הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2160025
הכנסת העשרים וארבע
יוזם: חבר הכנסת אלון טל
______________________________________________
מצטרפים: חברי הכנסת גילה גמליאל
מופיד מרעי
אבתיסאם מראענה
מוסי רז
אמילי חיה מואטי
ענבר בזק
דסטה גדי יברקן
מיכל וולדיגר
רם שפע
רות וסרמן לנדה
יוסף שיין
נעמה לזימי
גלעד קריב
______________________________________________
פ/1886/24
הצעת חוק דיווח שנתי על מצב הטבע והמגוון הביולוגי בישראל, התשפ"א–2021
דברי הסבר
האמנה בדבר המגוון הביולוגי של האו"ם (להלן – האמנה), מחייבת, לפי סעיף 7 שבה, לנטר "עד כמה שניתן" את המגוון הביולוגי במדינות שהן צד לאמנה. ישראל אישררה את האמנה ומחויבת, אפוא, לנטר את מצב המגוון הביולוגי בישראל. על פי האמנה, על פי האמנה, ניטור זה חייב לכלול את המרכיבים של המגוון הביולוגי הנחשבים כחשובים כדי לבחון אם השימוש בהם הוא בר-קיימא, ומכאן מחייב זיהוי אותם המרכיבים הזקוקים לפעילות שימור דחופות באמצעות דיגום וטכניקות אחרות, ופירוט אותם תהליכים העלולים לפגוע במגוון הביולוגי. במסגרת המחויבות יש לבצע ניטור רציף ורב שנתי ולעדכן את תכנית הניטור בהתאם לשינויים ולמגמות המתרחשים במגוון הביולוגי במדינה.
לאחרונה, מספר גורמים בין-לאומיים וישראלים הצביעו על נסיגה במגוון הביולוגי בישראל, אותה מורשת של חי וצומח אשר שגשגה בארץ ישראל מימים ימימה. נתונים אלה מצביעים על כך שלמרות חיזוק משמעותי של עולם הטבע בישראל לאחר קום המדינה, בעיקר כתוצאה מקביעת איסור על ציד והכרזות על מאות שמורות הטבע, המגמה לאחרונה השתנתה ולשלילה. ואולם, בהעדר תכנית ניטור לאומית מסודרת המתעדת בזמן אמת את מצב המגוון הביולוגי בישראל, קשה להעריך את מידת הנסיגה בפועל.
הצעת חוק זו מטרתה להביא ליישום האמנה, הלכה למעשה, להבטיח כי מדינת ישראל תממש את כוונת המחוקק בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח–1998, ולהבטיח כי ישראל תעמוד במחויבויותיה הבינלאומיות, ותפעל באופן יעיל למניעת הכחדת אוכלוסיות של בעלי חיים וצמחים בישראל, תוך ניהול משאבי הטבע המקומיים בצורה מיטבית.
כל זאת, באמצעות הטלת חובה על השר להגנת הסביבה, להכין מדי שלוש שנים דין וחשבון מפורט בדבר מצב הטבע בישראל כולל התייחסות לאזורים יבשתיים, סביבות לחות, אגמים, הים התיכון וים סוף שלחופי המדינה, ולהגישו לממשלה ולוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, וכן להכין מדי שנה דין וחשבון חלקי באותם עניינים.
לפי הצעת החוק, הדין וחשבון יכלול נתונים שונים לגבי מצב השטחים הפתוחים ומיני החי והצומח בהם, וכן דיווח על שינויים מהותיים במצבם. כמו כן, לפי ההצעה יכלול הדוח מידע בדבר פעולותיהם של גופים שלטוניים וציבוריים לשימור מצב הטבע ולגבי פעולות שלהם העלולות לפגוע בו.
לפי ההצעה, מנהל רשות הטבע והגנים יהיה ממונה על הכנת הדוח וכן על הכנת תוכניות ניטור שיאפשרו לאסוף את הנתונים הנדרשים לדוח. כמו כן, יוכל המנהל להסתייע בכתיבת הדוח במומחים שונים, ובלבד שיעמדו בכללים שיקבע השר להגנת הסביבה לעניין הכישורים הנדרשים מאותם מומחים. עוד מוצע כי תוקם ועדה מדעית אשר תייעץ למנהל ולשר באיזה אופן להכין ולבצע את תוכניות הניטור האמורות.
ביצוע הניטור כמוצע בהצעת החוק, והכנת הדוח באופן עקבי לפי החובות המוטלות בהצעת החוק, יביאו להגברת המודעות – הן של הציבור והן של הגופים השלטוניים והציבוריים שפעולותיהם עלולות לפגוע במצב הטבע בישראל – למצב הטבע בכל זמן נתון. מודעות זו תביא לשיפור השמירה וההגנה על מצב הטבע בישראל.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת יעל כהן-פארן וקבוצת חברי הכנסת (פ/4574/20) ועל שולחן הכנסת העשרים ושתיים על ידי חברת הכנסת מיקי חיימוביץ' (פ/405/22).
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חברת הכנסת מיקי חיימוביץ' (פ/105/23) ועל שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת יוראי להב הרצנו (פ/1492/24).
הצעת החוק זהה לפ/1492/24 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ז באב התשפ"א (26.07.2021)
מטרה 1. חוק זה מטרתו להביא לגיבוש מדיניות שתמנע הרעה במצב הטבע והמגוון הביולוגי ותביא לשיפורו וזאת על ידי יצירת מודעות שלטונית וציבורית למצב הטבע והמגוון הביולוגי בישראל, למגמות המאפיינות אותו, לאיומים המשפיעים עליו ולפעילות הממשלה ליישום אמנת המגוון הביולוגי. חוק זה מטרתו להביא לגיבוש מדיניות שתמנע הרעה במצב הטבע והמגוון הביולוגי ותביא לשיפורו וזאת על ידי יצירת מודעות שלטונית וציבורית למצב הטבע והמגוון הביולוגי בישראל, למגמות המאפיינות אותו, לאיומים המשפיעים עליו ולפעילות הממשלה ליישום אמנת המגוון הביולוגי.
הגדרות 2. בחוק זה – בחוק זה –
"אמנת המגוון הביולוגי" – אמנה בדבר שימור המגוון הביולוגי שנחתמה בריו דה ז'ניירו ביום 5 ביוני 1992, והתיקונים באמנה כאמור ככל שישראל חייבת בהם; "אמנת המגוון הביולוגי" – אמנה בדבר שימור המגוון הביולוגי שנחתמה בריו דה ז'ניירו ביום 5 ביוני 1992, והתיקונים באמנה כאמור ככל שישראל חייבת בהם;
"דין וחשבון בדבר מצב הטבע בישראל" – דין וחשבון שנערך לפי סעיף 3 בהתאם להוראות סעיף 4 ולתוצאות תכנית הניטור שתאושר לפי סעיף 5; "דין וחשבון בדבר מצב הטבע בישראל" – דין וחשבון שנערך לפי סעיף 3 בהתאם להוראות סעיף 4 ולתוצאות תכנית הניטור שתאושר לפי סעיף 5;
"הוועדה" – ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת; "הוועדה" – ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;
"הוועדה המדעית" – ועדה שהוקמה בהתאם להוראות סעיף 6; "הוועדה המדעית" – ועדה שהוקמה בהתאם להוראות סעיף 6;
"המגוון הביולוגי" – תיאור השונות בטבע הבאה לידי ביטוי בכל רמות הארגון הביולוגיות-גנטית בתוך כל מין, בין המינים בתוך מערכת אקולוגית מסוימת ובין המערכות האקולוגיות, ובכלל זה התייחסות למספר הפרטים מכל מין; "המגוון הביולוגי" – תיאור השונות בטבע הבאה לידי ביטוי בכל רמות הארגון הביולוגיות-גנטית בתוך כל מין, בין המינים בתוך מערכת אקולוגית מסוימת ובין המערכות האקולוגיות, ובכלל זה התייחסות למספר הפרטים מכל מין;
"המנהל" – מנהל רשות הטבע והגנים הלאומיים כמשמעותו בחוק גנים לאומיים; "המנהל" – מנהל רשות הטבע והגנים הלאומיים כמשמעותו בחוק גנים לאומיים;
"חוק גנים לאומיים" – חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח–1998; "חוק גנים לאומיים" – חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח–1998;
"מערכת אקולוגית" – מבנה ותפקוד של אזור נתון על כל מרכיביו הביולוגיים והפיזיים; "מערכת אקולוגית" – מבנה ותפקוד של אזור נתון על כל מרכיביו הביולוגיים והפיזיים;
"מין סמן" – מין המייצג תכונה או מאפיין של המערכת האקולוגית שהוא חלק ממנה ויכול להצביע על איכות המערכת ועל השינויים בה; "מין סמן" – מין המייצג תכונה או מאפיין של המערכת האקולוגית שהוא חלק ממנה ויכול להצביע על איכות המערכת ועל השינויים בה;
"מצב הטבע בישראל" – מצב המערכות האקולוגיות באזורים שונים בארץ ומצב המגוון הביולוגי בהם, בהתאם למגמות ולשינויים בהם, לאיומים, לסיכונים ולהשפעות שליליות עליהם. "מצב הטבע בישראל" – מצב המערכות האקולוגיות באזורים שונים בארץ ומצב המגוון הביולוגי בהם, בהתאם למגמות ולשינויים בהם, לאיומים, לסיכונים ולהשפעות שליליות עליהם.
"השר" – השר להגנת הסביבה. "השר" – השר להגנת הסביבה.
חובת דיווח 3. (א) השר יגיש לממשלה ולוועדה, אחת לשלוש שנים, דין וחשבון בדבר מצב הטבע בישראל; דין וחשבון כאמור יימסר עד ליום א' בניסן של השנה העוקבת לשנה השלישית שחלפה מאז שהוגש הדין וחשבון הקודם. (א) השר יגיש לממשלה ולוועדה, אחת לשלוש שנים, דין וחשבון בדבר מצב הטבע בישראל; דין וחשבון כאמור יימסר עד ליום א' בניסן של השנה העוקבת לשנה השלישית שחלפה מאז שהוגש הדין וחשבון הקודם.
(ב) השר יגיש לממשלה ולוועדה בכל שנה שבה לא מוגש דין וחשבון לפי סעיף קטן (א) דין וחשבון חלקי הכולל את תוצאות הניטור בהתאם לתכנית הניטור שתיקבע על פי סעיף 5; דין וחשבון חלקי כאמור יימסר עד ליום א' בניסן של השנה העוקבת לשנה שאליה הוא מתייחס. (ב) השר יגיש לממשלה ולוועדה בכל שנה שבה לא מוגש דין וחשבון לפי סעיף קטן (א) דין וחשבון חלקי הכולל את תוצאות הניטור בהתאם לתכנית הניטור שתיקבע על פי סעיף 5; דין וחשבון חלקי כאמור יימסר עד ליום א' בניסן של השנה העוקבת לשנה שאליה הוא מתייחס.
(ג) השר ידווח לממשלה ולוועדה על הרעה משמעותית פתאומית במצבו של מין סמן או במצבה של מערכת אקולוגית בתוך חודש ימים מקבלת הודעה מהמנהל על הרעה כאמור. (ג) השר ידווח לממשלה ולוועדה על הרעה משמעותית פתאומית במצבו של מין סמן או במצבה של מערכת אקולוגית בתוך חודש ימים מקבלת הודעה מהמנהל על הרעה כאמור.
(ד) המנהל יכין ויביא לאישור השר את הדין והחשבון בדבר מצב הטבע בישראל בהתאם להוראות לפי חוק זה ובמועדים הקבועים בחוק זה. (ד) המנהל יכין ויביא לאישור השר את הדין והחשבון בדבר מצב הטבע בישראל בהתאם להוראות לפי חוק זה ובמועדים הקבועים בחוק זה.
מבנה הדיווח 4. (א) דין וחשבון בדבר מצב הטבע בישראל יכלול התייחסות להיבטים הבאים: (א) דין וחשבון בדבר מצב הטבע בישראל יכלול התייחסות להיבטים הבאים:
(1) פירוט פעולות הניטור שנערכו בהתאם להוראות סעיף 5 והמתודולוגיה לעריכתם;
(2) מצב המגוון הביולוגי ביחידות גיאוגרפיות מובחנות תוך ציון מגמות שינוי במיני סמן כפי שיאושרו בתוכנית הניטור לפי סעיף 5, ומתן הסברים לשינוי, בציון השפעות נצפות של שינויי האקלים על מצב המגוון הביולוגי;
(3) דיווח על השינויים בקנה מידה ארצי במניין השטחים המוגנים בישראל, על שינוי ייעודם של שטחים פתוחים בכלל ושטחים טבעיים בפרט לייעוד אחר על שינויים בצפיפות הצומח, על מספר השטחים המוגנים שהיו בהם שריפות ועל מספר השטחים שהיו בהם שריפות חוזרות בעשור האחרון;
(4) סקירת האיומים למגוון הביולוגי ולמערכות אקולוגיות בכל אזור גיאוגרפי מובחן תוך ציון מגמות שינוי במצב האיומים ותגובת מיני הסמן לאיומים;
(5) השפעת פעילות כלל משרדי הממשלה, הרשויות הסטטוטוריות, יחידות הסמך שלהם, התאגידים שהוקמו לפי דין והחברות הממשלתיות, וכן החלטות ממשלה וחקיקה על מצב הטבע;
(6) השפעת פעילות הרשויות המקומיות יחידות הסמך שלהן ותאגידים שבשליטתן על מצב הטבע;
(7) פעילות הממשלה בהיבטים הנדרשים לפי אמנת המגוון הביולוגי וכן מידת הצלחת הגופים האמונים על שימור הטבע בפעילותם;
(8) המלצות לפעולות נוספות לשימור ולשיפור מצב הטבע.
(ב) משרדי הממשלה, יחידות הסמך שלהם, התאגידים שהוקמו לפי דין, החברות הממשלתיות וכן הרשויות המקומיות, יחידות הסמך שלהן והתאגידים שבשליטתן ימסרו למנהל את המידע הנדרש לשם מילוי הוראות לפי סעיף קטן 4(א) והקיים ברשותן, עד חצי שנה לפני מועד עריכת הדין וחשבון בדבר מצב הטבע, ובהתאם לדרישת המנהל. (ב) משרדי הממשלה, יחידות הסמך שלהם, התאגידים שהוקמו לפי דין, החברות הממשלתיות וכן הרשויות המקומיות, יחידות הסמך שלהן והתאגידים שבשליטתן ימסרו למנהל את המידע הנדרש לשם מילוי הוראות לפי סעיף קטן 4(א) והקיים ברשותן, עד חצי שנה לפני מועד עריכת הדין וחשבון בדבר מצב הטבע, ובהתאם לדרישת המנהל.
(ג) לצורך הכנת הדין והחשבון בדבר מצב הטבע בישראל כאמור בסעיף זה, רשאי המנהל להסתייע במומחים, ובלבד שהם עומדים בכללים שקבע השר לעניין זה ובכלל זה כללים לעניין השכלה אקדמית וניסיון מקצועי בתחומים הכלולים בדין וחשבון. (ג) לצורך הכנת הדין והחשבון בדבר מצב הטבע בישראל כאמור בסעיף זה, רשאי המנהל להסתייע במומחים, ובלבד שהם עומדים בכללים שקבע השר לעניין זה ובכלל זה כללים לעניין השכלה אקדמית וניסיון מקצועי בתחומים הכלולים בדין וחשבון.
(ד) השר רשאי לקבוע הוראות נוספות לצורך יישומו של סעיף זה. (ד) השר רשאי לקבוע הוראות נוספות לצורך יישומו של סעיף זה.
תכנית ניטור 5. (א) המנהל יביא לאישור השר תכנית ניטור בהתאם להוראות לפי חוק זה בתוך 90 ימים מיום תחילת החוק. (א) המנהל יביא לאישור השר תכנית ניטור בהתאם להוראות לפי חוק זה בתוך 90 ימים מיום תחילת החוק.
(ב) תכנית הניטור תובא לאישור מחודש של השר להגנת הסביבה אחת ל-3 שנים. (ב) תכנית הניטור תובא לאישור מחודש של השר להגנת הסביבה אחת ל-3 שנים.
הקמת ועדה מדעית 6. (א) השר יקים ועדה מדעית וזה הרכבה: (א) השר יקים ועדה מדעית וזה הרכבה:
(1) המדען הראשי כמשמעותו בחוק גנים לאומיים והוא יהיה יושב ראש הוועדה המדעית;
(2) עובד המשרד להגנת הסביבה מומחה באקולוגיה או זואולוגיה או בוטניקה;
(3) נציג הקרן הקיימת לישראל מומחה באקולוגיה או זואולוגיה או בוטניקה;
(4) שני נציגי אקדמיה מומחים באקולוגיה או זואולוגיה או בוטניקה;
(5) נציג ציבור מקרב הארגונים שעניינם שמירה על הסביבה.
(ב) לעניין מערכות אקולוגיות ומינים שהמומחיות בנוגע אליהם אינה מצויה בקרב חברי הועדה המדעית, הועדה המדעית תתייעץ עם מומחים הנוגעים לאותם עניינים להשלמת הידע החסר. (ב) לעניין מערכות אקולוגיות ומינים שהמומחיות בנוגע אליהם אינה מצויה בקרב חברי הועדה המדעית, הועדה המדעית תתייעץ עם מומחים הנוגעים לאותם עניינים להשלמת הידע החסר.
תפקידי הוועדה המדעית 7. ואלה תפקידיה וסמכויותיה של הוועדה המדעית: ואלה תפקידיה וסמכויותיה של הוועדה המדעית:
(1) להמליץ בפני המנהל על תכנית ניטור לאישורו; (1) להמליץ בפני המנהל על תכנית ניטור לאישורו;
(2) לקבוע את רשימת המינים לניטור; (2) לקבוע את רשימת המינים לניטור;
(3) לקבוע את החלוקה ליחידות הגיאוגרפיות אליהן יתייחס הדוח; (3) לקבוע את החלוקה ליחידות הגיאוגרפיות אליהן יתייחס הדוח;
(4) להמליץ בפני המנהל על מדיניות רצויה בהתאם לתוצאות הניטור ויעדי מדיניות השימור; (4) להמליץ בפני המנהל על מדיניות רצויה בהתאם לתוצאות הניטור ויעדי מדיניות השימור;
(5) להתריע בפני המנהל במקרים של הרעה משמעותית פתאומית במצבו של מין או מערכת אקולוגית. (5) להתריע בפני המנהל במקרים של הרעה משמעותית פתאומית במצבו של מין או מערכת אקולוגית.
תקצוב 8. הכנת הדין והחשבון בדבר מצב הטבע בישראל ויתר הפעולות לפי הוראות חוק זה ימומנו מתקציב הקרן לשמירה על שטחים פתוחים שהוקמה לפי סעיף 4כב לחוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך–1960, ומתקציב הקרן למניעת זיהום ים שהוקמה לפי סעיף 13 לפקודת מניעת זיהום מי-ים בשמן [נוסח חדש], התש"ם–1980, בסכום שלא יפחת מארבעה מיליון שקלים חדשים בשנה. הכנת הדין והחשבון בדבר מצב הטבע בישראל ויתר הפעולות לפי הוראות חוק זה ימומנו מתקציב הקרן לשמירה על שטחים פתוחים שהוקמה לפי סעיף 4כב לחוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך–1960, ומתקציב הקרן למניעת זיהום ים שהוקמה לפי סעיף 13 לפקודת מניעת זיהום מי-ים בשמן [נוסח חדש], התש"ם–1980, בסכום שלא יפחת מארבעה מיליון שקלים חדשים בשנה.
ביצוע ותקנות 9. השר ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו. השר ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.