הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2160611
הכנסת העשרים וארבע
יוזמת: חברת הכנסת עידית סילמן
______________________________________________
פ/2053/24
הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – אישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת במתן היתר עבודה מעל 16 שעות), התשפ"א–2021
דברי הסבר
חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 (להלן – החוק) חוקק כדי להבטיח מסגרת ברורה בדבר שעות העבודה היומיות והשבועיות המותרות, כמו גם זמני מנוחה הדרושים לכל אדם, וכן נקבעו ההסדרים ליום המנוחה השבועי. החוק קובע כי מסגרת שעות העבודה ליום תעמוד על 8 שעות עבודה (או עבודת לילה שתעמוד על 7 שעות עבודה) וכי שבוע עבודה יהיה עד 45 שעות עבודה. לפי צו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק נקבעו שעות עבודה שונות ליום ולשבוע לגבי כל העובדים והמעסיקים בישראל.
סעיף 11 לחוק מסמיך את שר העבודה להעניק היתר לעבודה בשעות נוספות. היתרי עבודה מכוח סעיף זה מאפשרים לשר העבודה שיקול דעת רחב וגמיש, יתר על המידה, העלול להביא להענקת היתרי עבודה קיצוניים הפוגעים ברווחת העובד, באיכות חייו ובמשפחתו. היתרי עבודה מעין אלה עלולים לפגוע בעיקר בעובדים מוחלשים ובסקטורים שאינם זוכים להגנה מספקת.
משכך, מוצע להוסיף אישור פרלמנטרי של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת בעת שימוש בסמכות שר העבודה להעניק היתר כללי לעבודה בשעות נוספות שיאפשר מעל 16 שעות עבודה רצופות בתחומי עיסוק בריאותיים או רפואיים או במוסדות בריאות.
בכך החוק יקיים מסגרת מדורגת של שעות העבודה, בהתאם לרציונל שהביא לחקיקתו: 8 שעות עבודה יומיות מותרות בהתאם לקבוע בחוק; 8 עד 16 שעות עבודה יומיות בהיתר שמוענק על ידי שר העבודה; מעל 16 שעות עבודה יומיות בהיתר כללי של שר העבודה, שלעניין ענף הבריאות או הרפואה יאושר על ידי ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, ותוקפו לא יעלה על חמש שנים. תוקפו של היתר שהיה קיים ערב תחילתו של החוק יוגבל לחצי שנה.
הוספת סעיף 11 1. בחוק שעות עבודה ומנוחה התשי"א–1951 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 11, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
"(ב) היתר כללי להעסקה בשעות נוספות לפי סעיף קטן (א)(4) המאפשר העסקה במשך יותר מ-16 שעות ביום, טעון אישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ויהיה תקף לתקופה שלא תעלה על חמש שנים."
הוראת מעבר 2. היתר כללי להעסקה בשעות נוספות לפי סעיף 11(א)(4) לחוק העיקרי, המאפשר העסקה במשך יותר מ-16 שעות ביום, שניתן לפני יום תחילתו של חוק זה, יעמוד בתוקפו לכל המאוחר עד תום שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה.