הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2160650
הכנסת העשרים וארבע
יוזמת: חברת הכנסת גילה גמליאל
______________________________________________
פ/2011/24
הצעת חוק הרשות הלאומית לשעת משבר, התשפ"א–2021
דברי הסבר
משבר נגיף הקורונה, שפרץ בעולם ובישראל בשנת 2020, המחיש את הצורך בקיומו של מטה אופרטיבי לניהול משברים לאומיים, שאינם בעלי אופי צבאי. המענה להתקפות צבא או טרור על ישראל, המטופל על ידי צה"ל וגופי הביטחון האחרים, מעוגן היטב בחוק. לא כך הוא הדבר במשברים בעלי אופי לא -צבאי, המצריכים טיפול רב-מערכתי.
מגיפה, כדוגמת מגפת הקורונה, היא רק סוג אחד של משבר שכזה: הוא עלול לפרוץ בשל אסון טבע – רק לדוגמא, קיימות תחזיות מבוססות להתרחשותה של רעידת אדמה גדולה בישראל במהלך העשורים הקרובים – או מתקפת סייבר גדולה, המאיימת על נכסים לאומיים ופרטיים בקנה מידה גדול ומסכנת את ביטחונם האישי והכלכלי של אזרחי המדינה.
המאפיין של כל המשברים האלה הוא שהם נוגעים באספקטים רבים של החיים בישראל: כלכלה, בריאות, חברה, רווחה ועוד. ההחלטות המתקבלות חייבות לקחת בחשבון איזון בין כל מרכיבים אלה. והן מחייבות את קיומו של גוף תפעולי בעל סמכות, שיפעל לפתרון בעיות מתוך ראייה רחבה ושקלול כל הגורמים.
משבר הקורונה המחיש פעם נוספת כי במקרה שכזה, תקף עדיין הנאמר בדו"ח מבקר המדינה על היערכות העורף במלחמת לבנון השנייה, לפיו "הדין הקיים... מפזר את הטיפול בעורף בין כמה גורמים ואינו מקנה כלים שלמים ומתואמים לטיפול בו בעיתות חירום. ריבוי הגופים... מביא לטשטוש האחריות והסמכות" (דו"ח מבקר המדינה, היערכות העורף ותפקודו במלחמת לבנון השנייה, 2007, עיקרי הממצאים). כאמור, מאז עוגנו בחוק אספקטים שונים של הטיפול בעורף בעת התקפה צבאית; ואולם ההסדרה לגבי משבר שאינו צבאי במהותו היא חלקית ביותר.
עם תחילתו של משבר הקורונה מונה המטה לביטחון לאומי לרכז את הטיפול בו. הנימוק להחלטה היה קרבתו של המטה לראש הממשלה, באופן המאפשר לו לקבל החלטות במהירות. ואולם המטה לביטחון לאומי, מטבע הגדרתו על פי חוק, אינו מטה אופרטיבי. חסרים בו הן הידע והן יכולת הפעולה ברמה שמתחת לקובעי המדיניות. ואילו ראש הממשלה והשרים אינם אמורים לעסוק בניהול היומיומי של מאות הנושאים המצריכים פתרון במשבר רב-ממדי שכזה; בדומה לתפקידם במלחמה, הם צריכים לקבל החלטות מדיניות המבוצעות על ידי גופי הביצוע, ולעצב מדיניות בנושאים המועלים להחלטתם על ידי המטה הכללי.
הגוף המוצע, הרשות הלאומית לשעת משבר, יופעל על פי החלטת ממשלה עם פרוץ משבר שכזה, ויתפקד באופן דומה לזה של המטה הכללי בשעת מלחמה: תהיה לו סמכות לקבל החלטות שיבוצעו על ידי גופי הביצוע השונים, ולקיים את מדיניות הממשלה או ועדת שרים שתוסמך על ידי הממשלה. סמכות הרשות אל מול גופי הביצוע, מרגע שהחליטה הממשלה על הצורך בהפעלתה, תעוגן בתקנות שיאושרו על ידי הממשלה והכנסת. לצורך כך תוקם ועדה משותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת הפנים של הכנסת.
בה בעת, תישמר לממשלה הזכות להחליט בכל עת כי החלטה של הרשות הלאומית טעונה אישור ע"י הממשלה או ועדת שרים שתוסמך לכך על ידה. ואולם כל החלטה שכזו, או החלטה שראש הרשות ביקש את אישור הממשלה או ועדת השרים לביצועה, תתקבל בתוך 24 שעות מרגע החלטת הממשלה על צורך באישור או הגשת הבקשה ע"י ראש הרשות. כך יישמר האיזון הראוי בין יכולתה של הרשות לתפקד כגוף אופרטיבי לבין סמכותה של הממשלה.
בראש הרשות הלאומית לשעת משבר יעמוד אדם בעל ניסיון בניהול מערכות גדולות במגזר הציבורי או הפרטי, שאינו נושא בתפקיד באחת ממערכות אלה בעת כהונתו כראש הרשות. חברי הרשות ייצגו את משרדי הממשלה הרלבנטיים, את גופי הביצוע המרכזיים ואינטרסים ציבוריים שונים.
כל חבר ברשות יעמוד בראש מטה, בו ייוצגו גופים שונים שבתחום אחריותו. כך לדוגמה, יהיו במטה שבראשו יעמוד נציג משרד הבריאות נציגים של קופות החולים ובתי החולים, ארגוני חולים ועוד. ראש מטה ההסברה הלאומי יוביל מטה, אליו יצטרפו בשעת משבר ותרגול יועצי תקשורת, נציגי דובר צה"ל ומערך ההסברה של פיקוד העורף. החברים השונים במטות אלה יהיו קבועים לתקופות זמן ארוכות, דבר שיאפשר יצירת ידע ושימורו והיכרות קרובה עם הגופים האחרים ברשות.
עצמאות הרשות תובטח על ידי הבטחת כהונתו של ראשה לחמש שנים, כלומר מעבר לקדנציה של ממשלה אחת בישראל. קביעת רף מינימום לתרגול הרשות בחוק יבטיח כי לא תנוון בשל אילוצים תקציביים או פוליטיים. תקציבה יהיה חלק מתקציב משרד ראש הממשלה, וכפוף לפיקוח הכנסת.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חבר הכנסת עפר שלח וקבוצת חברי כנסת (פ/1466/23; פ/2072/23).
הצעת החוק זהה לפ/1466/23 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ד באב התשפ"א (02.08.2021)
הגדרות 1. בחוק זה – בחוק זה – בחוק זה –
"ועדה משותפת" – ועדה משותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת; "ועדה משותפת" – ועדה משותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת; "ועדה משותפת" – ועדה משותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;
"ראש הרשות" – ראש הרשות הלאומית לשעת משבר שמונה לפי סעיף 5. "ראש הרשות" – ראש הרשות הלאומית לשעת משבר שמונה לפי סעיף 5. "ראש הרשות" – ראש הרשות הלאומית לשעת משבר שמונה לפי סעיף 5.
""שעת משבר לאומי" – תקופה שבה מתרחש משבר לאומי הנובע מסיבה שאינה התקפה צבאית על ישראל, כהגדרתה בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951, או חשש להתקפה כאמור, וגורם לפגיעה חמורה בשלום הציבור, בביטחון הנפש או ברכוש ומתייחס לציבור גדול או לשטח גדול, ובכלל זה: ""שעת משבר לאומי" – תקופה שבה מתרחש משבר לאומי הנובע מסיבה שאינה התקפה צבאית על ישראל, כהגדרתה בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951, או חשש להתקפה כאמור, וגורם לפגיעה חמורה בשלום הציבור, בביטחון הנפש או ברכוש ומתייחס לציבור גדול או לשטח גדול, ובכלל זה: ""שעת משבר לאומי" – תקופה שבה מתרחש משבר לאומי הנובע מסיבה שאינה התקפה צבאית על ישראל, כהגדרתה בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951, או חשש להתקפה כאמור, וגורם לפגיעה חמורה בשלום הציבור, בביטחון הנפש או ברכוש ומתייחס לציבור גדול או לשטח גדול, ובכלל זה:
(1) מגיפה; (1) מגיפה; (1) מגיפה;
(2) אסון טבע, ובכלל זה רעידת אדמה, הצפות, סופות ושריפות; (2) אסון טבע, ובכלל זה רעידת אדמה, הצפות, סופות ושריפות; (2) אסון טבע, ובכלל זה רעידת אדמה, הצפות, סופות ושריפות;
(3) מתקפת סייבר המאיימת על מערכות חיוניות של המדינה והמשק; (3) מתקפת סייבר המאיימת על מערכות חיוניות של המדינה והמשק; (3) מתקפת סייבר המאיימת על מערכות חיוניות של המדינה והמשק;
(4) מפגע סביבתי, דליפת חומרים מסוכנים, זיהום כימי או ביולוגי, או אירוע קרינה רדיולוגי. (4) מפגע סביבתי, דליפת חומרים מסוכנים, זיהום כימי או ביולוגי, או אירוע קרינה רדיולוגי. (4) מפגע סביבתי, דליפת חומרים מסוכנים, זיהום כימי או ביולוגי, או אירוע קרינה רדיולוגי.
הרשות הלאומית לשעת משבר 2. (א) מוקמת בזה במשרד ראש הממשלה רשות לאומית לשעת משבר, שמקום מושבה בירושלים ושתפעל בהתאם להוראות חוק זה. (א) מוקמת בזה במשרד ראש הממשלה רשות לאומית לשעת משבר, שמקום מושבה בירושלים ושתפעל בהתאם להוראות חוק זה. (א) מוקמת בזה במשרד ראש הממשלה רשות לאומית לשעת משבר, שמקום מושבה בירושלים ושתפעל בהתאם להוראות חוק זה.
(ב) הרשות הלאומית לשעת משבר תהיה נתונה למרות הממשלה. (ב) הרשות הלאומית לשעת משבר תהיה נתונה למרות הממשלה. (ב) הרשות הלאומית לשעת משבר תהיה נתונה למרות הממשלה.
(ג) הרשות הלאומית לשעת משבר תהיה רשאית למלא את תפקידיה לפי סעיף 3(א) ו-(ב) ולהפעיל את סמכויותיה לפי חוק זה, לשם התמודדות עם שעת משבר לאומי, אם החליטה הממשלה על הפעלתה, ובכפוף להוראות סעיף קטן (ד). (ג) הרשות הלאומית לשעת משבר תהיה רשאית למלא את תפקידיה לפי סעיף 3(א) ו-(ב) ולהפעיל את סמכויותיה לפי חוק זה, לשם התמודדות עם שעת משבר לאומי, אם החליטה הממשלה על הפעלתה, ובכפוף להוראות סעיף קטן (ד). (ג) הרשות הלאומית לשעת משבר תהיה רשאית למלא את תפקידיה לפי סעיף 3(א) ו-(ב) ולהפעיל את סמכויותיה לפי חוק זה, לשם התמודדות עם שעת משבר לאומי, אם החליטה הממשלה על הפעלתה, ובכפוף להוראות סעיף קטן (ד).
תפקידי הרשות הלאומית לשעת משבר 3. אלה תפקידי הרשות הלאומית לשעת משבר, מעת הפעלתה לפי סעיף 4: אלה תפקידי הרשות הלאומית לשעת משבר, מעת הפעלתה לפי סעיף 4: אלה תפקידי הרשות הלאומית לשעת משבר, מעת הפעלתה לפי סעיף 4:
(1) לרכז ולהוביל את הפעולות הנדרשות לטיפול בשעת משבר לאומי; (1) לרכז ולהוביל את הפעולות הנדרשות לטיפול בשעת משבר לאומי; (1) לרכז ולהוביל את הפעולות הנדרשות לטיפול בשעת משבר לאומי;
(2) לבצע את החלטות הממשלה, או החלטות ועדת שרים שהחליטה הממשלה להאציל לה את סמכותה זו במקרה מסוים (להלן: ועדת השרים), לשם התמודדות עם שעת משבר לאומי; (2) לבצע את החלטות הממשלה, או החלטות ועדת שרים שהחליטה הממשלה להאציל לה את סמכותה זו במקרה מסוים (להלן: ועדת השרים), לשם התמודדות עם שעת משבר לאומי; (2) לבצע את החלטות הממשלה, או החלטות ועדת שרים שהחליטה הממשלה להאציל לה את סמכותה זו במקרה מסוים (להלן: ועדת השרים), לשם התמודדות עם שעת משבר לאומי;
(3) לקיים תרגילים תקופתיים בהתאם להוראת סעיף 7, כדי להבטיח את אפשרות פעולת הרשות בשעת משבר לאומי. (3) לקיים תרגילים תקופתיים בהתאם להוראת סעיף 7, כדי להבטיח את אפשרות פעולת הרשות בשעת משבר לאומי. (3) לקיים תרגילים תקופתיים בהתאם להוראת סעיף 7, כדי להבטיח את אפשרות פעולת הרשות בשעת משבר לאומי.
סמכויות הרשות הלאומית לשעת משבר 4. (א) נוכחה הממשלה כי אירעה שעת משבר לאומי, תפעיל את הרשות הלאומית לשעת משבר. (א) נוכחה הממשלה כי אירעה שעת משבר לאומי, תפעיל את הרשות הלאומית לשעת משבר. (א) נוכחה הממשלה כי אירעה שעת משבר לאומי, תפעיל את הרשות הלאומית לשעת משבר.
(ב) הממשלה, באישור הוועדה המשותפת, תקבע בתקנות את סמכויות המשרדים השונים שיעברו לידי הרשות לשעת משבר עם ההחלטה על הפעלתה לשם התמודדות עם שעת משבר לאומי; הופעלה הרשות הלאומית לשעת משבר כאמור בסעיף קטן (א), יעברו לידיה סמכויות המשרדים בהתאם לתקנות לפי סעיף קטן זה. (ב) הממשלה, באישור הוועדה המשותפת, תקבע בתקנות את סמכויות המשרדים השונים שיעברו לידי הרשות לשעת משבר עם ההחלטה על הפעלתה לשם התמודדות עם שעת משבר לאומי; הופעלה הרשות הלאומית לשעת משבר כאמור בסעיף קטן (א), יעברו לידיה סמכויות המשרדים בהתאם לתקנות לפי סעיף קטן זה. (ב) הממשלה, באישור הוועדה המשותפת, תקבע בתקנות את סמכויות המשרדים השונים שיעברו לידי הרשות לשעת משבר עם ההחלטה על הפעלתה לשם התמודדות עם שעת משבר לאומי; הופעלה הרשות הלאומית לשעת משבר כאמור בסעיף קטן (א), יעברו לידיה סמכויות המשרדים בהתאם לתקנות לפי סעיף קטן זה.
(ג) הממשלה, או ועדת השרים, רשאית להורות לראש הרשות בכל עת כי החלטה שיקבל טעונה את אישור הממשלה. (ג) הממשלה, או ועדת השרים, רשאית להורות לראש הרשות בכל עת כי החלטה שיקבל טעונה את אישור הממשלה. (ג) הממשלה, או ועדת השרים, רשאית להורות לראש הרשות בכל עת כי החלטה שיקבל טעונה את אישור הממשלה.
(ד) החליטה הממשלה או ועדת השרים כי החלטה מסוימת של ראש הרשות מצריכה את אישורה כאמור בסעיף קטן (ג), או ביקש ראש הרשות את אישור הממשלה או ועדת השרים לביצוע החלטה, תחליט הממשלה או ועדת השרים לעניין האישור בתוך 24 שעות מרגע שהחליטה על הצורך באישורה או מרגע שראש הרשות הגיש בקשה לאישור. (ד) החליטה הממשלה או ועדת השרים כי החלטה מסוימת של ראש הרשות מצריכה את אישורה כאמור בסעיף קטן (ג), או ביקש ראש הרשות את אישור הממשלה או ועדת השרים לביצוע החלטה, תחליט הממשלה או ועדת השרים לעניין האישור בתוך 24 שעות מרגע שהחליטה על הצורך באישורה או מרגע שראש הרשות הגיש בקשה לאישור. (ד) החליטה הממשלה או ועדת השרים כי החלטה מסוימת של ראש הרשות מצריכה את אישורה כאמור בסעיף קטן (ג), או ביקש ראש הרשות את אישור הממשלה או ועדת השרים לביצוע החלטה, תחליט הממשלה או ועדת השרים לעניין האישור בתוך 24 שעות מרגע שהחליטה על הצורך באישורה או מרגע שראש הרשות הגיש בקשה לאישור.
ראש הרשות הלאומית לשעת משבר 5. (א) ראש הרשות הלאומית לשעת משבר ימונה בידי ראש הממשלה באישור הממשלה; על המינוי האמור לא תחול חובת המכרז לפי סעיף 19 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959. (א) ראש הרשות הלאומית לשעת משבר ימונה בידי ראש הממשלה באישור הממשלה; על המינוי האמור לא תחול חובת המכרז לפי סעיף 19 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959. (א) ראש הרשות הלאומית לשעת משבר ימונה בידי ראש הממשלה באישור הממשלה; על המינוי האמור לא תחול חובת המכרז לפי סעיף 19 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959.
(ב) כשיר לכהן בראש הרשות הלאומית לשעת משבר מי שמתקיימים בו כל אלה: (ב) כשיר לכהן בראש הרשות הלאומית לשעת משבר מי שמתקיימים בו כל אלה: (ב) כשיר לכהן בראש הרשות הלאומית לשעת משבר מי שמתקיימים בו כל אלה:
(1) הוא אזרח ישראלי בשבע השנים שקדמו למינויו ותושב ישראל, ואינו בעל אזרחות נוספת שאינה ישראלית; (1) הוא אזרח ישראלי בשבע השנים שקדמו למינויו ותושב ישראל, ואינו בעל אזרחות נוספת שאינה ישראלית;
(2) הוא נשא בעבר באחד מן התפקידים הבאים: (2) הוא נשא בעבר באחד מן התפקידים הבאים:
(א) חבר המטה הכללי של צה"ל בדרגת אלוף;
(ב) ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים או סגנו;
(ג) ראש שירות הביטחון הכללי או סגנו;
(ד) מנהל כללי של משרד ממשלתי במשך שלוש שנים לפחות;
(ה) מנהל כללי של חברה שהיא גוף ריאלי גדול או גוף פיננסי גדול במשק, כהגדרתם בחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד –2013, במשך שלוש שנים לפחות.
(3) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש ראש הרשות הלאומית לשעת משבר; (3) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש ראש הרשות הלאומית לשעת משבר;
(4) לא תלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש ראש הרשות הלאומית לשעת משבר. (4) לא תלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש ראש הרשות הלאומית לשעת משבר.
(ג) תקופת כהונתו של ראש הרשות הלאומית לשעת משבר תהיה בת חמש שנים; חל מועד סיום כהונתו של ראש הרשות בשעת משבר לאומי שבה החליטה הממשלה על הפעלת הרשות, רשאי ראש הממשלה באישור הממשלה להאריך את כהונתו בחצי שנה נוספת. (ג) תקופת כהונתו של ראש הרשות הלאומית לשעת משבר תהיה בת חמש שנים; חל מועד סיום כהונתו של ראש הרשות בשעת משבר לאומי שבה החליטה הממשלה על הפעלת הרשות, רשאי ראש הממשלה באישור הממשלה להאריך את כהונתו בחצי שנה נוספת. (ג) תקופת כהונתו של ראש הרשות הלאומית לשעת משבר תהיה בת חמש שנים; חל מועד סיום כהונתו של ראש הרשות בשעת משבר לאומי שבה החליטה הממשלה על הפעלת הרשות, רשאי ראש הממשלה באישור הממשלה להאריך את כהונתו בחצי שנה נוספת.
הרכב הרשות הלאומית לשעת משבר 6. (א) ברשות הלאומית לשעת משבר יפעל לצד ראש הרשות מרכז שליטה שיורכב מחברי הרשות, שימנה ראש הממשלה, שהם נציגים מקרב עובדי המדינה, בדרגת סמנכ"ל לפחות, של משרדי ממשלה אלה, והם יהיו אחראים על מטה בתחום המצוין לידם: (א) ברשות הלאומית לשעת משבר יפעל לצד ראש הרשות מרכז שליטה שיורכב מחברי הרשות, שימנה ראש הממשלה, שהם נציגים מקרב עובדי המדינה, בדרגת סמנכ"ל לפחות, של משרדי ממשלה אלה, והם יהיו אחראים על מטה בתחום המצוין לידם: (א) ברשות הלאומית לשעת משבר יפעל לצד ראש הרשות מרכז שליטה שיורכב מחברי הרשות, שימנה ראש הממשלה, שהם נציגים מקרב עובדי המדינה, בדרגת סמנכ"ל לפחות, של משרדי ממשלה אלה, והם יהיו אחראים על מטה בתחום המצוין לידם:
(1) משרד האוצר; (1) משרד האוצר;
(2) משרד הביטחון; (2) משרד הביטחון;
(3) המשרד לביטחון הפנים; (3) המשרד לביטחון הפנים;
(4) משרד הבריאות; (4) משרד הבריאות;
(5) משרד החוץ; (5) משרד החוץ;
(6) משרד הכלכלה והתעשייה; (6) משרד הכלכלה והתעשייה;
(7) משרד המשפטים; (7) משרד המשפטים;
(8) משרד הפנים; (8) משרד הפנים;
(9) משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים; (9) משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים;
(10) נציגי משרדים נוספים, שימונו לפי העניין. (10) נציגי משרדים נוספים, שימונו לפי העניין.
(ב) ברשות הלאומית לשעת משבר יהיו חברים גם נציגים של גורמים אלה, שימנה ראש הממשלה: (ב) ברשות הלאומית לשעת משבר יהיו חברים גם נציגים של גורמים אלה, שימנה ראש הממשלה: (ב) ברשות הלאומית לשעת משבר יהיו חברים גם נציגים של גורמים אלה, שימנה ראש הממשלה:
(1) ראש מטה ההסברה הלאומי; (1) ראש מטה ההסברה הלאומי;
(2) נציג מרכז השלטון המקומי; (2) נציג מרכז השלטון המקומי;
(3) נציג משטרת ישראל, בדרגת תת-ניצב לפחות; (3) נציג משטרת ישראל, בדרגת תת-ניצב לפחות;
(4) נציג פיקוד העורף של צה"ל, בדרגת תת-אלוף לפחות; (4) נציג פיקוד העורף של צה"ל, בדרגת תת-אלוף לפחות;
(5) נציג מערך הסייבר הלאומי; (5) נציג מערך הסייבר הלאומי;
(6) נציג רשות החירום הלאומית (רח"ל); (6) נציג רשות החירום הלאומית (רח"ל);
(7) נציג החברה הערבית, שייבחר על ידי ועד הרשויות הערביות בישראל; (7) נציג החברה הערבית, שייבחר על ידי ועד הרשויות הערביות בישראל;
(8) נציג הקהילה החרדית בישראל. (8) נציג הקהילה החרדית בישראל.
(ג) כל חבר ברשות הלאומית לשעת משבר, יעמוד בראש מטה בגוף שאותו הוא מייצג, או בתחום שהוא מייצג, שיסייע לו בעיצוב עמדתו בנושאים השונים להחלטה. (ג) כל חבר ברשות הלאומית לשעת משבר, יעמוד בראש מטה בגוף שאותו הוא מייצג, או בתחום שהוא מייצג, שיסייע לו בעיצוב עמדתו בנושאים השונים להחלטה. (ג) כל חבר ברשות הלאומית לשעת משבר, יעמוד בראש מטה בגוף שאותו הוא מייצג, או בתחום שהוא מייצג, שיסייע לו בעיצוב עמדתו בנושאים השונים להחלטה.
(ד) בקרב חברי הרשות הלאומית לשעת משבר יינתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוגן של נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה, ובלבד ששיעור הנשים מקרב חברי הרשות יהיה לפחות 25%. (ד) בקרב חברי הרשות הלאומית לשעת משבר יינתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוגן של נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה, ובלבד ששיעור הנשים מקרב חברי הרשות יהיה לפחות 25%. (ד) בקרב חברי הרשות הלאומית לשעת משבר יינתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוגן של נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה, ובלבד ששיעור הנשים מקרב חברי הרשות יהיה לפחות 25%.
תרגול תקופתי של פעולת הרשות הלאומית לשעת משבר 7. (א) הרשות הלאומית לשעת משבר תקיים תרגיל, לפחות אחת לתשעה חודשים, באחד מתרחישי המשבר המפורטים בהגדרה "שעת משבר לאומי". (א) הרשות הלאומית לשעת משבר תקיים תרגיל, לפחות אחת לתשעה חודשים, באחד מתרחישי המשבר המפורטים בהגדרה "שעת משבר לאומי". (א) הרשות הלאומית לשעת משבר תקיים תרגיל, לפחות אחת לתשעה חודשים, באחד מתרחישי המשבר המפורטים בהגדרה "שעת משבר לאומי".
(ב) המטה לביטחון לאומי אחראי לניהול התרגיל. (ב) המטה לביטחון לאומי אחראי לניהול התרגיל. (ב) המטה לביטחון לאומי אחראי לניהול התרגיל.
(ג) לקחי התרגילים יפורטו בפרוטוקולים לשעת משבר שתנהל הרשות, ושיאושרו על ידי הממשלה, וישמשו בסיס לקביעת תקנות לעניין העברת סמכויות לידי הרשות הלאומית לשעת משבר כאמור בסעיף 4(ב). (ג) לקחי התרגילים יפורטו בפרוטוקולים לשעת משבר שתנהל הרשות, ושיאושרו על ידי הממשלה, וישמשו בסיס לקביעת תקנות לעניין העברת סמכויות לידי הרשות הלאומית לשעת משבר כאמור בסעיף 4(ב). (ג) לקחי התרגילים יפורטו בפרוטוקולים לשעת משבר שתנהל הרשות, ושיאושרו על ידי הממשלה, וישמשו בסיס לקביעת תקנות לעניין העברת סמכויות לידי הרשות הלאומית לשעת משבר כאמור בסעיף 4(ב).
תקציב 8. תקציב הרשות הלאומית לשעת משבר ייקבע בסעיף תקציב נפרד בחוק התקציב השנתי, במסגרת תקציב משרד ראש הממשלה; הממונה על סעיף תקציב זה, לעניין החוק האמור, יהיה ראש הרשות הלאומית לשעת משבר. תקציב הרשות הלאומית לשעת משבר ייקבע בסעיף תקציב נפרד בחוק התקציב השנתי, במסגרת תקציב משרד ראש הממשלה; הממונה על סעיף תקציב זה, לעניין החוק האמור, יהיה ראש הרשות הלאומית לשעת משבר. תקציב הרשות הלאומית לשעת משבר ייקבע בסעיף תקציב נפרד בחוק התקציב השנתי, במסגרת תקציב משרד ראש הממשלה; הממונה על סעיף תקציב זה, לעניין החוק האמור, יהיה ראש הרשות הלאומית לשעת משבר.
דיווח לכנסת 9. ראש הרשות הלאומית לשעת משבר ידווח לוועדה המשותפת ב-1 בינואר וב-1 ביולי בכל שנה, על פעולות הרשות בחצי השנה שקדמה ליום הדיווח, ואם הופעלה באותה תקופה – על ביצוע תפקידיה והפעלת סמכויותיה בעת הפעלתה. ראש הרשות הלאומית לשעת משבר ידווח לוועדה המשותפת ב-1 בינואר וב-1 ביולי בכל שנה, על פעולות הרשות בחצי השנה שקדמה ליום הדיווח, ואם הופעלה באותה תקופה – על ביצוע תפקידיה והפעלת סמכויותיה בעת הפעלתה. ראש הרשות הלאומית לשעת משבר ידווח לוועדה המשותפת ב-1 בינואר וב-1 ביולי בכל שנה, על פעולות הרשות בחצי השנה שקדמה ליום הדיווח, ואם הופעלה באותה תקופה – על ביצוע תפקידיה והפעלת סמכויותיה בעת הפעלתה.
ביצוע ותקנות 10. ראש הממשלה ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי, באישור הוועדה המשותפת, להתקין תקנות, בכל הנוגע לביצועו. ראש הממשלה ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי, באישור הוועדה המשותפת, להתקין תקנות, בכל הנוגע לביצועו. ראש הממשלה ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי, באישור הוועדה המשותפת, להתקין תקנות, בכל הנוגע לביצועו.