הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2158249
הכנסת העשרים וארבע
יוזם: חבר הכנסת אבי מעוז
______________________________________________
פ/2178/24
הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – בירור יהדות), התשפ"א–2021
דברי הסבר
על פי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953, ענייני נישואין וגירושין מצויים בסמכות השיפוט הייחודית של בתי הדין הרבניים, ונישואין של יהודים בישראל ייערכו על פי דין תורה.
יהדותו של אדם היא תנאי מוקדם לנישואין כדת משה וישראל. בתי הדין הרבניים בודקים את יהדותו של אדם על פי אמות המידה של דין התורה.
בשנים האחרונות אירעו מקרים שרשויות של המדינה סירבו לכבד אישורי יהדות שנתנו בתי הדין הרבניים לבעלי דין שעניין כשרותם להינשא נדון לפניהם. בשל כך נאלצו אותם אנשים לנהל הליכים משפטיים יקרים ומיותרים. מקרים כאלו אירעו הן לעניין מתן מעמד לעניין חוק השבות (למשל: בג"ץ 993/12 שמרה רבקה בל נ' משרד הפנים) והן לעניין רישום במרשם האוכלוסין (למשל: בג"ץ 7940/09 מרטין גורוביץ נגד מדינת ישראל ואח').
סירוב של רשות לכבד החלטה או פסק דין של בית דין רבני שאישר את יהדותו של אדם לצורך נישואין יוצר מצב של 'פיצול סטטוס'. אותו אדם הוא יהודי לעניין נישואין אבל אינו יהודי לעניינים אזרחיים אחרים בישראל. כבוד המשנה לנשיא בית המשפט העליון (כתוארו אז), השופט ברק, כבר הביא בהקשר אחר את דבריו של המלומד פרופ' אביגדור לבונטין "כי שיטת משפט נאורה צריכה לשאוף להדביר מצב של פיצול סטאטוס: אל נפריז ביצירת קטיגוריות סיוטיות, כגון זוגות הנחשבים נשואים במגרש הרוסים ופנויים ברחוב יפו'" (בג"ץ 1000/92 חוה בבלי נ' בית הדין הרבני הגדול, מח(2) 221, 243 (1994)). אין שום הצדקה שאדם שהוכר יהודי על פי אמות המידה המחמירות של בית הדין הרבני לעניין נישואין כדמו"י לא יוכר ככזה ברשות אחרת של המדינה. לעניין זה אין להבחין אם בעל הדין בבית הדין הוא אזרח, תושב, תייר או תלמיד במוסד להשכלה גבוהה או תלמיד ישיבה וכדומה. מדינה ישראל מעודדת, למשל, צעירים יהודים ברחבי העולם להגיע לישראל ללימודים ולמטרות אחרות. הם רשאים להינשא בישראל, ואם עניין כשרותם להינשא נדון בבית הדין הרבני ויהדותם אושרה אגב כך, יש לתת לכך נפקות על פי כל דין.
כמו כן מוצע כי בדומה להסדר בסעיף 3א(א1) לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה–1965, אם סברה רשות כי לא היה לפני בית הדין שאישר יהדות מלוא המידע הנוגע לעניין, רשאית היא להביאו לפני בית הדין, וכן רשאית היא לבקש מבית הדין לעכב את החלטתו עד למתן החלטה אחרת.
אגב דיונים בבתי הדין בעניינים שבסמכותו עולות מדי פעם שאלות לעניין כשרות הנישואין של בני משפחה לבעלי דין. כגון, מקרה שבית הדין מברר, אגב הליך נישואין, את יהדותה של אישה המבקשת להינשא וקובע שאישה הרשומה במרשם האוכלוסין כיהודייה אינה יהודייה מאחר שהמסמכים שהציגה אינם מסמכי אמת וכיו"ב. במצב זה, כאשר, למשל, לאישה ילדים מנישואין קודמים (קטינים או בגירים) לקביעת בית-הדין עלולה להיות השלכה מידית על הילדים. זאת, הגם שהילדים אינם מיוצגים בפני בית-הדין.
הכול מסכימים כי מצב בו בית הדין יידרש לעצום את עיניו כאשר עולה בפניו חשש לגבי יהדותו של אדם איננו רצוי, ועל פי דין תורה – ודין זה לעניין נישואין עוגן בחוק שיפוט בתי דין רבניים – מוטלת חובה על בית הדין לפעול באופן אקטיבי למנוע נישואין אסורים. כמו כן, עצימת עיניים כזו עשויה לפגוע בסופו של דבר באותו אדם לגביו נדרש הבירור, אם רק כעבור שנים יגלה כי בעבר עלה לגביו חשש קונקרטי שבירורו לא מוצה עד תום (וברבות השנים ייתכן שיאבד את האפשרות להוכיח את יהדותו, בשל קשיים ראייתיים שייווצרו נוכח חלוף הזמן והתקהות הזיכרון, או לחלופין לעבור תהליך של גיור בגיל צעיר).
בהתאם לכך, כאשר עולה חשש לגבי יהדותו של אדם שאיננו צד להליך המתקיים בבית הדין, מוצע ליידע אותו על אודות החשש בעניינו ועל הצורך האפשרי בבירור יהדותו. עוד מוצע לקבוע כי אם האדם מסכים ומעוניין בבירור באופן מידי, כי אז אפשר לבצע את הבירור בבית-הדין במסגרת ההליך התלוי ועומד או בהליך נפרד. הסכמתו (או אי הסכמתו) של קטין יכולה להינתן, כמקובל, באמצעות הוריו.
מוצע כי במקרה שהאדם מסרב לבירור מידי ראוי לקבוע שעניינו של האדם טעון בירור. "טעון בירור" ו-"פסול חיתון" הם שני סיווגים נפרדים – הן מבחינה סטיגמטית והן מבחינה מעשית. כאשר מדובר באדם שעניינו נמנה בין "טעוני הבירור", אין החלטה שיפוטית שהכריעה בעניינו, אלא רק הבהרה כי בבוא היום יהיה צורך לברר את מעמדו.
אגב כך מוצע להסדיר בחוק את הקמת מאגר "טעוני בירור", בו יישמרו השמות של אותם אנשים שיהדותם טרם התבררה. מנהל בתי הדין הרבניים או מי שהסמיך מטעמו יוכלו לקבל מידע שהצטבר בבתי הדין הרבניים על אודות כשרות לנישואין של אדם וקרובי משפחתו, ולהודיע לרושם הנישואין האם יוכל לרשום את הזוג בהתאם למצב יהדותם.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ו באב התשפ"א (04.08.2021)
הוספת סעיפים 9א עד 9ג 1. בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953, אחרי סעיף 9 יבוא: בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953, אחרי סעיף 9 יבוא: בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953, אחרי סעיף 9 יבוא:
"בירור יהדות 9א. (א) בסעיף זה, "רשות" – רשות מרשויות המדינה וכן גופים ואנשים הממלאים תפקידים ציבוריים רשמיים במדינת ישראל.
(ב) החליט בית דין רבני בדבר יהדותו של אדם אגב פסק דין או החלטה שבהם נקבע כי הוא רשאי להינשא כדת משה וישראל, תחייב ההחלטה את כל רשויות המדינה.
(ג) סברה רשות כי לא היה לפני בית הדין שהחליט כאמור בסעיף קטן (א) מלוא המידע הנוגע לעניין, רשאית היא להביאו לפני בית הדין, וכן רשאית היא לבקש מבית הדין לעכב את החלטתו עד למתן החלטה אחרת.
טיעוני בירור יהדות 9ב. (א) עלה אגב דיון בבית דין רבני חשש לעניין יהדותו של קרוב משפחה של צד לדיון (להלן – צד שלישי) יודיע בית הדין לצד השלישי כי אגב הדיון שהתקיים לפניו עלה צורך אפשרי בבירור יהדותו לעניין נישואין על פי דין תורה, וכי הוא רשאי להצטרף כצד לדיון ולהשמיע את טענותיו או לבקש לברר את העניין בנפרד.
(ב) הודיע הצד השלישי על הסכמתו לדיון בעניינו, הוא יצורף כבעל דין נוסף ויוזמן לדיוני בית הדין; הסכמה של קטין יכול שתינתן באמצעות הוריו.
(ג) לא הודיע הצד השלישי על הסכמתו לדיון בעניינו, יורה בית הדין על רישומו ברשימת טעוני בירור יהדות.
(ד) מי שרשום ברשימת טעוני בירור יהדות רשאי בכל עת להגיש לבית הדין בקשה לבירור יהדותו.
הקמת מאגר טעוני ברור 9ג. (א) יוקם מאגר רשימת טעוני בירור (להלן – המאגר), שינוהל על ידי מנהל בתי הדין הרבניים (להלן – המנהל).
(ב) המנהל או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לעיין במאגר.
(ג) המנהל יודיע למי שהוסמך כרושם נישואין, האם ניתן, על פי המידע שבמאגר, לאשר את רישומו לנישואין של מי שפנה לרושם הנישואין או שיש להפנותו לשם כך אל בית הדין הרבני לבירור יהדותו."