הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2160021
הכנסת העשרים וארבע
יוזם: חבר הכנסת אלון טל
______________________________________________
מצטרפים: חברי הכנסת מופיד מרעי
אבתיסאם מראענה
רות וסרמן לנדה
ענבר בזק
דסטה גדי יברקן
______________________________________________
פ/2087/24
הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון – מעמדם של ארגוני סביבה), התשפ"א–2021
דברי הסבר
בתיקון מס' 4 לחוק תובענות ייצוגיות, הורחבה הזכות להגיש תביעה ייצוגית בשם קבוצת נפגעים, זכות שעד אז הוקנתה לארגון רק כאשר הצליח להוכיח שיש קושי לאתר נפגע ספציפי, גם למועצה הישראלית לצרכנות, וזאת בלי שתצטרך להוכיח כי קיים קושי מיוחד באיתור נפגע ספציפי. מתן אפשרות זו למועצה, שהיא גוף המתמחה בתחום הצרכנות, באה לסייע להבאת מקרים רבים יותר של פגיעה באינטרס הצרכני בפני בתי המשפט על ידי גוף שמומחיותו בכך.
בשנים האחרונות גוברת המודעות בעולם לחשיבות של שמירת הסביבה ומניעת פגיעה בה. ההפרות של חוקים להגנת הסביבה, שבגינם ניתן להגיש תביעה ייצוגית, מהוות לא פעם מקרים מורכבים, היוצרות קושי להוכיח לא רק את הפגיעה עצמה, אלא גם לזהות את הנפגעים. מקרה מובהק ביותר הוא של זיהום אוויר אשר ידוע שבגללו נגרמת תמותה עודפת, לא פעם של מאות ואף אלפי אנשים בקנה מידה ארצי. אך היות והתחשיבים בנוגע לכך הם לרוב סטטיסטיים, מתעורר קושי להצביע על נפגעים ספציפיים. גם פגיעה בטבע, שאין חולק בנוגע לקיומה, מעוררת לא פעם קושי באיתור הנפגעים וכימות נזקם, דבר שיכול לסרבל את הדיון ולהסיטו לנושאים שוליים. אלו מקרים מובהקים בהם הגשת תביעה על ידי ארגון שמתמחה בתחום הסביבה יכולה לייעל את הדיון המשפטי. בנוסף, היות והוכחת הפגיעות הסביבתיות דורשת לרוב מומחיות, וזו מצויה בדרך כלל בידי ארגוני הסביבה, אזי גם במקרים אלו יש יתרון לייצוג הפגיעה הסביבתית באמצעות ארגון שמתמחה בכך. לא פעם הצגת התשתית העובדתית והמדעית ביחס לפגיעה סביבתית היא מעבר לכוחם של הנפגעים הספציפיים, אף כאשר הם ידועים, והדבר עלול לגרום להצגה לא נאותה או לא מספקת של הענין הציבורי בפני בית המשפט.
לאור זאת מוצע להוסיף לחוק כי גופים שיכולים להגיש בקשה לתביעה ייצוגית בלי להוכיח שיש קושי לאתר נפגע ספציפי, לצד המועצה לצרכנות, יכללו גם ארגוני סביבה בולטים שהמחוקק כלל ברשימת הארגונים אשר יכולים להגיש תביעה קבוצתית מכח החוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב–1992. הדבר יהווה את ההכרה, הנדרשת במיוחד כיום, שמניעת פגיעות סביבתיות היא אינטרס ציבורי מהמעלה הראשונה, ממש כמו מניעה ותיקון של עוולות צרכניות.
כמו כן, אחד מהנושאים החשובים שחוק תובענות ייצוגיות בא להסדיר הוא נושא הפיצוי במקרה שבו לא ניתן לפצות את כלל יחידי הקבוצה, אם משום שלא ניתן לאתרם או מסיבה אחרת. בהתאם לכך, סעיף 20 לחוק בנוסחו הנוכחי קובע, מכח תיקון שהוכנס בו בשנת 2016, כי אם תשלום פיצוי כספי שפסק בית המשפט לטובת קבוצה אינו אפשרי, בחלקו או במלואו, אזי יש להעביר את הכסף לקרן ייעודית שהוקמה כדי לפעול למען הציבור מכח סעיף 27א לחוק ("קרן לניהול ולחלוקת כספים הנפסקים כסעד").
ההסדר שבסעיף זה, יחד עם הקמת הקרן, בא למנוע תופעה שנעשתה נפוצה בשעתו, של ייעוד פיצוי לטובת הציבור למטרות שונות שלא היו קשורות כלל לנושא התובענה. ואולם, כוונה טובה זו, וכפיית בית המשפט להעביר את כספי הפיצוי לציבור אך ורק לקרן, הביאה לשלילתו בפועל של שיקול הדעת מבית המשפט שדן בתובענה, ופגם ביכולתו להגיע לתוצאה מיטבית של ייעוד כספי הפיצוי לציבור, גם במקרים בהם ניתן היה לעשות זאת.
כיום מעביר בית המשפט את כספי הפיצוי לציבור לקרן, תוך ייעודם "לתחום הקרוב לנושא התובענה" במקרה הטוב, או, אם הדבר אינו מתאפשר, לתחום "הקרוב ככל האפשר לנושא התובענה". אך גם במקרה הטוב, היות ואנשי הקרן אינם מכירים מקרוב את המקרה שנדון בתובענה, את הבעיות שנוצרו ואת דרכי הפתרון המתבקשות, התוצאה היא שהכסף מחולק אחרי שחלף זמן מאז נדונה התובענה, ולייעוד שאינו קשור בהכרח לעניין בו עסקה התובענה.
נוכח האמור, מוצע כי בית המשפט יוכל לבחור, לפי שיקול דעתו, האם להעביר את הכספים לקרן או לטובת מטרה אחרת, שיקומית או חינוכית, שיכולה לסייע בצמצום הנזק שנגרם והביא להגשת התביעה.
מתן שיקול דעת רחב לבית המשפט בבואו לפסוק את דינו הוא עיקרון שיפוטי יסודי, שראוי ליישמו גם בעניין זה של יעוד כספי הפיצוי לציבור בתובענות ייצוגיות.
בנוסף, מוצע להוסיף להרכב הקרן גם נציג ארגון סביבה ונציג של רשות הטבע והגנים, על מנת שאם יחליט בית המשפט להעניק את הכסף לקרן, יהיו בה נציגים בעלי מומחיות ששיקול דעתם בעניין ההחלטה כיצד להשקיע את הכסף יהיה מקצועי יותר, ככל שהדבר נוגע לאיכות הסביבה.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ו באב התשפ"א (04.08.2021)
תיקון סעיף 4 1. בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 4(א)(3) – בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 4(א)(3) –
(1) אחרי "המועצה הישראלית לצרכנות כהגדרתה בחוק המועצה הישראלית לצרכנות, התשס"ח–2008" יבוא "וכן הגופים המנויים בתוספת לחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב–1992, יהיו רשאים"; (1) אחרי "המועצה הישראלית לצרכנות כהגדרתה בחוק המועצה הישראלית לצרכנות, התשס"ח–2008" יבוא "וכן הגופים המנויים בתוספת לחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב–1992, יהיו רשאים";
(2) המילים "תהיה רשאית" – יימחקו. (2) המילים "תהיה רשאית" – יימחקו.
תיקון סעיף 20 2. בסעיף 20(ג)(2) לחוק העיקרי – בסעיף 20(ג)(2) לחוק העיקרי –
(1) אחרי "המיועדים לכך" יבוא "לאחת מאלה –"; (1) אחרי "המיועדים לכך" יבוא "לאחת מאלה –";
(2) הקטע החל במילים "לאחת מאלה –" יסומן כפסקת משנה (א) ואחריה יבוא – (2) הקטע החל במילים "לאחת מאלה –" יסומן כפסקת משנה (א) ואחריה יבוא –
"(ב) לטובת פעילות שיקומית או חינוכית המסייעת לתיקון הנזק נושא התובענה."
תיקון סעיף 27 3. בסעיף 27(א) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (9) יבוא: בסעיף 27(א) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (9) יבוא:
"(10) נציג ארגוני סביבה המנויים בתוספת לחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב–1992;
(11) נציג רשות הטבע והגנים."