הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2156884
הכנסת העשרים וארבע
יוזמים: חברי הכנסת שמחה רוטמן
אורית סטרוק
יצחק פינדרוס
איתמר בן גביר
מיכל וולדיגר
גלית דיסטל אטבריאן
ישראל אייכלר
אורי מקלב
אמיר אוחנה
דוד אמסלם
מכלוף מיקי זוהר
מאי גולן
______________________________________________
פ/1818/24
הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הפסקת כהונה של שר וסגן שר בשל חשד לפלילים)
דברי הסבר
חוק-יסוד: הממשלה כיום קובע כי כהונתו של שר או סגן שר תופסק בשל הליך פלילי רק לאחר שהורשע על ידי בית המשפט שקבע שיש בעבירה משום קלון.
לעומת זאת, כאשר אין מדובר בהדחה מחמת עבירה, ראש הממשלה רשאי להעביר שר או סגן שר מכהונתו מכל סיבה שהיא וללא כל הנמקה.
בית המשפט העליון עסק בעבר בשיקולי סבירות ושיקול דעת של ראש הממשלה, ועל עיסוק זה נמתחה ביקורת רבה, בין היתר על ידי שופטי בית המשפט העליון עצמם, אולם כל עוד לא תופסק התנהלות זו, מוגשות מפעם לפעם עתירות להעברת שרים וסגני שרים מכהונתם בשל חשדות פליליים או כתבי אישום שהוגשו כנגדם, ובית המשפט, למרות הביקורת, אינו מושך את ידיו מהנושא ומתערב בשיקול הדעת של ראש הממשלה.
מציאות זו פוגעת בהפרדת הרשויות, שכן ההחלטה בהעברת שר או סגן שר מכהונתם כוללת בתוכה שיקולים רבים שלבית המשפט העליון אין את הכלים לדון בהם או לשקול אותם. העברה מכהונה שכזו פוגעת אף בזכות לבחור ולהיבחר. הקשר בין הבחירה לכנסת לבין הקמת ממשלה ומימוש רצון הבוחר באמצעות תפקידים בממשלה אינו ניתן לניתוק, ועל כן מניעה מנבחר ציבור למלא תפקיד בממשלה פוגע במימוש רצון בוחריו.
בנוסף, מציאות בה הערכאה העליונה של מדינת ישראל קובעת כי יש להעביר שר או סגן שר מכהונתו, וזאת עוד בטרם דנה בנושא הערכאה הנמוכה, הדיונית, ללא שום הליך מסודר, ותוך פגיעה בזכויות דיוניות להם זכאי כל חשוד שכנגדו מוגש כתב אישום בישראל, פוגעת בטוהר ההליך הפלילי, ומשפיעה על שיקול הדעת של שופטי הערכאות הנמוכות. בנוסף, הלכה למעשה נתונה כיום ליועץ המשפטי לממשלה האפשרות להוביל להדחתו של שר או סגן שר בממשלת ישראל. סמכות זו מאפשרת ליועץ המשפטי לממשלה להדיח שר או סגן שר באמצעות החלטה מנהלית, וזאת עוד טרם שניתנה לשר או לסגן השר הזדמנות לטעון לחפותו, הזדמנות לטעון בנוגע לשיקולים זרים שהתקבלו בהחלטת היועץ המשפטי או לטעון בנוגע לאכיפה בררנית. הדבר מוביל לאפקט מצנן כנגד שרים, סגני שרים וכן חברי כנסת המעוניינים להתמנות לשרים, המקשה עליהם לבצע את תפקידיהם בפיקוח או בקרה על פעילות רשויות האכיפה והתביעה.
הצעת החוק מבקשת לחזק את הפרדת הרשויות, לוודא את טוהר ההליך הפלילי ולהשיב לחזקת החפות ולזכויות הדיוניות את מעמדן. על כן קובעת הצעת החוק כי הליך העברה מכהונה של שר או סגן שר בשל חשד פלילי יתבצע על ידי הכנסת, בדרך בה ניטלת חסינות או זכות אחרת מחבר כנסת.
על פי ההצעה, אם עקב מילוי תפקידו כראש התביעה הפלילית, סבור היועץ המשפטי לממשלה שהמשך כהונתם של שר או סגן שר עלול לפגוע באמון הציבור או בעניינים אחרים אשר היועץ המשפטי לממשלה רשאי להתייצב בעניינם בפני בית המשפט על פי פקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) [נוסח חדש], עליו להעביר חוות דעת בכתב בעניין לראש הממשלה, אשר יחליט בעניין על פי שיקול דעתו.
בשל העובדה ששיקול משמעותי ביותר בהמשך הכהונה של שר או סגן שר נוגע לאמון הציבור, מן הראוי שעניין זה יוכרע על ידי הכנסת, שהיא זו שנתנה בשר או בסגן השר מלכתחילה את אמונה, ושתעשה זו רק לאחר שניתנה לשר או לסגן השר האפשרות להסביר את עניינו בפניה ובהחלטה ברוב הנדרש להצבעת אי-אמון בממשלה, דהיינו בהצבעת הכנסת ברוב חבריה.
בכך למעשה תחזור ההכרעה בנוגע לפגיעה באמון הציבור מעצם כהונתו של השר או סגן השר, לנבחרי הציבור, והם שיחליטו, לאחר שקילת כל השיקולים, הפוליטיים, הציבוריים והערכיים, האם להפסיק את כהונת השר או סגן השר.
ההצעה תחזיר למעמדה אף את חזקת החפות, שנשחקה בשנים האחרונות. הדבר אף יאפשר לשר או לסגן שר שבעניינו מתנהלים הליכים משפטיים להיאבק בשם שולחיו על המשך כהונתו, ללא החשש שהמאבק יפגע ביכולתו לנהל בהמשך הליך הוגן בבית המשפט המוסמך להוכחת חפותו.
כדי למנוע מקרה בו מתנהלים במקביל הליכים פליליים בבית משפט, בעת ובעונה אחת עם הדיון בכנסת, בשאלה שיש לה מאפיינים עובדתיים ומשפטיים דומים, קובעת הצעת החוק כי הגשת חוות דעת בנוגע להעברת שר או סגן שר מכהונתם על ידי היועץ המשפטי לממשלה, תעכב את ההליכים בבית המשפט, ואלו יחודשו רק לאחר שיוכרע הדיון בנושא על ידי הכנסת. יצויין בהקשר זה כי הסמכות לעיכוב ההליכים קיימת ממילא ליועץ המשפטי לממשלה על פי חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982, אולם כדי להימנע מהחלת המגבלות הקבועות בחוק זה על העיכוב הנדון, נקבעה הוראה זו בנפרד.
הצעת החוק נועדה לחזק את הפרדת הרשויות ואת עצמאות הכנסת והממשלה, כמו גם למנוע את כניסתו של בית המשפט העליון לשיקולים הפוליטיים והערכיים הנוגעים למינוי ולהעברה מכהונה של שרים או סגני שרים. על כן קובעת ההצעה כי בית המשפט העליון לא יוכל לבחון את שיקול הדעת של הכנסת והממשלה בנושא זה. לקביעה זו חריג שנועד למנוע פגיעה בזכויות הדיוניות של השר או סגן השר, ועל כן השר או סגן השר שעניינו נדון יוכל לעתור לבית המשפט העליון במקרה שכזה.
הצעת חוק זו נוסחה בסיוע התנועה למשילות ודמוקרטיה.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י' באב התשפ"א (19.07.2021)
תיקון סעיף 23 1. בחוק-יסוד: הממשלה, בסעיף 23, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: בחוק-יסוד: הממשלה, בסעיף 23, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב1) (1) נודע ליועץ המשפטי לממשלה, כי קיים חשד ממשי לביצוע עבירה פלילית על ידי שר, יעביר חוות דעת כתובה בנושא לידי ראש הממשלה, על מנת שישקול האם השארת השר בתפקידו עלולה להביא לפגיעה של ממש בזכות ציבורית או בעניין ציבורי.
(2) קיבל ראש הממשלה חוות דעת כאמור בפסקה (1) יחליט האם להעביר את השר מכהונתו, והחלטתו טעונה אישור הכנסת ברוב חבריה.
(3) ביקש ראש הממשלה להעביר שר מכהונתו לפי פסקה (2) לא יוגש כתב האישום לבית המשפט עד לקבלת החלטה סופית בעניין.
(4) ביקש ראש הממשלה להעביר שר מכהונתו לפי פסקה (2) לאחר שהוגש כתב אישום לבית משפט, יודיע היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט על עיכוב הליכי המשפט כנגד אותו שר, ובית המשפט יעכב את ההליכים באותו משפט; עד שהיועץ המשפטי יודיע לבית המשפט שהתקבלה החלטה סופית בעניין ההעברה מכהונה כאמור בפסקה (2).
(5) בקשת ראש הממשלה להעביר שר מכהונתו לפי פסקה (2) תועבר בצירוף נימוקים ליושב ראש הכנסת, שיעבירה לדיון בוועדת הכנסת; ועדת הכנסת תדון בבקשה בתוך 60 ימים מיום העברתה לידי יושב ראש הכנסת; החליטה ועדת הכנסת שלא לאשר את בקשת ראש הממשלה, תהא החלטתה סופית.
(6) ועדת הכנסת לא תדון בבקשת ראש הממשלה לפי סעיף קטן (2) אלא לאחר שניתנה לשר הנוגע לעניין, ולראש הממשלה הזדמנות להשמיע את דברם בוועדת הכנסת; ראש הממשלה רשאי לבקש כי עמדתו תיוצג בוועדת הכנסת על ידי היועץ המשפטי לממשלה; שר רשאי להיות מיוצג בפני ועדת הכנסת על ידי עורך דין ששכרו ישולם מאוצר המדינה;
(7) אישרה הוועדה את בקשת ראש הממשלה יניח יושב ראש הכנסת את החלטתה על שולחן הכנסת ומליאת הכנסת תחליט לאשרה או לדחותה בתוך 30 ימים מיום שהתקבלה; הצבעת מליאת הכנסת על העברת שר מכהונתו תיעשה בהצבעה גלויה, וההחלטה תהיה סופית.
(8) כהונתו של שר תיפסק 48 שעות לאחר קבלת ההחלטה במליאת הכנסת; הסתיימה התקופה האמורה ביום מנוחה, יידחה סיומה ליום שלאחר מכן שאינו יום מנוחה.
(9) דיון בבקשת ראש הממשלה לוועדת הכנסת במליאת הכנסת ייעשה רק לאחר הודעה מראש לכל חברי הכנסת על קיום הדיון וההצבעה עשרים וארבע שעות לפני קיומם.
(10) על אף האמור בסעיף 15 לחוק-יסוד: השפיטה, בית המשפט לא ידון ולא ייתן סעד בעניין הנוגע לסעיף זה אלא בעתירה של השר שהעברתו מכהונתו מתבקשת בשל פגיעה בזכויותיו הדיוניות בלבד.
(11) האמור בסעיף זה יחול, בשינויים המחויבים, גם על העברה מכהונה של סגן שר בשל חשד לביצוע עבירה פלילית."