הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2158987
הכנסת העשרים וארבע
יוזמים: חברי הכנסת שלמה קרעי
רון כץ
ישראל אייכלר
אורית סטרוק
מוסי רז
אופיר סופר
אבי דיכטר
עאידה תומא סלימאן
ינון אזולאי
יצחק פינדרוס
רם שפע
עמיחי שיקלי
חיים ביטון
אבי מעוז
אוריאל בוסו
מיכל וולדיגר
איתמר בן גביר
גלית דיסטל אטבריאן
משה ארבל
יעקב מרגי
חוה אתי עטייה
קרן ברק
אוסאמה סעדי
משה אבוטבול
______________________________________________
פ/1731/24
הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – קביעת תעריף מקסימלי לשכר טרחת עורך דין),
התשפ"א–2021
דברי הסבר
עניינו של סעיף 10 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, הוא בשכר עורך הדין. בהתאם לקבוע בסעיף, זוכה המיוצג על ידי עורך דין בתיק הוצאה לפועל, זכאי לשכר עורך דין כאמור בתעריף המינימלי שנקבע לפי סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל שכר אחר על פי בקשה שהוגשה לו .
כדי לסבר את האוזן, שיעורי שכר הטרחה שנזקף לחייבים בשלוש השנים האחרונות (2018-2020) בגין חייבים בהוצאה לפועל עמד על כשלושה מיליארד ₪. רוב שכר הטרחה נזקף באופן אוטומטי על ידי פעילות בין מחשב למחשב ובין חשבונות הבנק. אין שום היגיון לגבות שכר טרחה גבוה כל כך על פרק זמן קצר כל כך (בתוך 30 ימים). בפרט כשמדובר על סכומי קטנים מאוד בגין חובות שנשכחו, שומה עלינו לדאוג לכך שלא יוסיפו העשירים להתעשר בלי גבול, על חשבון העניים המתרוששים עוד ועוד. ברוח דברי הנביא ישעיה: "חַזְּקוּ יָדַיִם רָפוֹת וּבִרְכַּיִם כֹּשְׁלוֹת אַמֵּצוּ". באופן כללי, יוזמי הצעת החוק שואפים לכך, שבסופו של התהליך, הפירמידה הכלכלית הישראלית תשרת את כלל הציבור ולא את אליטת ההון בלבד.
יוזמי הצעת החוק מציעים לנתק את הזיקה לכללי לשכת עורכי הדין ולקבוע בתוספת לחוק ההוצאה לפועל תעריפים מקסימליים להשתת שכר עורך דין על החייב אשר יחושבו בהתאם לגובה החוב. כמו כן, שכר הטרחה חולק לשלוש פעימות: הראשונה עם הגשת הבקשה לביצוע בהוצאה לפועל; הפעימה השנייה כאשר חלפו 45 ימים מתום המועד האחרון של האזהרה לאחר שהחייב לא שילם את חובו ובלבד שעורך הדין נקט בהליך לגביית החוב; והפעימה השלישית, שנה לאחר תום המועד הקבוע באזהרה ובלבד שהחייב לא פרע את חובו ולא הוכר כחייב משלם לפי הוראות פרק ז' סימן ב' לחוק או שההכרה בו כחייב משלם בוטלה עקב אי עמידה בתשלומים, ועורך הדין נקט בהליך לגביית החוב. יתר על כן, מוצע כי בקשות לביצוע שניתן היה להגיש במסלול מקוצר ולא הוגשו בדרך זו, יזכו את הזוכה בשכר עורך דין בסכום השווה לפעימת התשלום הראשונה בלבד.
בטבלאות המצורפות, ניתן לראות את השינוי המשמעותי שמציעים יוזמי ההצעה לטובת אזרחי ישראל.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת מירב מיכאלי (פ/1113/24).
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ה בתמוז התשפ"א (05.07.2021)
תיקון סעיף 7 1. בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 7 – בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 7 –
(1) בסעיף קטן (א) , אחרי המילים "והכל בתוך תקופה של" במקום "20" יבוא "45"; (1) בסעיף קטן (א) , אחרי המילים "והכל בתוך תקופה של" במקום "20" יבוא "45";
(2) בסעיף קטן (א1), במקום "21" יבוא "46". (2) בסעיף קטן (א1), במקום "21" יבוא "46".
תיקון סעיף 10 2. בסעיף 10(א) לחוק העיקרי – בסעיף 10(א) לחוק העיקרי –
(1) במקום "בתעריף המינימלי שנקבע לפי סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א–1961, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל שכר אחר" יבוא "בתוספת השישית", זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל שכר נמוך יותר"; (1) במקום "בתעריף המינימלי שנקבע לפי סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א–1961, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל שכר אחר" יבוא "בתוספת השישית", זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל שכר נמוך יותר";
(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בעד בקשות לביצוע שניתן להגיש במסלול מקוצר לפי פרק א'1 לחוק ולא הוגשו בדרך זו, יהא זכאי הזוכה לשכר עורך דין כמפורט בפרט (1) לתוספת השישית לחוק זה בלבד.";
הוספת תוספת שישית 3. אחרי התוספת החמישית לחוק העיקרי יבוא: אחרי התוספת החמישית לחוק העיקרי יבוא:
"תוספת שישית "תוספת שישית
(סעיף 10) (סעיף 10)
(1) שכר עורך דין בעד בקשה לביצוע יהיה כמפורט להלן – (1) שכר עורך דין בעד בקשה לביצוע יהיה כמפורט להלן –
(2) לא שילם החייב את מלוא הסכום הנדרש ממנו בתוך התקופה הקבועה באזהרה, יתווסף לחוב בתיק שכר טרחה בשיעורים הקבועים בפרט (1) שיחושבו מהחוב הפסוק הקיים ביום הוספת סכום שכר טרחה זה; לעניין תוספת זו "חוב פסוק" – החוב בתיק, לרבות הפרשי הצמדה, ריבית והוצאות שנתחייב בהם החייב לרבות שכר הטרחה שהתווסף בפתיחת התיק לפי פרט (1) לתוספת; (2) לא שילם החייב את מלוא הסכום הנדרש ממנו בתוך התקופה הקבועה באזהרה, יתווסף לחוב בתיק שכר טרחה בשיעורים הקבועים בפרט (1) שיחושבו מהחוב הפסוק הקיים ביום הוספת סכום שכר טרחה זה; לעניין תוספת זו "חוב פסוק" – החוב בתיק, לרבות הפרשי הצמדה, ריבית והוצאות שנתחייב בהם החייב לרבות שכר הטרחה שהתווסף בפתיחת התיק לפי פרט (1) לתוספת;
(3) חלפו 12 חודשים מתום המועד הקבוע באזהרה והחייב לא שילם את מלוא הסכום הנדרש ממנו, יתווסף לחוב בתיק שכר טרחה בסכומים הקבועים בפרט (1) שייחשבו מהחוב הפסוק הקיים ביום הוספת שכר טרחה זה. (3) חלפו 12 חודשים מתום המועד הקבוע באזהרה והחייב לא שילם את מלוא הסכום הנדרש ממנו, יתווסף לחוב בתיק שכר טרחה בסכומים הקבועים בפרט (1) שייחשבו מהחוב הפסוק הקיים ביום הוספת שכר טרחה זה.
(4) האמור בפרטים (2) ו-(3) מותנה בכך שעורך הדין נקט הליכים נוספים לאחר מסירת האזהרה ותום המועד הקבוע בה. (4) האמור בפרטים (2) ו-(3) מותנה בכך שעורך הדין נקט הליכים נוספים לאחר מסירת האזהרה ותום המועד הקבוע בה.
(5) האמור בפרטים (2) ו-(3) לא יחול אם החייב הוכר כחייב משלם לפי הוראות סעיף 69ב(5) לחוק וכל עוד לא בוטלה ההכרה." (5) האמור בפרטים (2) ו-(3) לא יחול אם החייב הוכר כחייב משלם לפי הוראות סעיף 69ב(5) לחוק וכל עוד לא בוטלה ההכרה."