הצעת חוק לדיון מוקדם

DOCX 7,171 תווים המסמך המקורי ↗
מספר פנימי: 2158541 הכנסת העשרים וארבע יוזמת: חברת הכנסת עידית סילמן ______________________________________________ פ/2048/24 הצעת חוק למניעת אלימות במוסדות למתן טיפול (תיקון – נציבות מניעת אלימות כלפי אנשי צוות במוסדות רפואיים), התשפ"א–2021 דברי הסבר נתוני משרד הבריאות מצביעים על כ-3,500 מקרים מדווחים בשנה של מעשי אלימות במערכת הבריאות. 20% ממקרים אלו מוגדרים כאלימות פיזית, והיתר מוגדרים כאלימות מילולית. בשנת 2017 הקים שר הבריאות את "הוועדה למיגור האלימות כלפי צוותים רפואיים ומנהלים המערכת הבריאות" בראשותו של פרופ' שלמה מור יוסף, שהגישה המלצותיה בחודש דצמבר 2017. הוועדה ציינה צעדים הכרחיים שיש לנקוט על מנת למגר את האלימות המשתוללת במערכת הבריאות כלפי הצוותים הרפואיים והמנהליים. עד כה לא קודמו המלצות אלו ורף האלימות במערכת הבריאות נותר גבוה ומותיר את הצוותים בסכנת חיים של ממש, נוכח היעדר כלים בהתמודדות עם האלימות. עוד ציינה הוועדה כי "בישראל, עוד בשנת 1999 וכן בשנים שלאחר מכן, נעשו מספר התערבויות שמטרתן להפחית אלימות ולהגביר את תחושת הביטחון בקרב הצוותים הרפואיים. הוקמו מספר ועדות על ידי משרד הבריאות להתמודדות עם נושא האלימות כלפי צוות מטפל וכן הופצו חוזרים ונהלים. עם זאת, רוב הפעולות שננקטו היו מהלכים נקודתיים, חלקם מקומיים, שיעילותם לא הוכחה". בדוח מבקר המדינה לשנת 2010 צוין כי "מהבדיקה שעשה משרד מבקר המדינה עולה שמשרדי הבריאות והרווחה אינם פועלים במידה הראויה כדי להבטיח הגנה לעובדים במערכות הבריאות והרווחה המשרתים את הציבור וחשופים לאלימות בעבודתם ולהכשירם להתמודדות עם אירועי אלימות, והמשטרה אינה ממצה כראוי את ההליכים כנגד החשודים בתקיפות. עוד נמצא שהעובדים ממעטים לדווח להנהלות המשרדים על אירועי אלימות שחוו וממעטים להתלונן במשטרה בגין אירועים מסוג זה, בין היתר משום שהם סבורים שתלונתם לא תטופל כיאות. על משרד הבריאות ומשרד הרווחה לפעול להטמעת חשיבות הדיווח על אירועי אלימות בקרב העובדים; ליצור בסיס נתונים מלא ואמין למידע על היקף האלימות ומאפייניה, שיוכל לשמש בסיס לתוכנית יעילה לצמצום התופעה; לבקר את פעילותן של הוועדות המוסדיות והמחוזיות לטיפול באלימות; להסדיר את אבטחתם של העובדים במוסדותיהם; וכן להסדיר את קיומן של השתלמויות שוטפות למניעת אלימות המיועדות לצוותים המקצועיים הנותנים שירות לאוכלוסייה וחשופים לאלימות". עוד צוין בדוח מבקר המדינה: "משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבריאות שהתמודדות יעילה עם האלימות במערכת הבריאות מחייבת תכנון אופרטיבי. אי-יישומן של המלצות הוועדות והצוותים שהוקמו לעניין זה מייתר את פעילותם ומביא לידי דחיית ההתמודדות עם הבעיה". עיון נרחב מעלה כי הוקמו מספר לא מבוטל של ועדות שמטרתן מיגור האלימות כלפי צוותים רפואיים במערכת הבריאות, אך עולה בנוסף כי יישום המלצות הוועדות אינו נערך על פי תכנית סדורה וכי אין תשתית ארגונית ייחודית ובלעדית האמונה על תחום זה, באופן שיביא לפעולה מיטבית במערכת הבריאות בכללותה. לפיכך, מוצע ליצור תשתית ארגונית להתמודדות עם האלימות במערכת הבריאות. ההצעה נועדה לתת כלים וסמכויות למערכת הבריאות ולהנהלות בתי החולים על מנת לייצר סביבת עבודה מוגנת לצוותים, כזו שתאפשר באמצעותה טיפול מיטבי לציבור הרחב. במרכז הצעת החוק מוצע להקים שתי תשתיות ארגוניות: נציב למיגור האלימות במערכת הבריאות (להלן – הנציב) במשרד הבריאות, וממוני מיגור האלימות במוסדות הרפואיים השונים (להלן - הממונים) שימונו מתוך הסגל המקצועי הקיים בבתי החולים, וזאת בהחלטה משותפת של מנהלי המוסדות הרפואיים והנציב. הצעת החוק קובעת כי הנציב יפעל לקביעת נהלים ברורים לטיפול במקרי אלימות וכן לצורך מניעת מקרי אלימות. עוד קובעת ההצעה כי לנציב תהיה סמכות לקבוע אזורי סיכון מוגברים במוסדות הרפואיים בהם יהיו צורך בנקיטת אמצעים מיוחדים לצורך מניעה של מעשי אלימות וטיפול בהם, קביעת נהלי עבודה למיגור מעשי האלימות וכן מתן מעטפת טיפולית-הגנתית לאיש צוות מוסד רפואי אשר נפגע ממעשה אלימות. בנוסף, מוצע לקבוע כי שר הבריאות ידווח פעם בשנה בדבר פעילות הנציבות לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. הצעת חוק זו נכתבה בסיוע ארגון 'מרשם' – ארגון הרופאות והרופאים המתמחים ברפואה. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ד באב התשפ"א (02.08.2021) הוספת סעיף 4א בחוק למניעת אלימות במוסדות למתן טיפול, התשע"א–2011, אחרי סעיף 4 יבוא: בחוק למניעת אלימות במוסדות למתן טיפול, התשע"א–2011, אחרי סעיף 4 יבוא: בחוק למניעת אלימות במוסדות למתן טיפול, התשע"א–2011, אחרי סעיף 4 יבוא: בחוק למניעת אלימות במוסדות למתן טיפול, התשע"א–2011, אחרי סעיף 4 יבוא: בחוק למניעת אלימות במוסדות למתן טיפול, התשע"א–2011, אחרי סעיף 4 יבוא: בחוק למניעת אלימות במוסדות למתן טיפול, התשע"א–2011, אחרי סעיף 4 יבוא: "הקמת נציבות מניעת אלימות כלפי אנשי צוות במוסדות רפואיים "הקמת נציבות מניעת אלימות כלפי אנשי צוות במוסדות רפואיים "הקמת נציבות מניעת אלימות כלפי אנשי צוות במוסדות רפואיים 4א. שר הבריאות יקים במשרדו נציבות מניעת אלימות כלפי אנשי צוות במוסדות רפואיים (בחוק זה – הנציבות). שר הבריאות יקים במשרדו נציבות מניעת אלימות כלפי אנשי צוות במוסדות רפואיים (בחוק זה – הנציבות). הנציב הנציב הנציב 4ב. (א) בראש הנציבות יעמוד נציב למניעת אלימות כלפי אנשי צוות במוסדות רפואיים (בחוק זה – הנציב). (א) בראש הנציבות יעמוד נציב למניעת אלימות כלפי אנשי צוות במוסדות רפואיים (בחוק זה – הנציב). (ב) הנציב יהיה ממונה על פעילות הנציבות, ינהל אותה ויתווה את מדיניותה. (ב) הנציב יהיה ממונה על פעילות הנציבות, ינהל אותה ויתווה את מדיניותה. תפקיד הנציבות תפקיד הנציבות תפקיד הנציבות 4ג. תפקידה של הנציבות הוא למנוע אלימות כלפי אנשי צוות במוסדות רפואיים, ולטפל במקרי אלימות שאירעו במוסדות רפואיים. תפקידה של הנציבות הוא למנוע אלימות כלפי אנשי צוות במוסדות רפואיים, ולטפל במקרי אלימות שאירעו במוסדות רפואיים. ממונים למיגור אלימות במוסדות הרפואיים ממונים למיגור אלימות במוסדות הרפואיים ממונים למיגור אלימות במוסדות הרפואיים 4ד. (א) הנציב ימנה ממונים למיגור אלימות במוסדות הרפואיים (להלן – הממונים); מינוי כאמור ייעשה מתוך אנשי צוות המוסד הרפואי, בהסכמת מנהל המוסד הרפואי. (א) הנציב ימנה ממונים למיגור אלימות במוסדות הרפואיים (להלן – הממונים); מינוי כאמור ייעשה מתוך אנשי צוות המוסד הרפואי, בהסכמת מנהל המוסד הרפואי. (ב) הממונה, בהתייעצות עם הנציב ומנהל המוסד הרפואי, ימנה ועדת מעקב למיגור האלימות במוסד הרפואי. (ב) הממונה, בהתייעצות עם הנציב ומנהל המוסד הרפואי, ימנה ועדת מעקב למיגור האלימות במוסד הרפואי. סמכויות הנציב סמכויות הנציב סמכויות הנציב 4ה. סמכויות הנציב הן: סמכויות הנציב הן: (1) לקבוע אזורי סיכון במוסדות הרפואיים, בהם ייקבעו סידורי אבטחה ואמצעים טכנולוגיים מיוחדים למניעת מעשי אלימות, וזאת לאחר התייעצות עם המוסדות הרפואיים; (2) לנקוט אמצעים לצורך הגנה על איש צוות במוסד רפואי שנפגע ממעשה אלימות במוסד הרפואי, ובין היתר, פנייה לגורמי אכיפת החוק לצורך טיפול במעשה האלימות; (3) לפעול לצורך מתן תמיכה רפואית ופסיכולוגית לאיש צוות במוסד רפואי שנפגע ממעשה אלימות במערכת הבריאות; (4) לפעול לצורך מימוש זכויותיו של איש צוות במוסד רפואי שנפגע ממעשה אלימות במערכת הבריאות; (5) לקבוע נוהל טיפול להתמודדות עם מעשי אלימות במערכת הבריאות; (6) לפעול לבירור תלונות של אנשי צוות במוסד רפואי בדבר מניעה של מעשי אלימות או טיפול בהם על ידי המוסד הרפואי; בירור התלונות ייעשה באופן שיאפשר לאנשי צוות המוסד הרפואי להגיש את תלונותיהם באופן עצמאי, מוצנע ובחופשיות, ובלא חשש מפגיעה עקב הגשת התלונה. דיווח ותקנות דיווח ותקנות דיווח ותקנות 4ו. (א) שר הבריאות, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות יקבע הוראות לעניין ביצוע סעיף זה; (א) שר הבריאות, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות יקבע הוראות לעניין ביצוע סעיף זה; (ב) שר הבריאות ידווח לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אחת לשנה, על פעילות הנציבות." (ב) שר הבריאות ידווח לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אחת לשנה, על פעילות הנציבות."