הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2159218
הכנסת העשרים וארבע
יוזמים: חברי הכנסת אוריאל בוסו
יצחק פינדרוס
אופיר סופר
חוה אתי עטייה
דוד ביטן
פטין מולא
אורית סטרוק
מיכאל מלכיאלי
______________________________________________
פ/1758/24
הצעת חוק סל הקליטה (תיקון – זכאות לחוזר בתשובה), התשפ"א–2021
דברי הסבר
אדם החוזר בתשובה עוזב את החברה החילונית ומשנה את אורח חייו בהתאם לנהוג בחברה הדתית או החרדית. החזרה בתשובה יכולה להתרחש בכל גיל וללא קשר למצב משפחתי. לעיתים מדובר באדם אחד החוזר בתשובה ולעיתים במשפחה גרעינית.
התמיכה בחוזרים בתשובה אינה ממוסדת ומבוססת ברובה על ארגוני צדקה ועמותות, ללא תמיכה מצד המדינה. נושא החזרה בתשובה אינו מוסדר בחקיקה ומקשה על בחינת היקף התופעה. ארגוני החזרה בתשובה מטפלים בשנה במאות ואלפי מקרים של חוזרים בתשובה. יחד עם זאת, ישנם עוד חוזרים בתשובה רבים שעוברים את התהליך לבדם. לפי ממצאי סקר חברתי שנערך ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2009 עולה כי: 5% מקרב האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל הגדירו את עצמם כ"חוזרים בתשובה", עוד עולה מהסקר כי 21% מהאוכלוסייה דיווחו כי נעשו דתיים יותר במהלך חייהם. מדובר בעשרות ומאות אלפי בני אדם ומאז המספרים רק הולכים וגדלים.
החזרה בתשובה הינה תהליך אישי מורכב שבמהלכו מתגלה פער גדול בהשכלה התורנית הלכתית, כמו כן לרוב נתקלים החוזרים בתשובה במצוקה כספית ומתקשים לעמוד בהוצאות הכספיות הכרוכות למשל ברכישת טלית ותפילין, כיפה וציצית, ספרי הלכה, ביגוד מותאם, הכשרת מטבח, השלמת השכלה תורנית בהרצאות ושיעורי תורה, ולעיתים אף ויתור על מקום העבודה הבלתי מותאם לאורח חייהם החדשים.
בנוסף, החזרה בתשובה מתאפיינת ברוב המקרים בניתוק של החוזר בתשובה מהחברה החילונית שתמכה בו וסיפקה את צרכיו. תמיכות שתלמידי תיכון זכאים להן בזמן הלימודים נשללות מהם והסיוע מצד ההורים לרוב נפסק גם כן. כמעט כל החוזרים בתשובה אינם יכולים להמשיך ולהתגורר בבית משפחתם ובוודאי שלא במוסד בו למדו, והם מוצאים עצמם במצוקת דיור.
כתוצאה מכך, חוזרים בתשובה נמצאים בפער גדול לעומת בני גילם שלמדו במערכת החינוך החרדית והם נדרשים למאמצים כבירים כדי להשלים בהצלחה את ידיעותיהם התורניות ולבצע השתלמויות מותאמות לצמצום פערים אלו והשתלבות נאותה בחברה החרדית אליה הצטרפו. היעדרה של מסגרת רשמית המיועדת לסייע לחוזרים בתשובה להשלים השכלה תורנית מקשה אף היא. מסגרות פרטיות להשלמת השכלה תורנית עשויות לכרוך את שירותיהם בעלויות כספיות שרוב החוזרים בתשובה מתקשים לעמוד בהם, וזאת כאמור נוסף על הוצאותיהם הרבות.
לפערים אלה בהשכלה ישנם השלכות מרחיקות לכת על תחומים אחרים בחייו של החוזר בתשובה: מניעת קבלתו לעבודות שונות, פגיעה בשכרו, עיכוב קבלה ללימודים בישיבות, קושי בנשיאת משרות תורניות ובשיבוץ לתפקידים ההולמים את רמתו ועוד. ההכרה שחווים החוזרים בתשובה בגודל הפער בינם לבין אחרים בני גילם ובצורך להשקיע מאמצים כבירים כדי להשלימו, מביאה לעתים לקיומן של תופעות חברתיות שליליות.
נוסף על הקשיים האמורים, החוזרים בתשובה נתקלים בקושי חברתי הנובע מהשינוי בנורמות ההתנהגות המוכרות. שכן הערכים כמו לימודים בישיבה, אחריות הפרט על גורלו, התנהלות אישית רוחנית וכשרה אינם מוכרים להם. הדבר גורם לקושי ביצירת קשרים חדשים בעולם החרדי. הם למעשה, עוברים תהליך של "הגירה פנימית" מחברה במסגרת מודרנית-מערבית של העולם החילוני בישראל אל מסגרת שונה לגמרי. תהליך זה דומה, במידה רבה, לתהליך שעוברים עולים חדשים, ובמובנים מסוימים הוא אף קשה ממנו.
לפיכך, ראוי להכיר בקשיים הנלווים לחזרה בתשובה ולסייע להם חברתית וכלכלית, בדומה לסיוע המוענק לעולים החדשים.
לאור הדמיון בין עולים חדשים ובין חוזרים בתשובה בכל הנוגע לקשיים ולפערים שתוארו, מוצע לקבוע כי חוזרים בתשובה יהיו זכאים לסל קליטה, בדומה לזכאותם של העולים חדשים, שיסייע להם להתאקלם באופן המיטבי.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ג' באב התשפ"א (12.07.2021)
תיקון סעיף 1 1. בחוק סל הקליטה, התשנ"ה–1994 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, לפני ההגדרה "סל קליטה" יבוא:
""חוזר בתשובה" – מי שלימודיו לפי חוק לימוד חובה, התש"ט–1949 התקיימו במוסד חינוך ממלכתי כהגדרתו בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953, וחזר בתשובה לפי הגדרות שיקבע שר החינוך."
תיקון סעיף 2 2. בסעיף 2 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א), אחרי "עולה" יבוא "או חוזר בתשובה".