הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2160311 הכנסת העשרים וארבע יוזמת: חברת הכנסת מיכל רוזין ______________________________________________ פ/1935/24 הצעת חוק ההתיישנות (תיקון – תביעה בגין אחריות לפגיעה מינית בקטין), התשפ"א–2021 דברי הסבר הצעת החוק מבקשת להרחיב את הארכת ההתיישנות בתובענות אזרחיות בגין עבירות מין שבוצעו בקטינים, גם לתובענות המוגשות כלפי נתבעים שאינם הפוגע, בשל אי מניעת הפגיעה המינית. במקרים רבים הנפגע אינו יכול לתבוע ישירות את מי שפגע בו מינית בשל סיבות שונות. לעיתים ראוי כי האחריות הכבדה על הפגיעה המינית תוטל בין השאר על מוסדות בהם נפגעו חניכים מינית או על בני משפחה שידעו על הפגיעה המינית ולא עשו דבר. בפסק הדין ע"א 2805/13 (פלונית נגד מדינת ישראל (ניתן ביום 16 באפריל 2015)) אותתו השופטים בדבר הצורך בתיקון חקיקה שיאפשר לתבוע גם את הרשויות שהתרשלו במניעת הפגיעה. דברי השופט דנציגר: "מוכן אני להניח כי קיימת הצדקה להאריך את תקופת ההתיישנות גם ביחס לרשויות, באופן שיאפשר לתבוע גם אותן בחלוף תקופת ההתיישנות הרגילה בגין תרומתן למעשי ההתעללות או התקיפה המינית שבוצעו בבית האומנה (כנטען). דומה כי כוחות הנפש ותהליכי ההבשלה הנדרשים מהנפגע כדי לתבוע את התוקף הישיר אינם שונים באופן מהותי מאלו הנדרשים כדי לתבוע את הרשויות בגין אחריותן העקיפה. בשני המקרים נדרש הנפגע להכיר בפגיעה שנגרמה לו, לחשוף אותה ולהתמודד עם ההשלכות הכרוכות בכך. למעלה מכך, לטעמי יש אינטרס ציבורי בבירור אחריותן של הרשויות המפקחות לאירוע שכזה גם בחלוף זמן רב ממועד התרחשותו, על רקע הפגיעה החריפה בשלמות הגוף והנפש הטמונה במעשי התעללות ותקיפה מינית של קטינים, ועל מנת להרתיע את הרשויות מפני התרשלות ומעילה בתפקידן (אם כי מדובר באינטרס בעל עוצמה פחותה בהשוואה לבירור תביעות נגד המזיק הישיר). רוצה לומר, גם בתביעה המוגשת נגד הרשויות בשל מעשה התעללות או תקיפה מינית שביצע אדם אחר קיים "כרסום" בשיקולים המצדיקים את החלת עקרון ההתיישנות." התיקון נועד לבטא את הכרת המחוקק בקשיים העומדים בפני הקורבנות בבואם להגיש תובענה אזרחית על מעשי גילוי עריות בקרב המשפחה ופגיעות מיניות בידי אחראים על חסרי ישע בחלוף שנים רבות. קורבן עבירת מין שבוצעה בהיותו קטין מתמודד עם תהליך הבשלה מורכב בטרם יוכל להגיש תובענה אזרחית. תהליך זה עשוי להימשך עשרות רבות של שנים, המלוות בתלות בבני המשפחה או במוסד בו הוא שוהה. המחוקק הכיר בייחודיותן של תביעות אזרחיות בשל תקיפה מינית או התעללות בכך שהאריך את תקופת ההתיישנות בעניינן. מכאן, ראוי גם להאריך את תקופת ההתיישנות בתביעות המופנות כלפי אחרים, דוגמת בני משפחה נוספים או מוסדות שהיו אחראים על הקטין. ראוי כי נפגעים יוכלו לתבוע את הסביבה הפוגעת על מחדלה באי מניעת הפגיעה המינית. נפגעות ונפגעי עבירות מין רבים חושפים לראשונה את דבר הפגיעה שנים רבות אחרי שאירעה, בשל תחושת אשמה, בושה וחשש מהאשמה חברתית. אלו הן תחושות אופייניות וייחודיות לנפגעי עבירות מין. בניגוד להנחה המקובלת בתביעות נזיקיות בנושאים אחרים, לפיה ככל שהפגיעה והנזק שנגרם חמורים יותר, כך סביר שימהר התובע להגיש תביעה, אצל נפגעי ונפגעות של עבירות מין, ובמיוחד אצל מי שנפגעו כקטינים, ככל שהפגיעה קשה יותר, ייקח זמן רב יותר עד שיוכלו הנפגעים לתבוע, אם בכלל. בהקשר זה נזכיר כי הקושי אינו מתמצה בעצם חשיפת הפגיעה אלא גם ביכולת לגייס את המשאבים הנפשיים והתפקודיים הדרושים לצורך הגשת התביעה הנזיקית. מתוך נתוני מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, הפועלים למעלה משלושים שנה ברחבי הארץ, רובם הגדול של נפגעות ונפגעי עבירות המין אינם פונים כלל לערכאות משפטיות (רק 20-30% מהפונים למרכזי הסיוע מגישים תלונה במשטרה לפתיחתו של הליך פלילי ועוד פחות מכך מגישים תביעה נזיקית לפיצויים). בצד הפגיעה הנפשית יוצרת הפגיעה המינית גם נזקים כלכליים ומחירים נוספים, למשל הפסד כספי בגין ימי עבודה אבודים של הנפגעים ופעמים רבות אף של המשפחה כולה (בין היתר בשל המעורבות בהליכים פליליים); עלות טיפול נפשי; טיפול רפואי; קשיי הסתגלות הנובעים מקיומה של טראומה נפשית ועוד. יש להיזהר מלסגור את דלתות בית המשפט בפני אדם הטוען לזכות, בייחוד כאשר האדם שנפגע, קורבן התקיפה המינית, ממשיך וסובל גם בהווה. יש אינטרס חברתי מובהק לאפשר לנפגעי עבירות המין לתבוע גורמים נוספים בסביבה שהתירה את הפגיעה המינית ולהיפרע מהם באופן אישי, על מנת להעביר את האחריות לשיקומם אל המעוולים, בני משפחתם ומנהלי המוסדות. בנוסף יש לאפשר לנפגעי העבירה להשיג להם צדק אישי, בהליך משפטי העשוי לעזור להחלמתם, להשבת השליטה שנגזלה בתקיפה המינית עצמה לחייהם וקבלת פיצוי על נזקיהם. הצעת החוק היא פרי שיתוף פעולה עם איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת מיכל רוזין (פ/1809/20), ועל שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חברת הכנסת תמר זנדברג (פ/1805/23). הצעת החוק זהה לפ/1805/23 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ד באב התשפ"א (02.08.2021) תיקון סעיף 18א 1. בחוק ההתיישנות, התשי"ח–1958, בסעיף 18א(א), המילים "נגד הפוגע בו" – יימחקו.