הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2160335 הכנסת העשרים וארבע יוזמת: חברת הכנסת מיכל שיר סגמן ______________________________________________ פ/1859/24 הצעת חוק ההתיישנות (תיקון – הארכת התיישנות של תובענה בגין עבירת מין), התשפ"א–2021 דברי הסבר בתיקון מס' 4 לחוק ההתיישנות, התשי"ח–1958, ביקש המחוקק לעודד נפגעי עבירה להשתמש בכלים המשפטיים העומדים לרשותם, ולא לחסום את דרכם לפנות לערכאות בהליך אזרחי שבאמצעותו יוכלו לזכות בהכרה חברתית ובפיצוי כספי שיסייע בשיקומם. החוק הקיים כולל שני הסדרים שונים המאריכים את תקופת ההתיישנות בתביעות בשל תקיפה מינית והתעללות. ההסדר האחד, הקבוע בסעיף 18א, מאריך את תקופת ההתיישנות כך שניתן להגיש תובענה בגין עבירות הנכללות בגדרו עד גיל 35 שנים. ההסדר השני, הקבוע בסעיף 18ב, קובע כי אם הוגש כתב אישום בגין העובדות המהוות עבירה כמפורט בו, תוארך תקופת ההתיישנות לגבי הגשת תובענה לפיו בשנה ממועד סיום ההליך הפלילי בפסק דין חלוט. סעיף 18א(ג) קובע את יחסי הגומלין בין שני ההסדרים כך שכאשר מתקיימים תנאי ההסדר הקבוע בסעיף 18ב נשללת תחולת ההסדר הקבוע בסעיף 18א. הטעם להחרגת התחולה, כפי שפורט בדיוני ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הוא כי כאשר מוגש כתב אישום ומתנהל הליך פלילי, הרי שהמעשים נחשפו והוצפו ולא מתקיים עוד הטעם להארכת תקופת ההתיישנות לתקופה נוספת על פי ההסדר הקבוע בסעיף 18א לחוק. אלא שניסיון החיים מלמד כי פעמים רבות חשיפת דבר הפגיעה וההליך הפלילי המתנהל בעקבותיה אינם בהכרח נובעים ממוכנותו של נפגע העבירה, מבשלותו, מבחירתו ומרצונו. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בנפגע עבירה שהינו קטין ואשר חלה לגביו חובת דיווח וכך פעמים רבות הוא מוצא עצמו, בעל כורחו, מהווה עד מפתח בתיק פלילי. במצב דברים זה דרישת החוק לפיה תוך שנה מסיום ההליך הפלילי עליו ליזום תובענה אזרחית מביאה לתוצאה בלתי סבירה, לפיה נפגע אשר לא התנהל בעניינו הליך פלילי (תהא הסיבה אשר תהא) נהנה ממלוא התקופה עד למועד ההתיישנות, בעוד שאצל נפגע אשר הוגש בעניינו כתב אישום (כאמור, לעיתים מבלי שהיה מוכן ובשל לכך), נקצבת תקופת ההתיישנות לשנה. לאחרונה אף ניתנו מספר פסקי דין אשר נאלצו לדחות את תביעת נפגע העבירה מחמת התיישנות, לאחר שנוהל בעניינם הליך פלילי, תוך שהביעו אי נחת מן התוצאה שהגיעו אליה: ברע"א 9504/17 נכתב: "...משהגישה את התביעה בהיותה בת 27, אין מנוס מלקבוע כי תביעתה התיישנה. אכן מדובר בתוצאה קשה, שמשמעותה היא כי המבקשת לא תוכל למצות את הדין עם הפוגע במסגרת ההליך האזרחי. ואולם, אף שאינני מטיל ספק בנימוקים שהציגה המבקשת באשר להימנעותה מהגשת תביעתה קודם לכן, הוראות החוק ברורות, ואינן מאפשרות קבלת פרשנותה של המבקשת." בת"א 49029-11-14 בית המשפט מציין בשולי ההחלטה כי "תיתכן מחלוקת בשאלה האם הוראת סעיף 18א(ג) מהווה גם את הדין הרצוי, אולם כפי שהובהר לעיל זהו הדין המצוי". הצעת החוק נוסחה בסיוע איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חברת הכנסת מיכל שיר סגמן וקבוצת חברי הכנסת (פ/622/23). הצעת החוק זהה לפ/622/23 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ז באב התשפ"א (26.07.2021) תיקון סעיף 18א 1. בחוק ההתיישנות, התשי"ח–1958 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 18א(ג), אחרי "שביצע בנפגע" יבוא "ולנפגע מלאו 18 שנים". תיקון סעיף 18ב 2. בסעיף 18ב(2) לחוק העיקרי, המילים "שבוצעה בקטין או באדם שטרם מלאו לו 21 שנים, לפי הענין" – יימחקו.