הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2161590
הכנסת העשרים וארבע
יוזמים: חברי הכנסת ענבר בזק
יסמין פרידמן
אלון טל
אבתיסאם מראענה
ג'ידא רינאוי-זועבי
מירב בן ארי
ולדימיר בליאק
נירה שפק
גבי לסקי
______________________________________________
פ/2263/24
הצעת חוק לתיקון פקודת הרופאים (עבירות משמעת), התשפ"ב–2021
דברי הסבר
ככלל, הליך טיפול בידי רופא הוא הליך רגיש. לעיתים ההליך הרפואי כולל מגע גופני, וכן חשיפת איברי גוף של המטופל או שכיבה במנח מסוים, בהתאם להוראות הרופא. עוד כולל ההליך הרפואי פערי מידע וכוח בין הרופא למטופל.
בהתאם לנתונים שמסר הלובי למלחמה באלימות מינית, וממידע על מקרים חמורים שאירעו במדינה עולה כי כיום, רופאים אשר בעניינם עולה חשד כי ביצעו עבירת משמעת, לרבות תלונות שונות בגין הטרדות מיניות של מטופלים, בגירים וקטינים, ממשיכים לטפל במטופלים, לכל הפחות, עד לסיום ההליך המשמעתי בעניינם. כמו כן, ישנם רופאים אשר בשל טיב התלונה נגדם, למשל, אמירות מעליבות ומבזות כלפי מטופלים, ממשיכים לקבל מטופלים ללא כל פיקוח, אף בסיום הליך משמעתי נגדם, וכך גם בלא שיידרשו לעבור הכשרה מתאימה בתחום שבו כשלו. בסיום הליך המשמעת, לעיתים אין בידי ועדת המשמעת הגבלה מתאימה ומידתית ליישום, דבר היוצר פגיעה בחופש העיסוק של הרופא, או פגיעה בזכויות המטופלים.
סעיף 41 לפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז–1976, קובע כי שר הבריאות רשאי להטיל מספר מצומצם של הגבלות לאחר הליך משמעתי. כמו כן, לפי סעיף 44א, האפשרות להטיל הגבלות זמניות על רופא, עד תום הבירור המשמעתי, מוגבלת לחשד לגרימת פגיעה חמורה במטופל ברשלנות חמורה.
בשנת 2016 התקבל חוק לתיקון פקודת הרוקחים (מס' 24), התשע"ו–2016, אשר הסדיר, בין היתר, את סוגיית עבירות המשמעת. בהתאם לתיקון, ניתנה לוועדת משמעת סמכות להטיל הגבלות זמניות, וכן התווספו הגבלות נוספות אותן ניתן להטיל בסוף ההליך המשמעתי, לרבות קנס וחובת הכשרות במקרים המתאימים.
הצעת החוק נועדה להסדיר את סוגיית הטיפול בעבירות המשמעת בקרב רופאים, באופן דומה לאופן שבו הוסדרה הסוגיה בקרב רוקחים. מטרת ההצעה היא לאפשר למשרד הבריאות לטפל באופן יעיל בעבירות משמעת המתבצעות על ידי רופאים, ולהגן על זכויות המטופלים אף בטרם החלטה סופית בהליך המשמעתי.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ה' בחשוון התשפ"ב (11.10.2021)
תיקון סעיף 1 1. בפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז–1976(להלן – הפקודה),
בסעיף 1, אחרי ההגדרה "עיסוק ברפואה", יבוא: בפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז–1976(להלן – הפקודה),
בסעיף 1, אחרי ההגדרה "עיסוק ברפואה", יבוא: בפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז–1976(להלן – הפקודה),
בסעיף 1, אחרי ההגדרה "עיסוק ברפואה", יבוא: בפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז–1976(להלן – הפקודה),
בסעיף 1, אחרי ההגדרה "עיסוק ברפואה", יבוא: בפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז–1976(להלן – הפקודה),
בסעיף 1, אחרי ההגדרה "עיסוק ברפואה", יבוא: בפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז–1976(להלן – הפקודה),
בסעיף 1, אחרי ההגדרה "עיסוק ברפואה", יבוא:
""רופא אחראי" – רופא מורשה שהוא רופא מומחה, כמשמעותו בסעיף 17". ""רופא אחראי" – רופא מורשה שהוא רופא מומחה, כמשמעותו בסעיף 17". ""רופא אחראי" – רופא מורשה שהוא רופא מומחה, כמשמעותו בסעיף 17". ""רופא אחראי" – רופא מורשה שהוא רופא מומחה, כמשמעותו בסעיף 17". ""רופא אחראי" – רופא מורשה שהוא רופא מומחה, כמשמעותו בסעיף 17". ""רופא אחראי" – רופא מורשה שהוא רופא מומחה, כמשמעותו בסעיף 17".
החלפת סעיף 41 2. במקום סעיף 41 לפקודה יבוא: במקום סעיף 41 לפקודה יבוא: במקום סעיף 41 לפקודה יבוא: במקום סעיף 41 לפקודה יבוא: במקום סעיף 41 לפקודה יבוא: במקום סעיף 41 לפקודה יבוא:
"עבירת משמעת "עבירת משמעת "עבירת משמעת 41. רופא מורשה שעשה אחת מאלה, עבר עבירת משמעת: רופא מורשה שעשה אחת מאלה, עבר עבירת משמעת:
(1) נהג בדרך שאינה הולמת את עיסוקו; (1) נהג בדרך שאינה הולמת את עיסוקו;
(2) הפר כלל מכללי האתיקה; (2) הפר כלל מכללי האתיקה;
(3) הפר הוראה מהוראות לפי פקודה זו, המטילה עליו איסור או חובה; (3) הפר הוראה מהוראות לפי פקודה זו, המטילה עליו איסור או חובה;
(4) הפר הוראה מההוראות לפי חוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996; (4) הפר הוראה מההוראות לפי חוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996;
(5) השיג את רישיונו במצג-שווא; (5) השיג את רישיונו במצג-שווא;
(6) גילה חוסר יכולת, חוסר אחריות או רשלנות חמורה בעת עיסוקו במקצוע; (6) גילה חוסר יכולת, חוסר אחריות או רשלנות חמורה בעת עיסוקו במקצוע;
(7) הורשע בפסק דין סופי, בין בישראל ובין מחוץ לישראל, בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק במקצוע או בעבירה כאמור שיש לה השלכה על עיסוקו; (7) הורשע בפסק דין סופי, בין בישראל ובין מחוץ לישראל, בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק במקצוע או בעבירה כאמור שיש לה השלכה על עיסוקו;
(8) סירב ללא סיבה סבירה להציג לפני המנהל את הדיפלומה לאחר שנדרש לכך לפי סעיף 20." (8) סירב ללא סיבה סבירה להציג לפני המנהל את הדיפלומה לאחר שנדרש לכך לפי סעיף 20."
הוספת סעיפים 41א עד 41ט 2. אחרי סעיף 41 לפקודה יבוא: אחרי סעיף 41 לפקודה יבוא: אחרי סעיף 41 לפקודה יבוא: אחרי סעיף 41 לפקודה יבוא: אחרי סעיף 41 לפקודה יבוא: אחרי סעיף 41 לפקודה יבוא:
"ועדת משמעת "ועדת משמעת "ועדת משמעת 41א. (א) שר הבריאות ימנה ועדת משמעת, שתפקידה לדון ולהחליט בעבירות משמעת (בפרק זה – ועדת המשמעת). (א) שר הבריאות ימנה ועדת משמעת, שתפקידה לדון ולהחליט בעבירות משמעת (בפרק זה – ועדת המשמעת).
(ב) ועדת המשמעת תהיה בת שלושה חברים והם: (ב) ועדת המשמעת תהיה בת שלושה חברים והם:
(1) מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט מחוזי, והוא יהיה היושב ראש;
(2) רופא שהוא עובד המדינה, בעל ניסיון מקצועי של עשר שנים ברפואה;
(3) רופא שאינו עובד המדינה, בעל ניסיון מקצועי של עשר שנים ברפואה, שימונה מתוך רשימה שהגיש הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של רופאים, ואם לא הוגשה רשימה – רופא שאינו עובד המדינה שבחר שר הבריאות.
(ג) לוועדת המשמעת יהיו הסמכויות הנתונות לוועדה רפואית לפי סעיף 31(ב), ולעניין זה יהיה בית המשפט המחוזי רשאי ליתן צו כאמור בסעיף 31(ג) לפי בקשת המנהל או יושב ראש הועדה. (ג) לוועדת המשמעת יהיו הסמכויות הנתונות לוועדה רפואית לפי סעיף 31(ב), ולעניין זה יהיה בית המשפט המחוזי רשאי ליתן צו כאמור בסעיף 31(ג) לפי בקשת המנהל או יושב ראש הועדה.
(ד) שר המשפטים יקבע סדרי דין לעניין ביצוע סעיף זה. (ד) שר המשפטים יקבע סדרי דין לעניין ביצוע סעיף זה.
הגשת קובלנה הגשת קובלנה הגשת קובלנה 41ב. (א) נוכח היועץ המשפטי למשרד הבריאות או עורך דין עובד המדינה שהוא הסמיך לכך (בפרק זה – תובע), כי יש ראיות לכאורה לכך שבעל מקצוע עבר עבירת משמעת, יגיש נגדו קובלנה לוועדת המשמעת, זולת אם סבר שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להגשת קובלנה כאמור. (א) נוכח היועץ המשפטי למשרד הבריאות או עורך דין עובד המדינה שהוא הסמיך לכך (בפרק זה – תובע), כי יש ראיות לכאורה לכך שבעל מקצוע עבר עבירת משמעת, יגיש נגדו קובלנה לוועדת המשמעת, זולת אם סבר שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להגשת קובלנה כאמור.
(ב) (1) תלונות על עבירות משמעת של בעל מקצוע יתבררו בידי תובע או בידי עובד המדינה ששר הבריאות הסמיכו לכך (בפרק זה – חוקר).
(2) חוקרים שמונו לפי פסקה (1) יפעלו לפי הנחיות התובע ויגישו לו את ממצאי בירורם ואת תוצאותיו.
(ג) לשם ביצוע סמכויותיהם לפי סעיף זה יהיו נתונות לתובע ולחוקר הסמכויות לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), וסעיף 3 לפקודה האמורה יחול, בשינויים המחויבים, על חקירה שערך תובע או חוקר. (ג) לשם ביצוע סמכויותיהם לפי סעיף זה יהיו נתונות לתובע ולחוקר הסמכויות לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), וסעיף 3 לפקודה האמורה יחול, בשינויים המחויבים, על חקירה שערך תובע או חוקר.
אמצעים משמעתיים אמצעים משמעתיים אמצעים משמעתיים 41ג. מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת, רשאית היא לנקוט נגדו אחד או יותר מאמצעים אלה: מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת, רשאית היא לנקוט נגדו אחד או יותר מאמצעים אלה:
(1) התראה; (1) התראה;
(2) נזיפה; (2) נזיפה;
(3) קנס בסכום שלא יעלה על הסכום כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (בפקודה זו – חוק העונשין); (3) קנס בסכום שלא יעלה על הסכום כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (בפקודה זו – חוק העונשין);
(4) התליית הרישיון או קביעת תנאים והגבלות שיחולו עליו, ובכלל זה חיובו לעבוד בפיקוח רופא אחראי או הטלת מגבלות על ביצוע פעולות מסוימות בתחום עיסוקו, והכול עד להשתתפות בתכנית הכשרה או בהשתלמות מקצועית כפי שתקבע ועדת המשמעת ולתקופה שלא תעלה על שנה; (4) התליית הרישיון או קביעת תנאים והגבלות שיחולו עליו, ובכלל זה חיובו לעבוד בפיקוח רופא אחראי או הטלת מגבלות על ביצוע פעולות מסוימות בתחום עיסוקו, והכול עד להשתתפות בתכנית הכשרה או בהשתלמות מקצועית כפי שתקבע ועדת המשמעת ולתקופה שלא תעלה על שנה;
(5) ביטול רישיון או התלייתו לתקופה קצובה שלא תעלה על חמש שנים; (5) ביטול רישיון או התלייתו לתקופה קצובה שלא תעלה על חמש שנים;
(6) קביעת תנאים והגבלות שיחולו עליו, ובכלל זה חיובו לעבוד בפיקוח רופא אחראי או הטלת מגבלות על ביצוע פעולות מסוימות, בתחום עיסוקו, והכול כפי שתקבע ועדת המשמעת ולתקופה שלא תעלה על שלוש שנים. (6) קביעת תנאים והגבלות שיחולו עליו, ובכלל זה חיובו לעבוד בפיקוח רופא אחראי או הטלת מגבלות על ביצוע פעולות מסוימות, בתחום עיסוקו, והכול כפי שתקבע ועדת המשמעת ולתקופה שלא תעלה על שלוש שנים.
אמצעי משמעת על תנאי אמצעי משמעת על תנאי אמצעי משמעת על תנאי 41ד. (א) החליטה ועדת המשמעת לנקוט נגד נקבל אמצעי משמעת של קנס או התליית רישיון, לפי הוראות סעיף 41ג(3) או (4), רשאית היא להורות שאמצעי המשמעת האמור יהיה, כולו או חלקו, על-תנאי. (א) החליטה ועדת המשמעת לנקוט נגד נקבל אמצעי משמעת של קנס או התליית רישיון, לפי הוראות סעיף 41ג(3) או (4), רשאית היא להורות שאמצעי המשמעת האמור יהיה, כולו או חלקו, על-תנאי.
(ב) החליטה ועדת המשמעת כאמור בסעיף קטן (א), לא יופעל התנאי אלא אם כן עבר הנקבל, בתוך התקופה שנקבעה בהחלטת ועדת המשמעת ושלא תעלה על שלוש שנים (בסעיף זה – תקופת התנאי), אחת מעבירות המשמעת שנקבעו בהחלטתה (בסעיף זה – עבירה נוספת), וועדת המשמעת מצאה, בתוך תקופת התנאי או לאחריה, שהנקבל עבר עבירה נוספת כאמור. (ב) החליטה ועדת המשמעת כאמור בסעיף קטן (א), לא יופעל התנאי אלא אם כן עבר הנקבל, בתוך התקופה שנקבעה בהחלטת ועדת המשמעת ושלא תעלה על שלוש שנים (בסעיף זה – תקופת התנאי), אחת מעבירות המשמעת שנקבעו בהחלטתה (בסעיף זה – עבירה נוספת), וועדת המשמעת מצאה, בתוך תקופת התנאי או לאחריה, שהנקבל עבר עבירה נוספת כאמור.
(ג) תקופת התנאי תימנה מיום מתן החלטת ועדת המשמעת בדבר נקיטת אמצעי משמעת על-תנאי נגד נקבל, אלא אם כן הורתה ועדת המשמעת אחרת. (ג) תקופת התנאי תימנה מיום מתן החלטת ועדת המשמעת בדבר נקיטת אמצעי משמעת על-תנאי נגד נקבל, אלא אם כן הורתה ועדת המשמעת אחרת.
ערעור על החלטת ועדת המשמעת ערעור על החלטת ועדת המשמעת ערעור על החלטת ועדת המשמעת 41ה. (א) על החלטת ועדת המשמעת בקובלנה רשאים התובע והנקבל לערער לפני בית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מיום מתן ההחלטה המסיימת את הדיון בקובלנה, ואם ניתנה ההחלטה שלא במעמד הצדדים – בתוך 45 ימים מיום המצאתה. (א) על החלטת ועדת המשמעת בקובלנה רשאים התובע והנקבל לערער לפני בית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מיום מתן ההחלטה המסיימת את הדיון בקובלנה, ואם ניתנה ההחלטה שלא במעמד הצדדים – בתוך 45 ימים מיום המצאתה.
(ב) פסק דין של בית משפט מחוזי בערעור לפי סעיף זה ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת נשיא בית המשפט העליון או מאת שופט אחר של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך, או אם ניתנה רשות לכך בגוף פסק הדין. (ב) פסק דין של בית משפט מחוזי בערעור לפי סעיף זה ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת נשיא בית המשפט העליון או מאת שופט אחר של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך, או אם ניתנה רשות לכך בגוף פסק הדין.
עיכוב ביצוע של החלטת ועדת המשמעת עיכוב ביצוע של החלטת ועדת המשמעת עיכוב ביצוע של החלטת ועדת המשמעת 41ו. (א) אין בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצוע החלטת ועדת המשמעת שעליה הוגש הערעור, אלא אם כן החליטה ועדת המשמעת אחרת, ואם הוגש ערעור – אם החליט בית המשפט שלערעור אחרת. (א) אין בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצוע החלטת ועדת המשמעת שעליה הוגש הערעור, אלא אם כן החליטה ועדת המשמעת אחרת, ואם הוגש ערעור – אם החליט בית המשפט שלערעור אחרת.
(ב) על החלטה של ועדת המשמעת לפי סעיף זה רשאים הנקבל והתובע לערער כשם שמערערים על החלטת ועדת המשמעת בקובלנה לפי סעיף 41ד. (ב) על החלטה של ועדת המשמעת לפי סעיף זה רשאים הנקבל והתובע לערער כשם שמערערים על החלטת ועדת המשמעת בקובלנה לפי סעיף 41ד.
פרסום והעמדה לעיון הציבור של החלטות ועדת המשמעת פרסום והעמדה לעיון הציבור של החלטות ועדת המשמעת פרסום והעמדה לעיון הציבור של החלטות ועדת המשמעת 41ז. (א) החליטה ועדת המשמעת על התליה או ביטול של רישיון לפי הוראות סעיף 41ג(3) או (4), תפרסם [את דבר ההתליה או הביטול, לפי העניין, בציון שמו של הנקבל, ואם הוגש ערעור על החלטה כאמור – גם את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו. (א) החליטה ועדת המשמעת על התליה או ביטול של רישיון לפי הוראות סעיף 41ג(3) או (4), תפרסם [את דבר ההתליה או הביטול, לפי העניין, בציון שמו של הנקבל, ואם הוגש ערעור על החלטה כאמור – גם את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
(ב) מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת, תעמיד את החלטתה בציון שם הנקבל לעיון הציבור, באתר האינטרנט של משרד הבריאות וכן בדרכים נוספות כפי שתורה, אולם רשאית היא, מטעמים מיוחדים, להעמיד את החלטתה לעיון הציבור ללא ציון שם הנקבל ופרטים אחרים שיש בהם כדי לזהותו (בסעיף זה – פרטים מזהים), לאחר ששמעה את התובע ואת הנקבל ושקלה בין השאר את הפגיעה בפרטיותו של הנקבל או של צד שלישי ואת הצורך באזהרת הציבור. (ב) מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת, תעמיד את החלטתה בציון שם הנקבל לעיון הציבור, באתר האינטרנט של משרד הבריאות וכן בדרכים נוספות כפי שתורה, אולם רשאית היא, מטעמים מיוחדים, להעמיד את החלטתה לעיון הציבור ללא ציון שם הנקבל ופרטים אחרים שיש בהם כדי לזהותו (בסעיף זה – פרטים מזהים), לאחר ששמעה את התובע ואת הנקבל ושקלה בין השאר את הפגיעה בפרטיותו של הנקבל או של צד שלישי ואת הצורך באזהרת הציבור.
(ג) מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל לא עבר עבירת משמעת, תעמיד את החלטתה לעיון הציבור ללא פרטים מזהים של הנקבל, אלא אם כן הורתה אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו על ידה; לבקשת הנקבל תפרסם את הוועדה את החלטתה בציון פרטיו המזהים. (ג) מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל לא עבר עבירת משמעת, תעמיד את החלטתה לעיון הציבור ללא פרטים מזהים של הנקבל, אלא אם כן הורתה אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו על ידה; לבקשת הנקבל תפרסם את הוועדה את החלטתה בציון פרטיו המזהים.
(ד) פרסום לפי סעיף קטן (א) או העמדה לעיון הציבור לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) באמצעות האינטרנט, ייעשו בהתאם להוראות שיקבע שר הבריאות, ובכלל זה הוראות לעניין האופן והתקופה שבהם יועמד המידע לעיון הציבור, ואמצעים שיינקטו כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון באינטרנט בפרטים המזהים שפורסמו בתום התקופה כאמור. (ד) פרסום לפי סעיף קטן (א) או העמדה לעיון הציבור לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) באמצעות האינטרנט, ייעשו בהתאם להוראות שיקבע שר הבריאות, ובכלל זה הוראות לעניין האופן והתקופה שבהם יועמד המידע לעיון הציבור, ואמצעים שיינקטו כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון באינטרנט בפרטים המזהים שפורסמו בתום התקופה כאמור.
(ה) בהחלטת ועדת המשמעת שתועמד לעיון הציבור לא יצוינו פרטיו המזהים של מטופל או מתלונן. (ה) בהחלטת ועדת המשמעת שתועמד לעיון הציבור לא יצוינו פרטיו המזהים של מטופל או מתלונן.
(ו) החלטות ועדת המשמעת כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא יועמדו לעיון הציבור כל עוד ניתן לערער עליהן, ואם הוגש ערעור – כל עוד לא תמו ההליכים בערעור, אלא אם כן החליט בית המשפט שלערעור אחרת. (ו) החלטות ועדת המשמעת כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא יועמדו לעיון הציבור כל עוד ניתן לערער עליהן, ואם הוגש ערעור – כל עוד לא תמו ההליכים בערעור, אלא אם כן החליט בית המשפט שלערעור אחרת.
(ז) הוגשה קובלנה נגד בעל מקצוע בעקבות תלונה, יודיע התובע למתלונן על החלטת ועדת המשמעת. (ז) הוגשה קובלנה נגד בעל מקצוע בעקבות תלונה, יודיע התובע למתלונן על החלטת ועדת המשמעת.
(ח) על החלטת ועדת המשמעת לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) רשאים הנקבל ותובע לערער כשם שמערערים על החלטת ועדת המשמעת בקובלנה לפי סעיף 41ד. (ח) על החלטת ועדת המשמעת לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) רשאים הנקבל ותובע לערער כשם שמערערים על החלטת ועדת המשמעת בקובלנה לפי סעיף 41ד.
התליה עד לסיום ההליכים התליה עד לסיום ההליכים התליה עד לסיום ההליכים 41ח. (א) היה לוועדת המשמעת יסוד סביר לחשד שהנקבל עבר עבירת משמעת או שמתנהלים נגדו הליכים פליליים בשל עבירה כאמור בסעיף 41(7), רשאית היא, אם ראתה שחומרת העניין או טובת הציבור מחייבות זאת, לאחר שנתנה לנקבל הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות זמנית את רישיונו או להטיל מגבלות על ביצוע פעולות מסוימות בתחום עיסוקו. (א) היה לוועדת המשמעת יסוד סביר לחשד שהנקבל עבר עבירת משמעת או שמתנהלים נגדו הליכים פליליים בשל עבירה כאמור בסעיף 41(7), רשאית היא, אם ראתה שחומרת העניין או טובת הציבור מחייבות זאת, לאחר שנתנה לנקבל הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות זמנית את רישיונו או להטיל מגבלות על ביצוע פעולות מסוימות בתחום עיסוקו.
(ב) התליה או הטלת מגבלות כאמור בסעיף קטן (א) תעמוד בתוקפה עד למתן החלטה סופית בהליך משמעתי או פסק דין סופי בהליך פלילי כאמור באותו סעיף קטן, והכול אלא אם כן הורתה ועדת המשמעת על מועד מוקדם יותר להפסקת ההתליה או המגבלות. (ב) התליה או הטלת מגבלות כאמור בסעיף קטן (א) תעמוד בתוקפה עד למתן החלטה סופית בהליך משמעתי או פסק דין סופי בהליך פלילי כאמור באותו סעיף קטן, והכול אלא אם כן הורתה ועדת המשמעת על מועד מוקדם יותר להפסקת ההתליה או המגבלות.
(ג) (1) ועדת המשמעת רשאית להתלות רישיון או להגביל בעל מקצוע מביצוע פעולות מסוימות בתחום עיסוקו כאמור בסעיף קטן (א), אף בטרם הוגשה קובלנה בשל אותה עבירה, מיוזמתה או לבקשת התובע, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו; ואולם, לא הוגשה קובלנה בשל העבירה כאמור בתוך שלושים ימים מיום שהותלה הרישיון או הוטלה הגבלה כאמור, בטלה ההתליה או ההגבלה, לפי העניין.
(2) על אף האמור בפסקה (1), ועדת המשמעת רשאית להורות על הארכת ההתליה או ההגבלה הזמניות לתקופות נוספות, ובלבד שתקופות ההתליה וההגבלה הכוללות לא יעלו על שישה חודשים מהמועד שבו הותלה הרישיון או הוטלה ההגבלה לראשונה.
(ד) החליטה ועדת המשמעת על התליה עד לסיום ההליכים לפי הוראות סעיף זה, רשאית היא לפרסם את דבר ההתליה כפי שתורה. (ד) החליטה ועדת המשמעת על התליה עד לסיום ההליכים לפי הוראות סעיף זה, רשאית היא לפרסם את דבר ההתליה כפי שתורה.
(ה) על החלטת ועדת המשמעת לפי סעיף זה רשאים הנקבל והתובע לערער כשם שמערערים על החלטת ועדת המשמעת בקובלנה לפי סעיף 41ד. (ה) על החלטת ועדת המשמעת לפי סעיף זה רשאים הנקבל והתובע לערער כשם שמערערים על החלטת ועדת המשמעת בקובלנה לפי סעיף 41ד.
דיון משמעתי ודיון פלילי דיון משמעתי ודיון פלילי דיון משמעתי ודיון פלילי 41ט. (א) ענישה או זיכוי בהליכים פליליים אינם מונעים נקיטת הליכים על פי חוק זה נגד בעל מקצוע בשל אותו מעשה או מחדל, ונקיטת אמצעי משמעת או זיכוי על ידי ועדת המשמעת בשל אותו מעשה או מחדל אינם מונעים נקיטת הליכים פליליים. (א) ענישה או זיכוי בהליכים פליליים אינם מונעים נקיטת הליכים על פי חוק זה נגד בעל מקצוע בשל אותו מעשה או מחדל, ונקיטת אמצעי משמעת או זיכוי על ידי ועדת המשמעת בשל אותו מעשה או מחדל אינם מונעים נקיטת הליכים פליליים.
(ב) הוגש כתב אישום נגד בעל מקצוע בשל מעשה או מחדל המשמש גם עילה לדיון לפני ועדת המשמעת לפי פקודה זו, רשאית ועדת המשמעת להפסיק את דיוניה עד למתן פסק דין סופי בהליך הפלילי." (ב) הוגש כתב אישום נגד בעל מקצוע בשל מעשה או מחדל המשמש גם עילה לדיון לפני ועדת המשמעת לפי פקודה זו, רשאית ועדת המשמעת להפסיק את דיוניה עד למתן פסק דין סופי בהליך הפלילי."
ביטול סעיפים 44 עד 44ג 3. סעיפים 44 עד 44ג לפקודה – בטלים. סעיפים 44 עד 44ג לפקודה – בטלים. סעיפים 44 עד 44ג לפקודה – בטלים. סעיפים 44 עד 44ג לפקודה – בטלים. סעיפים 44 עד 44ג לפקודה – בטלים. סעיפים 44 עד 44ג לפקודה – בטלים.