הצעת חוק לקריאה הראשונה

רשומות הצעות חוק ה מ מ ש ל ה 2021 ביוני21 1407 י"א בתמוז התשפ"א עמוד )8 'הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס 458 ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ 2021-הנידמה למס(הארכת תוקף), התשפ"א הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו458 :מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש 2021-) (הארכת תוקף), התשפ"א8 '(הוראת שעה) (תיקון מס 50 תיקון סעיף .1 -בחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף ")2021 ביוני30( , במקום "כ' בתמוז התשפ"א50 החוק העיקרי), בסעיף- (להלן1‏2020 )".2021 בדצמבר31( יבוא "כ"ז בטבת התשפ"ב חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החוק), אשר- (להלן2020-החדש (הוראת שעה), התש"ף , הוא התשתית החקיקתית העיקרית2020 נחקק בחודש יולי שמקנה לממשלת ישראל את הכלים להתמודדות עם מגפה- האתגר המיוחד הקיים בישראל ובעולם כולו SARS-CoV-2 כתוצאה מהתפרצות והתפשטות של הנגיף ,) המחלה או הנגיף- (להלןCOVID-19 הגורם למחלה ועם השלכותיה מסכנות הבריאות. מדינת ישראל חוותה עד כה שלושה גלי תחלואה, כל אחד חמור מקודמו. גלי 2020 התחלואה, ובייחוד הגל האחרון, בחודשים דצמבר , הביאו את מערכת הבריאות הישראלית2021 עד מרס קרוב לקצה גבול יכולתה. מאז תחילת התחלואה, בחודש ), נדבקו2021 ביוני16( ועד יום ו' בתמוז התשפ"א2020 מרס אנשים והמחלה גבתה את חייהם839,730 בנגיף בישראל ,6 ישראלים.428של כ־ ,מכוח החוק הממשלה מוסמכת לקבוע, בתקנות הגבלות שונות לשם מניעת התפשטות נגיף הקורונה. ואולם סמכות הממשלה להתקין תקנות כאמור מותנית בכך שהממשלה הכריזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לאחר ששוכנעה כי יש סיכון ממשי להתפשטות רחבה של הנגיף ולפגיעה ניכרת בבריאות הציבור, ובשל כך מתחייב לנקוט פעולות מכוח הסמכויות הקבועות בחוק 45 זה. תקופת תוקפה של הכרזה לפי החוק לא תעלה על ימים, והממשלה רשאית, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת להאריך את תוקפה של הכרזה לתקופות נוספות 6 ימים כל אחת. עם חקיקת החוק הוכרז על0 שלא יעלו על ימים לפי45 מצב חירום בשל נגיף הקורונה לתקופה של לחוק, ומאז הוארכה ההכרזה ברצף, עד יום י"ט51 סעיף ).2021 ביוני29( בסיוון התשפ"א לחוק קובע כי בתקופת תוקפה של הכרזה4 סעיף כאמור, רשאית הממשלה להתקין תקנות בעניינים לחוק, אם שוכנעה כי הדבר12 6 עד המפורטים בסעיפים דרוש לשם מניעת הדבקה בנגיף הקורונה בקרב הציבור ולשם צמצום התפשטותו, צמצום היקף התחלואה או הגנה על אוכלוסיות בסיכון, והכול רק לתקופה ובמידה הדרושות לצורך השגת המטרות האמורות, לאחר שנשקלו חלופות להשגתן, הפגיעה בזכויות וההשפעות על המשק. לחוק את אופן הפיקוח הפרלמנטרי4 עוד קובע סעיף על התקנות, ובמסגרתו, ככלל, מובאות התקנות לאישור ועדה של הכנסת לפני כניסתן לתוקף, למעט במקרים שבהם מתקיימת דחיפות, ואז התקנות נכנסות לתוקף באופן ,מיידי, והכנסת יכולה לדון ולהחליט אם לאשרן או לבטלן באופן מלא או חלקי, בתקופות שנקבעו בסעיף. נוסף על כך נקבעו בחוק הוראות בעניין הכרזה על אזורים מוגבלים, בידוד במקומות לבידוד מטעם המדינה והוראות אכיפה ועונשין לעניין ההגבלות הקבועות בתקנות. מאחר שהחוק מאפשר תשתית משפטית להטלת הגבלות שונות, חלקן חמורות ביותר, הוא נחקק כהוראת שעה, למשך התקופה שבה נדרשת ההתמודדות עם נגיף לחוק נקבע כי החוק יעמוד בתוקפו עד50 הקורונה. בסעיף ).2021 ביוני30( יום כ' בתמוז התשפ"א ואכן מאז חקיקת החוק וההכרזה על מצב חירום מכוחו, הותקנו לפי החוק תקנות שונות המטילות הגבלות על הפעילות במרחב הפרטי והציבורי, אשר לעיתים הגיעו עד כדי הטלת סגרים על הציבור בישראל. הגבלות אלה כללו, בין השאר, הגבלות על התקהלויות, על כניסה לישראל ויציאה ממנה, על פעילות בתי עסק, על מקומות עבודה ומקומות פתוחים לציבור, על קיום אירועים, על פעילות במוסדות חינוך, על פעילות במסגרות רווחה, על האמור, התקנות הותקנו4 פעילות תחבורה ועוד. לפי סעיף 7 לתקופה שלא עולה על התקופות הקבועות בחוק (עד ימים, לפי העניין).28 ימים או14 ,ימים יצוין כי נכון למועד זה, ההגבלות התקפות שנקבעו בתקנות מכוח החוק הן בענייני תעופה ובענייני הכניסה לישראל בלבד. תוקפן של שאר ההגבלות שנקבעו בתקנות בנושאים שפורטו לעיל, פקע, ובהתחשב בשיפור הניכר בנתוני התחלואה, כפי שיפורט להלן, הממשלה לא מצאה לנכון להאריכן. נוסף על ההגבלות שנקבעו בתקנות מכוח החוק, מוטלות על הציבור גם הגבלות מכוח צו בריאות )העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות צו בידוד בית), אשר- (להלן2020-(הוראת שעה), התש"ף קובע הוראות בדבר עטיית מסכה ובידוד של הבאים מחו"ל או של מי שהיו במגע עם חולה. אמצעים לא־תרופתיים אלה היו בחזית מערך ההגנה . כל2020 הלאומי נגד נגיף הקורונה עד סוף חודש דצמבר אלה יכלו לצמצם את התחלואה באופן זמני, אך לא פתחו .38 '; התשפ"א, עמ378 ' ועמ266 'ס"ח התש"ף, עמ 1 ד ב ר י ה ס ב ר 459 הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו פתח אמיתי ליציאה מהמשבר. רק חסינות נרחבת לנגיף יכלה להציע פתרון אמיתי להתמודדות מדינת ישראל עם ), החלה2020 בדצמבר20( המגפה. ביום ה' בטבת התשפ"א מדינת ישראל במבצע חיסונים רחב היקף, במאמץ משולב של קופות החולים, בתי החולים, מגן דוד אדום ושותפים נוספים, בהובלת משרד הבריאות. מאז הפכה ישראל להיות המדינה המובילה בעולם בשיעורי התחסנות. במסגרת 5.4המבצע, הצליחה ישראל להגיע, נכון לעכשיו, לכ־ מיליון מתחסנים. בתקופה האחרונה חלה ירידה חדה במספר החולים בקורונה בישראל. מספר החולים המאומתים החדשים היומי ממשיך להיות במגמת ירידה יציבה זה מספר שבועות. להערכת משרד הבריאות, חלק ניכר מהירידה בתחלואה מיוחס לשילוב כמה אמצעים לצמצום התחלואה, בראש ובראשונה החיסון, וכמו כן ההגבלות הנוספות המוטלות לפי תקנות מכוח החוק כדוגמת חובת ביצוע בדיקות קורונה בכניסה לישראל ולפי צו בידוד בית כדוגמת חובת הבידוד. עם זאת, לצד שביעות הרצון הגבוהה מהשגת שליטה על התפשטות התחלואה במקביל לפתיחה נרחבת של המשק, יש הבנה ברורה שהאירוע הפנדמי לא הסתיים וקיימים כמה סיכונים העלולים לאיים על ההישג המרשים שאליו הגיעה מדינת ישראל בזכות כלל הפעולות שננקטו. :ואלה גורמי הסיכון העיקריים .  סכנה מכניסת וריאנטים שהחיסון אינו יעיל, או יעיל1 ההערכה הקיימת היא שצפויים להתפתח- פחות, בפניהם זנים בעלי מוטציות שונות בגנום של הזן המקורי של הנגיף וריאנטים). לווריאנטים אלה עמידות משתנה לסוגי- (להלן החיסונים הקיימים, וחלקם חשודים כעוקפים את מנגנוני ההגנה שהחיסון מייצר. וריאנטים אלה עלולים להיות אלימים ומידבקים יותר מהזן המקורי. חדירתם לישראל והתפשטותם בה עלולות להפר את השליטה בתחלואה שהושגה עד כה. .  המשך פנדמיה עולמית לצד הסרת הגבלות כניסה2 הערכת מצב התחלואה בעולם- לישראל ויציאה ממנה לצד ההבנה כי לא ניתן לסגור הרמטית את גבולות מדינת ישראל לכניסה וליציאה של אזרחים ותושבים זרים, מציבה אתגר משמעותי לשמירת רמת תחלואה נמוכה בתוך המדינה. תחלואה מיובאת הכוללת כניסת וריאנטים חדשים עלולה לשנות את התמונה האפידמיולוגית במדינה בפרק זמן קצר, כאמור לעיל. מגמת העלייה בתחלואה במדינות רבות בעולם, כפי שנמצאת לאחרונה, צפויה להימשך בחודשים הקרובים, והשגת השליטה בה תלויה בהיקף הצעדים שיינקטו על ידי מדינות אלה, כולל הרחבת מבצעי החיסונים ומדיניות הסגרים. על פי הערכות ארגון הבריאות ) וארגוניWHO - World Health Organization( העולמי בריאות מובילים נוספים בעולם, הפנדמיה העולמית צפויה ,)2022 להימשך בשנה הקרובה לפחות (ואף עד סוף שנת ומאפייניה יהיו תלויים בהתנהגות האוכלוסייה, בהחלטות ממשלה בדבר מדיניות ההתמודדות עם המגפה, בהרחבת הכיסוי החיסוני ובהתאמות החיסונים לווריאנטים השונים. החיסונים צפויים לספק הגנה ארוכת טווח, אך משך הזמן שיידרש עד שמרבית מדינות העולם יגיעו לכיסוי חיסוני נרחב שייצר "חסינות עדר" הוא ארוך. גם היווצרות וריאנטים עלולה לפגוע ביעילות החיסונים וברמת ההגנה המוקנית אף לאחר השגת כיסוי חיסוני רחב. ניתוח הקצב של התפשטות וריאנטים בעולם וכניסתם לישראל, מצביע על קיום פער של כמה חודשים מאז זיהוי הווריאנט לראשונה במדינת המקור ועד לסיווגו (וריאנט שיש לגביו עדויותVOC כווריאנט מסוכן מסוג מוכחות או דרגת חשד גבוהה לפוטנציאל הידבקות, דרגת קטלניות ופוטנציאל התחמקות מתגובה חיסונית במחוסנים ובמחלימים), עד לזיהוי מקרים של הווריאנט בישראל. .  ירידה אפשרית, לאורך זמן, ביעילות רמת ההגנה3 בשל פרק הזמן- מפני תחלואה במחוסנים ובמחלימים ,הקצר מאז תחילת התחלואה ותחילת מבצע החיסונים עדיין לא ניתן לקבוע מה משך תקופת ההגנה הקלינית הנוצרת בפועל במחוסנים ובמחלימים. כבר בשלב זה יש חשד בעולם לווריאנטים העלולים להדביק מחלימים, כפי שקרה בברזיל. .  העדר הגעה לשיעור התחסנות באוכלוסייה המאפשר4 "חסינות עדר" היא תופעה המתארת אפקט- ""חסינות עדר הגנה מפני מחלה הנוצר על אנשים לא מחוסנים, באמצעות חיסון של אחוז גבוה מהאוכלוסייה. אחוז האוכלוסייה המחוסנת הנדרש כדי ליצור "חסינות עדר" תלוי במקדם ההדבקה של הנגיף. בשל כך, ברגע שנכנס למדינה וריאנט מידבק יותר מהזן המקורי (בדומה לווריאנט הבריטי שמידבק 7 יותר), אחוז המחוסנים הנדרש לחסינות העדר0-50% עולה. מלבד זאת, ואף בלא הסיכון של כניסת וריאנטים מידבקים יותר כאמור, קשה להניח ששיעור המחוסנים כיום בישראל יוצר "חסינות עדר", וזאת בשל קיומו של אחוז לא מבוטל של אוכלוסייה שאינה מחוסנת, הן בקרב האוכלוסייה הבוגרת והן בקרב אוכלוסיית הילדים. ,בהינתן תמונת המצב הקיימת של התחלואה בעולם ההערכה בדבר המשך הפנדמיה בשנה הקרובה, קצב התפשטות וריאנטים מסוכנים שחלקם חשודים כעוקפים את מנגנוני הגנה שהחיסון מייצר, חדירתם והתפשטותם יש חשש סביר למימוש- "בישראל ובהעדר "חסינות עדר התרחיש שבו ייכנס וריאנט המפחית את מידת ההגנה שמקנה החיסון ואשר יש לו פוטנציאל השפעה מוגבר של הדבקה שיפר את השליטה בתחלואה שהושגה עד כה. לפיכך עדיין נדרשת האפשרות להמשיך את ההגבלות מכוח החוק. כדי להבטיח את המשך קיומה של התשתית המשפטית המאפשרת את הטלת ההגבלות שימנעו גל תחלואה נוסף בישראל כאמור לעיל, מוצע לתקן את ' לחוק הקובע כאמור שתוקפו של החוק פג ביום כ50 סעיף ), ולהאריך את תוקפו של2021 ביוני30( בתמוז התשפ"א החוק ב־6 חודשים נוספים, קרי עד יום כ"ז בטבת התשפ"ב ).2021 בדצמבר31( ד ב ר י ה ס ב ר סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתי ISSN 0334-7014 שקלים חדשים16.2 המחיר