הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2159859 הכנסת העשרים וארבע יוזם: חבר הכנסת רון כץ ______________________________________________ פ/1908/24 הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – דירה שאינה בבעלותם המשותפת של בני זוג), התשפ"א–2021 דברי הסבר חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) קובע הוראות לעניין תשלום מס רכישה ומס שבח בעת רכישה או מכירה של זכויות במקרקעין. כן קובע החוק הוראות לעניין שיעור מס רכישה מופחת והוראות לעניין קבלת פטור ממס שבח. כך למשל, סעיף 9 לחוק קובע שיעור מס רכישה מופחת במקרה של רכישת דירה יחידה או במקרה של מכירת דירת המגורים היחידה בסמוך למועד רכישת הדירה השנייה. בדומה, סעיף 49ב קובע פטור ממס שבח במקרה של מכירת דירת מגורים יחידה וסעיפים 49יט ו-49לג1 קובעים הוראות דומות החלות על "פינוי בינוי" ו- "תמ"א 38". בהקשר זה, המחוקק בחר לעגן בחוק את חזקת "התא המשפחתי", הרואה את המוכר או הרוכש במקרים האמורים ככוללים את התא המשפחתי המורכב מבני הזוג וילדיהם הקטינים, למעט בן זוג הגר דרך קבע בנפרד. לפיכך, בני זוג שמתגוררים יחדיו ועם זאת האחד אינו בעל זכויות קנייניות ברכושו של האחר, נחשבים כמוכר או רוכש אחד לצורך תחולת הפטור או השיעור המופחת. בית המשפט העליון נדרש לפרשנות ההוראה במסגרת ע"א 3489/99 מנהל מס שבח נ' עברי, בה פסק שיחידת המיסוי לצורך חישוב המס תהא התא המשפחתי בכללותו, למעט במקרים של מגורים בנפרד. כלומר – גם בין זוג אשר הפרידו את רכושם ייחשבו ליחידה אחת לצרכי מס. לפי פרשנות זו, בני זוג שרכשו דירה במהלך נישואיהם אינם זכאים לפטורים מתשלום מס שבח ולשיעור מס רכישה מופחת בגין דירה מזכה, וזאת מהסיבה שבבעלות אחד מבני הזוג דירה נוספת שנרכשה לפני הנישואים, וכך גם על חלקו של בן הזוג שבבעלותו הדירה המשותפת בלבד. אולם, בפסק הדין בעניין ע"א 3178/12 שלמי נ' מנהל מיסוי מקרקעין נתניה, הניתן כעשור לאחר מכן ועסק גם כן בפירוש ההוראה, קבע בית המשפט שבני זוג אשר אינם חולקים בעלות במקרקעין, למשל מכוח הסכם ממון, ייחשבו כיחידות מיסוי נפרדות – ובלבד שהוכיחו את ההפרדה רכושית. לאחרונה, התעורר הדיון בסוגיה במסגרת פסק הדין בעניין ע"א 4298/18 מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב נ' רועי בלנק, ואף הוביל להכרעה שונה בין שופטי דעת הרוב לשופט בדעת המיעוט. כן עולה מפסק הדין שראוי כי המחוקק יביע את עמדתו בנושא. הצעה זו משקפת את כוונת המחוקק בצורה הברורה והנכונה ביותר, וכן את הלך הרוח בחברה הישראלית, בין היתר כפי שבא לידי ביטוי בדעת הרוב בפסק הדין האמור. לפיכך, מוצע לקבוע כי בני זוג אשר מתקיימת ביניהם הפרדה רכושית ביחס לדירת מגורים והיא אינה בבעלות משותפת של בני הזוג, לא ייחשבו כ"רוכש" אחד או כ"מוכר" אחד לצורך חישוב המס לפי הסעיפים האמורים ביחס לדירת המגורים האמורה. תיקון זה נועד לתת מענה לעיוות המתואר, היוצר אפליה בין הזכאים לפטורים ולהטבות המס בגין "דירה מזכה". -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ז באב התשפ"א (26.07.2021) תיקון סעיף 9 1. בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 9(ג1ג)(4), בפסקת משנה (ג), במקום "כרוכש אחד" יבוא "כרוכש אחד, ובלבד שרכשו או מכרו דירת מגורים בבעלותם המשותפת". תיקון סעיף 49 2. בסעיף 49 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ב), במקום "כמוכר אחד" יבוא "כמוכר אחד, ובלבד שרכשו או מכרו דירת מגורים בבעלותם המשותפת". תיקון סעיף 49יט 3. בסעיף 49יט(ב) לחוק העיקרי, בפסקת משנה (1), במקום "כמוכר אחד" יבוא "כמוכר אחד, ובלבד שמכרו דירת מגורים בבעלותם המשותפת". תיקון סעיף 49לג1 4. בסעיף 49לג1 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ה), במקום "כמוכר אחד" יבוא "כמוכר אחד, ובלבד שמכרו דירת מגורים בבעלותם המשותפת".