבו נמשכה העבירה, בשיעור הקנס הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין. לא פרסם מעסיק תקנון כאמור בסעיף 9(ב), דינו – קנס, וקנס נוסף לכל שבוע שבו נמשכה העבירה, בשיעור הקנס הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין.
איסור פרסום 11. (א) המפרסם ברבים שמה של אישה או של כל דבר שיש בו כדי לזהות אישה כמי שנפגעה בעבירה או כמי שהתלוננה כי היא נפגעה בעבירה לפי חוק זה, בין על ידי כלל הציבור ובין על ידי סביבתה הקרובה, או לרמוז על זיהויה כאמור, בין באמצעות פרסום של קולה, דמותה, כולה או חלקה, סביבתה או דמויות הקרובות לה, ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שנה. (א) המפרסם ברבים שמה של אישה או של כל דבר שיש בו כדי לזהות אישה כמי שנפגעה בעבירה או כמי שהתלוננה כי היא נפגעה בעבירה לפי חוק זה, בין על ידי כלל הציבור ובין על ידי סביבתה הקרובה, או לרמוז על זיהויה כאמור, בין באמצעות פרסום של קולה, דמותה, כולה או חלקה, סביבתה או דמויות הקרובות לה, ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שנה. (א) המפרסם ברבים שמה של אישה או של כל דבר שיש בו כדי לזהות אישה כמי שנפגעה בעבירה או כמי שהתלוננה כי היא נפגעה בעבירה לפי חוק זה, בין על ידי כלל הציבור ובין על ידי סביבתה הקרובה, או לרמוז על זיהויה כאמור, בין באמצעות פרסום של קולה, דמותה, כולה או חלקה, סביבתה או דמויות הקרובות לה, ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שנה. (א) המפרסם ברבים שמה של אישה או של כל דבר שיש בו כדי לזהות אישה כמי שנפגעה בעבירה או כמי שהתלוננה כי היא נפגעה בעבירה לפי חוק זה, בין על ידי כלל הציבור ובין על ידי סביבתה הקרובה, או לרמוז על זיהויה כאמור, בין באמצעות פרסום של קולה, דמותה, כולה או חלקה, סביבתה או דמויות הקרובות לה, ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שנה.
(ב) לא יישא אדם באחריות פלילית לפי סעיף קטן (א) אם האישה ששמה או זהותה פורסמה כאמור נתנה את הסכמתה לפרסום בפני בית משפט או אם בית משפט התיר את הפרסום מטעמים מיוחדים שיירשמו. (ב) לא יישא אדם באחריות פלילית לפי סעיף קטן (א) אם האישה ששמה או זהותה פורסמה כאמור נתנה את הסכמתה לפרסום בפני בית משפט או אם בית משפט התיר את הפרסום מטעמים מיוחדים שיירשמו. (ב) לא יישא אדם באחריות פלילית לפי סעיף קטן (א) אם האישה ששמה או זהותה פורסמה כאמור נתנה את הסכמתה לפרסום בפני בית משפט או אם בית משפט התיר את הפרסום מטעמים מיוחדים שיירשמו. (ב) לא יישא אדם באחריות פלילית לפי סעיף קטן (א) אם האישה ששמה או זהותה פורסמה כאמור נתנה את הסכמתה לפרסום בפני בית משפט או אם בית משפט התיר את הפרסום מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ג) המצלם אישה, בשל היותה מי שנפגעה בעבירה או מי שהתלוננה כי היא נפגעה בעבירה לפי חוק זה, תוך כדי בילוש או התחקות אחריה, העלולים להטרידה, או תוך הטרדה אחרת, לרבות תוך המתנה לאותה אישה בבית המשפט או בתחנת משטרה, והכל בלא הסכמתה שניתנה מראש, דינו – מאסר שישה חודשים או מחצית הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; הסכמה כאמור תינתן לעניין בגירה – בכתב, ולעניין קטינה – בפני בית המשפט. (ג) המצלם אישה, בשל היותה מי שנפגעה בעבירה או מי שהתלוננה כי היא נפגעה בעבירה לפי חוק זה, תוך כדי בילוש או התחקות אחריה, העלולים להטרידה, או תוך הטרדה אחרת, לרבות תוך המתנה לאותה אישה בבית המשפט או בתחנת משטרה, והכל בלא הסכמתה שניתנה מראש, דינו – מאסר שישה חודשים או מחצית הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; הסכמה כאמור תינתן לעניין בגירה – בכתב, ולעניין קטינה – בפני בית המשפט. (ג) המצלם אישה, בשל היותה מי שנפגעה בעבירה או מי שהתלוננה כי היא נפגעה בעבירה לפי חוק זה, תוך כדי בילוש או התחקות אחריה, העלולים להטרידה, או תוך הטרדה אחרת, לרבות תוך המתנה לאותה אישה בבית המשפט או בתחנת משטרה, והכל בלא הסכמתה שניתנה מראש, דינו – מאסר שישה חודשים או מחצית הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; הסכמה כאמור תינתן לעניין בגירה – בכתב, ולעניין קטינה – בפני בית המשפט. (ג) המצלם אישה, בשל היותה מי שנפגעה בעבירה או מי שהתלוננה כי היא נפגעה בעבירה לפי חוק זה, תוך כדי בילוש או התחקות אחריה, העלולים להטרידה, או תוך הטרדה אחרת, לרבות תוך המתנה לאותה אישה בבית המשפט או בתחנת משטרה, והכל בלא הסכמתה שניתנה מראש, דינו – מאסר שישה חודשים או מחצית הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; הסכמה כאמור תינתן לעניין בגירה – בכתב, ולעניין קטינה – בפני בית המשפט.
(ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על פרסום או צילום שנעשה על ידי המשטרה או מטעמה לשם חקירת עבירות, חקירת מוות או איתור נעדרים, כשהפרסום או הצילום חיוני לצורך החקירה או האיתור כאמור. (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על פרסום או צילום שנעשה על ידי המשטרה או מטעמה לשם חקירת עבירות, חקירת מוות או איתור נעדרים, כשהפרסום או הצילום חיוני לצורך החקירה או האיתור כאמור. (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על פרסום או צילום שנעשה על ידי המשטרה או מטעמה לשם חקירת עבירות, חקירת מוות או איתור נעדרים, כשהפרסום או הצילום חיוני לצורך החקירה או האיתור כאמור. (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על פרסום או צילום שנעשה על ידי המשטרה או מטעמה לשם חקירת עבירות, חקירת מוות או איתור נעדרים, כשהפרסום או הצילום חיוני לצורך החקירה או האיתור כאמור.
סייג להתיישנות עבירות מין בקטינה 12. בעבירות ובעוולות המנויות בחוק זה, שנעשו בקטינה, יחל מנין תקופת ההתיישנות ביום שמלאו לה עשרים ושמונה שנים. בעבירות ובעוולות המנויות בחוק זה, שנעשו בקטינה, יחל מנין תקופת ההתיישנות ביום שמלאו לה עשרים ושמונה שנים. בעבירות ובעוולות המנויות בחוק זה, שנעשו בקטינה, יחל מנין תקופת ההתיישנות ביום שמלאו לה עשרים ושמונה שנים. בעבירות ובעוולות המנויות בחוק זה, שנעשו בקטינה, יחל מנין תקופת ההתיישנות ביום שמלאו לה עשרים ושמונה שנים.
חקירת נפגעת 13. הוראות סעיפים 2א ו-2ב לחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי"ח–1957, יחולו על חקירתה של מי שנפגעה בעבירה לפי חוק זה ועל עדותה בשל עבירה כאמור. הוראות סעיפים 2א ו-2ב לחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי"ח–1957, יחולו על חקירתה של מי שנפגעה בעבירה לפי חוק זה ועל עדותה בשל עבירה כאמור. הוראות סעיפים 2א ו-2ב לחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי"ח–1957, יחולו על חקירתה של מי שנפגעה בעבירה לפי חוק זה ועל עדותה בשל עבירה כאמור. הוראות סעיפים 2א ו-2ב לחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי"ח–1957, יחולו על חקירתה של מי שנפגעה בעבירה לפי חוק זה ועל עדותה בשל עבירה כאמור.
הרחבת תחולה 14. הוראות חוק זה לעניין מעסיק ועובד יחולו, בשינויים המחויבים ולפי העניין, גם על מי שמעסיק בפועל אדם באמצעות קבלן כוח אדם או כל מתווך, ועל אדם המועסק כאמור. הוראות חוק זה לעניין מעסיק ועובד יחולו, בשינויים המחויבים ולפי העניין, גם על מי שמעסיק בפועל אדם באמצעות קבלן כוח אדם או כל מתווך, ועל אדם המועסק כאמור. הוראות חוק זה לעניין מעסיק ועובד יחולו, בשינויים המחויבים ולפי העניין, גם על מי שמעסיק בפועל אדם באמצעות קבלן כוח אדם או כל מתווך, ועל אדם המועסק כאמור. הוראות חוק זה לעניין מעסיק ועובד יחולו, בשינויים המחויבים ולפי העניין, גם על מי שמעסיק בפועל אדם באמצעות קבלן כוח אדם או כל מתווך, ועל אדם המועסק כאמור.
סמכות בית הדין לעבודה 15. (א) לבית הדין לעבודה תהא סמכות לדון בהליך אזרחי לפי סעיפים 8, 9 ו-14 שעניינו אחד מאלה – (א) לבית הדין לעבודה תהא סמכות לדון בהליך אזרחי לפי סעיפים 8, 9 ו-14 שעניינו אחד מאלה – (א) לבית הדין לעבודה תהא סמכות לדון בהליך אזרחי לפי סעיפים 8, 9 ו-14 שעניינו אחד מאלה – (א) לבית הדין לעבודה תהא סמכות לדון בהליך אזרחי לפי סעיפים 8, 9 ו-14 שעניינו אחד מאלה –
(1) כפייה מינית שאינה אינוס, או התנהגות מינית נצלנית שעשה מעסיק, או ממונה מטעמו, לעובדו, או שעשה עובד לעובדת אחרת, במסגרת יחסי עבודה; (1) כפייה מינית שאינה אינוס, או התנהגות מינית נצלנית שעשה מעסיק, או ממונה מטעמו, לעובדו, או שעשה עובד לעובדת אחרת, במסגרת יחסי עבודה; (1) כפייה מינית שאינה אינוס, או התנהגות מינית נצלנית שעשה מעסיק, או ממונה מטעמו, לעובדו, או שעשה עובד לעובדת אחרת, במסגרת יחסי עבודה;
(2) התנכלות של מעסיק, או של ממונה מטעמו, כלפי עובדת, או של עובד כלפי עובדת אחרת, במסגרת יחסי עבודה; (2) התנכלות של מעסיק, או של ממונה מטעמו, כלפי עובדת, או של עובד כלפי עובדת אחרת, במסגרת יחסי עבודה; (2) התנכלות של מעסיק, או של ממונה מטעמו, כלפי עובדת, או של עובד כלפי עובדת אחרת, במסגרת יחסי עבודה;
(3) אחריות מעסיק כאמור בסעיף 9 בשל כפייה מינית, התנהגות מינית נצלנית או התנכלות שעשה ממונה מטעם המעביד לעובדו, או עובד לעובדת אחרת, במסגרת יחסי העבודה. (3) אחריות מעסיק כאמור בסעיף 9 בשל כפייה מינית, התנהגות מינית נצלנית או התנכלות שעשה ממונה מטעם המעביד לעובדו, או עובד לעובדת אחרת, במסגרת יחסי העבודה. (3) אחריות מעסיק כאמור בסעיף 9 בשל כפייה מינית, התנהגות מינית נצלנית או התנכלות שעשה ממונה מטעם המעביד לעובדו, או עובד לעובדת אחרת, במסגרת יחסי העבודה.
(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על הליך אזרחי שעניינו כפייה מינית, התנהגות מינית נצלנית או התנכלות שנעשו בשירות. (ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על הליך אזרחי שעניינו כפייה מינית, התנהגות מינית נצלנית או התנכלות שנעשו בשירות. (ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על הליך אזרחי שעניינו כפייה מינית, התנהגות מינית נצלנית או התנכלות שנעשו בשירות. (ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על הליך אזרחי שעניינו כפייה מינית, התנהגות מינית נצלנית או התנכלות שנעשו בשירות.
(ג) הוראות סעיפים 10, 10א, 12 ו-13 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, יחולו על הליכים לפי סעיף זה. (ג) הוראות סעיפים 10, 10א, 12 ו-13 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, יחולו על הליכים לפי סעיף זה. (ג) הוראות סעיפים 10, 10א, 12 ו-13 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, יחולו על הליכים לפי סעיף זה. (ג) הוראות סעיפים 10, 10א, 12 ו-13 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, יחולו על הליכים לפי סעיף זה.
דין המדינה 16. חוק זה חל על המדינה; לעניין הוראות סעיפים 9 ו-10, יראו את כוחות הביטחון, מקום שאין בינם לבין המשרתים בהם יחסי עובד ומעסיק, כמעסיק, ואת המשרת בהם כעובד. חוק זה חל על המדינה; לעניין הוראות סעיפים 9 ו-10, יראו את כוחות הביטחון, מקום שאין בינם לבין המשרתים בהם יחסי עובד ומעסיק, כמעסיק, ואת המשרת בהם כעובד. חוק זה חל על המדינה; לעניין הוראות סעיפים 9 ו-10, יראו את כוחות הביטחון, מקום שאין בינם לבין המשרתים בהם יחסי עובד ומעסיק, כמעסיק, ואת המשרת בהם כעובד. חוק זה חל על המדינה; לעניין הוראות סעיפים 9 ו-10, יראו את כוחות הביטחון, מקום שאין בינם לבין המשרתים בהם יחסי עובד ומעסיק, כמעסיק, ואת המשרת בהם כעובד.
שמירת דינים 17. אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין. אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין. אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין. אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.
ביצוע ותקנות 18. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
חובת התקנת תקנות 19. תקנות לעניין סעיף 9 יוגשו לראשונה לאישור הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי של הכנסת בתוך חמישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה. תקנות לעניין סעיף 9 יוגשו לראשונה לאישור הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי של הכנסת בתוך חמישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה. תקנות לעניין סעיף 9 יוגשו לראשונה לאישור הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי של הכנסת בתוך חמישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה. תקנות לעניין סעיף 9 יוגשו לראשונה לאישור הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי של הכנסת בתוך חמישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
ביטול החוק למניעת הטרדה מינית 20. החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–1998 – בטל. החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–1998 – בטל. החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–1998 – בטל. החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–1998 – בטל.
ביטול סימן ה' בפרק י' בחוק העונשין 21. סימן ה' בפרק י' בחוק העונשין – בטל. סימן ה' בפרק י' בחוק העונשין – בטל. סימן ה' בפרק י' בחוק העונשין – בטל. סימן ה' בפרק י' בחוק העונשין – בטל.
תיקון חוק בית הדין לעבודה 22. בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–1969, בתוספת השנייה, בסופה יבוא "סעיף 11 לחוק למניעת כפייה מינית, התש"ף–2019." בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–1969, בתוספת השנייה, בסופה יבוא "סעיף 11 לחוק למניעת כפייה מינית, התש"ף–2019." בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–1969, בתוספת השנייה, בסופה יבוא "סעיף 11 לחוק למניעת כפייה מינית, התש"ף–2019." בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–1969, בתוספת השנייה, בסופה יבוא "סעיף 11 לחוק למניעת כפייה מינית, התש"ף–2019."
תיקון חוק בתי המשפט 23. בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984, בסעיף 68(ב)(5), בסופו יבוא "או בעבירה על פי החוק למניעת כפייה מינית, התש"ף–2019." בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984, בסעיף 68(ב)(5), בסופו יבוא "או בעבירה על פי החוק למניעת כפייה מינית, התש"ף–2019." בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984, בסעיף 68(ב)(5), בסופו יבוא "או בעבירה על פי החוק למניעת כפייה מינית, התש"ף–2019." בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984, בסעיף 68(ב)(5), בסופו יבוא "או בעבירה על פי החוק למניעת כפייה מינית, התש"ף–2019."