הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2158764 הכנסת העשרים וארבע יוזמת: חברת הכנסת אורית סטרוק ______________________________________________ פ/1677/24 הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מינימום על החזקת נשק בלתי חוקי), התשפ"א–2021 דברי הסבר עבירות אמל"ח וירי מהוות סכנה לשלום הציבור וביטחונו ובעלות פוטנציאל ממשי לגרימת מוות של בני אדם, לרבות אזרחים תמימים וחפים מפשע. הזמינות הגבוהה של נשק בלתי חוקי מגבירה את הסיכון שיעשה בו שימוש לצורך ביצוע עבירות פליליות ואירועי אלימות חמורה כמו רצח, הריגה ותקיפה, לצד שימושו למטרות טרור. היקף האלימות והשימוש בנשק ובאמצעי לחימה בלתי חוקיים פוגעים בתחושת הביטחון האישי של האזרחים וגורם לירידה באמון הציבור ברשויות ושיתוף הפעולה עמם, בפרט במגזר הערבי, באופן המקשה על גיבוש ראיות מספיקות להגשת כתבי אישום ומיגור התופעה. על פי דו"ח מבקר המדינה, "העלייה המתמשכת באירועי הירי בחברה הערבית בשנים האחרונות מחמירה את חוסר האמון שלה במשטרה. לחוסר האמון יש השפעות ישירות על יכולת המשטרה להתמודד עם הבעיה, שכן תוצאתו הראשונה היא תת דיווח על אירועי פשיעה הנוגעים לשימוש באמל"ח. מציאות זו היא קרקע פורייה להתפשטות התופעה" (מבקר המדינה: התמודדות משטרת ישראל עם החזקת אמצעי לחימה לא חוקיים ואירועי ירי ביישובי החברה הערבית וביישובים מעורבים (15.8.2018) (להלן: דוח המבקר)). מנתוני המשטרה, כפי שהובאו בעמ' 4 לדו"ח המבקר, עולה כי רף הענישה בעבירות אלו נמוך במיוחד: ב-85% מגזרי הדין שניתנו בשנת 2016 על עבירה של רכישה או החזקה של נשק, שהעונש המרבי עליה הוא שבע שנות מאסר, הוטל עונש מאסר של עד שנה בלבד. ב- 64% מגזרי הדין שניתנו באותה שנה על עבירה של נשיאה או הובלה של נשק, שהעונש המרבי עליה הוא עשר שנות מאסר, הוטל עונש מאסר של עד שנה בלבד. עוד עולה מנתוני המשטרה כי ב-14 מ-15 תיקים שכתבי אישום בעניינם הוגשו על ידי מחוז מרכז בגין עבירות אמל"ח בשנים 2016 עד 2017, היה רף הענישה הממוצע כ- 12 חודשים בלבד. על פי אגף חקירות ומודיעין של המשטרה (כפי שהובאו בעמ' 50 לדו"ח המבקר), רף הענישה הנוהג נמוך ואינו משקף את חומרת העבירות, את הסיכון הנשקף מהן ואת היקף התופעה. כמו כן, אין בו מענה הולם להיקף אירועי הירי הגדל במהלך השנים האחרונות, באופן המשקף לעבריינים את הכדאיות שבביצוע עבירות שבצידן רווח כלכלי גבוה. גם פרקליט המדינה מציין את רף הענישה הנמוך בהנחיותיו בנושא זה: "לעתים העונשים המוטלים כיום בבתי המשפט בעבירות הנשק אינם נותנים מענה הולם די הצורך לחומרתן היתרה, הסיכון הרב הנשקף מהן והאינטרס הציבורי המובהק במיגורן" (הנחיית פרקליט המדינה מס' 9.16 בנושא "מדיניות ענישה בעבירות נשק ומטעני חבלה" (7.8.16)). לצד זאת, גם מבקר המדינה המליץ לבחון תיקוני חקיקה בנושא שיגבירו הרתעה. לאור התרחבות התופעה והשלכותיה החמורות ובשים לב לפער הגדול בין העונש הקבוע בחוק לענישה בפועל, מוצע לקבוע עונש מינימום של מחצית מהעונש המקורי. כמו כן, מוצע להטיל קנס כספי לעבירות נשק, מכמה סיבות: צמצום הפגיעה הכלכלית בקופת המדינה הנגרמת עקב השקעת המשאבים באיתור הנשק הבלתי חוקי; הגברת ההרתעה; והפיכת העבירה ללא משתלמת כלכלית. עם זאת, מוצע כי יישאר מרחב שיקול דעת לשופט לסטות מההסדר מטעמים מיוחדים שיירשמו. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים ושלוש ועל שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת גדעון סער (פ/1893/23; פ/55/24). -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ח בתמוז התשפ"א (28.06.2021) תיקון סעיף 144 1. בחוק העונשין, התשל"ז–1977, בסעיף 144, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) הורשע אדם בעבירה של רכישה או החזקת נשק בלא רשות על פי דין להחזקתו לפי סעיף קטן (א) רישה, לא יפחת עונשו משלוש וחצי שנות מאסר, ומקנס שלא יפחת ממחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)4, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו."