הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2157974
הכנסת העשרים וארבע
יוזמת: חברת הכנסת מרב מיכאלי
______________________________________________
פ/1311/24
הצעת חוק לפיצוי לנפגעי נגיף הקורונה, התשפ"א–2021
דברי הסבר
מעבר לנזקים הבריאותיים מרחיקי הלכת, מציבה מגפת הקורונה בכלל ובפני האזרחיות והאזרחים בישראל בפרט, קשיים כלכליים משמעותיים. מאחר שהמשבר כתוצאה מהתפרצות הנגיף נמצא בראשיתו, טרם התגבשו והתבררו כלל הנזקים אשר צפויים להיגרם למשק, אולם כבר בשלב זה ניכר כי אנו בפתחו של משבר כלכלי משמעותי.
שורת תקנות וצווים שפורסמו מחייבים השבתה של המשק ושל מערכת החינוך וכן כופים חובת בידוד על רבות ורבים. ההוראות מביאות, בין היתר, לסגירת מקומות מסחר, בילוי ופנאי ולביטול גורף של אירועים.
מכאן, שמעבר להשבתה מפאת הדבקות בנגיף, עסקים רבים נאלצים לצמצם ואף להפסיק את פעילותם, עובדות ועובדים רבים נאלצים להפסיד ימי עבודה בגלל בידוד או טיפול בילדות ובילדים ורבים עומדים בפני סכנת פיטורים או מחויבים לצאת לחופשה ללא תשלום. כך, רבות ורבים מועדים לסגירת עסקיהם העצמאיים או לפיטורים, ולעיתים הם נדרשים לממש את כל זכויותיהם לימי מחלה וחופשה במרוכז, במקום לעשות בהן שימוש לפי מטרותיהן הסוציאליות על פי חוק.
כתוצאה מצעדים אלו נגרמים לכלל המשתתפות והמשתתפים בשוק העבודה נזקים כלכליים כבדים, באופן המקים חשש ממשי להידרדרות למיתון.
פגיעה כלכלית משמעותית כל כך במספר גדול כל כך של עובדות ועובדים מעלה חשש ממשי להגדלת היקפי הפגיעה לנזק חברתי וכלכלי גדול יותר. ציבור במצב של פגיעות כלכלית קשה עלול לחלות עוד יותר, לפתח הפרעות נפשיות, הפגיעה עלולה להתגלגל לילדות ולילדים ומועדת גם פגיעה במרקם החברתי של החיים.
מדינת ישראל מכירה בסכנה הקיימת במצבים כאלה ולכן חוקקה זכות לסיוע ופיצוי נרחב לנפגעות והנפגעים מהם. אלא שהחוקים הקיימים מכירים רק במצבים אלה הנובעים מאירוע בטחוני או מאסון טבע ולא במגפה, שכן מאז קום המדינה לא התרחשה בעולם מגפה שכזו (ראו למשל חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006; חוק פיצוי נפגעי אסון טבע (פיצוי בשל נזקים לתשתיות לחקלאות), התשמ"ט-1989). כעת, ברור שהפגיעה האנושית, החברתית והכלכלית הנגרמת ממגפת הקורונה מחייבת את אותו סוג של פיצוי וסיוע כמו זה שמתבקש אחרי אירוע בטחוני רחב היקף או אסון טבע.
לפיכך, מוצע כי תקום זכאות לפיצוי בגין נזקים אשר נגרמו כתוצאה ממגפת הקורונה ובעקבות הגבלות על התיירות, המשק ומערכת החינוך. עוד מוצע כי סמכויות קביעת שיעור הפיצוי, תנאי הזכאות ואופן ביצוע התשלום יהיו בידי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי (פ/162/23).
הצעת החוק זהה לפ/162/23 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ' בסיוון התשפ"א (31.05.2021)
הגדרות 1. בחוק זה –
"נזק בשל נגיף הקורונה" – הפסד או מניעת רווח כתוצאה מאחד מאלה:
(1) הפסקת פעילות במקומות לפעילות בילוי ופנאי;
(2) הגבלת פעילות מוסדות חינוך;
(3) הוראה על סגירת מקומות עבודה;
(4) הוראה על איסור התקהלות;
(5) אי אפשרות לנצל נכס;
"נגיף הקורונה" – Novel Coronavirus 2019-nCoV infection;
"מקום לפעילות בילוי ופנאי" – כפי שיקבע השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת;
"מוסד חינוך" – כפי שיקבע השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת;
"נכס" – לרבות כלי שיט וכלי טיס הרשומים בישראל או החייבים ברישום בישראל אף אם אינם מצויים בה;
"השר" – שר האוצר.
פיצויים 2. מי שנגרם לו נזק בשל נגיף הקורונה יהיה זכאי לפיצוי לפי הוראות חוק זה.
ביצוע ותקנות 3. שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע בתקנות את אלה:
(1) את שיעורי הפיצויים, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לכל סוג של נכסים, לכל סוג של ניזוקים ולכל סוג של נזקים, והכל בהתחשב עם היקף הנזק, תדירות הנזקים שפקדו את הניזוק;
(2) כללים לקביעת שווי הנזקים והגורמים שיובאו בחשבון לחישוב שווי הנזק;
(3) כללים למתן ערבות לזכאים לקבלת פיצויים;
(4) כללים לביצוע תשלום הפיצויים;
(5) את סוגי הנכסים שניתן לבטחם לפי בקשת בעליהם עד לתקרת שווי שיקבע, התשלומים שיחולו לגבי ביטוח כאמור ותקופת הביטוח;
(6) דרכי מסירת הודעה על נזק ודרכי הגשת תביעה לפיצויים.