הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2159803 הכנסת העשרים וארבע יוזמים: חברי הכנסת גבי לסקי משה ארבל ______________________________________________ פ/1988/24 הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – שחרור ממעצר באין הכרעת דין), התשפ"א–2021 דברי הסבר מטרת הצעת החוק היא יצירת מדרג בדיני המעצרים אשר ישקף את חומרת העבירות המיוחסות לנאשם, לצד שמירה על כבוד האדם של עצורים בעבירות קלות, וכן צמצום מספר העצירים בבתי הכלא באופן שירחיב את שטח המחייה של עצורים ואסירים כאחד. אחת ממטרותיו המרכזיות של חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996 (להלן – חוק המעצרים) היא שמירה על זכויותיהם של חשודים ונאשמים ובפרט שמירה על זכויות העצירים. כך הגביל החוק את משך הזמן בו ניתן להחזיק עצורים שלא ניתנה בעניינם הכרעת דין או גזר דין למשך זמן של תשעה חודשים. החוק אף יצר מנגנון של ביקורת שיפוטית אשר מאפשר לבית המשפט העליון להאריך את משך הזמן האמור בתשעים יום נוספים, וזאת במטרה לבחון את מידתיותו של משך המעצר אל מול המסוכנות הנשקפת מהנאשם ועוצמת הראיות כנגדו. עם זאת, כ-25 שנה לאחר כניסתו של חוק המעצרים לתוקף, ניתן לראות שהחוק הקיים מחיל מספר הסדרים אשר במבחן המציאות אינם תואמים למטרותיו המקוריות. כך, סעיף 61 לחוק הקיים מאפשר לעצור נאשם עד תום ההליכים למשך תשעה חודשים ללא הבחנה בין העבירות בנות המעצר שונות. בעוד שמשך זמן זה הוא סביר ביחס לעבירות חמורות במיוחד, מדובר בפרק זמן בלתי מידתי ביחס לעבירות אשר נדונות בבית המשפט השלום. על פי מחקרו של פרופסור אורן גזל אייל, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, כעשרה אחוזים מהעצורים עד תום ההליכים אשר נדונו למאסר בפועל סיימו לרצות את עונשם עוד בתקופת המעצר עצמה. בנוסף, כעשרים אחוזים מהעצורים עד תום ההליכים זכאים לעלות לוועדת השחרורים לניכוי שליש מתקופת מאסרם כבר בסיום מעצרם. נתון זה משקף באופן ברור כי תקופת המעצר הנהוגה כיום אינה מידתית בייחס לחלק ניכר מהעבירות. הצעת חוק זאת יוצרת מדרג בתקופות המעצר עד תום ההליכים באופן אשר ישקף את חומרת העבירות המיוחסות לנאשם ורמת המסוכנות הנשקפת ממנו. בנוסף, הצעת החוק תביא לזירוז הדיונים בתיקים המתנהלים בבתי משפט השלום. קיצור משך המעצר המקסימלי לגבי עבירות הנדונות בבית משפט השלום אף ישמור על כבוד האדם של החשודים באופן התואם את המשטר החוקתי של מדינת ישראל. מאז חקיקתו של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, עוגנה הזכות לחירות כזכות יסוד, ובפרט ההגנה ממעצרי שווא או מעצרים בלתי מידתיים. כאמור לעיל, חוק המעצרים היווה צעד חשוב לעיגון הזכויות המנויות בחוק היסוד גם בפרוצדורה הפלילית, אך מטבע הדברים המחוקק לא הצליח לחזות באופן מדויק את יישומו בפועל ומכאן שראוי לתקנו. להצעת החוק זאת קיימת אף תכלית שיקומית. כיום הליך השיקום אשר מתבצע בבתי הסוהר מוגבל בעיקרו לאסירים אשר ניתן בעניינם פסק דין מרשיע ונגזר עליהם מאסר בפועל. כאמור לעיל, חלק ניכר מהעצורים עד תום ההליכים משתחררים מיד עם מתן גזר דינם או זמן קצר לאחר מכן, ולכן לא ניתן לשלבם בהליך שיקום משמעותי. הצעת החוק תביא לקיצור ההליך הפלילי, תפחית את עינוי הדין ותאפשר לנאשמים שהורשעו לעבור הליך שיקום משמעותי ולהשתלב מחדש בחברה. לבסוף, הצעת החוק צפויה להקטין את מספר העצורים השוהים בזמן נתון בבתי הכליאה של שירות בתי הסוהר, וכך להפחית את הצפיפות בבתי הכלא. בשנת 2017 קבע בית המשפט העליון בבג"ץ 1892/14 כי הצפיפות הקיימת בבתי הכלא בארץ פוגעת בכבוד האדם של האסירים וחייב את המדינה לבצע פעולות שיביאו להרחבת שטח המחייה ל-4.5 מטרים לאסיר. על אף שנעשו מספר צעדים בנושא, שירות בתי הסוהר עדיין אינו עומד בדרישת הסף שהציב בית המשפט העליון, והפחתת מספר הכלואים בזמן נתון תביא להגדלת שטח המחייה ולהפחתת הצפיפות האמורה. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ד באב התשפ"א (02.08.2021) תיקון סעיף 61 1. בחוק חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 61 – בחוק חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 61 – (1) במקום סעיף קטן (א) יבוא: (1) במקום סעיף קטן (א) יבוא: "(א) נאשם, שלאחר הגשת כתב אישום נגדו, היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום תקופה המצטרפת כדי שישה חודשים כאשר ההליך נגדו מתנהל בבית משפט השלום, או תשעה חודשים כאשר ההליך נגדו מתנהל בבית המשפט המחוזי, ואם היה נתון המעצר בפיקוח אלקטרוני – תקופה המצטרפת כדי 12 חודשים אם ההליך נגדו מתנהל בבית המשפט השלום, או 18 חודשים אם ההליך נגדו מתנהל בבית משפט מחוזי, ומשפטו בערכאה הראשונה לא נגמר בהכרעת דין, ישוחרר מן המעצר, בערובה או ללא ערובה."; (2) בסעיף קטן (ג), במקום "לתקופה המצטרפת כדי תשעה חודשים, ואם היה נתון במעצר בפיקוח אלקטרוני – תקופה המצטרפת כדי 18 חודשים" יבוא "לתקופות כאמור בסעיף קטן (א)". (2) בסעיף קטן (ג), במקום "לתקופה המצטרפת כדי תשעה חודשים, ואם היה נתון במעצר בפיקוח אלקטרוני – תקופה המצטרפת כדי 18 חודשים" יבוא "לתקופות כאמור בסעיף קטן (א)". תיקון סעיף 62א 2. בסעיף 62א לחוק העיקרי, במקום "לתקופה המצטרפת כדי תשעה חודשים, ואם היה נתון במעצר בפיקוח אלקטרוני – תקופת המצטרפת כדי 18 חודשים" יבוא "לתקופות האמורות בסעיף 61(א)". בסעיף 62א לחוק העיקרי, במקום "לתקופה המצטרפת כדי תשעה חודשים, ואם היה נתון במעצר בפיקוח אלקטרוני – תקופת המצטרפת כדי 18 חודשים" יבוא "לתקופות האמורות בסעיף 61(א)".