הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2159190 הכנסת העשרים וארבע יוזמים: חברי הכנסת עידית סילמן בועז טופורובסקי ______________________________________________ פ/1508/24 הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון – בחירה בין תקציב חד-שנתי לדו-שנתי) דברי הסבר סעיף 3(א)(2) לחוק יסוד: משק המדינה קובע כי "התקציב יהיה לשנה אחת ויביא את הוצאות הממשלה הצפויות והמתוכננות". בשנת 2009, נוכח המשבר הכלכלי העולמי, החליטה הממשלה להגיש לראשונה תקציב דו שנתי, וזאת בדרך של תיקון חוק-יסוד: משק המדינה בהוראת שעה. מאז החליטה הממשלה ארבע פעמים נוספות על כינונו של תקציב דו-שנתי בדרך של חקיקת הוראת שעה (בשנים 2009-2010 כפיילוט; בשנים 2011-2012; בשנים 2013-2014 ו-2015-2016 נוכח הבחירות; ובשנים 2017-2018 יחד עם מנגנון ההתכנסות). כנגד כינונו של תקציב דו שנתי בדרך של חקיקת הוראת שעה הוגשו שתי עתירות: בג"ץ 4908/10 ח"כ רוני בר-און נ' כנסת ישראל, אשר דן בחוקתיות התיקון השני לחוק היסוד, וקבע כי ככלל הוראת שעה עומדת בניגוד לרעיון שלפיו הוראות החוקה הן קבועות וכי ייתכנו מקרים מסוימים שבהם תיקון חוק יסוד על דרך הוראת שעה עלול לעלות כדי שימוש לרעה בכותרת חוק יסוד. אולם, בנסיבות אותו מקרה, נקבע כי אין מקום להתערבותו של בית משפט בחקיקת חוקי היסוד על ידי הכנסת, אך "מוטב יהיה אם בעתיד תימנע הכנסת מלעשות שימוש בהוראות שעה לתיקון הוראות חוקתיות..". כנגד התקציב הדו שנתי לשנים 2017 ו-2018 הוגשה עתירה נוספת - בג"ץ 8260/16 המרכז האקדמי למשפט ועסקים נ' כנסת ישראל, בה נדונה חוקתיות התיקון החמישי לחוק היסוד, ונקבע כי פעם אחר פעם העבירה הכנסת תקציב דו-שנתי, על רקע נוחות פוליטית, בניגוד לעמדות גורמי המקצוע שהדגישו את הגירעון שנגרם כתוצאה מהתקציב הדו שנתי. כפי שנקבע, גם מנגנון ההתכנסות שנקבע באותו תיקון ונועד להתמודד עם הגירעון, אינו מצדיק, לכשעצמו, הוראת שעה נוספת. בית המשפט עמד על החשיבות הרבה שבפיקוח פרלמנטרי שנתי על תקציב המדינה ועל היותו כלי מרכזי לפיקוח הכנסת על הממשלה, המאפשר לחברי הכנסת (מקרב האופוזיציה והקואליציה) להשפיע על מדיניות המיסוי ועל קביעת סדרי עדיפויות חברתיים וכלכליים. לכן, קבע כי חריגה מעקרון זה, גם באמצעות תיקון קבוע, "צריך שתיעשה, אם בכלל, בזהירות גדולה מאוד, מבלי לסתור את עקרונותינו הדמוקרטיים ומבלי לפגוע פגיעה קיצונית בזכות הציבור, באמצעות נבחריו בבית המחוקקים, לקחת חלק בעיצוב תקציב המדינה ובפיקוח הפרלמנטרי". באותו מקרה בית המשפט החליט להוציא "התראת בטלות" (שמשמעותה שאין עוד מקום לתקן את חוק היסוד ולכונן תקציב שאינו חד-שנתי על דרך הוראת שעה, וככל שייעשה כך, הוא צפוי להתבטל). לפיכך, בהצעת חוק זו מוצע לקבוע, בהוראה קבועה, בחוק-יסוד: משק המדינה כי התקציב יהיה לשנה אחת או לשנתיים, לפי בחירת הממשלה, וזאת כדי להימנע מהצורך לתקן באופן תכוף את חוק-יסוד: משק המדינה. יחד עם זאת, לקראת הכנת הצעת החוק לקריאה הראשונה תידרש הוועדה המכינה את הצעת החוק לבחון את הצורך בקביעת קריטריונים אשר יתוו את שיקול דעתה של הממשלה בבחינת שאלת הגשתו של התקציב כתקציב חד שנתי או דו שנתי, וזאת בהתחשב בהשפעה על יכולתה של הכנסת לפקח על הממשלה. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ד' בתמוז התשפ"א (14.06.2021) תיקון סעיף 3 1. בחוק-יסוד: משק המדינה, בסעיף 3(א)(2), אחרי "אחת" יבוא "או לשנתיים, לפי בחירת הממשלה".