הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2161148
הכנסת העשרים וארבע
יוזמת: חברת הכנסת גילה גמליאל
______________________________________________
פ/2082/24
הצעת חוק לעידוד בנייה בת-קיימא (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021
דברי הסבר
האדם והסביבה קשורים ביניהם בקשר של יחסי גומלין. האדם משפיע על הסביבה, מפתח ומשנה אותה וזו, כפועל יוצא, משפיעה על בריאותו של האדם ועל איכות חייו. התפיסה הנוהגת כיום בעולם היא תפיסה סביבתית כוללת של חברה, כלכלה ואיכות חיים השלובים האחד בשני, שבה אחד הערכים החברתיים הראויים להגנה הוא זה של שמירה על משאבי הטבע.
הצורך בשמירה על משאבי הטבע וניצולם הזהיר, תוך שמירת האיזון בין השימור לפיתוח בא לידי ביטוי בתופעת ההתחממות הגלובלית. בשנים האחרונות ניכרת עלייה משמעותית בריכוז גזי החממה באטמוספרה. התוצאה היא תהליך של התחממות כדור הארץ. ההשפעות הצפויות של ההתחממות הגלובלית הן עלייה בתכיפות גלי חום, התרבות אירועים של הצפות ושיטפונות, ריבוי אזורים מוכי בצורת, עליית פני הים ועוד. רוב גזי החממה נפלטים בעיקר משריפה של דלקים לצורך יצירת אנרגיה.
מטרתה של הצעת חוק זו לעודד שימוש יעיל וחסכוני במשאבי הטבע, להפחית, בין היתר, את צריכת האנרגיה ולתרום להוספת שטחי ציבור ירוקים לאזורים עירוניים.
בחלקה הראשון של הצעת החוק נקבע תמריץ בצורת הנחה מארנונה לכל בית משותף שעל גגו תוקם גינת גג, אשר תכסה את רוב הגג ותעשה שימוש במים מושבים לצורך השקייתה. גינון על גגות מקובל במספר ערים באירופה ובארצות הברית. גינת גג מסייעת בהורדת תצרוכת האנרגיה של הבניין ובהקטנת האנרגיה הדרושה לקירור האוויר בקומה שמתחתיה בכ-30%. הצמחייה בגינת הגג תורמת להפחתת פליטות גזי חממה באמצעות תהליך הפוטוסינתיזה שבמהלכו קולט הצמח פחמן דו-חמצני ומשחרר לאוויר חמצן. לגינות הגג תרומה משמעותית לאיכות החיים העירונית כשטחי ציבור ירוקים ופתוחים נוספים.
בחלקה השני של הצעת החוק מוצע לתקן את חוק התכנון והבנייה ולהוסיף בו פרק אשר יעסוק בבנייה בת-קיימא. מדיניות סביבתית המעודדת בנייה בחומרים ובטכניקות ידידותיות לסביבה הופכת מקובלת בעולם. מדינות וערים שונות בעולם אמצו תקנים לבנייה בת קיימא ואף פתחו מערכות של תמריצים לעידוד השימוש בתקן זה. לבנייה השפעה ישירה על הסביבה- על הקרקע והשטחים הפתוחים, על צריכת האנרגיה, על השימוש במים, על הטיפול בפסולת והחשיפה לרעש ועוד. בנייה בת קיימא היא בנייה אשר תבטיח ניצול יעיל וחסכוני של משאבי הטבע תוך מזעור הפגיעה בסביבה וחסכון בעלויות כלכליות לציבור ולרשויות. בישראל קיים תקן רשמי לבניינים שפגיעתם בסביבה פחותה, ת"י 5281 משנת 2005, אולם אין כיום חובה לבנות לפיו. לפיכך, מוצע להחיל בהדרגה חובת בנייה בת קיימא בהתאם לתנאי התקן כאמור, באופן שתחול תחילה על בניינים ציבוריים חדשים שיבנו והחל משנת 2022 גם על בניינים פרטיים חדשים.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת תמר זנדברג וקבוצת חברי הכנסת (פ/272/20), על שולחן הכנסת העשרים ושתיים ועל שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חברת הכנסת תמר זנדברג (פ/814/22; פ/1396/23) ועל שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת מוסי רז (פ/1223/24).
הצעת החוק זהה לפ/1223/24 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ו באב התשפ"א (04.08.2021)
מטרת החוק 1. מטרתו של חוק זה לקבוע הוראות במסגרת הליכי תכנון ובנייה שיבטיחו שמירה על בריאות הציבור ועל הגנת הסביבה, שימוש יעיל וחסכוני במשאבי הטבע, קידום החיסכון באנרגיה ובמים, מניעת הפגיעה בקרקע וצמצום זיהום המים והאוויר, לרבות צמצום פליטת גזי חממה וצמצום מפגעים סביבתיים אחרים, וכן לעודד גינון על גגות, והכול לשם מימוש הזכות לסביבה נאותה, למניעה ולצמצום מפגעים סביבתיים, לשיפור איכות החיים והסביבה ולשמירה על המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, מתוך הכרה במחויבות המדינה והחברה למימושן וקידומן של מטרות אלה, למען הציבור ולמען הדורות הבאים. מטרתו של חוק זה לקבוע הוראות במסגרת הליכי תכנון ובנייה שיבטיחו שמירה על בריאות הציבור ועל הגנת הסביבה, שימוש יעיל וחסכוני במשאבי הטבע, קידום החיסכון באנרגיה ובמים, מניעת הפגיעה בקרקע וצמצום זיהום המים והאוויר, לרבות צמצום פליטת גזי חממה וצמצום מפגעים סביבתיים אחרים, וכן לעודד גינון על גגות, והכול לשם מימוש הזכות לסביבה נאותה, למניעה ולצמצום מפגעים סביבתיים, לשיפור איכות החיים והסביבה ולשמירה על המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, מתוך הכרה במחויבות המדינה והחברה למימושן וקידומן של מטרות אלה, למען הציבור ולמען הדורות הבאים. מטרתו של חוק זה לקבוע הוראות במסגרת הליכי תכנון ובנייה שיבטיחו שמירה על בריאות הציבור ועל הגנת הסביבה, שימוש יעיל וחסכוני במשאבי הטבע, קידום החיסכון באנרגיה ובמים, מניעת הפגיעה בקרקע וצמצום זיהום המים והאוויר, לרבות צמצום פליטת גזי חממה וצמצום מפגעים סביבתיים אחרים, וכן לעודד גינון על גגות, והכול לשם מימוש הזכות לסביבה נאותה, למניעה ולצמצום מפגעים סביבתיים, לשיפור איכות החיים והסביבה ולשמירה על המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, מתוך הכרה במחויבות המדינה והחברה למימושן וקידומן של מטרות אלה, למען הציבור ולמען הדורות הבאים. מטרתו של חוק זה לקבוע הוראות במסגרת הליכי תכנון ובנייה שיבטיחו שמירה על בריאות הציבור ועל הגנת הסביבה, שימוש יעיל וחסכוני במשאבי הטבע, קידום החיסכון באנרגיה ובמים, מניעת הפגיעה בקרקע וצמצום זיהום המים והאוויר, לרבות צמצום פליטת גזי חממה וצמצום מפגעים סביבתיים אחרים, וכן לעודד גינון על גגות, והכול לשם מימוש הזכות לסביבה נאותה, למניעה ולצמצום מפגעים סביבתיים, לשיפור איכות החיים והסביבה ולשמירה על המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, מתוך הכרה במחויבות המדינה והחברה למימושן וקידומן של מטרות אלה, למען הציבור ולמען הדורות הבאים. מטרתו של חוק זה לקבוע הוראות במסגרת הליכי תכנון ובנייה שיבטיחו שמירה על בריאות הציבור ועל הגנת הסביבה, שימוש יעיל וחסכוני במשאבי הטבע, קידום החיסכון באנרגיה ובמים, מניעת הפגיעה בקרקע וצמצום זיהום המים והאוויר, לרבות צמצום פליטת גזי חממה וצמצום מפגעים סביבתיים אחרים, וכן לעודד גינון על גגות, והכול לשם מימוש הזכות לסביבה נאותה, למניעה ולצמצום מפגעים סביבתיים, לשיפור איכות החיים והסביבה ולשמירה על המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, מתוך הכרה במחויבות המדינה והחברה למימושן וקידומן של מטרות אלה, למען הציבור ולמען הדורות הבאים.
תיקון פקודת העיריות 2. בפקודת העיריות, בסעיף 149ד(א)(1), אחרי פסקת משנה (ב) יבוא: בפקודת העיריות, בסעיף 149ד(א)(1), אחרי פסקת משנה (ב) יבוא: בפקודת העיריות, בסעיף 149ד(א)(1), אחרי פסקת משנה (ב) יבוא: בפקודת העיריות, בסעיף 149ד(א)(1), אחרי פסקת משנה (ב) יבוא: בפקודת העיריות, בסעיף 149ד(א)(1), אחרי פסקת משנה (ב) יבוא:
"(ג) למחזיק בנכס בבית משותף שעל גגו הוקמה גינת גג ואשר הוכח כי הגינה מתוחזקת – עד 10%; לעניין סעיף זה – "(ג) למחזיק בנכס בבית משותף שעל גגו הוקמה גינת גג ואשר הוכח כי הגינה מתוחזקת – עד 10%; לעניין סעיף זה – "(ג) למחזיק בנכס בבית משותף שעל גגו הוקמה גינת גג ואשר הוכח כי הגינה מתוחזקת – עד 10%; לעניין סעיף זה – "(ג) למחזיק בנכס בבית משותף שעל גגו הוקמה גינת גג ואשר הוכח כי הגינה מתוחזקת – עד 10%; לעניין סעיף זה – "(ג) למחזיק בנכס בבית משותף שעל גגו הוקמה גינת גג ואשר הוכח כי הגינה מתוחזקת – עד 10%; לעניין סעיף זה –
"בית משותף" – כהגדרתו בחוק המקרקעין, התשכ"ט–1969, לרבות בית כהגדרתו בסעיף 77א לחוק האמור; "בית משותף" – כהגדרתו בחוק המקרקעין, התשכ"ט–1969, לרבות בית כהגדרתו בסעיף 77א לחוק האמור; "בית משותף" – כהגדרתו בחוק המקרקעין, התשכ"ט–1969, לרבות בית כהגדרתו בסעיף 77א לחוק האמור; "בית משותף" – כהגדרתו בחוק המקרקעין, התשכ"ט–1969, לרבות בית כהגדרתו בסעיף 77א לחוק האמור; "בית משותף" – כהגדרתו בחוק המקרקעין, התשכ"ט–1969, לרבות בית כהגדרתו בסעיף 77א לחוק האמור;
"גינת גג" – גינה על גג של בית משותף אשר מכסה לפחות 60% משטח גגו של הבית המשותף, אשר מותקנות בה מערכות לאיסוף ולניצול חוזר של מים לצורך השקייתה." "גינת גג" – גינה על גג של בית משותף אשר מכסה לפחות 60% משטח גגו של הבית המשותף, אשר מותקנות בה מערכות לאיסוף ולניצול חוזר של מים לצורך השקייתה." "גינת גג" – גינה על גג של בית משותף אשר מכסה לפחות 60% משטח גגו של הבית המשותף, אשר מותקנות בה מערכות לאיסוף ולניצול חוזר של מים לצורך השקייתה." "גינת גג" – גינה על גג של בית משותף אשר מכסה לפחות 60% משטח גגו של הבית המשותף, אשר מותקנות בה מערכות לאיסוף ולניצול חוזר של מים לצורך השקייתה." "גינת גג" – גינה על גג של בית משותף אשר מכסה לפחות 60% משטח גגו של הבית המשותף, אשר מותקנות בה מערכות לאיסוף ולניצול חוזר של מים לצורך השקייתה."
תיקון חוק התכנון והבנייה 3. בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, אחרי סעיף 158ו4 יבוא: בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, אחרי סעיף 158ו4 יבוא: בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, אחרי סעיף 158ו4 יבוא: בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, אחרי סעיף 158ו4 יבוא: בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, אחרי סעיף 158ו4 יבוא:
"פרק ה1ב: בנייה בת-קיימא "פרק ה1ב: בנייה בת-קיימא "פרק ה1ב: בנייה בת-קיימא "פרק ה1ב: בנייה בת-קיימא "פרק ה1ב: בנייה בת-קיימא
הגדרות הגדרות הגדרות 158ו5. בפרק זה –
"בניין ירוק" – כהגדרתו בתקן לבניינים שפגיעתם בסביבה פחותה;
"בניין ציבורי חדש" – בניין שהוחל בתכנונו או בהקמתו לאחר תחילת חוק זה וזכויות הבעלות או החכירה לדורות בו הן של גוף ציבורי או בניין כאמור שלפחות 50% מעלויות מימונו הן מכספי גוף ציבורי;
"בניין פרטי חדש" – כל בניין שאינו בניין ציבורי חדש;
"גוף ציבורי" – המדינה, מוסדותיה או רשויותיה לרבות משרדי ממשלה ויחידות סמך, חברות ממשלתיות וחברות בת ממשלתיות כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975, וכן גוף מתוקצב וגוף נתמך כהגדרתם בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985;
"מעריך" – כמשמעותו בתקן לבניינים שפגיעתם בסביבה פחותה;
"תקן לבניינים שפגיעתם בסביבה פחותה" – תקן ישראלי ת"י 5281.
חובת בנייה בת-קיימא חובת בנייה בת-קיימא חובת בנייה בת-קיימא 158ו6. (א) לא יחליט מוסד תכנון על הפקדתה של תכנית ולא יאשר תכנית אלא אם כן נכללו בה הוראות המתנות מתן היתר לבניין ציבורי חדש או בניין פרטי חדש בקיומם של תנאי התקן לבניינים שפגיעתם בסביבה פחותה, כאמור בסעיף 158ו7.
(ב) הוראות כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו על ידי היועץ הסביבתי של מוסד התכנון, באישור מוסד התכנון, בתוך 30 ימים מיום שהתבקש לעשות כן.
תנאי להיתר – בניין ירוק תנאי להיתר – בניין ירוק תנאי להיתר – בניין ירוק 158ו7. (א) לא ייתן מוסד תכנון היתר לבניין ציבורי חדש אלא אם כן נקבע על ידי מעריך כי הוא בניין ירוק.
(ב) לא ייתן מוסד תכנון היתר לבניין פרטי חדש שבקשה לבנייתו הוגשה לאחר יום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) אלא אם כן נקבע על ידי מעריך כי הוא בניין ירוק."