הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2160938 הכנסת העשרים וארבע יוזם: חבר הכנסת איימן עודה ______________________________________________ פ/2001/24 הצעת חוק גיל פרישה (תיקון – ביטול גיל פרישת חובה), התשפ"א–2021 דברי הסבר המוסד "גיל פרישת חובה", אשר לפיו ניתן לחייב עובד לפרוש מעבודתו בשל גילו הכרונולוגי, נעוץ בהסדרים חברתיים של אירופה במחצית השנייה של המאה ה-19. הוא נולד בתקופה שבה תוחלת החיים הממוצעת באירופה הייתה מתחת ל-50 שנים ובהיעדר מנגנוני ביטחון סוציאלי חברתיים, אנשים נאלצו לעבוד גם בזקנתם על מנת שלא לסבול חרפת רעב. מאז ועד היום התרחשו שינויים חברתיים וכלכליים מפליגים: תוחלת החיים כמעט והכפילה את עצמה, ואוכלוסיית ה"זקנים" הבריאים, הצלולים והכשירים בגילאי שבעים, שמונים ומעלה, גדלה באופן ניכר. במבט לפנים, אוכלוסייה זו צפויה להמשיך לגדול, ולחיות שנים רבות יותר במצב בריאותי טוב יותר. מדובר על אוכלוסייה שהיא נכס ולא נטל, המסוגלת להמשיך ולתרום לכלכלה ולחברה, בין היתר על ידי המשך עבודה ופעילות יצרנית בשוק העבודה. יתרה מכך, מסגרות ביטחון סוציאלי הכוללות קצבאות זקנה אוניברסאליות, השלמת הכנסה סלקטיבית, ופנסיה תעסוקתית (שחלה כיום על כלל שוק העבודה השכיר), יצרו מציאות חדשה לפיה מובטחים למרבית הזקנים בישראל החופש והיכולת לבחור לסיים את עבודתם ולצאת לגמלאות תוך ביטחון לקבלת קצבה חודשית האמורה להבטיח קיום בסיסי בכבוד, ועצם ביטול חובת הפרישה אינו פוגע במערך זכויות זה. לאור זאת, בעשרות השנים האחרונות התגבשה ההכרה כי פגיעה בעובדים על בסיס גילם הכרונולוגי בלבד וללא קשר ליכולותיהם, כישוריהם, רצונותיהם או מידת תרומתם הכלכלית היא תופעה פסולה שיש בה השפלה ופגיעה בכבוד האדם שאינה פחותה מהפלייתם של קבוצות מוחלשות אחרות כגון נשים, אנשים עם מוגבלות, או הומוסקסואלים. תפיסה זו אף הביאה לתיקון חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988, אשר הוסיף את איסור ההפליה מטעמי גיל בכל הקשרי העבודה: קבלה, קידום, תנאי שכר, ותנאים נלווים. ממצאים אמפיריים מצאו כי חיוב אנשים לפרוש מעבודתם בניגוד לרצונם אך ורק על בסיס גילם הכרונולוגי גרר לא רק פגיעה במצבם הכלכלי, אלא אף הרעה במצבם הבריאותי והנפשי, והגביר אצלם את החולי, התלות והמוגבלות. על רקע שינוי חברתי-כלכלי-ערכי זה, במדינות רבות ברחבי העולם ביטלו לחלוטין את ההסדר החוקי של חובת הפרישה מהעבודה. אין מדובר בביטול זכות לפנסיה או הזכות לקצבאות זקנה או החופש של העובדים לצאת לפנסיה. חופש זה נותר בעינו, ומכלול הזכויות הסוציאליות והכלכליות לקצבאות זקנה ופנסיה – נותר בעינו. כל אשר מדינות כמו ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, בריטניה, סקוטלנד, ואחרות עשו הוא ביטול האפשרות החוקית לפטר עובדים ולחייב אותם בניגוד לרצונם לסיים את עבודתם, אך ורק בשל הגעתם לגיל המוגדר כ"זקנה". ביטול חובת הפרישה יכול ברמה הכלכלית לתרום הן ליחיד, שמסוגל להמשיך ולהשתכר בכוחות עצמו ולצבור לפנסיה, והן למדינה, אשר תזכה לתוספת הכנסה ממסים. אשר על כן, הצעת החוק שבנדון מציעה לתקן את חוק גיל פרישה בהקשר צר וממוקד: ביטול האפשרות לסיים את העסקתו של עובד, בניגוד לרצונו ובהיעדר עילה מוצדקת אחרת – אך ורק בשל הגיעו לגיל 67. התיקון מבוסס על הרציונל שחובת פרישה בשל גיל כרונולוגי פסולה. יש להדגיש כי התיקון המוצע לחוק אינו משנה או פוגע בזכויות של עובדים ומעסיקים כאחד, בהקשרים הבסיסיים של יחסי העבודה והפנסיה, לאמור: בזכות לקבל קצבאות אזרח ותיק, הבטחת הכנסה או פנסיה תעסוקתית – כפי שהדברים מוגדרים כיום בחוק; בזכותם של עובדים לצאת לפנסיה ולפרוש לגמלאות בהגיעם לגיל 67 (וזכותן של נשים לעשות כן כבר בגיל 62); בזכותם של עובדים ומעסיקים להגיע להסדרי עבודה שונים ולתנאי תעסוקה חדשים לאחר גיל הזכאות לפנסיה – כל זאת בצורה מוסכמת והדדית; בזכותם של מעסיקים לסיים את עבודתם של עובדים על פי כל עילה שבדין (אשר אינה גילם הכרונולוגי). בהצעת החוק מוצע לבטל את ההסדר החוקי הקיים כיום לפיו ניתן לחייב עובד בפרישה בשל גילו. לצדו של תיקון זה, וכדי ליצור איזון במערכת היחסים שבין העובדים והמעסיקים, מעוגן הסדר המאפשר למעסיקים: ראשית – לסיים את עבודתם של עובדים שהגיעו לגיל פרישה ושאינם מסוגלים למלא את תפקידם בהתאם לדרישות התפקיד, כפי שאלה הוגדרו על ידי המעסיק; שנית – למרות כל האמור בהסכמי עבודה קיבוציים קיימים – לסיים את עבודתם של עובדים שהגיעו לגיל פרישה, אפילו עובדים שנהנו מ"קביעות", בדרך של פיטורים. לעניין תאריך התחילה, הואיל ומדובר בשינוי משמעותי בהסדרי העבודה הקיימים, מוצע לקבוע תקופה ארוכה יחסית, אשר תאפשר לעובדים ולמעסיקים כאחד להיערך ולתכנן את השינויים הנדרשים מתוקף התיקון המוצע לחוק. בנוסף, מוצע תיקון בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה: הואיל והחוק המרכזי המסדיר את ההתייחסות למקרי הפליה בעבודה הוא חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, חיוני לתקן חוק זה ולשלב בו גם את איסור ההפליה מטעמי גיל בהקשר של פרישה מעבודה. הצעת החוק נכתבה בסיוע עמותת "והדרת" – עמותה לחיזוק והעצמת אוכלוסיית הגיל השלישי. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת אראל מרגלית וקבוצת חברי הכנסת (פ/1511/19; הוסרה מסדר היום ביום ג' בכסלו התשע"ד (6 בנובמבר 2013)) ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת אראל מרגלית וקבוצת חברי הכנסת (פ/709/20), על ידי חברת הכנסת טלי פלוסקוב וקבוצת חברי הכנסת (פ/2626/20) ועל ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/2761/20). הצעת חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי (פ/1906/23) ועל שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי (פ/471/24) ועל ידי חברת הכנסת מירב כהן וקבוצת חברי הכנסת (פ/474/24). -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ד באב התשפ"א (02.08.2021) ביטול סעיף 4 1. בחוק גיל פרישה, התשס"ד–2004 (להלן – החוק העיקרי), סעיף 4 – בטל. בחוק גיל פרישה, התשס"ד–2004 (להלן – החוק העיקרי), סעיף 4 – בטל. בחוק גיל פרישה, התשס"ד–2004 (להלן – החוק העיקרי), סעיף 4 – בטל. בחוק גיל פרישה, התשס"ד–2004 (להלן – החוק העיקרי), סעיף 4 – בטל. בחוק גיל פרישה, התשס"ד–2004 (להלן – החוק העיקרי), סעיף 4 – בטל. הוספת סעיפים 5א ו-5ב 2. אחרי סעיף 5 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 5 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 5 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 5 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 5 לחוק העיקרי יבוא: "תנאים לחיוב פרישה "תנאים לחיוב פרישה "תנאים לחיוב פרישה 5א. (א) מעסיק לא יחייב עובד לפרוש מעבודתו בשל גילו, אולם, עובד שהגיע לגיל פרישה, וקיימת אי התאמה תפקודית בעניינו, רשאי מעסיק לחייבו לפרוש מעבודתו; לעניין סעיף זה, "אי התאמה תפקודית" – קביעה של רופא תעסוקתי בדבר חוסר יכולת אובייקטיבית למלא את עיקרי התפקיד. (ב) שר הכלכלה והתעשייה, לאחר התייעצות בארגון עובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע תחומי עבודה מסוימים שמעסיק יוכל לחייב עובד בהם לפרוש מעבודתו בשל גילו לאחר עבודה במשך פרק זמן שיקבע השר. הסרת ההגנה מפני פיטורים הסרת ההגנה מפני פיטורים הסרת ההגנה מפני פיטורים 5ב. עובד שהגיע לגיל פרישה וניתן לחייב את פרישתו לפי סעיף 5א, לא תחול לגביו הוראה המתנה את הליך פיטוריו באישור ועד העובדים." ביטול סעיף 7 3. סעיף 7 לחוק העיקרי – בטל. סעיף 7 לחוק העיקרי – בטל. סעיף 7 לחוק העיקרי – בטל. סעיף 7 לחוק העיקרי – בטל. סעיף 7 לחוק העיקרי – בטל. תיקון סעיף 10 4. בסעיף 10(ב)(1) לחוק העיקרי, במקום "מגיל פרישת חובה" יבוא "מהגיל שנקבע לפי סעיף 5א(ב) כגיל שבו ניתן לחייב עובד לפרוש מעבודתו בתחומי עבודה מסוימים". בסעיף 10(ב)(1) לחוק העיקרי, במקום "מגיל פרישת חובה" יבוא "מהגיל שנקבע לפי סעיף 5א(ב) כגיל שבו ניתן לחייב עובד לפרוש מעבודתו בתחומי עבודה מסוימים". בסעיף 10(ב)(1) לחוק העיקרי, במקום "מגיל פרישת חובה" יבוא "מהגיל שנקבע לפי סעיף 5א(ב) כגיל שבו ניתן לחייב עובד לפרוש מעבודתו בתחומי עבודה מסוימים". בסעיף 10(ב)(1) לחוק העיקרי, במקום "מגיל פרישת חובה" יבוא "מהגיל שנקבע לפי סעיף 5א(ב) כגיל שבו ניתן לחייב עובד לפרוש מעבודתו בתחומי עבודה מסוימים". בסעיף 10(ב)(1) לחוק העיקרי, במקום "מגיל פרישת חובה" יבוא "מהגיל שנקבע לפי סעיף 5א(ב) כגיל שבו ניתן לחייב עובד לפרוש מעבודתו בתחומי עבודה מסוימים". תיקון חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה 5. בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988, בסעיף 2(א), אחרי פסקה (6) יבוא: בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988, בסעיף 2(א), אחרי פסקה (6) יבוא: בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988, בסעיף 2(א), אחרי פסקה (6) יבוא: בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988, בסעיף 2(א), אחרי פסקה (6) יבוא: בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988, בסעיף 2(א), אחרי פסקה (6) יבוא: "(7) פרישה מעבודה." "(7) פרישה מעבודה." "(7) פרישה מעבודה." "(7) פרישה מעבודה." "(7) פרישה מעבודה." תחילה 6. תחילתו של חוק זה 24 חודשים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה 24 חודשים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה 24 חודשים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה 24 חודשים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה 24 חודשים מיום פרסומו.