הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2157653
הכנסת העשרים וארבע
יוזם: חבר הכנסת מוסי רז
______________________________________________
פ/1164/24
הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – טיפול פסיכו-סוציאלי לחייל משוחרר),
התשפ"א–2021
דברי הסבר
חיילים רבים נחשפים במהלך שירותם הצבאי לסיכונים ומצבי לחץ, לעתים ברמות קיצוניות עד כדי אובדן תפקוד. הדבר נכון בעיקר למי שלוקח חלק באימונים, פעילות מבצעית, ומלחמות. במהלך פעילויות אלו עלולים החיילים להיות חשופים לחוויות טראומטיות שונות.
הלומי קרב סובלים מתסמינים בעלי השפעה דרמטית על התפקוד היום יומי. לא כל הסימפטומים משותפים לכלל נפגעי פוסט טראומה, והדיווחים הרווחים של הנפגעים הם זיכרונות חודרניים של האירועים הקשים במהלך היום או בצורה של סיוטים וחלומות חוזרים, מחשבות טורדניות; הימנעות מאנשים, ממקומות, מפעילויות, קהות רגשית, עצבנות כללית, סף תסכול נמוך, קשיי ריכוז, דריכות יתר, קושי בהירדמות, או תופעות דומות.
הסימפטומים גורמים לרבים מהחיילים המשוחררים לקשיים ביצירת קשרים אינטימיים, לניתוק חברתי, להתפרצויות זעם ולקשיי תפקוד בעבודה. בשל כך, לא מצליחים הנפגעים להחזיק במקום עבודה או במערכת זוגית, והנפגע עשוי לעבור תהליך מכאיב של פיטורין או גירושין.
כמות הנפגעים בישראל כתוצאה מהשתתפות בקרב כחלק מהשירות הצבאי אינה ידועה. לא רק מי שהגיב נפשית בעת הקרב עלול להיות מושפע ממנו, אלא גם עשרות שנים לאחר החשיפה למראות המלחמה ניתן לפתח תגובות נפשיות קשות, הפוגעות בתפקודו הבסיסי ביותר של אדם. לכן, סבורים היום רבים מהמטפלים בתחומי הנפש, כי הלוחמים נושאים בנפשם "פצצה מתקתקת", שעלולה להתפרץ בכל רגע בהמשך חייהם.
אבחון הפרעת דחק פוסט טראומטית הינו תהליך מורכב, מכיוון שהוא דורש הערכה פסיכולוגית המתבססת על תיאורי הנפגע, שלרוב אינו שש לשתף ולדבר על חוויותיו. הנפגעים מתבקשים לתאר את הסימפטומים, חומרתם ועוצמתם, ואף לעבור בדיקות רפואיות.
אחרי שחוו מלחמות או קרבות, ועל מנת לקבל הכרה לנכותם הנפשית ממשרד הביטחון, הלומי הקרב נאלצים לצאת אל "מלחמת ההוכחה": להגיש תביעות, לעבור חקירות, להמציא אין ספור מסמכים רפואיים ולהמתין זמן רב, כאשר בינתיים הם אינם מסוגלים להמשיך בחייהם, אותם חיים שהיו להם טרם השירות הצבאי. לא מפתיע, אם כך, שמרבית הלומי הקרב מעדיפים להימנע ממלחמת ההוכחה הסיזיפית. כתוצאה הם אינם זוכים לסיוע הולם מהמדינה, ונותרים שנים ארוכות ללא סיוע, ללא טיפול נפשי ורגשי, ועם פגיעה קשה בתפקוד היומיומי.
לנוכח מציאות החיים הביטחונית בישראל, יש צורך ביצירת אפיקים חדשים ורלוונטיים אשר ימנעו עד כמה שניתן את היווצרותה העתידית של הפרעת דחק פוסט טראומטית בקרב חיילים משוחררים. יש צורך להציע לחיילים לוחמים ותומכי לחימה סיוע פסיכו-סוציאלי באופן זמין, מהיר, ללא פרוצדורות מורכבות וללא חובת הוכחה בירוקרטית וסיזיפית, לצורך חזרתם של החיילים המשוחררים למעגל חיים תקין, ולמניעת הפגיעה בתפקוד האישי, המשפחתי, החברתי והתעסוקתי שלהם.
על כן, מוצע כי כל חייל משוחרר יהיה זכאי לטיפול פסיכו-סוציאלי ללא עלות למשך שנה, על ידי מוסדות ומטפלים שאושרו על ידי שר הביטחון לעניין זה. עוד מוצע כי ניתן יהיה להאריך את הטיפול לשנה נוספת, בהתאם לחוות דעתו של הגורם המטפל. הזכאות לטיפול תהיה ניתנת למימוש לתקופה של שבע שנים מיום שסיים חייל משוחרר את שירותו.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ג בסיוון התשפ"א (24.05.2021)
תיקון סעיף 1 1. בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד–1994 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, אחרי ההגדרה "פקודות הצבא", יבוא: בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד–1994 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, אחרי ההגדרה "פקודות הצבא", יבוא: בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד–1994 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, אחרי ההגדרה "פקודות הצבא", יבוא:
""טיפול פסיכו-סוציאלי" – טיפול וייעוץ תומך רגשי או נפשי שנועד לסייע בהתמודדות עם חוויות מהשירות הצבאי ובפרט עם חוויות פוסט טראומטיות, והשלכותיהן בתחום התפקוד האישי, המשפחתי, החברתי או התעסוקתי". ""טיפול פסיכו-סוציאלי" – טיפול וייעוץ תומך רגשי או נפשי שנועד לסייע בהתמודדות עם חוויות מהשירות הצבאי ובפרט עם חוויות פוסט טראומטיות, והשלכותיהן בתחום התפקוד האישי, המשפחתי, החברתי או התעסוקתי". ""טיפול פסיכו-סוציאלי" – טיפול וייעוץ תומך רגשי או נפשי שנועד לסייע בהתמודדות עם חוויות מהשירות הצבאי ובפרט עם חוויות פוסט טראומטיות, והשלכותיהן בתחום התפקוד האישי, המשפחתי, החברתי או התעסוקתי".
הוספת סעיפים 19ד ו-19ה 2. אחרי סעיף 19ג לחוק העיקרי, יבוא – אחרי סעיף 19ג לחוק העיקרי, יבוא – אחרי סעיף 19ג לחוק העיקרי, יבוא –
"טיפול נפשי לחייל משוחרר 19ד. חייל משוחרר יהיה זכאי לטיפול פסיכו-סוציאלי ללא עלות למשך שנה על ידי מוסדות ומטפלים שאושרו על ידי שר הביטחון לעניין זה, עם אפשרות להארכה לשנה נוספת בהתאם לחוות דעת המטפל.
תקופת הזכאות 19ה. הזכאות לטיפול פסיכו-סוציאלי לפי סעיף 19ד ניתנת למימוש לתקופה של שבע שנים מיום שסיים חייל משוחרר את שירותו. היקף ותדירות הטיפול ייקבע לפי שיקול דעת הגוף המטפל, והכול בהתאם להנחיות שיקבע השר״.