הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת העשרים וארבע יוזמים: חברי הכנסת יוליה מלינובסקי יבגני סובה אלכס קושניר יוסף שיין לימור מגן תלם אלינה ברדץ' יאלוב ______________________________________________ פ/1846/24 הצעת חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (גיור על ידי רב מקומי וראש ישיבה), התשפ"א–2021 דברי הסבר העמימות החוקית סביב סוגיית הגיור פוגעת באלו המבקשים להתגייר ומובילה לבעיות שונות. בתי הדין המיוחדים לגיור, אשר הוקמו בהחלטת הממשלה בעקבות דו"ח וועדת נאמן, אינם מהווים מענה מספק עבור כלל המתגיירים, דבר שמוביל למציאות שבה קרוב ל-400,000 עולים וצאצאיהם אינם מוכרים כיהודים במדינת ישראל. משום כך יש לאפשר לרבנים מקומיים וראשי ישיבות, שמחזיקים בתפקידים רשמיים או רשמיים-למחצה, להעניק תעודות אישור. יפים לעניין זה דבריו של השופט הנדל בבג"ץ 7625/06 רגצ'ובה נ' משרד הפנים: "מדינת ישראל משופעת ברבנים המשמשים במשרות רבניות מטעמה, ומהווים, למעשה, בשר מבשרם של השירות הציבורי מחד גיסא – ושל הממסד הרבני מאידך גיסא. מדובר, בראש ובראשונה, ברבני ערים או יישובים, אשר המחוקק נתן בהם את אמונו והפקיד בידיהם סמכויות רגישות. רבנים מקומיים מחזיקים בסמכויות דתיות-אזרחיות שונות, דוגמת מתן תעודות כשרות (סעיף 2(א)(2) לחוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג–1983), או רישום נישואין – על הרגישות הכרוכה בהסדרת ענייני המעמד האישי (סעיף 2א לפקודת הנישואין והגירושין (רישום)). קשה לראות כיצד שיקולי "עשיית סדר" ושמירה על גבולות ישראל מפני ניצול לרעה, עשויים להצדיק פרשנות מצומצמת של סעיף 4ב לחוק השבות, התש"י–1950 – באופן שיוציא מגדרו גיור שנערך על ידי רבני עיר מוכרים. זאת ועוד, החשש מפני ניצול לרעה של הליכי הגיור מאבד ממשקלו גם כשמדובר בגיורים הנערכים על ידי דמויות רשמיות למחצה – דוגמת ראשי ישיבות הסדר שעוסקים בפסיקת הלכה למעשה. סעיף 22א לחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986, מעגן את מעמד תלמידי ישיבות ההסדר – ישיבות העומדות בקריטריונים שקבע שר הביטחון, ונכללות ברשימה שגובשה על ידיו – ומקנה להם זכות ייחודית לשלב בין שירותם הצבאי הפעיל ללימודים בישיבה. תהליך ההכרה הפרטני בישיבות אלה, וההשלכות המהותיות שנלוות לכך על מוסד מהותי כמו חובת השירות הצבאי, מעניק לראשיהן, לכל הפחות, מעמד רשמי למחצה." הצעה זו מבקשת להשיב לרבנים מקומיים ולראשי ישיבות הסדר את הסמכות לערוך גיורים, שיקבלו תעודת אישור המוכרת במדינת ישראל, כפי שהיה מקובל לכל אורך ההיסטוריה היהודית ומדינת ישראל עד להקמת מערך הגיור מכוח החלטת ממשלה. ההצעה מניחה את התשתית להקמת בתי דין לגיור, שיפעלו ברחבי הארץ, על מנת לתת מענה הולם לציבור הפונים ולקיבוץ הגלויות הישראלי. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת (פ/214/23). הצעת החוק זהה לפ/214/23 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ז באב התשפ"א (26.07.2021) הוספת סעיף 1א 1. בפקודת העדה הדתית (המרה) (להלן – הפקודה), אחרי סעיף 1 יבוא: בפקודת העדה הדתית (המרה) (להלן – הפקודה), אחרי סעיף 1 יבוא: בפקודת העדה הדתית (המרה) (להלן – הפקודה), אחרי סעיף 1 יבוא: בפקודת העדה הדתית (המרה) (להלן – הפקודה), אחרי סעיף 1 יבוא: בפקודת העדה הדתית (המרה) (להלן – הפקודה), אחרי סעיף 1 יבוא: בפקודת העדה הדתית (המרה) (להלן – הפקודה), אחרי סעיף 1 יבוא: "הגדרות "הגדרות "הגדרות 1א. בחוק זה – בחוק זה – "רב מקומי" – רב עיר, רב יישוב ורב אזורי; "רב מקומי" – רב עיר, רב יישוב ורב אזורי; "רב עיר" – כהגדרתו בסעיף 15(א)(2) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–1971‏; "רב עיר" – כהגדרתו בסעיף 15(א)(2) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–1971‏; "רב אזורי" ו"רב יישוב" – כהגדרתם בסעיפים 7(3) ו-(4) לחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–1980‏ בהתאמה; "רב אזורי" ו"רב יישוב" – כהגדרתם בסעיפים 7(3) ו-(4) לחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–1980‏ בהתאמה; "ראש ישיבה" – ראש ישיבת הסדר או ישיבה גבוהה ציונית, כהגדרתן בסעיפים 22א ו-22ב לחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986, בהתאמה." "ראש ישיבה" – ראש ישיבת הסדר או ישיבה גבוהה ציונית, כהגדרתן בסעיפים 22א ו-22ב לחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986, בהתאמה." תיקון סעיף 2 2. בסעיף 2 לפקודה, אחרי סעיף קטן (1) יבוא: בסעיף 2 לפקודה, אחרי סעיף קטן (1) יבוא: בסעיף 2 לפקודה, אחרי סעיף קטן (1) יבוא: בסעיף 2 לפקודה, אחרי סעיף קטן (1) יבוא: בסעיף 2 לפקודה, אחרי סעיף קטן (1) יבוא: בסעיף 2 לפקודה, אחרי סעיף קטן (1) יבוא: "(1א) לעניין פקודה זו רואים רב מקומי או ראש ישיבה כראש סניף מקומי של העדה הדתית היהודית. "(1א) לעניין פקודה זו רואים רב מקומי או ראש ישיבה כראש סניף מקומי של העדה הדתית היהודית. "(1א) לעניין פקודה זו רואים רב מקומי או ראש ישיבה כראש סניף מקומי של העדה הדתית היהודית. "(1א) לעניין פקודה זו רואים רב מקומי או ראש ישיבה כראש סניף מקומי של העדה הדתית היהודית. "(1א) לעניין פקודה זו רואים רב מקומי או ראש ישיבה כראש סניף מקומי של העדה הדתית היהודית. "(1א) לעניין פקודה זו רואים רב מקומי או ראש ישיבה כראש סניף מקומי של העדה הדתית היהודית. (1ב) אישור רב מקומי או ראש ישיבה כי אדם נתקבל לעדה היהודית והמיר דתו יחשב כתעודת אישור לצורך פקודה זו ללא צורך בכל אישור נוסף. (1ב) אישור רב מקומי או ראש ישיבה כי אדם נתקבל לעדה היהודית והמיר דתו יחשב כתעודת אישור לצורך פקודה זו ללא צורך בכל אישור נוסף. (1ב) אישור רב מקומי או ראש ישיבה כי אדם נתקבל לעדה היהודית והמיר דתו יחשב כתעודת אישור לצורך פקודה זו ללא צורך בכל אישור נוסף. (1ב) אישור רב מקומי או ראש ישיבה כי אדם נתקבל לעדה היהודית והמיר דתו יחשב כתעודת אישור לצורך פקודה זו ללא צורך בכל אישור נוסף. (1ב) אישור רב מקומי או ראש ישיבה כי אדם נתקבל לעדה היהודית והמיר דתו יחשב כתעודת אישור לצורך פקודה זו ללא צורך בכל אישור נוסף. (1ב) אישור רב מקומי או ראש ישיבה כי אדם נתקבל לעדה היהודית והמיר דתו יחשב כתעודת אישור לצורך פקודה זו ללא צורך בכל אישור נוסף. (1ג) אדם שרוצה כי תינתן נפקות חוקית להמרת דתו רשאי לפנות לכל ראש סניף מקומי של העדה הדתית, ללא קשר למקום מגוריו." (1ג) אדם שרוצה כי תינתן נפקות חוקית להמרת דתו רשאי לפנות לכל ראש סניף מקומי של העדה הדתית, ללא קשר למקום מגוריו." (1ג) אדם שרוצה כי תינתן נפקות חוקית להמרת דתו רשאי לפנות לכל ראש סניף מקומי של העדה הדתית, ללא קשר למקום מגוריו." (1ג) אדם שרוצה כי תינתן נפקות חוקית להמרת דתו רשאי לפנות לכל ראש סניף מקומי של העדה הדתית, ללא קשר למקום מגוריו." (1ג) אדם שרוצה כי תינתן נפקות חוקית להמרת דתו רשאי לפנות לכל ראש סניף מקומי של העדה הדתית, ללא קשר למקום מגוריו." (1ג) אדם שרוצה כי תינתן נפקות חוקית להמרת דתו רשאי לפנות לכל ראש סניף מקומי של העדה הדתית, ללא קשר למקום מגוריו." הוספת סעיפים 2א ו-2ב 3. אחרי סעיף 2 יבוא: אחרי סעיף 2 יבוא: אחרי סעיף 2 יבוא: אחרי סעיף 2 יבוא: אחרי סעיף 2 יבוא: אחרי סעיף 2 יבוא: "הכרה בתעודת אישור "הכרה בתעודת אישור "הכרה בתעודת אישור 2א. (א) תעודת אישור תהיה מוכרת לעניין הוראות כל דין. (א) תעודת אישור תהיה מוכרת לעניין הוראות כל דין. (ב) אין בהוראות חוק זה בכדי לגרוע מהכרה ביהדותו של אדם לעניין חוק השבות, התש"י–1950‏, וחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה–1965. (ב) אין בהוראות חוק זה בכדי לגרוע מהכרה ביהדותו של אדם לעניין חוק השבות, התש"י–1950‏, וחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה–1965. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), הממונה על המחוז רשאי לקבוע הוראות שיבטיחו מניעת ניצול לרעה של גיור לדת היהודית לשם רכישת זכויות כלכליות או סיבה אחרת שאינה הצטרפות לעם היהודי. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), הממונה על המחוז רשאי לקבוע הוראות שיבטיחו מניעת ניצול לרעה של גיור לדת היהודית לשם רכישת זכויות כלכליות או סיבה אחרת שאינה הצטרפות לעם היהודי. ביטול תעודת אישור ביטול תעודת אישור ביטול תעודת אישור 2ב. (א) לא ידון בית משפט או בית דין דתי בביטול תעודת אישור. (א) לא ידון בית משפט או בית דין דתי בביטול תעודת אישור. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט או בית הדין, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, לדון בביטול תעודת אישור באחד מאלה – (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט או בית הדין, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, לדון בביטול תעודת אישור באחד מאלה – (1) ניתנה תעודת האישור בעקבות עבירה על סעיפים 174א או 174ב לחוק העונשין, התשל"ז–1977, ובלבד שהתייעץ בית המשפט או בית הדין עם נותן תעודת האישור. (2) ניתנה תעודת האישור בעקבות מרמה, תחבולה, זיוף או סחיטה, ובלבד שקיבל בית המשפט או בית הדין את הסכמת נותן תעודת האישור."