הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2157475 הכנסת העשרים וארבע יוזמת: חברת הכנסת תמר זנדברג ______________________________________________ פ/1323/24 הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון – פנייה שוויונית בשילוט במקום ציבורי), התשפ"א–2021 דברי הסבר מטרתה של הצעת החוק היא להפוך את השלטים במקומות הציבוריים לשלטים המתייחסים לכלל האוכלוסייה. נשים מהוות כ-51% מאוכלוסיות ישראל ולמרות זאת הפנייה אל מבקרות ומבקרים במקומות ציבוריים בישראל היא, ברוב רובם של המקרים, בלשון זכר בלבד. השפה העברית אינה מצהירה באופן גלוי על חוסר שוויון בין גברים ונשים, אך אינסוף הצהרות זעירות עולות כשאנו משתמשים ומשתמשות בשפה. השפה מעצבת ומשמשת ככלי לצמיחה אישית. גבר או אישה יתייחסו ויפנו לזולתם ולעצמם בצורה התואמת את מגדרם. במחקר שנעשה, התברר כי יש קשר בין המטען המגדרי של השפה ובין גיבוש הזהות והמודעות המגדרית בקרב ילדים. מכאן, שהשפה אינה מערכת שרירותית של סימנים שאינה משפיעה על צמיחת התודעה המגדרית. השדה הלשוני כיום הוא בבחינת מלכודת המונעת מגברים ונשים כאחד מלפתח תפיסה שוויונית) ד"ר שולמית אלמוג, "'ואותן השמות עומדים לדורות' – על עברית, מגדר ומשפט", מחקרי משפט, יח (תשס"ב) 373). פנייה באופן שוויוני לנשים ולגברים מופיעה בחקיקה הישראלית בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988 אשר מחייב ניסוח הצעת עבודה בלשון זכר ובלשון נקבה במודעות דרושים. במאמרה של ד"ר אלמוג המוזכר לעיל עומדים על כך שמודעות כאמור בלשון זכר ונקבה עודדו ומעודדות נשים להציע מועמדות ולהתמודד על התפקיד המוצע. אין ביכולתנו לשנות את מבנה השפה העברית כך שתהיה ניטרלית מגדרית, אך באפשרותנו להתאים את השפה כך שתפנה לכולן ולכולם. על מקומות ציבוריים להתייחס באופן שוויוני לכל הבאים והבאות בשעריהם. לפיכך, מוצע לקבוע בחוק שיווי זכויות האישה, התשי"א–1951 הוראה שלפיה כל שלט או מודעה המוצבים בתחומו של מקום ציבורי או מטעמו יהיו בלשון זכר ובלשון נקבה. ההוראה המוצעת מסויגת במצבים בהם ממהות השלט או ההודעה מתחייב אחרת. הגדרת מקום ציבורי, הלקוחה מחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א–2000 היא רחבה, וכוללת כל מקום המיועד לשימוש הציבור. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חברת הכנסת תמר זנדברג (פ/1899/23). הצעת החוק זהה לפ/1899/23 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ' בסיוון התשפ"א (31.05.2021) הוספת סעיף 3ב 1. בחוק שיווי זכויות האישה, התשי"א–1951, אחרי סעיף 3א יבוא: בחוק שיווי זכויות האישה, התשי"א–1951, אחרי סעיף 3א יבוא: בחוק שיווי זכויות האישה, התשי"א–1951, אחרי סעיף 3א יבוא: בחוק שיווי זכויות האישה, התשי"א–1951, אחרי סעיף 3א יבוא: בחוק שיווי זכויות האישה, התשי"א–1951, אחרי סעיף 3א יבוא: "לשון זכר ונקבה בשלטים ובמודעות במקום ציבורי "לשון זכר ונקבה בשלטים ובמודעות במקום ציבורי "לשון זכר ונקבה בשלטים ובמודעות במקום ציבורי 3ב. (א) שלט או מודעה המוצבים בתחומו של מקום ציבורי או מטעמו יהיו בלשון זכר ובלשון נקבה, אלא אם כן מתחייב אחרת ממהות השלט או ההודעה. (ב) בסעיף זה, "מקום ציבורי" – כל מקום המיועד לשימוש הציבור, לרבות אתר תיירות, בית מלון, אכסניה, בית הארחה, גן ציבורי, מסעדה, בית קפה, אולם המשמש למופעי בידור ותרבות, מוזיאון, ספריה, דיסקוטק, אולם או מיתקן ספורט, בריכת שחיה, קניון, חנות, מוסך וכן מקום המציע שירותי תחבורה ציבורית."